הסרת קישורים עודפים
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:קול'ע חסידי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של [[זלמן קליינמן]] על [[חסידים]] בעיירה, אחרי [[התוועדות]] חסידית]]
[[קובץ:קול'ע חסידי.jpg|ממוזער|ציור של [[זלמן קליינמן]] על [[חסידים]] בעיירה, אחרי [[התוועדות]] חסידית]]
'''עיירה''' ('''שטעטל'''{{הערה|המילה "שטעטל" באידיש היא צורת הקטנה של המילה "שטאָט" (באידיש: עיר) ופירושה 'עיירה' או 'עיר קטנה'. ברבות השנים השתרש השימוש במונח לייחוד של עיירה המיושבת בעיקר ביהודים.}} ב[[אידיש]]) הייתה צורת המגורים הטיפוסית של ה[[יהודים]] ב[[רוסיה]] וארצות [[מזרח אירופה]] (שהיו בעיקר תחת ממשלת [[פולין]]).
'''עיירה''' ('''שטעטל'''{{הערה|המילה "שטעטל" באידיש היא צורת הקטנה של המילה "שטאָט" (באידיש: עיר) ופירושה 'עיירה' או 'עיר קטנה'. ברבות השנים השתרש השימוש במונח לייחוד של עיירה המיושבת בעיקר ביהודים.}} ב[[אידיש]]) הייתה צורת המגורים הטיפוסית של ה[[יהודים]] ב[[רוסיה]] וארצות מזרח [[אירופה]] (שהיו בעיקר תחת ממשלת [[פולין]]).


במשך מאות שנים נהגו היהודים להתגורר בעיירות מגובשות, ולנהל בהם אורח חיים [[דתי|יהודי]] אותנטי. העיירות היהודיות היו סמל לחיים יהודיים שורשיים, אמתיים, ולאופן ניהול נכון של קהילה יהודית.
במשך מאות שנים נהגו היהודים להתגורר בעיירות מגובשות, ולנהל בהם אורח חיים [[יהודים|יהודי]] אותנטי. העיירות היהודיות היו סמל לחיים יהודיים שורשיים, אמתיים, ולאופן ניהול נכון של קהילה יהודית.


== תפוצה ==
== תפוצה ==
שורה 8: שורה 8:
בשל כך העיירות היהודיות היו נפוצות בעיקר במזרח אירופה, ב[[אוקראינה]] ובשטחי פולין שסופחו לרוסיה.
בשל כך העיירות היהודיות היו נפוצות בעיקר במזרח אירופה, ב[[אוקראינה]] ובשטחי פולין שסופחו לרוסיה.


תקופה זו החלה עוד בימי הביניים ונמשכה עד להיכחדותם הכמעט מוחלטת של העיירות ב[[מלחמת העולם השניה]] והמשכה ב[[רוסיה הקומוניסטית|משטר הקומוניסטי]].
תקופה זו החלה עוד בימי הביניים ונמשכה עד להיכחדותם הכמעט מוחלטת של העיירות ב[[מלחמת העולם השנייה]] והמשכה ב[[רוסיה הקומוניסטית|משטר הקומוניסטי]].


