מגן אבות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(27 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
{{ספר
הספר '''מגן אבות'''{{הערה|'''מגן אבות''' - בגימטריא שמו - שלמה זלמן.}}, הינו ספר [[מאמר]]י [[חסידות]] של כ"ק אדמו"ר [[שלמה זלמן שניאורסון|הרש"ז מקאפוסט]] - רבי [[שלמה זלמן שניאורסאהן]].
|שם= מגן אבות
|תמונה=[[קובץ:Magen.jpg|250px]]
|כיתוב=שער הספר 'מגן אבות' להוצאה הראשונה
|סוג= [[מאמר|מאמרי חסידות]]
|מאת= רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]
|שנת הוצאה= [[תרס"ב]]
|עורך= יהודה לייב שניאורסון
}}
'''מגן אבות''' הוא ספר [[מאמר]]י [[חסידות]] של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] האדמו"ר מקאפוסט. הספר מכיל "דרושים יקרים, מאירים כספירים, מעוררים הלבבות לעבודת ה', על סדרי פרשיות התורה ומועדים"{{הערה|לשון שער הספר.}}.  


==רקע==
הספר נדפס על ידי בנו יהודה לייב, לאחר הסתלקותו, בשנת [[תרס"ב]]. הספר נקרא בשם "מגן אבות" מאחר שהוא ב[[גימטריה]] של שמו - שלמה זלמן. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו.
[[מאמר]]יו של אדמו"ר הרש"ז - הם לרוב [[מאמר]]ים ארוכים, עמוקים ומפורטים. ה[[מאמר]]ים שנדפסו בספר הם [[מאמר]]ים על פרשות השבוע ומועדי השנה המיוסדים על תורת [[הצמח צדק]] עם תוספת ביאור{{הערה|ראה ב[[המלך במסיבו]], חלק ב' עמ' פה.}}, כפי שנכתב בהקדמת בנו המדפיס (כדלהלן).


בתחילה נדפס הספר ע"י בנו ר' יהודה לייב שניאורסאהן{{הערה|נקרא על-שם סבו, אב הרש"ז [[המהרי"ל מקאפוסט]].}}, לאחר הסתלקותו.
[[מאמר]]יו של הרש"ז - הם לרוב [[מאמר]]ים, עמוקים ומפורטים, אך כתובים בלשון קצרה ובהירה . ה[[מאמר]]ים בספר מיוסדים על תורת [[הצמח צדק]] עם תוספת ביאור{{הערה|ראה ב[[המלך במסיבו]], חלק ב' עמ' פה, והקדמת המדפיס.}}.  


==הקדמה להוצאה הראשונה==
בשל ה[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#ביחסים בין החצרות|הסכסוך]] שהיה בין החסידויות, נמנעו בחב"ד ללמוד במשך שנים רבות בספר, אך עם זאת לחסיד ששאל על לימוד בספר מגן אבות, ובצירוף מקרה שמספר החסיד על כך ששמע מחסידים שמזלזלים בספר זה, כתב לו [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוטון|על דבר הספר מגן אבות כבר אמרתי בזה כי מי שילמד אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר הנה בכגון דא נאמר אוטם אוזנו משמוע"}}{{הערה|אגרת מי"ג אייר ת"ש.}}.
 
