שיטת הלימוד של הרבי מליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שוחזר מעריכות של 98.13.131.109 (שיחה) לעריכה האחרונה של צוברענגען משיח) תגית: שחזור |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי מאמר.jpg| | [[קובץ:הרבי מאמר.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרבי]] בשעת אמירת [[מאמר]]]] | ||
'''שיטת הלימוד של הרבי''', הינה דרך לימוד ייחודית המשלבת את שיטת ההגיון והסברה עם שיטת הדיוק וה[[פלפול]] ועם שיטת החקירה, תוך חתירה מתמדת להתאמת הסברה העמוקה ביותר עם המשמעות הפשוטה של הדברים, ולהתאמת כל חלקי התורה באופן שישלימו זה את זה. | '''שיטת הלימוד של הרבי''', הינה דרך לימוד ייחודית המשלבת את שיטת ההגיון והסברה עם שיטת הדיוק וה[[פלפול]] ועם שיטת החקירה, תוך חתירה מתמדת להתאמת הסברה העמוקה ביותר עם המשמעות הפשוטה של הדברים, ולהתאמת כל חלקי התורה באופן שישלימו זה את זה. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הרבי למד אצל אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], ודברים רבים בדרך הלימוד של הרבי משקפת את שיטת הלימוד של אביו{{הערה|1=ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&st=&pgnum=592&hilite= שיחות קודש תשל"ט חלק ג עמוד 559].}}. | הרבי למד אצל אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], ודברים רבים בדרך הלימוד של הרבי משקפת את שיטת הלימוד של אביו{{הערה|1=ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&st=&pgnum=592&hilite= שיחות קודש תשל"ט חלק ג עמוד 559].}}. | ||
בנוסף לזה הרבי רואה במידה רבה את [[הגאון מרוגוצ'וב]] כרבו המובהק, ויסודות רבים מתורתו של הגאון הרוגוצ'ובי משולבים בדרך לימודו של הרבי. כמו כן נוקט הרבי במקומות רבים בשיטתו של הגאון רבי [[יוסף ענגיל]] וחותר למצוא לכל סברה מקור תורני בדברי חז"ל ובדברי רבותינו הראשונים. כמו כן מרבה הרבי להשתמש בדרכו של רבי | בנוסף לזה הרבי רואה במידה רבה את [[הגאון מרוגוצ'וב]] כרבו המובהק, ויסודות רבים מתורתו של הגאון הרוגוצ'ובי משולבים בדרך לימודו של הרבי. כמו כן נוקט הרבי במקומות רבים בשיטתו של הגאון רבי [[יוסף ענגיל]] וחותר למצוא לכל סברה מקור תורני בדברי חז"ל ובדברי רבותינו הראשונים. כמו כן מרבה הרבי להשתמש בדרכו של רבי ירוחם פישל פערלא, שנוסד בפירושו לספר המצות לרס"ג. | ||
גם במקומות בהם נראה כי הרבי הולך בשיטות לימוד שקדמו לו, עיון מעמיק מגלה כי הרבי מפתח דרכי לימוד אלו לעומק ולרוחב. | גם במקומות בהם נראה כי הרבי הולך בשיטות לימוד שקדמו לו, עיון מעמיק מגלה כי הרבי מפתח דרכי לימוד אלו לעומק ולרוחב. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==דרך הלימוד בתורתו של הרבי== | ==דרך הלימוד בתורתו של הרבי== | ||
בהתבטאות נדירה של הרבי כלפי שיטת הלימוד שלו עצמו, | בהתבטאות נדירה של הרבי כלפי שיטת הלימוד שלו עצמו, כותב הרבי: {{ציטוטון|לימוד [[תורה שבעל פה]] - מובן שנכון וטוב הוא בכל האופנים האפשריים, וכיון שכמאמר חז"ל "אין דעותיהן שוות" - הרי "גם" בזה כמה שיטות ודרכים. וכמדומה שדוקא לאחרונה מתפשטת ומתקבלת יותר ויותר שיטת ודרישות גדולי ישראל דכמה וכמה דורות דמלפנים{{הערה|ב'שולחן מנחם' ציינו למקורות שהובאו בקונטרס עץ חיים לאדמו"ר הרש"ב פרק ל"א: חידושי אגדות מהרש"א [[בבא מציעא]] פה, א. שבת לא, ב. שו"ת חוות יאיר סי' קכג. של"ה במסכת שבועות שלו קפא, ב, ובחלק [[תורה שבעל פה]] דף תיב ואילך. מהר"ל בספר 'דרך חיים' על אבות פ"ו מ"ו קרוב לסופו, ובספר נתיבות עולה נתיב התורה פרק ה'.}} בהסברה ישרה (לא לחלק שערה לשניים) על אתר (לא להפגיש בדוקא הר בהר) ובבירור הנפקא מינה לפועל ("מאי ביניהו" - שזהו לפעמים קרובות השמירה מלכת בדרך עקלתון). בהמשך להנ"ל - אולי נודע לו משיטתי בזה, להוסיף עוד נקודה - על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרגצובי{{הערה|ראה גם שיחות קודש תשל"ו חלק א' עמוד 147 (ובתרגום ללשון הקודש בספר 'תומכי תמימים' עמוד קצד), שם דורש הרבי ש"הגם שמדובר בשיטה חדשה לגמרי.. מאחר שלימוד באופן זה מראה ומגלה את היוקר וה[[עושר]] שבלימוד התורה, הרי כדאי ומומלץ שתלמידי הישיבה יאזינו מידי פעם לשיעור הצועד בדרך ובשיטה זו.. לימוד כזה מעניק רחבות ועמקות לא רק בלימוד התורה שעל אתר, אלא גם בכללות הגישה אל תלמוד תורה.}} - למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות - הבאות על ידי זה}}{{הערה|ממכתב כ"ז טבת תשל"ו, נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז עמוד 572.}}. | ||
