ראייה ושמיעה – הבדלי גרסאות

חבדפד770 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – " קטגוריה: מבשרי אחזה אלוקה" ב־""
 
(10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ראיה ושמיעה''' הם שני חושים עיקריים באדם, ותורת החסידות מרחיבה במקומות רבים לגבי אופן פעולתם (אחד בשונה מהשני), מקורם ושורשם, ובעיקר עניינם בעבודת ה'.
'''ראייה ושמיעה''' הם שני חושים עיקריים באדם, ותורת החסידות מרחיבה במקומות רבים לגבי אופן פעולתם (אחד בשונה מהשני), מקורם ושורשם, ובעיקר עניינם בעבודת ה'.


== מהות הראייה ==
== מהות הראייה ==
עניינו של כוח הראייה הוא לקלוט דבר חיצוני כמו שהוא (בשונה משמיעה (הבנה) שנותנת רק תפיסה סובייקטיבית בעניין).
עניינו של כוח הראייה הוא לקלוט דבר חיצוני כמו שהוא (בשונה משמיעה (הבנה) שנותנת רק תפיסה סובייקטיבית בעניין).


עניין מרכזי בראייה הוא שרואים (לא כל כך את המאפיינים של הדבר הנראה, את החיצוניות שלו, אלא) את ה'{{מונחון|עצם|המהות הפנימית}}' שלו - את כל האובייקט בבת אחת. לכן גם בהבטה אחת, אפשר לראות את כל הדבר עליו מסתכלים (בשונה משמיעה שדורשת הבנת כל הפרטים של הדבר עליו שומעים ורק כך אפשר לקבל תמונה כלשהי שלו).  
עניין מרכזי בראייה הוא שרואים (לא כל כך את המאפיינים של הדבר הנראה, את החיצוניות שלו, אלא) את ה'{{מונחון|עצם|המהות הפנימית}}' שלו - את כל האובייקט בבת אחת. לכן גם בהבטה אחת, אפשר לראות את כל הדבר עליו מסתכלים (בשונה משמיעה שדורשת הבנת כל הפרטים של הדבר עליו שומעים ורק כך אפשר לקבל תמונה כלשהי שלו).


== מהות השמיעה ==
== מהות השמיעה ==
שורה 16: שורה 16:
כן, על ידי ראייה אפשר לעורר [[כלות הנפש|תשוקה עצומה]] להתקרב לדבר אותו רואים, בשונה משמיעה.
כן, על ידי ראייה אפשר לעורר [[כלות הנפש|תשוקה עצומה]] להתקרב לדבר אותו רואים, בשונה משמיעה.


ושני הפרטים קשורים אחד לשני: בגלל שראייה תופסת את המהות והעצמיות של הדבר הנראה, לכן אפשר לעורר אליו תשוקה. בשונה משמיעה<ref>ראה ד"ה והמשכילים יזהירו תשי"ז</ref>.
ושני הפרטים קשורים אחד לשני: בגלל שראייה תופסת את המהות והעצמיות של הדבר הנראה, לכן אפשר לעורר אליו תשוקה. בשונה משמיעה{{הערה|ראה ד"ה והמשכילים יזהירו תשי"ז}}.


עוד פרט חשוב בראייה - ההתאמתות שבה. כמו שאמרו חז"ל: אינה דומה שמיעה לראייה. בגלל שבראייה רואים את הפנימיות של הדבר ללא עירוב הבנה סובייקטיבית, הדבר הנראה ברור ומוחשי אצל הרואה. שום דבר לא יוכל לגרום לו למחשבה שהדבר הנראה שגוי.  
עוד פרט חשוב בראייה - ההתאמתות שבה. כמו שאמרו חז"ל: אינה דומה שמיעה לראייה. בגלל שבראייה רואים את הפנימיות של הדבר ללא עירוב הבנה סובייקטיבית, הדבר הנראה ברור ומוחשי אצל הרואה. שום דבר לא יוכל לגרום לו למחשבה שהדבר הנראה שגוי.


לכן ההלכה היא ש"אין עד נעשה דיין"{{הערה|ב"ב קיג, ב ואילך}}. עדים - שראו את הסיטואציה בעיניהם - לא יכולים להפוך לדיינים בנוגע לאותו מקרה. זאת כי על הדיינים מוטלת חובה להפך בזכותו של הנידון, ולנסות להצדיק אותו. עדים לא יוכלו לעשות זאת, כיוון שהם ראו זאת בעיניהם, והם '''בטוחים''' בחובת הנאשם.
לכן ההלכה היא ש"אין עד נעשה דיין"{{הערה|ב"ב קיג, ב ואילך}}. עדים - שראו את הסיטואציה בעיניהם - לא יכולים להפוך לדיינים בנוגע לאותו מקרה. זאת כי על הדיינים מוטלת חובה להפך בזכותו של הנידון, ולנסות להצדיק אותו. עדים לא יוכלו לעשות זאת, כיוון שהם ראו זאת בעיניהם, והם '''בטוחים''' בחובת הנאשם.