== אופי החיים בעיירות ==
== אופי החיים בעיירות ==
=== חיי הרוח ===
=== חיי הרוח ===
[[קובץ:ניי שווינציאן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ניי שווינציאן]]]]
[[קובץ:ניי שווינציאן.jpg|ממוזער|[[ניי שווינציאן]]]]
העיירות היהודיות היו שונות אחת מהשניה, במספר תחומים. העיירות בשטחי [[פולין]] ו[[ליטא]] היו בעיקר מיושבות ב[[מתנגדים]], תלמידי [[הגאון מוילנה]], בעוד שב[[רוסיה]], [[בלארוס]] ו[[אוקראינה]] (ורק מעט בפולין וליטא) היו העיירות בעלי אופי [[חסידות|חסידי]] מובהק. שוני נוסף היה ברמת החיים הגשמיים, חלק מהעיירות היו מיושבים במעוטי יכולת עד כדי רעב של ממש, וחלק אחר היו עיירות מפותחות עם תושבים אמידים (תופעת העיירות האמידות נעלמה בזמן גזירת "תחום המושב", בגלל המגבלה התעסוקתית שהייתה על היהודים).
העיירות היהודיות היו שונות אחת מהשניה, במספר תחומים. העיירות בשטחי [[פולין]] ו[[ליטא]] היו בעיקר מיושבות ב[[מתנגדים]], תלמידי [[הגאון מוילנה]], בעוד שב[[רוסיה]], [[בלארוס]] ו[[אוקראינה]] (ורק מעט בפולין וליטא) היו העיירות בעלי אופי [[חסידות|חסידי]] מובהק. שוני נוסף היה ברמת החיים הגשמיים, חלק מהעיירות היו מיושבים במעוטי יכולת עד כדי רעב של ממש, וחלק אחר היו עיירות מפותחות עם תושבים אמידים (תופעת העיירות האמידות נעלמה בזמן גזירת "תחום המושב", בגלל המגבלה התעסוקתית שהייתה על היהודים).


שורה 22: שורה 22:


=== חיי הגשם ===
=== חיי הגשם ===
[[קובץ:רחוב בעיירה לחווא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רחוב טיפוסי בעיירה (בעיירה לחווא)]]
[[קובץ:רחוב בעיירה לחווא.jpg|ממוזער|רחוב טיפוסי בעיירה (בעיירה לחווא)]]
יהודי העיירה על פי רוב היו מעוטי יכולת, והתפרנסו מעבודות מזדמנות או מחכירת בתי מרזח מהפריצים המקומיים.
יהודי העיירה על פי רוב היו מעוטי יכולת, והתפרנסו מעבודות מזדמנות או מחכירת בתי מרזח מהפריצים המקומיים.


שורה 30: שורה 30:


השפה האידישאית היוותה חוצץ בין התושבים הגויים לתושבים היהודיים.
השפה האידישאית היוותה חוצץ בין התושבים הגויים לתושבים היהודיים.
{{-}}


== מוסדות הלימוד ==
== מוסדות הלימוד ==
[[קובץ:חיידר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[חיידר]]]]
[[קובץ:חיידר.jpg|ממוזער|[[חיידר]]]]
מרבית תושבי העיירות היו עניים, ובשל כך גם במקומות בהם היה [[חיידר]] מסודר, הוא היה פועל בתוך [[בית הכנסת]] המקומי, בלי מבנה עצמאי. בהרבה מקומות, גם הישיבות, בעיקר אלו הקטנות בכמות, היו לומדות בבתי הכנסת.
מרבית תושבי העיירות היו עניים, ובשל כך גם במקומות בהם היה [[חיידר]] מסודר, הוא היה פועל בתוך [[בית הכנסת]] המקומי, בלי מבנה עצמאי. בהרבה מקומות, גם הישיבות, בעיקר אלו הקטנות בכמות, היו לומדות בבתי הכנסת.


שורה 39: שורה 38:


== הדמויות בקהילה ==
== הדמויות בקהילה ==
הדמויות התופסות בקהילה היו ה[[מרא דאתרא]] שהנהיג את הקהילה, ה[[שוחט ובודק]] (שו"ב), וה[[מלמד]]. בחלק מהעיירות היה רב הקהילה גם המלמד בעצמו.
הדמויות התופסות בקהילה היו ה[[מרא דאתרא]] שהנהיג את הקהילה, ה[[שוחט ובודק]] (שו"ב), וה[[מלמד תינוקות|מלמד]]. בחלק מהעיירות היה רב הקהילה גם המלמד בעצמו.
{{-}}


== מעלת העיירות ==
== מעלת העיירות ==
שורה 57: שורה 55:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[en:Jewish Shtetl (Town)]]