[[קובץ:שער ספרי הרבי.gif|200px|ממוזער|שמאל|דף השער של אחד מספרי [[לקוטי שיחות]]]] | [[קובץ:שער ספרי הרבי.gif|200px|ממוזער|שמאל|דף השער של אחד מספרי [[לקוטי שיחות]]]] | ||
בכמה הזדמנויות העיר הרבי בנוגע לסגנון הלימוד ב[[ישיבה|ישיבות]]: כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרבי לתהות על קנקנו של הרב [[יהודה הבר]] אם הוא מתאים לשמש כראש ישיבה בתומכי תמימים, השיב הרבי: {{ציטוטון|דבר טוב ניכר בו גם בהשקפה ראשונה, שדרכו בלימוד הוא על אתר גופא בלא 'ורמינהו' וראיות ממרחק, כי אם בסברא במקומו}}. ראש [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] מעיד, שהרבי התבטא בפניו שדרך הלימוד של סוכצ'וב היא דרך המיצוע בין שיטת הלימוד הליטאית, לבין שיטת הלימוד הנקודתית, והוא מרוצה שראש הישיבה הוא כזה שמלמד בדרך של סוכצ'וב. | |||
את רצונו של הרבי שבישיבות חב"ד ילמדו בדרך המשלבת בין דרכי הלימוד השונות, ניתן לראות גם בהוראתו לרב [[יוסף גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], שבנוסף לדרך הלימוד שקיבל ב[[ליובאוויטש]] המתמקדת בהסברה ישרה של הסוגיא בלי פלפולים וחקירות, ישלב בשיעורים גם דרכים משיטת הלימוד בישיבת טלז{{הערה|אוצר החסידים - ברחבי תבל, עמוד 346.}}. | |||
הרבה מחידושי הרבי בסוגיות הש"ס נלקטו מתוך סדרת ה[[לקוטי שיחות]] וה[[אגרות קודש]] בספרים [[חידושים וביאורים בש"ס]]. ה[[הדרן|הדרנים]] של הרבי יצאו לאור בספרים [[הדרנים על הש"ס]]. כמו כן שיחות עיוניות נבחרות נערכו מחדש בהתאמה לקהל הלומדים והוגהו על ידי הרבי עבור פרסומם בקבצים התורניים [[המאור]] ו[[הפרדס]]{{הערה|נקבצו מאוחר יותר בלקוטי שיחות כרך מ'.}}. | |||
חידושי הרבי בעניני הלכה קובצו ב[[תשובות וביאורים בשולחן ערוך]], ובהמשך בסדרת [[שערי הלכה ומנהג]]. | |||
===מאפיינים עיקריים=== | ===מאפיינים עיקריים=== | ||
| שורה 32: | שורה 34: | ||
===שיטת הדיוק=== | ===שיטת הדיוק=== | ||
בנוגע לשיטת הדיוק התבטא הרבי עצמו: "בדרכי הלימוד בכלל ישנם כמה אופנים: בדרך הגיון והסברה - הנקרא "שיטת הלימוד הליטאית", ולימוד בדרך של חידוד ופלפול, שמתייחס לפולין. אבל הדיוק בלשון וסגנון - אינו מקובל. וטעם הדבר - מסתמא - מצד מיעוט הזמן, ועוד טעם, בגלל החילוק שבין [[תורה שבכתב]] לתורה שבעל פה, שבתורה שבכתב העיקר הוא האותיות, שהרי מצינו שמאות אחת בתורה ישנו פרק שלם בש"ס{{הערה|[[לקוטי תורה]] דרושי שמיני עצרת פח, ריש עמוד א. ברכה צה, ד.}}, ובתורה שבעל פה העיקר הוא הענין, וכמבואר ב[[לקוטי תורה]]. אך מכל מקום הרי פשיטא שגם בתורה שבעל פה הלשון מדוייק ביותר, ועד שמדיוק הלשון יכולים להוציא תילי תלים של ענינים"{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 533.}}. | בנוגע לשיטת הדיוק התבטא הרבי עצמו: "בדרכי הלימוד בכלל ישנם כמה אופנים: בדרך הגיון והסברה - הנקרא "שיטת הלימוד הליטאית", ולימוד בדרך של חידוד ופלפול, שמתייחס לפולין. אבל הדיוק בלשון וסגנון - אינו מקובל. וטעם הדבר - מסתמא - מצד מיעוט הזמן, ועוד טעם, בגלל החילוק שבין [[תורה שבכתב]] לתורה שבעל פה, שבתורה שבכתב העיקר הוא האותיות, שהרי מצינו שמאות אחת בתורה ישנו פרק שלם בש"ס{{הערה|[[לקוטי תורה]] דרושי שמיני עצרת פח, ריש עמוד א. ברכה צה, ד.}}, ובתורה שבעל פה העיקר הוא הענין, וכמבואר ב[[לקוטי תורה]]. אך מכל מקום הרי פשיטא שגם בתורה שבעל פה הלשון מדוייק ביותר, ועד שמדיוק הלשון יכולים להוציא תילי תלים של ענינים"{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 533.}}. | ||
===לימוד רש"י על התורה=== | ===לימוד רש"י על התורה=== | ||
| שורה 44: | שורה 42: | ||