== שורשם ==
== שורשם ==
מוסבר בחסידות, כי הראייה שורשה מספירת ה[[חכמה]], ואילו השמיעה שורשה מספירת ה[[בינה]].
מוסבר בחסידות, כי הראייה שורשה מספירת ה[[חכמה]], ואילו השמיעה שורשה מספירת ה[[בינה]]{{הערה|תורה אור עה, א.}}. (לכן גם ב[[זוהר]] הקדוש וב[[תלמוד ירושלמי]] שהארתם מספירת החכמה{{הערה|והם שייכים לגאולה - שאז יהיה ראייה באלוקות. ראה לקמן.}} משתמשים בלשון "תא חזי" [= בא וראה], לעומת ה[[תלמוד בבלי]] שהיא הארת הבינה שבה משתמשים בלשון "תא שמע" [= בא ושמע]).
(לכן גם ב[[זוהר]] הקדוש וב[[תלמוד ירושלמי]] שהארתם מספירת החכמה<ref>והם שייכים לגאולה - שאז יהיה ראייה באלוקות. ראה לקמן</ref> משתמשים בלשון "תא חזי" (בא וראה), לעומת ה[[תלמוד הבלי]] שהיא הארת הבינה שבה משתמשים בלשון "תא שמע" (בא ושמע)).


== דרגות בראייה ==
== דרגות בראייה ==
* ראייה ממשית: על ידי העין הגשמי. נותנת מוחשיות חזקה ביותר בדבר הנראה, יותר מכל דבר אחר.
* ראייה ממשית: על ידי העין הגשמי. נותנת מוחשיות חזקה ביותר בדבר הנראה, יותר מכל דבר אחר.
* ראייה שכלית: הכרה שכלית שדבר זה נכון, כמו למשל ההכרה של האדם שיש לו נשמה, משהו שמחיה אותו. אמנם אין הוא רואה את זה בעיניו, אבל אין זו שמיעה. זה ברור אצלו כאילו הוא רואה זאת{{הערה|ראה דרמ"צ מצוות האמנת אלוקות פרק א-ב}}. אמנם אין זו השגת המהות, אלא רק תפיסת המציאות של העניין (ראה ערך [[ידיעת המציאות/ המהות]]).
* ראייה שכלית: הכרה שכלית שדבר זה נכון, כמו למשל ההכרה של האדם שיש לו נשמה, משהו שמחיה אותו. אמנם אין הוא רואה את זה בעיניו, אבל אין זו שמיעה. זה ברור אצלו כאילו הוא רואה זאת{{הערה|ראה דרמ"צ מצוות האמנת אלוקות פרק א-ב}}. אמנם אין זו השגת המהות, אלא רק תפיסת המציאות של העניין{{הערה|ראה ערך [[ידיעת המציאות]]}}.


== בעבודת ה' ==
== בעבודת ה' ==
בעולם המגושם שלנו, בדרך כלל איננו רואים אלוקות. אלוקות לא חודרת בנו באופן של ראייה, ולו ראייה שכלית. לעומת זאת בימות המשיח כתוב "ונגלה כבוד ה', וראו כל בשר<ref>ישעיה מ', ה'.</ref>", זאת אומרת שהראייה באלוקות תהיה (אפילו לא ראייה שכלית, אלא) ראייה מוחשית כמו שרואים בעין גשמית<ref>ראה למשל שער האמונה פרק כה</ref>.
בעולם המגושם שלנו, בדרך כלל איננו רואים אלוקות. אלוקות לא חודרת בנו באופן של ראייה, ולו ראייה שכלית. לעומת זאת בימות המשיח כתוב "ונגלה כבוד ה', וראו כל בשר{{הערה|ישעיה מ', ה'.}}", זאת אומרת שהראייה באלוקות תהיה (אפילו לא ראייה שכלית, אלא) ראייה מוחשית כמו שרואים בעין גשמית{{הערה|ראה למשל שער האמונה פרק כה.}}.


== ראו גם ==
== ראו גם ==
* [[ידיעת המציאות/ המהות]]
* [[ידיעת המציאות]]
* [[ידיעת אלוקות לעתיד לבוא]]
* [[ידיעת השם לעתיד לבוא]]
 


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה: מבשרי אחזה אלוקה]]
[[קטגוריה:חושים]]