להתראות (שיחה | תרומות)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{איחוד|ישות|גאווה}}
 
'''מידת הגאווה''' הינה תכונת נפשית שלילית הגורמת לאדם לייחס לעצמו חשיבות בגלל מעלותיו וכשרונותיו האישיים, או בעקבות הצלחות שונות שהשיג. לגאווה ישנם כינויים נוספים כגון יהירות והתנשאות, ואצל [[חסידים]] הרחיקו מידה שלילית זו עד קצת הגבול.
'''מידת הגאווה''' הינה תכונת נפשית שלילית הגורמת לאדם לייחס לעצמו חשיבות בגלל מעלותיו וכשרונותיו האישיים, או בעקבות הצלחות שונות שהשיג. לגאווה ישנם כינויים נוספים כגון יהירות והתנשאות, ואצל [[חסידים]] הרחיקו מידה שלילית זו עד קצת הגבול.


שורה 40: שורה 40:
ובכל זאת אמר לו אדמו"ר האמצעי שאף אם חזרת החסידות גורמת לו להיעשות
ובכל זאת אמר לו אדמו"ר האמצעי שאף אם חזרת החסידות גורמת לו להיעשות
ל'בצל' מכל מקום יש להמשיך בהשפעה על הזולת.
ל'בצל' מכל מקום יש להמשיך בהשפעה על הזולת.
== ישות ==
מידת הישות מגונה היא ב[[חסידות]] מאוד, שהרי כל ענין ה[[קליפות]] וה[[סטרא אחרא]] הוא ישות וכלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ב|תניא פרק כ"ב]].}} "אינה בטילה כלל לגבי קדושת [[הקב"ה]] ואדרבה מגביה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד" ועד שנחשבת ל[[עבודה זרה]] ממש וכפירה ב[[אחדות ה'|אחדותו]] של [[הקדוש ברוך הוא]].
מכיוון שכך תכליתה של כל ה[[עבודה]] היא לשבור את הישות.
אולם, ככל מידה במידות האדם אף למידה זו יש שימוש ותועלת בעבודת ה', כמסופר אודות חסיד מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] שהעיד על עצמו שניצל מן העבירה בזכות הישות, באומרו: "היתכן שחסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ייכשל בעבירה"?


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[ישות]]
*[[ביטול]]
*[[ביטול]]


שורה 53: שורה 59:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]