להלן לקט כללים עיקריים בלימוד רש"י על התורה: | להלן לקט כללים עיקריים בלימוד רש"י על התורה: | ||
*רש"י הינו פרשן ולא פוסק כידוע{{הערה|1=[ | *רש"י הינו פרשן ולא פוסק כידוע{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%27.pdf לקוטי שיחות ח"ל ע' 215 (עמ' 228)].}}. | ||
*אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס{{הערה|1=[ | *אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%98%27%27%D7%95.pdf לקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 49)].}}. | ||
*רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש רק כשזה נוגע להבנת הפירוש{{הערה|1=[ | *רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש רק כשזה נוגע להבנת הפירוש{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/4/45/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%98%27.pdf לקוטי שיחות ח"ט עמ' 122 (עמ' 150)].}}. | ||
*כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים{{הערה|1=[ | *כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%94%27.pdf לקוטי שיחות חלק ה' בראשית עמ' 41 (עמ' 53)].}}. | ||
*כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם הייתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע"{{הערה|1=[ | *כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם הייתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע"{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9A_%D7%94%27.pdf לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 141 (עמ' 153)].}}. | ||
לאורך השנים נערכו מספר קבצים וסדרות שליקטו את פירושי הרבי על דברי רש"י{{הערה|ביניהם: 'עומק הפשט' - הרב מנחם מענדל רייצס, 'המאור שבתורה', ועוד.}}. | לאורך השנים נערכו מספר קבצים וסדרות שליקטו את פירושי הרבי על דברי רש"י{{הערה|ביניהם: 'עומק הפשט' - הרב מנחם מענדל רייצס, 'המאור שבתורה', ועוד.}}. | ||
| שורה 59: | שורה 57: | ||
בין הכללים בשיטת לימוד זו: | בין הכללים בשיטת לימוד זו: | ||
*דיוק בסדר ההלכות ברמב"ם{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 225, חלק כ"א עמוד 238, חלק ל' עמוד 53, חלק ל"ב עמוד 127, חלק ל"ז עמוד 48, חלק ל"ט עמוד 22.}}, בצורה בה הציג את המצוות בראש כל קבוצת הלכות{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"ט עמוד 22.}}, בפסוקים שהביא בראש הספרים{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 129.}} ובסוף כל קבוצת הלכות{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"ז עמוד 48.}}, ועל פי זה להסביר שאלות מהותיות ברמב"ם עליהם עמדו גדולי מפרשיו, מתוך הנחה פשוטה שהרמב"ם דייק לא רק בניסוח שלו אלא גם בסדר הדברים. | *דיוק בסדר ההלכות ברמב"ם{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 225, חלק כ"א עמוד 238, חלק ל' עמוד 53, חלק ל"ב עמוד 127, חלק ל"ז עמוד 48, חלק ל"ט עמוד 22.}}, בצורה בה הציג את המצוות בראש כל קבוצת הלכות{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"ט עמוד 22.}}, בפסוקים שהביא בראש הספרים{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 129.}} ובסוף כל קבוצת הלכות{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"ז עמוד 48.}}, ועל פי זה להסביר שאלות מהותיות ברמב"ם עליהם עמדו גדולי מפרשיו, מתוך הנחה פשוטה שהרמב"ם דייק לא רק בניסוח שלו אלא גם בסדר הדברים. | ||
*כל פרט המופיע בספרו הוא הלכה פסוקה{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 131 בנוגע לתפילה שמביא בספרו ("מהרה יגלה אכי"ר"), חלק כ' עמוד 16 וחלק כ"ט עמוד 72 בנוגע לתיאורים היסטוריים.}}, כולל הכותרות שהעניק להלכות{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות | *כל פרט המופיע בספרו הוא הלכה פסוקה{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 131 בנוגע לתפילה שמביא בספרו ("מהרה יגלה אכי"ר"), חלק כ' עמוד 16 וחלק כ"ט עמוד 72 בנוגע לתיאורים היסטוריים.}}, כולל הכותרות שהעניק להלכות{{הערה|ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 160.}}. | ||
