אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←תולדות חיים: רשום לא מדויק ולא בטומ שניתן להיכתב) |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זיסל.jpg | [[קובץ:הרב זיסל.jpg|ממוזער|הרב פיקרסקי]] | ||
הרב '''אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי''' הינו חבר מערכת [[אוצר החסידים]] שערך | הרב '''אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי''' (מכונה '''זיסל''', יליד שנת [[תרצ"ט]], 1938), הינו חבר מערכת [[אוצר החסידים]] שערך עשרות מספרי רבותינו נשיאינו. בעבר שימש כמחנך ב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ | נולד ב[[מוסקבה]], ב[[כ"ט כסלו]] [[תרצ"ט]] לאביו הרב [[יחיאל מיכל פיקרסקי]] ולאמו מרת רישא מיכל למשפחת ר' [[מרדכי פוזנר]] אח אדמו"ר הזקן. | ||
בצעירותו, למד בישיבת תומכי תמימים בדפורד ודין, וב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. | בצעירותו, למד בישיבת תומכי תמימים בדפורד ודין, וב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. | ||
זכה ליחס מיוחד מהרבי פעמים רבות. | |||
זכה ליחס מיוחד מהרבי | |||
נודע כמקפיד גדול במצוות, וכמחמיר על קוצו של יו"ד בכל אורחות השולחן ערוך. | נודע כמקפיד גדול במצוות, וכמחמיר על קוצו של יו"ד בכל אורחות השולחן ערוך. | ||
פעם אמר אביו לרבי שבנו זיסל לא אוכל לפני התפילה מחמת שולחן ערוך, ענה הרבי: תגיד לו שאני אוכל... | פעם אמר אביו לרבי שבנו זיסל לא אוכל לפני התפילה מחמת שולחן ערוך, ענה הרבי: תגיד לו שאני אוכל... | ||
ערך מפתח ענינים מרכזי על כל עניני התורה, ובמיוחד על חסידות חב"ד, שבו נעזרו ונעזרים עורכי הלקוטי שיחות ומערכת אוצר החסידים כולה. | ערך מפתח ענינים מרכזי על כל עניני התורה, ובמיוחד על חסידות חב"ד, שבו נעזרו ונעזרים עורכי הלקוטי שיחות ומערכת אוצר החסידים כולה. | ||
| שורה 23: | שורה 21: | ||
==חבר מערכת אוצר החסידים== | ==חבר מערכת אוצר החסידים== | ||
לרגל שנת הק"ן להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן תשכ"ג, שהרבי עורר שיש להדפיס ספרי חסידות, יזם הרב פיקרסקי ההוצאה לאור של [[לקוטי שיחות]] חלק ג', יחד עם ר' [[יואל כהן]] אסף ליקט סידר והוסיף הערות ומראה מקומות לשיחות, ובכך בעצם פתח הדרך להמשך הסדרה (החלקים הראשונים יצאו רק כעזר ל[[הקהלת קהילות|חזרת דא"ח בבתי כנסיות]]). מאז עבד כמגיה ב[[ | לרגל שנת הק"ן להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן תשכ"ג, שהרבי עורר שיש להדפיס ספרי חסידות, יזם הרב פיקרסקי ההוצאה לאור של [[לקוטי שיחות]] חלק ג', יחד עם ר' [[יואל כהן]] אסף ליקט סידר והוסיף הערות ומראה מקומות לשיחות, ובכך בעצם פתח הדרך להמשך הסדרה (החלקים הראשונים יצאו רק כעזר ל[[הקהלת קהילות|חזרת דא"ח בבתי כנסיות]]). מאז עבד כמגיה ב[[וועד להפצת שיחות]], והיה מגיה את השיחות בכל שבוע, והוסיף והעיר בהם רבות. | ||
ב[[התוועדות]] [[חג השבועות]] [[תשל"ח]] קרא הרבי להוצאת [[קה"ת]] להדפיס לאור את כתבי רבותינו נשיאינו, ובעקבות שיחה זו צורף הרב פיקרסקי לצוות בפיקוחו של הרב [[אהרן חיטריק]] יחד עם ידידיו הרב [[גבריאל שפירא]] והרב [[אליהו מטוסוב]] והארבעה הופקדו על עריכתם לדפוס של כתבי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|בנוסף ערך גם כמה חלקים מסדרת [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] של [[אדמו"ר המהר"ש]].}}. | ב[[התוועדות]] [[חג השבועות]] [[תשל"ח]] קרא הרבי להוצאת [[קה"ת]] להדפיס לאור את כתבי רבותינו נשיאינו, ובעקבות שיחה זו צורף הרב פיקרסקי לצוות בפיקוחו של הרב [[אהרן חיטריק]] יחד עם ידידיו הרב [[גבריאל שפירא]] והרב [[אליהו מטוסוב]] והארבעה הופקדו על עריכתם לדפוס של כתבי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|בנוסף ערך גם כמה חלקים מסדרת [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] של [[אדמו"ר המהר"ש]].}}. | ||
בנוסף לעשרות מספרי רבותינו נשיאינו | בנוסף לעשרות מספרי רבותינו נשיאינו שההדיר, ערך והכין לדפוס, עסק גם בהוצאה לאור של ספר 'פלח הרמון' לר' [[הלל מפאריטש]]. | ||
