חיים אליהו מישולובין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (17 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:.Mishulovin.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים אליהו]] | [[קובץ:.Mishulovin.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים אליהו]] | ||
ר' '''חיים אליהו מישולובין''' ([[ב' חשוון]] [[תרצ"א]] | ר' '''חיים אליהו מישולובין''' ([[ב' חשוון]] [[תרצ"א]] – [[כ"ט סיון]] [[תשל"ב]]), היה [[חסיד]] [[בעל שמועה]], פעל ב[[מסירות נפש]] למען החזקת והפצת ה[[יהדות]] ב[[סמרקנד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ב' חשון]] [[תרצ"א]] לאביו ר' [[אליעזר מישולובין|אליעזר]] ולאימו מרת | נולד ב[[ב' חשון]] [[תרצ"א]] לאביו ר' [[אליעזר מישולובין|אליעזר]] ולאימו מרת בתיה מישולובין, ב[[רוסיה]] הסובייטית. | ||
בשנת תש"א עם פרוץ המלחמה נמלטו בני המשפחה | בשנת [[תש"א]] עם פרוץ המלחמה נמלטו בני המשפחה ל[[סמרקנד]], שם ייסדו [[חדר]] ו[[ישיבה]], בה למד אצל גדולי החסידים | ||
ר' [[אברהם אליהו פלאטקין]], [[ניסן נמנוב]], | |||
[[משה רובינסון]], [[שמואל נוטיק]], [[ברוך לבקיבקר]]. עם היותו בחור בעל כשרונות ברוכים נכנס ישר לכיתה הגבוהה אצל ר' אברהם אליהו פלאטקין. | |||
[[קובץ:ר' אליעזר מישולובין עם ר' חיים אליהו מישולובין.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים אליהו מישולובין עם אביו ר' אליעזר מישולובין]] | |||
בשנת [[תש"ו]] נפרד חיים אליהו מהוריו יחד עם אחיו [[דוד דוב מישולובין|דוד דוב]], אל עבר הגבול, מתוך כוונה לצאת מאחורי מסך הברזל בהיותם אזרחי פולין. אך בהגיעם אל הגבול התברר שהם אחרו את המועד, וחזרו כלעומת שבאו לביתם בסמרקנד. שם המשיכו ללמוד ולרוות את צמאונם בסיפורי חסידים ועוד מאת זקני החסידים ששהו שם באותה התקופה. | |||
בשנת [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו את מרת פרומה שרה{{הערה|נפטרה ב[[כ"ג כסלו]] [[תשפ"ד]]}}, בתו של החסיד ר' [[אברהם זלצמן]]. | |||
בשנת [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו את מרת פרומה שרה | |||
את רוב שנות חייו עשה ר' חיים אליהו מאחורי [[רוסיה|מסך הברזל]], ב[[מסירות נפש]] תחת רדיפות קשות, בסמרקנד. | את רוב שנות חייו עשה ר' חיים אליהו מאחורי [[רוסיה|מסך הברזל]], ב[[מסירות נפש]] תחת רדיפות קשות, בסמרקנד. | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
עם בואו לארץ הקודש התיישב ב[[כפר חב"ד]], שם החל להיכנס ולעסוק בעניני הכלל, [[צעירי אגודת חב"ד]] והדומה. אך לא יכל להתעסק יותר מידי כיוון שנפל משכב, עקב דלקת פרקים קשה בה חלה מצעירותו. באותה תקופה, הוסיפו לשמו את השם '''חיים'''. עקב מצב בריאותו הרופף לא יכל ר' חיים אליהו למלא את משאלת ליבו, ולנסוע אל [[הרבי]]. | עם בואו לארץ הקודש התיישב ב[[כפר חב"ד]], שם החל להיכנס ולעסוק בעניני הכלל, [[צעירי אגודת חב"ד]] והדומה. אך לא יכל להתעסק יותר מידי כיוון שנפל משכב, עקב דלקת פרקים קשה בה חלה מצעירותו. באותה תקופה, הוסיפו לשמו את השם '''חיים'''. עקב מצב בריאותו הרופף לא יכל ר' חיים אליהו למלא את משאלת ליבו, ולנסוע אל [[הרבי]]. | ||
בשנת [[תשל"ב]] החמיר מצב בריאותו, והוא נותח בניתוח מסובך, עקב ניתוח זה נחלש ר' חיים אליהו במאוד, וליבו לא החזיק במעמד, וב[[כ"ט סיוון]] | בשנת [[תשל"ב]] החמיר מצב בריאותו, והוא נותח בניתוח מסובך, עקב ניתוח זה נחלש ר' חיים אליהו במאוד, וליבו לא החזיק במעמד, וב[[כ"ט סיוון]] תשל"ב, שבק חיים לכל חי, והוא בן ארבעים אחד שנה בלבד, ולא זכה לחזות אפילו פעם אחת בפני [[הרבי]]. נטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]]. | ||