==גדולי ישראל על דרך לימודו של הרבי== | ==גדולי ישראל על דרך לימודו של הרבי== | ||
הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]: | הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]: {{ציטוטון|הרבי שליט"א הוא גאון הגאונים לא רק בדורנו.. הגדלות הנדירה של הרבי שליט"א בנגלה היא בכך שהגאונות העצומה היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה, אפשר לומר, לא היה לו אח ורע.. היו גאונים ענקים, אדירי ארץ, אבל כל אחד מהם הצטיין במיוחד בקו מסויים. היה למשל מי שבגאונותו בלימוד הצטיין ב"לחלק", היינו שני דברים שנראים ממש זהים ובכל זאת יש חילוק ביניהם' אחד הצטיין במיוחד ב"לקשר" שני עניינים שנראים רחוקים שאין שום קשר ביניהם, וכך הלאה. אבל הכל ביחד - גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה, גם 'חילוקים'וגם 'לדמות'?! זה המיוחד ברבי שליט"א שיש לו שלימות בלימוד. שלמות מכל זווית ומכל פינה בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים}}. | ||
[[חסידות טולנא|האדמו"ר מטאלנא]]: | [[חסידות טולנא|האדמו"ר מטאלנא]]: {{ציטוטון|אצל הרבי אנחנו רואים דבר מופלא: זה כל כך עשיר בגישה כלפי העניין, וזה כל כך פשטני במסקנת העניין, כאילו שני ניגודים באותה גישה עצמה.. לקחת את החריפות העצומה של החידוש ולהוריד אותו לתוך פשט שבפשט, וכך שני הניגודים הללו מגיעים לתוך שלמות נפלאה שלא מצינו כמותה בכל מקומות לימוד הנגלה למושבותיהם.. שיטת הלימוד של הרבי מראה את תכונות הנפש של 'סיני' ו'עוקר הרים' בבת אחת. ולא עוד אלא שלפעמים שתיהן באות בו-זמנית. מדובר בשני ניגודים, שאצל רוב הלמדנים שאנו מכירים אלה הם שני עניינים שבדרך כלל לא עולים בקנה אחד, ואצל הרבי, יש באותה שיחה כמה דברים בלימוד שהם גאונות בטהרתה, בשיטת החריפות, ויש כמה דברים שהם בפשטות בטהרתה, בשיטת הפשט}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 73: | שורה 71: | ||
*[[יחזקאל סופר]], '''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה. | *[[יחזקאל סופר]], '''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה. | ||
*הרב [[פסח פישמן]], '''משנת מנחם''' - 2 כרכים המאגדים את התייחסות הרבי לאישיותם של 250 תנאים ואמוראים והקשר לדברי התורה שנמסרו לנו מפיהם | *הרב [[פסח פישמן]], '''משנת מנחם''' - 2 כרכים המאגדים את התייחסות הרבי לאישיותם של 250 תנאים ואמוראים והקשר לדברי התורה שנמסרו לנו מפיהם | ||
*ישראל אלפנביין, '''כל השאלות נפתרו מאליהן''', דרכו ושיטת לימודו של הרבי, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1961 עמוד 36 | |||
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] והרב [[שמעון ויצהנדלר]] (עורכים), ספר [[מקדש מלך (לאופר)|מקדש מלך]] חלק ג', מבוא | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5119&CategoryID=1185 תורתו של נשיא הדור]''' | *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5119&CategoryID=1185 תורתו של נשיא הדור]''' | ||
*[[מנחם מענדל רייצס]], [https://www.yeshiva.org.il/midrash/18312 הדיוק במיקומי ההלכות ב"משנה תורה"] | *[[מנחם מענדל רייצס]], [https://www.yeshiva.org.il/midrash/18312 הדיוק במיקומי ההלכות ב"משנה תורה"] | ||
*'''[https://www.merkazato.co.il/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95/ סקירת ספרי הגאון האלוקי הרבי מליובאוויטש]''', אוסף של סקירת ספרי הרבי, מלוקט מתוך [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] בהוצאת [[מרכז את"ה]] | |||
'''מאמרי הערכה ועיון על שיטת הלימוד:''' | '''מאמרי הערכה ועיון על שיטת הלימוד:''' | ||
גרסה אחרונה מ־22:03, 3 בנובמבר 2024
שיטת הלימוד של הרבי, הינה דרך לימוד ייחודית המשלבת את שיטת ההגיון והסברה עם שיטת הדיוק והפלפול ועם שיטת החקירה, תוך חתירה מתמדת להתאמת הסברה העמוקה ביותר עם המשמעות הפשוטה של הדברים, ולהתאמת כל חלקי התורה באופן שישלימו זה את זה.