{{ציטוטון|'''הקדמה מבן המחבר'''}}
 
~ ~ ~
 
{{ציטוטון|'''וזאת''' ליהודה ויאמר: ברגשי קדש והרדת הכבוד הנני נצב פתח השער לדבר בקצרה ע"ד הספר מכ"ק אאמו"ר נ"ע זיע"א אשר בעזהש"י אני מביא כעת לבית הדפוס: תוכן הספר ומעשהו בקדש.}}
{{ציטוטון|'''הנה''' מודעת לכל יקר תפארת ופרשת גדולת כ״ק '''אאמו"ר''' נ"ע זיע"א. ובמשך ארבע ושלשים שנה אשר נהג נשיאותו בפה '''קאפוסט'''. דרש דרש מדי שבת בשבתו ודבר מועד במועדו דרושים נפלאים נעימים וערבים לאזן שומעם. שרשם ויסודתם בהררי קדש אשר שמע וקבל מזקנו הקדוש ראש גולת אריאל '''אדמו"ר''' בעל '''צמח צדק''' נ"ע בעת אמרו תורה ברבים וגם ביחוד אליו פא"פ בלמדו עמו  . . .  וגם מגוית{{הערה|?}} הארי החי רדה דבש והוסיף לקח מאביו הקדוש אא"ו אריה דבי עילאה '''אדמו״ר מהרי״ל''' נ"ע. שהוא קבל גם מזקנו הקדוש מרא דרזין '''אדמו"ר האמצעי''' נ"ע  . . .  ושרש שרשם בקדש הקדשים '''מאדמו"ר הזקן''' נ"ע כפי שקבל מרבו '''הרב המגיד''' נ״ע ורבו מרבו '''רבנו הבעש"ט''' נ"ע.וכך הוה מרגלא בפומיה:  . . .  כידוע לכל שבימיו האיר אור החסידות מאד בעולם  . . .  וכשנים הראשונות היה אומר ע״פ רוב כל דרוש ג׳ פעמים (והיה אומר כי ג' פעמים הם חומר וצורה ותקון)  . . .  ובפרט שבזה אשלים רצון קדשו כאשר שמעתי מפי קדשו שמאד היה חפצו ורצונו להביאם, לבית הדפוס וכו':}}
{{ציטוטון|והנה רוב דרושיו לאלפים נמצאים על פני תבל מהרושמים השומעים שרשמו דברי קדשו. אך אין כרצוני למסור לדפוס כי אם הדרושים הנמצאים במחיצתו "בכתיבת יד קדשו" (שזהו חלק קטן מרובי תורותיו שדרש במשך ימי נשיאותו). והדרושים האלה רובם כתבם בפה  ק א פ ו ס ט. ויש אשר כתב עוד בעת ששמע מרבו זקנו הנ"ל נ"ע והוא הוסיף בהם הוספות וחידושים רבים תיכף אחר ששמעם ואח"כ במשך הזמן. עד שנעשה הוספות מרובה וכו'. כ"ז הנני מביא כעת לדפוס בששה כרכים. חמשה על חמשה חומשי תורה ומועדים כל א' על מקומו השייך לו . והששי על שה"ש ועוד פסוקי תנ"ך ועל מאמרי חז"ל ודרועים לחתונה. ועוד מצאתי דרושים שהיו אצל אאמו"ר נ"ע מרשימות השומעים המובהקים. והיו למראה עיני אאמו"ר נ"ע והוא הגיהם ותקנם בכי"ק. וגם יש מהם שהוסיף עליהם נוספות. וגם איזהו דרושים שנמצאו בכי"ק בקצרה
והשלמנו האריכות מהרשימות של הרושמים הנ"ל. ועשינו זאת כרך שביעי  . . .  בשם הוספות להספר. אך הדרושים שסידרם כ׳ק אאמו"ר נ"ע בעצמו, ורק נמצא איזה הוספות לזה ברשימות הנ״ל בתהלתם או בסופם ל א
הצננום בההוספות כ״א בנוף הספר . רק רשמנו בתחלת ההוספה או בסופה שוהו מרשימה .
עלמה זלמן חושבנא דרין כחדטבנא דדין . ®’ וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שסו הקיי
ווכות אבותינו רבותינו הקדושים נבנ״מ יהי׳ לסנן ולמחסה לי ולזרעי ולכל ההונים ברברי קדשו ומשנתו ריעלמ ה
ולכל ישראל טעתה ועד עולם בררג אכי״ר .
עבד לעבדי ה׳ המבלה"ד יהודה ליב נ! לאאמו"ר נ״ע זיע״א.
קאפוסט, יום ו׳ עש״ק כ׳ דר״ח אלול תרס״א
 
מ מ ע מ ק י לבבי הנני מביע פה את תודתי וגודל ת״ח להרה״ח המפורםם ר׳ ישראל יצחק ר א ז י ן נ״י מרורניע . אשר ינע ו
הכ״ק של א א מ ר ר נ״ע והציב בהם ציונים ומראה מקומות , בתנ״ך ומאמרי ח 1 ^ • יהי פעלו ומשכרתו שלמה
ועמל לסד ר
מאת ד^:
ו א פ ל י ק נמטי׳ נם ל ר' ח י י ם ם א י ר היילטא; נ״י מליעפלי' . שהשגיח היטב על הההפםה שיצא הספר בלול בהדרו. מוגה ומתוקן
זכרה לו אלוה לטובה :


