א' בסיוון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 10: שורה 10:
*[[תרפ"ח]] – רבי אליעזר דוד גרינוולד, אב"ד [[סאטמר]] ומחבר הספר 'קרן לדוד', נפטר.
*[[תרפ"ח]] – רבי אליעזר דוד גרינוולד, אב"ד [[סאטמר]] ומחבר הספר 'קרן לדוד', נפטר.
*[[תרפ"ח]] – רבי אברהם מנחם שטיינברג, אב"ד סניאטין ובראדי, נפטר.
*[[תרפ"ח]] – רבי אברהם מנחם שטיינברג, אב"ד סניאטין ובראדי, נפטר.
*[[תש"ז]] – רבי מרדכי שפירא מקאמינקא-קוריץ, נפטר.
*[[תש"ז]] – רבי מרדכי שפירא מקאמינקא-[[קוריץ]], נפטר.
*[[תש"ס]] – רבי אהרן יחיאל לייפר מ[[נדבורנא]]-באניא-[[צפת]], נפטר.
*[[תש"ס]] – רבי [[אהרן יחיאל לייפער]] מנדבורנא צפת, נפטר.


==ימי חב"ד==
==ימי חב"ד==
שורה 22: שורה 22:
*[[תשפ"א]] – הרב [[פנחס גדליה פאשטר]], [[שליח הרבי]] ל[[פריז]] מנהל מוסד 'האדרת והאמונה' ב[[צרפת]].
*[[תשפ"א]] – הרב [[פנחס גדליה פאשטר]], [[שליח הרבי]] ל[[פריז]] מנהל מוסד 'האדרת והאמונה' ב[[צרפת]].


==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/rosh_chodesh_sivan לקוטי שיחות מועדים - ראש חודש סיוון] {{מפתח}}
{{להיום יום|א'|סיון}}
{{להיום יום|א'|סיון}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב א]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב א]]

גרסה אחרונה מ־02:27, 23 ביוני 2024

<< >> חודש סיוון

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

א' בסיוון הוא היום הראשון וראש חודש סיוון. ביום זה חנו בני ישראל במדבר סיני לקראת מתן תורה, כמתואר בפסוק[1]: "בַּחדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי", והגמרא[2] לומדת שיום זה הוא ראש חודש סיון. הרבי הורה[3] ללמוד ביום זה את המאמר דיבור המתחיל "בחודש השלישי" בתורה אור לפרשת יתרו.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - א' בסיון - מלוח היום יום
מה לעומר, ראש חודש. עד י"ב בחדש - ועד בכלל - אין אומרים תחנון

זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי. נחלה בלי מצרים הנחילו אבותינו רבותינו הקדושים לכבוד חסידים הראשונים, אשר בני בניהם ובני בנותיהם לדורותיהם, באיזה מדינה וסביבה שיהיו, יהיה אצלם אותו ה"עיקריה", והוא המשכת פנימיות הלב אל צור מחצבתו. לפעמים העיקריה מכוסה ונעלם בכמה לבושים, וזאת היא עבודת החפץ בחיים להסיר את הכיסוים ולקבוע לו זמני למוד בתורת החסידות ולנהוג במנהגי עדת החסידים.

הערות שוליים

  1. יתרו יט, א.
  2. שבת פו, ב.
  3. שיחות ר"ח סיון, ליל ומוצאי ג' סיוון תשמ"ח (התוועדויות ח"ג ע' 380).