לאחר חזרת הספרים ב[[משפט הספרים]] ב[[ב' כסלו]] [[תשמ"ח]] כאשר הרבי הורה להוציא לאור את ספר [[הקבלה]] '[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]' של רבי מאיר ן' גבאי, מונה יחד עם ידידו ר' [[אליהו מטוסוב]] לערוך את המראי מקומות על הספר, והעבודה נעשתה בזריזות מרבית כשהספר חזר תוך פחות משלושה ימים מהדפוס לאחר שעבר את הגהת הרבי. | לאחר חזרת הספרים ב[[משפט הספרים]] ב[[ב' כסלו]] [[תשמ"ח]] כאשר הרבי הורה להוציא לאור את ספר [[הקבלה]] '[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]' של רבי מאיר ן' גבאי, מונה יחד עם ידידו ר' [[אליהו מטוסוב]] לערוך את המראי מקומות על הספר, והעבודה נעשתה בזריזות מרבית כשהספר חזר תוך פחות משלושה ימים מהדפוס לאחר שעבר את הגהת הרבי. | ||
| שורה 35: | שורה 33: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, ר' [[אפרים פיקרסקי]] - קראון הייטס | *אחיו, ר' [[אפרים פיקרסקי]] - קראון הייטס | ||
*בנו, מנחם מענדל | |||
*בנו, אפרים - קראון הייטס | |||
*בנו, לוי יצחק | |||
*בנו, אליעזר | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־19:18, 14 באפריל 2024
הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי (מכונה זיסל, יליד שנת תרצ"ט, 1938), הינו חבר מערכת אוצר החסידים שערך עשרות מספרי רבותינו נשיאינו. בעבר שימש כמחנך באהלי תורה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במוסקבה, בכ"ט כסלו תרצ"ט לאביו הרב יחיאל מיכל פיקרסקי ולאמו מרת רישא מיכל למשפחת ר' מרדכי פוזנר אח אדמו"ר הזקן.
בצעירותו, למד בישיבת תומכי תמימים בדפורד ודין, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.
זכה ליחס מיוחד מהרבי פעמים רבות.
נודע כמקפיד גדול במצוות, וכמחמיר על קוצו של יו"ד בכל אורחות השולחן ערוך.
פעם אמר אביו לרבי שבנו זיסל לא אוכל לפני התפילה מחמת שולחן ערוך, ענה הרבי: תגיד לו שאני אוכל...
ערך מפתח ענינים מרכזי על כל עניני התורה, ובמיוחד על חסידות חב"ד, שבו נעזרו ונעזרים עורכי הלקוטי שיחות ומערכת אוצר החסידים כולה.
באחת השנים כשהיה מאושפז בבית הרפואה, יצא ללא היתר על מנת לזכות להשתתף בהתוועדות של הרבי, והרבי הזכירו במהלך ההתוועדות.
עבד כמחנך במוסד אהלי תורה עד שנת תשל"ח.
חבר מערכת אוצר החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרגל שנת הק"ן להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן תשכ"ג, שהרבי עורר שיש להדפיס ספרי חסידות, יזם הרב פיקרסקי ההוצאה לאור של לקוטי שיחות חלק ג', יחד עם ר' יואל כהן אסף ליקט סידר והוסיף הערות ומראה מקומות לשיחות, ובכך בעצם פתח הדרך להמשך הסדרה (החלקים הראשונים יצאו רק כעזר לחזרת דא"ח בבתי כנסיות). מאז עבד כמגיה בוועד להפצת שיחות, והיה מגיה את השיחות בכל שבוע, והוסיף והעיר בהם רבות.
בהתוועדות חג השבועות תשל"ח קרא הרבי להוצאת קה"ת להדפיס לאור את כתבי רבותינו נשיאינו, ובעקבות שיחה זו צורף הרב פיקרסקי לצוות בפיקוחו של הרב אהרן חיטריק יחד עם ידידיו הרב גבריאל שפירא והרב אליהו מטוסוב והארבעה הופקדו על עריכתם לדפוס של כתבי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק[1].
בנוסף לעשרות מספרי רבותינו נשיאינו שההדיר, ערך והכין לדפוס, עסק גם בהוצאה לאור של ספר 'פלח הרמון' לר' הלל מפאריטש.
לאחר חזרת הספרים במשפט הספרים בב' כסלו תשמ"ח כאשר הרבי הורה להוציא לאור את ספר הקבלה 'דרך אמונה' של רבי מאיר ן' גבאי, מונה יחד עם ידידו ר' אליהו מטוסוב לערוך את המראי מקומות על הספר, והעבודה נעשתה בזריזות מרבית כשהספר חזר תוך פחות משלושה ימים מהדפוס לאחר שעבר את הגהת הרבי.
הרב פיקרסקי מקפיד על השתתפות במנייני התפילות של הרבי, והוא נוהג לחלק מטבעות של 10 סנט למתפללים על מנת שיתנו אותם לצדקה[2].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, ר' אפרים פיקרסקי - קראון הייטס
- בנו, מנחם מענדל
- בנו, אפרים - קראון הייטס
- בנו, לוי יצחק
- בנו, אליעזר
הערות שוליים
- ↑ בנוסף ערך גם כמה חלקים מסדרת לקוטי תורה - תורת שמואל של אדמו"ר המהר"ש.
- ↑ בתפילות שחרית ומנחה בלבד, היות ומנהג חב"ד שלא לתת צדקה לפני תפילת ערבית.