הרבי בשיחה עם גיסו עם הרש"ג ציין שהמאמרים ב"מגן אבות":"הם מאמרים עריבים" ("זיי זיינען געשמאקע מאמרים"), והם מיוסדים על תורת הצ"צ בתוס' ביאור", הרש"ג גם הוסיף ש:"לפנים הייתה מחלוקת בין חסידים אם יכולים ללמוד את ה'מגן אבות'. אבל כיון ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר כנ"ל - התחלתי ללמוד בו..."{{הערה|[[המלך במסיבו]] ח"ב עמ' סז ואילך.}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
* '''[[רבי שלמה שניאור זלמן שניאורסון]]'''.
*[[רבי שלמה שניאור זלמן שניאורסון]]
*[[חב"ד-קאפוסט]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6304&pgnum=1 מגן אבות חלק א' באתר היברו-בוקס].
*{{אוצר החכמה|רבי שלמה זלמן שניאורסון|מגן אבות - חלק א'|444}}
*{{אוצר החכמה|רבי שלמה זלמן שניאורסון|מגן אבות - חלק ב'|21117}}
*{{אוצר החכמה|רבי שלמה זלמן שניאורסון|מגן אבות - חלק ג'|21118}}
*{{אוצר החכמה|רבי שלמה זלמן שניאורסון|מגן אבות - חלק ד'|21119}}
*{{אוצר החכמה|רבי שלמה זלמן שניאורסון|מגן אבות - חלק ה'|104419}}
*{{אוצר החכמה|רבי שלמה זלמן שניאורסון|מגן אבות - חלק ו'|21121}}
*{{אוצר החכמה|רבי שלמה זלמן שניאורסון|מגן אבות - חלק ז'|21120}}
 
{{הערות שוליים}}


==הערות שוליים==
[[קטגוריה:ספרות החסידות הכללית]]
[[קטגוריה:חסידות קאפוסט]]

גרסה אחרונה מ־23:30, 15 בינואר 2023

מגן אבות
שער הספר 'מגן אבות' להוצאה הראשונה
מידע כללי
מאת רבי שלמה זלמן שניאורסון
סוג מאמרי חסידות
הוצאה
שנת הוצאה תרס"ב
עורך יהודה לייב שניאורסון

מגן אבות הוא ספר מאמרי חסידות של רבי שלמה זלמן שניאורסון האדמו"ר מקאפוסט. הספר מכיל "דרושים יקרים, מאירים כספירים, מעוררים הלבבות לעבודת ה', על סדרי פרשיות התורה ומועדים"[1].

הספר נדפס על ידי בנו יהודה לייב, לאחר הסתלקותו, בשנת תרס"ב. הספר נקרא בשם "מגן אבות" מאחר שהוא בגימטריה של שמו - שלמה זלמן. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו.

מאמריו של הרש"ז - הם לרוב מאמרים, עמוקים ומפורטים, אך כתובים בלשון קצרה ובהירה . המאמרים בספר מיוסדים על תורת הצמח צדק עם תוספת ביאור[2].

בשל ההסכסוך שהיה בין החסידויות, נמנעו בחב"ד ללמוד במשך שנים רבות בספר, אך עם זאת לחסיד ששאל על לימוד בספר מגן אבות, ובצירוף מקרה שמספר החסיד על כך ששמע מחסידים שמזלזלים בספר זה, כתב לו אדמו"ר הריי"צ:"על דבר הספר מגן אבות כבר אמרתי בזה כי מי שילמד אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר הנה בכגון דא נאמר אוטם אוזנו משמוע""[3].

הרבי בשיחה עם גיסו עם הרש"ג ציין שהמאמרים ב"מגן אבות":"הם מאמרים עריבים" ("זיי זיינען געשמאקע מאמרים"), והם מיוסדים על תורת הצ"צ בתוס' ביאור", הרש"ג גם הוסיף ש:"לפנים הייתה מחלוקת בין חסידים אם יכולים ללמוד את ה'מגן אבות'. אבל כיון ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר כנ"ל - התחלתי ללמוד בו..."[4].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ לשון שער הספר.
  2. ↑ ראה בהמלך במסיבו, חלק ב' עמ' פה, והקדמת המדפיס.
  3. ↑ אגרת מי"ג אייר ת"ש.
  4. ↑ המלך במסיבו ח"ב עמ' סז ואילך.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מגן_אבות&oldid=578412"