כדרך כלל נמנע הרבי בדרך לימודו מלהכריע ולפסוק הלכה, למעט מקומות חריגים ונדירים.
יסודות בשיטת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי למד אצל אביו הגאון המקובל הרב לוי יצחק שניאורסון, ודברים רבים בדרך הלימוד של הרבי משקפת את שיטת הלימוד של אביו[1].
בנוסף לזה הרבי רואה במידה רבה את הגאון מרוגוצ'וב כרבו המובהק, ויסודות רבים מתורתו של הגאון הרוגוצ'ובי משולבים בדרך לימודו של הרבי. כמו כן נוקט הרבי במקומות רבים בשיטתו של הגאון רבי יוסף ענגיל וחותר למצוא לכל סברה מקור תורני בדברי חז"ל ובדברי רבותינו הראשונים. כמו כן מרבה הרבי להשתמש בדרכו של רבי ירוחם פישל פערלא, שנוסד בפירושו לספר המצות לרס"ג.
גם במקומות בהם נראה כי הרבי הולך בשיטות לימוד שקדמו לו, עיון מעמיק מגלה כי הרבי מפתח דרכי לימוד אלו לעומק ולרוחב.
שיטה לימוד זו זכתה לכינויים רבים, ביניהם 'הלמדנות האמונית'[2], 'עומק הפשט'[3] 'סיני ועוקר הרים בחדא מחתא'[4], ועוד.
דרך הלימוד בתורתו של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתבטאות נדירה של הרבי כלפי שיטת הלימוד שלו עצמו, כותב הרבי: "לימוד תורה שבעל פה - מובן שנכון וטוב הוא בכל האופנים האפשריים, וכיון שכמאמר חז"ל "אין דעותיהן שוות" - הרי "גם" בזה כמה שיטות ודרכים. וכמדומה שדוקא לאחרונה מתפשטת ומתקבלת יותר ויותר שיטת ודרישות גדולי ישראל דכמה וכמה דורות דמלפנים[5] בהסברה ישרה (לא לחלק שערה לשניים) על אתר (לא להפגיש בדוקא הר בהר) ובבירור הנפקא מינה לפועל ("מאי ביניהו" - שזהו לפעמים קרובות השמירה מלכת בדרך עקלתון). בהמשך להנ"ל - אולי נודע לו משיטתי בזה, להוסיף עוד נקודה - על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרגצובי[6] - למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות - הבאות על ידי זה"[7].
בכמה הזדמנויות העיר הרבי בנוגע לסגנון הלימוד בישיבות: כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקש מהרבי לתהות על קנקנו של הרב יהודה הבר אם הוא מתאים לשמש כראש ישיבה בתומכי תמימים, השיב הרבי: "דבר טוב ניכר בו גם בהשקפה ראשונה, שדרכו בלימוד הוא על אתר גופא בלא 'ורמינהו' וראיות ממרחק, כי אם בסברא במקומו". ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית הרב ישראל יצחק פיקרסקי מעיד, שהרבי התבטא בפניו שדרך הלימוד של סוכצ'וב היא דרך המיצוע בין שיטת הלימוד הליטאית, לבין שיטת הלימוד הנקודתית, והוא מרוצה שראש הישיבה הוא כזה שמלמד בדרך של סוכצ'וב.
את רצונו של הרבי שבישיבות חב"ד ילמדו בדרך המשלבת בין דרכי הלימוד השונות, ניתן לראות גם בהוראתו לרב יוסף גולדברג ראש ישיבת תומכי תמימים ברינואה, שבנוסף לדרך הלימוד שקיבל בליובאוויטש המתמקדת בהסברה ישרה של הסוגיא בלי פלפולים וחקירות, ישלב בשיעורים גם דרכים משיטת הלימוד בישיבת טלז[8].
