צניעות: הבדלים בין גרסאות בדף
(←קישורים חיצוניים: הרחבה) |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:צניעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרוז במאה שערים המבקש מנשים | [[קובץ:צניעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרוז במאה שערים המבקש מנשים שאינן לבושות בלבוש צנוע להימנע מלעבור בשכונה]] | ||
'''צניעות''' (מלשון "הצנעה" והחבאה), הוא הכינוי להתנהגות המבוקשת על פי התורה. | '''צניעות''' (מלשון "הצנעה" והחבאה), הוא הכינוי להתנהגות המבוקשת על פי התורה. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==צניעות - גם באנשים== | ==צניעות - גם באנשים== | ||
במכתב בענין [[ימי החופש]] | במכתב בענין [[ימי החופש]] כותב הרבי: | ||
.. בפרט שישנם כאלה שמקדימים את הקיץ עוד לפני הרשום בקאלענדרי (הלוח)... הרי הענין המיוחד שצריכים להבהיר כעת בנוגע לימות הקיץ - הוא ענין הצניעות. ענין ה[[צניעות]] הוא - שלא כדעת הטועים שזה רק בנשים ש"כל כבודה בת מלך פנימה", אבל לאנשים אין לזה שום שייכות, אלא - הענין הוא עוד יותר אצל אנשים, כפי שנפסק הדין בשולחן-ערוך, שגם באנשים ישנו ענין הצניעות... | .. בפרט שישנם כאלה שמקדימים את הקיץ עוד לפני הרשום בקאלענדרי (הלוח)... הרי הענין המיוחד שצריכים להבהיר כעת בנוגע לימות הקיץ - הוא ענין הצניעות. ענין ה[[צניעות]] הוא - שלא כדעת הטועים שזה רק בנשים ש"כל כבודה בת מלך פנימה", אבל לאנשים אין לזה שום שייכות, אלא - הענין הוא עוד יותר אצל אנשים, כפי שנפסק הדין בשולחן-ערוך, שגם באנשים ישנו ענין הצניעות... | ||
הגיעה אלי תמונה ("א פיקצ'ר") מאחד המלובש "ממתנים ועד ירכים". דלכאורה, אם אתה הולך כך - למה אתה צריך אבל שיצלמו אותך איך שאתה עומד בכזה מעמד ומצב, שכך ישאר לזכרון עולם?!... ועל התמונה היה נראה שזה היה ברצון, כמו שאומרים "על חטא שחטאנו לפניך ברצון", ולא רק ברצון, אלא גם עם תענוג!...{{הערה|1=תרגום חופשי משיחת שבת פרשת תרומה [[תשמ"א]].}} | הגיעה אלי תמונה ("א פיקצ'ר") מאחד המלובש "ממתנים ועד ירכים". דלכאורה, אם אתה הולך כך - למה אתה צריך אבל שיצלמו אותך איך שאתה עומד בכזה מעמד ומצב, שכך ישאר לזכרון עולם?!... ועל התמונה היה נראה שזה היה ברצון, כמו שאומרים "על חטא שחטאנו לפניך ברצון", ולא רק ברצון, אלא גם עם תענוג!...{{הערה|1=תרגום חופשי משיחת שבת פרשת תרומה [[תשמ"א]].}} | ||
בשיחת ש"פ שלח,מבה"ח תמוז תשכ"ג (אות ד) מעורר הרבי על איסור לבישת מכנס קצר גם בעת חופש ומציין הקיצור שלחן ערוך כמקור להלכה הזאת. | |||
==דיבור על נושאים שבצנעה== | |||
הרבי הדריך שנושאים הקשורים לעניני צניעות, ידוברו בצנעה. | |||
בנוסף, הורה הרבי שבענינים אלו, בכל מקום של ספק האם הדיבור נכון בצורה זו או שלא, יש להחמיר ולא לדבר ולכתוב{{הערה|מכתב הרבי מתאריך פסח שני תשל"ד, מתורגם מאנגלית, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 8: "חייבים להימנע מלהשתמש במושגים וביטויים כאלה שעלולים לעורר את היצר . . הנני מכיר את הטענה שאנו חיים בדור של מתירנות כזאת שקצת חופשיות מצידו של המחבר אינה עלולה להזיק, אבל טענה זו בטעות יסודה, משום שגם כאשר יש אדם שרוצה להזיק לעצמו אין זה נותן לאף אדם אחד את הזכות להזיק לו . . הנני מוכרח להוסיף עוד נקודה אחת, והיא, שעניינים כאלה ספיקם לחומרא; במילים אחרות, כאשר יש ספק כל שהוא האם להשתמש או לא להשתמש במשפט או בביטוי מסויים - יהיה חכם יותר להימנע מזה".}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*סדרת כתבות של הרבנית סימה אשכנזי במוסף 'נשי' | *סדרת כתבות של הרבנית סימה אשכנזי במוסף 'נשי' ל[[שבועון כפר חב"ד]]: '''אי של קדושה''', גליון 1887 עמוד 24 {{*}} '''עוז והדר לבושה''', גליון 1888 עמוד 24 {{*}} '''בנתיבות הצניעות''', גליון 1889 עמוד 20{{הערה|בכתבה זו מופיע בין השאר תקנון הצניעות שכתב הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] לתלמידות [[בית רבקה כפר חב"ד]].}} | ||