== סיפורי חסידים == | == סיפורי חסידים == | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
את רוב סיפוריו שמע מאת החסיד [[חיים אברהם דוכמן]], אותם שמע מסבו החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ותלמידו המובהק של ר' [[יצחק אייזיק מהומיל|אייזיק הומלער]]. | את רוב סיפוריו שמע מאת החסיד [[חיים אברהם דוכמן]], אותם שמע מסבו החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ותלמידו המובהק של ר' [[יצחק אייזיק מהומיל|אייזיק הומלער]]. | ||
מחזה רגיל, היה זה לצפות בר' [[חיים אברהם|חיים אברהם | מחזה רגיל, היה זה לצפות בר' [[חיים אברהם דוכמן|חיים אברהם]] וחיים אליהו צועדים לאיטם ברחוב, ור' חיים אליהו בולע בצמא כל מילה. עד שנת תשי"א, אז נאלץ ר' חיים אברהם דוכמן, לברוח מסמרקנד, עקב רדיפות הממשלה, אל עבר [[סיביר]], שם נפטר. | ||
את שאר סיפוריו כתב ממה ששמע בעיקר מאחיו של חיים אברהם, ר' [[ברוך דוכמן]], [[דובער יפה]] מתלמידי תומכי תמימים | את שאר סיפוריו כתב ממה ששמע בעיקר מאחיו של חיים אברהם, ר' [[ברוך דוכמן]], [[דובער יפה]] מתלמידי תומכי תמימים בשנותיה הראשונות ובעל שמועה נודע. ומשאר החסידים הנמצאים ב[[סמרקנד]] באותה התקופה: מורו ורבו [[אברהם אליהו פלאטקין]], מורו ורבו [[שמואל נוטיק]]. ומשאר החסידים: [[ניסן נמנוב]], [[משה רובינסון]], [[מענדל פוטערפאס]], [[דובער איטקין]], [[ישראל נח בליניצקי]], [[שמחה גורודצקי]], [[ירחמיאל חדש]], [[בן ציון מרוז]], [[מנחם מענדל נאדל]]. | ||
את כל ה[[סיפורי חסידים|סיפורים]] ששמע העלה ר' חיים אליהו על גבי הכתב, ובהגיעו לארץ ישראל, המשיך | את כל ה[[סיפורי חסידים|סיפורים]] ששמע, העלה ר' חיים אליהו על גבי הכתב, ובהגיעו לארץ ישראל, המשיך לכתוב עוד מתוך זכרונו. | ||
בשנת תשל"א, כשהיה בידו אוסף סיפורים כתב על כך ל[[רבי]] את השורות הבאות: | בשנת תשל"א, כשהיה בידו אוסף סיפורים כתב על כך ל[[רבי]] את השורות הבאות: | ||
| שורה 42: | שורה 44: | ||
{{ציטוט|תוכן='''1) באם לא נדפסו עדיין 2) באם (כמובן) על פי הסברא אמיתיים הם.'''|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן='''1) באם לא נדפסו עדיין 2) באם (כמובן) על פי הסברא אמיתיים הם.'''|מרכאות=כן}} | ||
עקב מחלתו לא היה סיפק בידו להדפיסם, אך לרגל שנת הארבעים לפטירת סבם החליטו בני משפחת גלוכובסקי, חתנו, ונכדיו, להדפיסם. לעת עתה, הודפסו שני חוברות. הראשונה לרגל שמחת ה[[נישואין]] של הת' שניאור זלמן גלוכובסקי, בחודש כסלו תשע"ב. והשניה, לרגל שמחת | עקב מחלתו לא היה סיפק בידו להדפיסם, אך לרגל שנת הארבעים לפטירת סבם החליטו בני משפחת גלוכובסקי, חתנו, ונכדיו, להדפיסם. לעת עתה, הודפסו שני חוברות. הראשונה לרגל שמחת ה[[נישואין]] של הת' שניאור זלמן גלוכובסקי, בחודש כסלו תשע"ב. והשניה, לרגל שמחת הנישואין של הת' יחיאל גלוכובסקי ב[[חודש ניסן]] [[תשע"ב]] - נכדיו. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* רעייתו, פרומה - נפטרה כ"ג כסלו תשפ"ד. לאחר פטירת בעלה, נישאה בשנית לרב מאיר כהן ע"ה מירושלים. | |||
*הרב יוסף יצחק מישולובין | *בנו, הרב [[יוסף יצחק מישולובין]] - משלוחי הרבי ב[[לוס אנג'לס]] ומייסד ומנהל חיידר אור מנחם בעיר | ||
*הרב שלום דובער מישולובין | *בנו, הרב שלום דובער מישולובין | ||
