יעקב פנטלייב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (←משפחתו: קישורים פנימיים, הגהה) |
||
| (21 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יעקב פנטלייב.png|ממוזער|ר' יעקב פנטלייב]] | |||
הרב '''יעקב פנטלייב''' ([[תרל"ט]] – [[תש"ו]]) היה מהמבוגרים שבתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, [[שוחט ובודק]] ורב באורול ובטשקנט. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד בשנת [[תרל"ט]] לר' אליעזר ולמרת רחל לאה בעיר זילבה שב[[רוסיה]]. נמנה מבין התלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|[[פולע כהן]], [[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 403.}}, למד אז ב[[חברותא]] עם רבי [[שניאור זלמן גרליק]]{{הערה|[[פולע כהן]], [[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 232.}}. | ||
נישא בשנת [[תרנ"ז]] עם חנה פרידה למשפחת וילנסקי (אחות החסיד ר' [[אברהם נחום וילנסקי]]). באותה שנה קיבל [[סמיכה לרבנות]]. שימש כ[[שוחט ובודק]]. | |||
היה נוהג לנסוע כל שנה ל[[ליובאוויטש]]. היה חבר ב[[אגודת התמימים ברוסיה]]. | |||
בשנת [[תרס"ה]] עבר בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] לעיר אורול, שם שימש כ[[שוחט]], [[מוהל]] ובעל תוקע. כמו כן התעסק ב[[פדיון שבויים]]. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הוא דאג לצרכי [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך [[המסע לרוסטוב|נסיעתו לרוסטוב]], כאשר הגיע לאורול{{הערה|'בתוך הגולה' עמוד 96.}}. בשנת [[תרע"ז]] כאשר עלו ה[[קומוניסטים]] לשלטון, נסגר [[בית הכנסת]] שבעיר, ובמקום כך הקים רבי יעקב [[מניין]] בביתו. | |||
שימש | בשנת [[תרצ"ה]] בשל הרדיפות מהשלטון, נאלץ לברוח ל[[מוסקבה]], אולם לאחר זמן חזר לעיר כדי לדאוג ילדיו, שם הוא נעצר על ידי השלטונות שהגלו אותו ל[[טשקנט]]. בטשקנט שימש כ[[מוהל]] למוסלמים. לאחר שנתיים הוא שוחרר וחזר לביתו באורול. | ||
בשנת [[תש"א]] ברח יחד עם משפחתו בשל ה[[מלחמת עולם השנייה|המלחמה]] ל[[טשקנט]], שם המשיך לשמש כ[[שוחט]]. נפטר ב[[כ"ט סיוון]] [[תש"ו]]. | |||
כאשר הזכיר בהזדמנות הרב [[יעקב ליפסקר]] את שמו של רבי יעקב לפני [[הרבי]], אמר הרבי ש"כדי לקראותו ר' יעקב". | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[גדליה בנימין פנטלייב | *אחיו, הרב [[דובער פלטיאל]] | ||
*בתו מרת | *בנו, ר' [[חיים בער פנטלייב|חיים דוב בער פנטלייב]] | ||
*בתו מרת דבורה, רעיית ר' [[מאיר צבי סטמבלר]] | *בנו, ר' גדליה בנימין פנטלייב | ||
*בתו מרת | *בנו, ר' גרשון פנטלייב | ||
*בתו, מרת בתיה | |||
*בתו, מרת גולדה, רעיית ר' לייבע | |||
*בתו, מרת סאשע, רעיית ר' [[געצעל וילנסקי]] | |||
*בתו, מרת חנה רילע | |||
*בתו, מרת דבורה, רעיית ר' [[מאיר צבי סטמבלר (טשקנט)|מאיר צבי סטמבלר]] | |||
*בתו, מרת ציפא עלקא, רעיית ר' [[מנחם מענדל מסקליק]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1Gs5YD6KXra2bgrGpmODN41GgE9REcc7t/view?usp=sharing "אחים חסידים" - לדמותם של האחים החסידים ר' יעקב פנטלייב ור' דובער פלטיאל]''', תשורה משפחת פלטיאל, [[ב' ניסן]] [[תש"ע]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:פנטלייב, יעקב}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:שוחטים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ט]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פנטלייב]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:46, 7 בפברואר 2024
הרב יעקב פנטלייב (תרל"ט – תש"ו) היה מהמבוגרים שבתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שוחט ובודק ורב באורול ובטשקנט.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרל"ט לר' אליעזר ולמרת רחל לאה בעיר זילבה שברוסיה. נמנה מבין התלמידים הראשונים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב[1], למד אז בחברותא עם רבי שניאור זלמן גרליק[2].
נישא בשנת תרנ"ז עם חנה פרידה למשפחת וילנסקי (אחות החסיד ר' אברהם נחום וילנסקי). באותה שנה קיבל סמיכה לרבנות. שימש כשוחט ובודק.
היה נוהג לנסוע כל שנה לליובאוויטש. היה חבר באגודת התמימים ברוסיה.
בשנת תרס"ה עבר בהוראת אדמו"ר הרש"ב לעיר אורול, שם שימש כשוחט, מוהל ובעל תוקע. כמו כן התעסק בפדיון שבויים. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא דאג לצרכי אדמו"ר הרש"ב במהלך נסיעתו לרוסטוב, כאשר הגיע לאורול[3]. בשנת תרע"ז כאשר עלו הקומוניסטים לשלטון, נסגר בית הכנסת שבעיר, ובמקום כך הקים רבי יעקב מניין בביתו.
בשנת תרצ"ה בשל הרדיפות מהשלטון, נאלץ לברוח למוסקבה, אולם לאחר זמן חזר לעיר כדי לדאוג ילדיו, שם הוא נעצר על ידי השלטונות שהגלו אותו לטשקנט. בטשקנט שימש כמוהל למוסלמים. לאחר שנתיים הוא שוחרר וחזר לביתו באורול.
בשנת תש"א ברח יחד עם משפחתו בשל ההמלחמה לטשקנט, שם המשיך לשמש כשוחט. נפטר בכ"ט סיוון תש"ו.
כאשר הזכיר בהזדמנות הרב יעקב ליפסקר את שמו של רבי יעקב לפני הרבי, אמר הרבי ש"כדי לקראותו ר' יעקב".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב דובער פלטיאל
- בנו, ר' חיים דוב בער פנטלייב
- בנו, ר' גדליה בנימין פנטלייב
- בנו, ר' גרשון פנטלייב
- בתו, מרת בתיה
- בתו, מרת גולדה, רעיית ר' לייבע
- בתו, מרת סאשע, רעיית ר' געצעל וילנסקי
- בתו, מרת חנה רילע
- בתו, מרת דבורה, רעיית ר' מאיר צבי סטמבלר
- בתו, מרת ציפא עלקא, רעיית ר' מנחם מענדל מסקליק
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "אחים חסידים" - לדמותם של האחים החסידים ר' יעקב פנטלייב ור' דובער פלטיאל, תשורה משפחת פלטיאל, ב' ניסן תש"ע
הערות שוליים
- ↑ פולע כהן, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 403.
- ↑ פולע כהן, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 232.
- ↑ 'בתוך הגולה' עמוד 96.