הרבה מחידושי הרבי בסוגיות הש"ס נלקטו מתוך סדרת הלקוטי שיחות והאגרות קודש בספרים חידושים וביאורים בש"ס. ההדרנים של הרבי יצאו לאור בספרים הדרנים על הש"ס. כמו כן שיחות עיוניות נבחרות נערכו מחדש בהתאמה לקהל הלומדים והוגהו על ידי הרבי עבור פרסומם בקבצים התורניים המאור והפרדס[9].
חידושי הרבי בעניני הלכה קובצו בתשובות וביאורים בשולחן ערוך, ובהמשך בסדרת שערי הלכה ומנהג.
מאפיינים עיקריים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיטת לימודו של הרבי ישנם מספר קווים כלליים המאפיינים את כללות הגישה ללימוד:
- דיוק בכל פרט בלימוד, מתוך נקודת מוצא שכל פרט בתורה היא אמת מוחלטת.
- שימת דגש על הצד החיובי שבכל סוגיה.
- חתירה ליישוב והתאמה בין דעות שונות, גם כאלו הנראות כסותרות לחלוטין.
- הוצאת הוראה למעשה בפועל מהלימוד.
- מציאת הנקודה הפנימית שבכל סוגיה, וממילא גם המכנה המשותף בין סוגיות שונות.
שיטת הדיוק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוגע לשיטת הדיוק התבטא הרבי עצמו: "בדרכי הלימוד בכלל ישנם כמה אופנים: בדרך הגיון והסברה - הנקרא "שיטת הלימוד הליטאית", ולימוד בדרך של חידוד ופלפול, שמתייחס לפולין. אבל הדיוק בלשון וסגנון - אינו מקובל. וטעם הדבר - מסתמא - מצד מיעוט הזמן, ועוד טעם, בגלל החילוק שבין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, שבתורה שבכתב העיקר הוא האותיות, שהרי מצינו שמאות אחת בתורה ישנו פרק שלם בש"ס[10], ובתורה שבעל פה העיקר הוא הענין, וכמבואר בלקוטי תורה. אך מכל מקום הרי פשיטא שגם בתורה שבעל פה הלשון מדוייק ביותר, ועד שמדיוק הלשון יכולים להוציא תילי תלים של ענינים"[11].
לימוד רש"י על התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירת אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לבאר לזכרה מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.
שיטת לימודו של הרבי בפירוש רש"י נקבצה על פי הוראתו בספר כללי רש"י, והיא מתאפיינת בהיצמדות לפשוטו של מקרא, וע"פ דברי המשנה "בן חמש שנים למקרא"[12] חידש שפירושו של רש"י צריכה להיות בהתאם להבנת בן חמש למקרא, כאשר לא ייתכן קושי בדברי הפסוק שרש"י אינו מיישב, ודיוק בכל פרט בדברי רש"י (הדיבור המתחיל, שמות בעלי המאמרים, מספר הפירושים וסדרם, ההוכחות שמביא, ועוד).
להלן לקט כללים עיקריים בלימוד רש"י על התורה:
- רש"י הינו פרשן ולא פוסק כידוע[13].
- אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס[14].
- רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש רק כשזה נוגע להבנת הפירוש[15].
- כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים[16].
- כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם הייתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע"[17].
לאורך השנים נערכו מספר קבצים וסדרות שליקטו את פירושי הרבי על דברי רש"י[18].
לימוד רמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתוך השיחות הרבות שנשא הרבי בהלכה ובחסידות, הביא פעמים רבות את דברי הרמב"ם וביאר אותם לעומקם. העיסוק בדברי הרמב"ם גבר בשבועות של בין המיצרים בהן עסק הרבי באופן מיוחד בלימוד הלכות בית הבחירה של הרמב"ם על פי תקנתו, וביתר שאת לאחר שתיקן את לימוד הרמב"ם היומי בשנת תשד"מ, אז החל לבאר הלכה ברמב"ם בכל התוועדות כשבסך הכל כוללים ביאורים למעלה מאלף הלכות פרטיות[19], מהם עולים כללים רבים על פיהם ניתן להבין ריבוי הלכות אחרות.
מביאורים אלו, נלקטו עשרות כללים שיטתיים בלימוד הרמב"ם, שקובצו בספר כללי הרמב"ם על ידי הרב מרדכי מנשה לאופר[20], כאשר שיטת הלימוד עצמה נחקרה על ידי ד"ר יעקב גוטליב והתפרסמה בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי'.