*מרת רחל ביילא | *בתו מרת רחל ביילא, רעיית הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] - רב קהילת חב"ד רחובות ומזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש | ||
*חמיו [[אברהם זלצמן]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.beismoshiachmagazine.org/articles/a-beacon-of-light-in-the-darkness-of-soviet-russia.html תולדות חייו]''', בתוך שבועון בית משיח (אנגלית) | |||
*'''[http://teshura.com/Gluchovsky-Krugliack%20-%20Adar%2028%2C%205772.pdf רשימת סיפורים מפיו]''', תשורה מנישואיו צאצאיו, בצירוף תקציר תולדות חייו | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:מישולובין חיים אליהו}} | {{מיון רגיל:מישולובין חיים אליהו}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| שורה 58: | שורה 66: | ||
[[קטגוריה:משפחת זלצמן]] | [[קטגוריה:משפחת זלצמן]] | ||
[[קטגוריה:בעלי שמועה]] | [[קטגוריה:בעלי שמועה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ב]] | ||
[[קטגוריה:משפחת מישולובין]] | [[קטגוריה:משפחת מישולובין]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:22, 29 בינואר 2024
ר' חיים אליהו מישולובין (ב' חשוון תרצ"א – כ"ט סיון תשל"ב), היה חסיד בעל שמועה, פעל במסירות נפש למען החזקת והפצת היהדות בסמרקנד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בב' חשון תרצ"א לאביו ר' אליעזר ולאימו מרת בתיה מישולובין, ברוסיה הסובייטית.
בשנת תש"א עם פרוץ המלחמה נמלטו בני המשפחה לסמרקנד, שם ייסדו חדר וישיבה, בה למד אצל גדולי החסידים ר' אברהם אליהו פלאטקין, ניסן נמנוב, משה רובינסון, שמואל נוטיק, ברוך לבקיבקר. עם היותו בחור בעל כשרונות ברוכים נכנס ישר לכיתה הגבוהה אצל ר' אברהם אליהו פלאטקין.
בשנת תש"ו נפרד חיים אליהו מהוריו יחד עם אחיו דוד דוב, אל עבר הגבול, מתוך כוונה לצאת מאחורי מסך הברזל בהיותם אזרחי פולין. אך בהגיעם אל הגבול התברר שהם אחרו את המועד, וחזרו כלעומת שבאו לביתם בסמרקנד. שם המשיכו ללמוד ולרוות את צמאונם בסיפורי חסידים ועוד מאת זקני החסידים ששהו שם באותה התקופה.
בשנת תשי"ד נשא את רעייתו את מרת פרומה שרה[1], בתו של החסיד ר' אברהם זלצמן.
את רוב שנות חייו עשה ר' חיים אליהו מאחורי מסך הברזל, במסירות נפש תחת רדיפות קשות, בסמרקנד.
בשנת תשכ"ט עלה ר' חיים אליהו לארץ הקודש, יחד עם רעייתו, ושלושת ילדיו.
עם בואו לארץ הקודש התיישב בכפר חב"ד, שם החל להיכנס ולעסוק בעניני הכלל, צעירי אגודת חב"ד והדומה. אך לא יכל להתעסק יותר מידי כיוון שנפל משכב, עקב דלקת פרקים קשה בה חלה מצעירותו. באותה תקופה, הוסיפו לשמו את השם חיים. עקב מצב בריאותו הרופף לא יכל ר' חיים אליהו למלא את משאלת ליבו, ולנסוע אל הרבי.
בשנת תשל"ב החמיר מצב בריאותו, והוא נותח בניתוח מסובך, עקב ניתוח זה נחלש ר' חיים אליהו במאוד, וליבו לא החזיק במעמד, ובכ"ט סיוון תשל"ב, שבק חיים לכל חי, והוא בן ארבעים אחד שנה בלבד, ולא זכה לחזות אפילו פעם אחת בפני הרבי. נטמן בחלקת חב"ד הר הזיתים.
סיפורי חסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך חייו בעת שהותו בסמרקנד, החל מגיל צעיר ביותר, כתב ר' חיים אליהו, סיפורי חסידים אותם שמע מגדולי החסידים, שהסתובבו ברחבי ברית המועצות באותה התקופה.
את רוב סיפוריו שמע מאת החסיד חיים אברהם דוכמן, אותם שמע מסבו החסיד ר' מרדכי יואל דוכמן, מגדולי חסידי אדמו"ר הצמח צדק, ותלמידו המובהק של ר' אייזיק הומלער.