*'''הפרדה בין בנים ובנות בגילאי בית הספר''', התייחסויות הרבי לנושא, בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1908 עמוד 18 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 49: | שורה 57: | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=926&ArticleID=3591 לקט התייחסויות מהרבי לענין הצניעות]''', בתוך גליון התקשרות | *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=926&ArticleID=3591 לקט התייחסויות מהרבי לענין הצניעות]''', בתוך גליון התקשרות | ||
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=187&article=5258 הצנע לכת - פנימיות הצניעות]''', הרב יצחק גינזבורג {{חבד בישראל}} | *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=187&article=5258 הצנע לכת - פנימיות הצניעות]''', הרב יצחק גינזבורג {{חבד בישראל}} | ||
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/07/08-07-2021-12-37-09-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9A-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90.pdf והיה מחניך קדוש]''', שמירת הצניעות במקומות העבודה, בימי הקיץ, ובכלל {{אינפו}}{{PDF}} | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_2.html נשים וגברים בשיעור משותף? היתר נדיר וספציפי של הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אבן העזר]] | [[קטגוריה:אבן העזר]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:26, 20 בדצמבר 2023
צניעות (מלשון "הצנעה" והחבאה), הוא הכינוי להתנהגות המבוקשת על פי התורה.
צניעות יכולה להתפרש בנוגע להנהגות האיש והאישה. כלומר, כיסויים של המקומות הצנועים בגוף.
וכן היא יכולה להתפרש בנוגע להנהגה באופן מוצנע בעבודת השם ובשאר ענייני העולם.
דת משה ויהודית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הלכותיה של האשה מתחלקות לשניים: יש הלכות שאסורות עליה מהתורה הנקראות "דת משה", ויש הלכות שאסורות מדין מנהג נשות ישראל, שגם הם איסור חמור וגמור, ונפסק במשנה במסכת כתובות שאשה העוברת על הנהגות אלו ניתן לגרשה ללא צורך לשלם את הכתובה.
האיסור ללכת בגילוי ראש הוא מדת משה כלומר מהתורה, כנלמד מהפסוק "ופרע את ראש האשה" (בפרשת סוטה) ומכך אנו לומדים שראשה של האשה מכוסה. לעומת זאת החיוב ללכת בכיסוי מיוחד לנשים, גם באופן שהראש מכוסה (כגון על ידי סל) הוא מ"דת יהודית". כמו כן כל הלכות הצניעות שאינם כרוכים באיסור מפורש מהתורה, כגון האיסור לשוחח עם גברים דברי קלות ראש אסורים מ"דת יהודית".
יש הנוהגים לכסות את ראשם במטפחת, אך דעת הרבי היא כי ההידור הגדול ביותר הוא לכסות את הראש עם פאה נכרית בדווקא, מכיון שזו מכסה את כל השערות בתכלית ובהידור, בשונה ממטפחת שלעיתים אינה מכסה את כל השערות.
כמו כן יש הלכות רבות ומפורטות בנוגע לכיסוי האשה את בשרה במקומות המכוסים באופן מוחלט באופן שלא יראה כלל. צניעותה של האשה היא יופיה האמיתי, כשם שבת מלך אינה מראה את יופיה רק בתוך ביתה במקומות הראויים לכך, כמאמר הכתוב "כל כבודה בת מלך פנימה".
איסור יחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכלל איסורי צניעות החמורים ביותר הם איסורי יחוד, איסור יחוד עם אשת איש הוא איסור מהתורה. מדרבנן גזרו גם על יחוד עם אשה פנויה[1].
| ערך מורחב – איסור יחוד |
בשנת תנש"א התריע הרבי על הפירצה בה בת ואשה נוסעים עם נהג גבר במונית (טעקסי) בה עוברים לפעמים על איסור דאורייתא של יחוד.
הפרדה בין נשים לגברים[עריכה | עריכת קוד מקור]
דיוק בעניני צניעות (ועד ש"כמופת" תהיה לרבות)
הרבי מתריע במכתבים רבים[2] אודות האיסור החמור לקיים חתונה שלא בהפרדה מלאה. הרבי מדגיש כי בחתונה כזאת אין כלל שמחה, וכמו שכותבים גדולי הפוסקים בהלכות שבע ברכות כי במעמד כזה אסור בכלל לברך "שהשמחה במעונו" כי אין במעמד כזה לא שמחה ולא שכינה.
באופן חריג הרבי מתריע על הסכנה המעשית העומדת לחתן וכלה המקיימים חתונה מעורבת, מכיון שעובדה זו ניתן לראות במוחש, כי עתידם ואושרם של הזוג תלוי בחתונה נפרדת, ורבים הם האסונות והצרות שאירעו לזוגות שקיימו את חתונתם בלא הפרדה מלאה.