בין הכללים בשיטת לימוד זו:
- דיוק בסדר ההלכות ברמב"ם[21], בצורה בה הציג את המצוות בראש כל קבוצת הלכות[22], בפסוקים שהביא בראש הספרים[23] ובסוף כל קבוצת הלכות[24], ועל פי זה להסביר שאלות מהותיות ברמב"ם עליהם עמדו גדולי מפרשיו, מתוך הנחה פשוטה שהרמב"ם דייק לא רק בניסוח שלו אלא גם בסדר הדברים.
- כל פרט המופיע בספרו הוא הלכה פסוקה[25], כולל הכותרות שהעניק להלכות[26].
גדולי ישראל על דרך לימודו של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ישראל יצחק פיקרסקי: "הרבי שליט"א הוא גאון הגאונים לא רק בדורנו.. הגדלות הנדירה של הרבי שליט"א בנגלה היא בכך שהגאונות העצומה היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה, אפשר לומר, לא היה לו אח ורע.. היו גאונים ענקים, אדירי ארץ, אבל כל אחד מהם הצטיין במיוחד בקו מסויים. היה למשל מי שבגאונותו בלימוד הצטיין ב"לחלק", היינו שני דברים שנראים ממש זהים ובכל זאת יש חילוק ביניהם' אחד הצטיין במיוחד ב"לקשר" שני עניינים שנראים רחוקים שאין שום קשר ביניהם, וכך הלאה. אבל הכל ביחד - גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה, גם 'חילוקים'וגם 'לדמות'?! זה המיוחד ברבי שליט"א שיש לו שלימות בלימוד. שלמות מכל זווית ומכל פינה בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים".
האדמו"ר מטאלנא: "אצל הרבי אנחנו רואים דבר מופלא: זה כל כך עשיר בגישה כלפי העניין, וזה כל כך פשטני במסקנת העניין, כאילו שני ניגודים באותה גישה עצמה.. לקחת את החריפות העצומה של החידוש ולהוריד אותו לתוך פשט שבפשט, וכך שני הניגודים הללו מגיעים לתוך שלמות נפלאה שלא מצינו כמותה בכל מקומות לימוד הנגלה למושבותיהם.. שיטת הלימוד של הרבי מראה את תכונות הנפש של 'סיני' ו'עוקר הרים' בבת אחת. ולא עוד אלא שלפעמים שתיהן באות בו-זמנית. מדובר בשני ניגודים, שאצל רוב הלמדנים שאנו מכירים אלה הם שני עניינים שבדרך כלל לא עולים בקנה אחד, ואצל הרבי, יש באותה שיחה כמה דברים בלימוד שהם גאונות בטהרתה, בשיטת החריפות, ויש כמה דברים שהם בפשטות בטהרתה, בשיטת הפשט".
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כללי רש"י - אוסף כללים שקבע הרבי בלימוד פירוש רש"י על התורה (נערך על ידי הרב טוביה בלוי)
- כללי הרמב"ם - אוסף כללים שקבע הרבי בלימוד 'היד החזקה' לרמב"ם (נערך על ידי הרב מרדכי מנשה לאופר)
- משנתו של הרבי מליובאוויטש - אליהו מאיר אליטוב
- אחדות בתורה - הרב שניאור שניאורסון (שלושה חלקים)
- יחזקאל סופר, מעייני רש"י - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה.
- הרב פסח פישמן, משנת מנחם - 2 כרכים המאגדים את התייחסות הרבי לאישיותם של 250 תנאים ואמוראים והקשר לדברי התורה שנמסרו לנו מפיהם
- ישראל אלפנביין, כל השאלות נפתרו מאליהן, דרכו ושיטת לימודו של הרבי, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1961 עמוד 36
- הרב מרדכי מנשה לאופר והרב שמעון ויצהנדלר (עורכים), ספר מקדש מלך חלק ג', מבוא
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
סקירות על שיטת לימודו של הרבי:
- הרב חנניה יוסף אייזנבך, שימה בפיהם, מבוא לחידושים וביאורים בש"ס חלק ג'
- נקודות משיטת לימודו של הרבי, בתוך המבוא לקובץ 'תורתו אמת' בהוצאת ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש
אב תשע"ו - ה'לשיטתייהו' בתורתו של הרבי, בתוך מבוא לאוצר לקיטוי שיחות - לשיטתייהו, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות תמוז תשע"ו
- איך קאך זיך דאך בלימוד פירוש רש"י, סקירה על ביאורי הרבי לפירוש רש"י, בתוך קובץ של ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ז גליון ג' עמוד 15
- רבן של ישראל, אברהם רייניץ, בית משיח גיליון מס' 946.