מחזה רגיל, היה זה לצפות בר' חיים אברהם וחיים אליהו צועדים לאיטם ברחוב, ור' חיים אליהו בולע בצמא כל מילה. עד שנת תשי"א, אז נאלץ ר' חיים אברהם דוכמן, לברוח מסמרקנד, עקב רדיפות הממשלה, אל עבר סיביר, שם נפטר.
את שאר סיפוריו כתב ממה ששמע בעיקר מאחיו של חיים אברהם, ר' ברוך דוכמן, דובער יפה מתלמידי תומכי תמימים בשנותיה הראשונות ובעל שמועה נודע. ומשאר החסידים הנמצאים בסמרקנד באותה התקופה: מורו ורבו אברהם אליהו פלאטקין, מורו ורבו שמואל נוטיק. ומשאר החסידים: ניסן נמנוב, משה רובינסון, מענדל פוטערפאס, דובער איטקין, ישראל נח בליניצקי, שמחה גורודצקי, ירחמיאל חדש, בן ציון מרוז, מנחם מענדל נאדל.
את כל הסיפורים ששמע, העלה ר' חיים אליהו על גבי הכתב, ובהגיעו לארץ ישראל, המשיך לכתוב עוד מתוך זכרונו.
בשנת תשל"א, כשהיה בידו אוסף סיפורים כתב על כך לרבי את השורות הבאות:
הנני שולח לרבי צילומי הרשימות של הסיפורים ופתגמים שרשמתים על פי זכרוני בעזרת ה'. הרבה ענינים (ואולי גם רוב מהם) שמעתי בשנות תש"ז-תש"ט, ממורי החסיד ר' חיים אברהם דוכמן, שהיה נכדו של החסיד הידוע ר' מרדכי יואל זוכמן ועד גיל 18 הסתופף בצלו של סבו, ורוב הסיפורים שמע ממנו, רח"א מצטיין בכישרון הזיכרון שלו להפליא, היה דייקן בלשונו וכל דבר היה מספר כפי ששמע מסבו והדבר שהיה חוזר ומספר כעבור שנה היה ממש באותו הלשון. אותם הסיפורים חקוקים בזכרוני במיוחד, ואני חושב שהם בדיוק ממש כפי ששמעתי בדיוק.
כמו כן סיפורים רבים ששמעתים ממספרים אחרים בתוכם החסיד ר' דובער יפה תלמיד ישיבת תומכי תמימים בשנים ראשונים של הישיבה בעל זיכרון חזק, והוא היה ב"א של החסיד ר' שלום ר' הלל'ס, והתמסר מאוד לסיפורי צדיקים וחסידים.
רשמתים בלה"ק משובשת כפי יכולתי, ולפעמים באידיש כדי שלא אסלפם השתדלתי שלשון האדמו"רים יהיה כפי ששמעתי בדיוק. לאחרונה שמעתי הצעות לסדרם ולהדפיסם ויש אומרים שכדאי לתרגם אותם לעברית ואחר כך להדפיסם. ולכן אבקש מכ"ק להשיב חוות דעתו הק' האם להוציאם לאור ולהדפיסם ואם צריך לתרגמם.
תשובת הרבי הייתה:
1) באם לא נדפסו עדיין 2) באם (כמובן) על פי הסברא אמיתיים הם.
עקב מחלתו לא היה סיפק בידו להדפיסם, אך לרגל שנת הארבעים לפטירת סבם החליטו בני משפחת גלוכובסקי, חתנו, ונכדיו, להדפיסם. לעת עתה, הודפסו שני חוברות. הראשונה לרגל שמחת הנישואין של הת' שניאור זלמן גלוכובסקי, בחודש כסלו תשע"ב. והשניה, לרגל שמחת הנישואין של הת' יחיאל גלוכובסקי בחודש ניסן תשע"ב - נכדיו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, פרומה - נפטרה כ"ג כסלו תשפ"ד. לאחר פטירת בעלה, נישאה בשנית לרב מאיר כהן ע"ה מירושלים.
- בנו, הרב יוסף יצחק מישולובין - משלוחי הרבי בלוס אנג'לס ומייסד ומנהל חיידר אור מנחם בעיר
- בנו, הרב שלום דובער מישולובין
- בתו מרת רחל ביילא, רעיית הרב מנחם מענדל גלוכובסקי - רב קהילת חב"ד רחובות ומזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש
- חמיו אברהם זלצמן.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חייו, בתוך שבועון בית משיח (אנגלית)
- רשימת סיפורים מפיו, תשורה מנישואיו צאצאיו, בצירוף תקציר תולדות חייו