עם זאת, בשנים הראשונות לנשיאות התקיימו חתונות רבות של אנ"ש בצורה כזו שלא הייתה הפרדה כראוי בעת הסעודה, ועיקר המכתבים של הרבי הם בנוגע להפרדה כראוי בעת הריקודים. רק בשנים מאוחרות יותר בעקבות פעילות נמרצת של כמה חסידים פסק נוהג זה.
צניעות והקהל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפסוק על הקהל מודגש דבר והיפוכו, מחד "הקהל את העם" - כולם ביחד - אחדות שמבטלת את הדרגות והמחיצות ביניהם, ומאידך "האנשים נשים והטף" שכל אחד מהם צריך להיות בפני עצמו.
ומכאן הוראה כי אחדות אמיתית - הקהל, תתיכן דווקא עם ההתקהלות היא על פי תורה ובצניעות - על דבר ההקהל בבית המקדש, שבאותו זמן בדיוק ובאותו מקום הייתה שמחת בית השואבה ש"נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה".
ולא כדעת הטוענים שהמחציות מפרידות - להיפך, רואים במוחש שרק כך מתאחדים בשלימות, כשכל אחד משקיע עצמו בתפקידו ולא מתערב בשל חברו.
צניעות - גם באנשים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב בענין ימי החופש כותב הרבי: .. בפרט שישנם כאלה שמקדימים את הקיץ עוד לפני הרשום בקאלענדרי (הלוח)... הרי הענין המיוחד שצריכים להבהיר כעת בנוגע לימות הקיץ - הוא ענין הצניעות. ענין הצניעות הוא - שלא כדעת הטועים שזה רק בנשים ש"כל כבודה בת מלך פנימה", אבל לאנשים אין לזה שום שייכות, אלא - הענין הוא עוד יותר אצל אנשים, כפי שנפסק הדין בשולחן-ערוך, שגם באנשים ישנו ענין הצניעות...
הגיעה אלי תמונה ("א פיקצ'ר") מאחד המלובש "ממתנים ועד ירכים". דלכאורה, אם אתה הולך כך - למה אתה צריך אבל שיצלמו אותך איך שאתה עומד בכזה מעמד ומצב, שכך ישאר לזכרון עולם?!... ועל התמונה היה נראה שזה היה ברצון, כמו שאומרים "על חטא שחטאנו לפניך ברצון", ולא רק ברצון, אלא גם עם תענוג!...[3]
בשיחת ש"פ שלח,מבה"ח תמוז תשכ"ג (אות ד) מעורר הרבי על איסור לבישת מכנס קצר גם בעת חופש ומציין הקיצור שלחן ערוך כמקור להלכה הזאת.
דיבור על נושאים שבצנעה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הדריך שנושאים הקשורים לעניני צניעות, ידוברו בצנעה.
בנוסף, הורה הרבי שבענינים אלו, בכל מקום של ספק האם הדיבור נכון בצורה זו או שלא, יש להחמיר ולא לדבר ולכתוב[4].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סדרת כתבות של הרבנית סימה אשכנזי במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד: אי של קדושה, גליון 1887 עמוד 24 • עוז והדר לבושה, גליון 1888 עמוד 24 • בנתיבות הצניעות, גליון 1889 עמוד 20[5]
- הפרדה בין בנים ובנות בגילאי בית הספר, התייחסויות הרבי לנושא, בתוך שבועון כפר חב"ד גליון 1908 עמוד 18
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כתבות בנושא צניעות, במדור הנשים באתר חב"ד אינפו
- לקט התייחסויות מהרבי לענין הצניעות, בתוך גליון התקשרות
- הצנע לכת - פנימיות הצניעות, הרב יצחק גינזבורג
- והיה מחניך קדוש, שמירת הצניעות במקומות העבודה, בימי הקיץ, ובכלל
- נשים וגברים בשיעור משותף? היתר נדיר וספציפי של הרבי, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ סנהדרין כא. ב
- ↑ חלקם נדפסו בשערי נישואין.
- ↑ תרגום חופשי משיחת שבת פרשת תרומה תשמ"א.
- ↑ מכתב הרבי מתאריך פסח שני תשל"ד, מתורגם מאנגלית, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 8: "חייבים להימנע מלהשתמש במושגים וביטויים כאלה שעלולים לעורר את היצר . . הנני מכיר את הטענה שאנו חיים בדור של מתירנות כזאת שקצת חופשיות מצידו של המחבר אינה עלולה להזיק, אבל טענה זו בטעות יסודה, משום שגם כאשר יש אדם שרוצה להזיק לעצמו אין זה נותן לאף אדם אחד את הזכות להזיק לו . . הנני מוכרח להוסיף עוד נקודה אחת, והיא, שעניינים כאלה ספיקם לחומרא; במילים אחרות, כאשר יש ספק כל שהוא האם להשתמש או לא להשתמש במשפט או בביטוי מסויים - יהיה חכם יותר להימנע מזה".
- ↑ בכתבה זו מופיע בין השאר תקנון הצניעות שכתב הרב מרדכי שמואל אשכנזי לתלמידות בית רבקה כפר חב"ד.