- הרב מרדכי מנשה לאופר, תורתו של נשיא הדור
- מנחם מענדל רייצס, הדיוק במיקומי ההלכות ב"משנה תורה"
- סקירת ספרי הגאון האלוקי הרבי מליובאוויטש, אוסף של סקירת ספרי הרבי, מלוקט מתוך פנימיות בהוצאת מרכז את"ה
מאמרי הערכה ועיון על שיטת הלימוד:
- איך קאָך זיך דאָך בלימוד פירוש רש"י, בתוך קובץ בהוצאת ועד חיילי בית דוד תשרי ה'תשע"ז
- הרב עזרא בנימין שוחט, אסתכל באורייתא וברא עלמא, בתוך גליון נושא של שבועון 'המודיע' לרגל 25 שנה לג' תמוז, ערב שבת פרשת חוקת תשע"ט
מדיה:
- הרב יוסף ישעיה ברוין, דרך הלימוד של הרבי בכל חדרי התורה
, כינוס תורה ב-770 איסרו-חג השבועות ה'תשע"ח - השפעתו של רבי לוי יצחק על שיטת הלימוד של בנו - הרבי
הערות שוליים
- ↑ ראו שיחות קודש תשל"ט חלק ג עמוד 559.
- ↑ הרב מאיר אליטוב בספרו 'שיטת הלימוד של הרבי מליובאוויטש'.
- ↑ הרב מנחם מענדל רייצס.
- ↑ האדמו"ר מטאלנא.
- ↑ ב'שולחן מנחם' ציינו למקורות שהובאו בקונטרס עץ חיים לאדמו"ר הרש"ב פרק ל"א: חידושי אגדות מהרש"א בבא מציעא פה, א. שבת לא, ב. שו"ת חוות יאיר סי' קכג. של"ה במסכת שבועות שלו קפא, ב, ובחלק תורה שבעל פה דף תיב ואילך. מהר"ל בספר 'דרך חיים' על אבות פ"ו מ"ו קרוב לסופו, ובספר נתיבות עולה נתיב התורה פרק ה'.
- ↑ ראה גם שיחות קודש תשל"ו חלק א' עמוד 147 (ובתרגום ללשון הקודש בספר 'תומכי תמימים' עמוד קצד), שם דורש הרבי ש"הגם שמדובר בשיטה חדשה לגמרי.. מאחר שלימוד באופן זה מראה ומגלה את היוקר והעושר שבלימוד התורה, הרי כדאי ומומלץ שתלמידי הישיבה יאזינו מידי פעם לשיעור הצועד בדרך ובשיטה זו.. לימוד כזה מעניק רחבות ועמקות לא רק בלימוד התורה שעל אתר, אלא גם בכללות הגישה אל תלמוד תורה.
- ↑ ממכתב כ"ז טבת תשל"ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 572.
- ↑ אוצר החסידים - ברחבי תבל, עמוד 346.
- ↑ נקבצו מאוחר יותר בלקוטי שיחות כרך מ'.
- ↑ לקוטי תורה דרושי שמיני עצרת פח, ריש עמוד א. ברכה צה, ד.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 533.
- ↑ אבות פרק ה' משנה כב.
- ↑ לקוטי שיחות ח"ל ע' 215 (עמ' 228).
- ↑ לקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 49).
- ↑ לקוטי שיחות ח"ט עמ' 122 (עמ' 150).
- ↑ לקוטי שיחות חלק ה' בראשית עמ' 41 (עמ' 53).
- ↑ לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 141 (עמ' 153).
- ↑ ביניהם: 'עומק הפשט' - הרב מנחם מענדל רייצס, 'המאור שבתורה', ועוד.
- ↑ במהדורת הרמב"ם בהוצאת חז"ק הוצאה לאור נסמנו במדור 'עיטורי מלך' כל ההלכות שהתבארו על ידי הרבי.
- ↑ וקודם לכן במאמרו של הרב אברהם ברוך פבזנר בשבועון כפר חב"ד גליון 31, ועל ידי הרב כהן בקובץ 'הר המלך' חלק ב' עמודים קה-קט.
- ↑ ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 225, חלק כ"א עמוד 238, חלק ל' עמוד 53, חלק ל"ב עמוד 127, חלק ל"ז עמוד 48, חלק ל"ט עמוד 22.
- ↑ ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"ט עמוד 22.
- ↑ ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 129.
- ↑ ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק ל"ז עמוד 48.
- ↑ ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 131 בנוגע לתפילה שמביא בספרו ("מהרה יגלה אכי"ר"), חלק כ' עמוד 16 וחלק כ"ט עמוד 72 בנוגע לתיאורים היסטוריים.
- ↑ ראו לדוגמא: לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 160.