מ החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ. רובין (שיחה | תרומות)
שם תקין
 
(15 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''אבילות''' היא מצב הלכתי של אדם שמת אחד מקרובי משפחתו. זמן האבילות מחולק לארבע תקופות מרכזיות, כאשר בכל אחת מהן מנהגי האבלות הם שונים: תקופת ה'אנינות' - הזמן שבין הפטירה לבין הקבורה, תקופת ה'שבעה' - שבעת הימים מהקבורה, תקופת 'שלושים' - החודש הראשון מהקבורה ותקופת ה'שנה' הראשונה.
'''אבלות''' היא מצב הלכתי של אדם שמת אחד מקרובי משפחתו. זמן האבלות מחולק לארבע תקופות מרכזיות, כאשר בכל אחת מהן מנהגי האבלות הם שונים: תקופת ה'אנינות' - הזמן שבין הפטירה לבין הקבורה, תקופת ה'שבעה' - שבעת הימים מהקבורה, תקופת 'שלושים' - החודש הראשון מהקבורה ותקופת ה'שנה' הראשונה.


==השם 'אבילות'==
==השם 'אבלות'==
 
את השם "אבלות" מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]] באופנים שונים{{הערה|ראה בספר הליקוטים אות א' (א - אהוי"ר) ע' נה.}}: א. מלשון צער{{הערה|כמו (ישעיה כ) "ואשלם נחומים לו ולאבליו" ובפירוש רש"י: למצטערים עליו.}} ב. מלשון חורבן{{הערה|כמו (ירמיה יב, ד) "עד מתי תאבל הארץ" ובפירוש רש"י: תחרב.}}. ג. מלשון השחתה{{הערה|כמו (ישעיה כד, ד) "אבלה נבלה הארץ" ו(שם, ז) "אבל תירוש" שפירושו שהושחת התירוש.}}. ד. מלשון בכיה{{הערה|כמו (שלח יד, לט) "ויתאבלו העם מאד".}}.
את השם "אבילות" מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]] באופנים שונים{{הערה|ראה בספר הליקוטים אות א' (א - אהוי"ר) ע' נה.}}: א. מלשון צער{{הערה|כמו (ישעיה כ) "ואשלם נחומים לו ולאבליו" ובפירוש רש"י: למצטערים עליו.}} ב. מלשון חורבן{{הערה|כמו (ירמיה יב, ד) "עד מתי תאבל הארץ" ובפירוש רש"י: תחרב.}}. ג. מלשון השחתה{{הערה|כמו (ישעיה כד, ד) "אבלה נבלה הארץ" ו(שם, ז) "אבל תירוש" שפירושו שהושחת התירוש.}}. ד. מלשון בכיה{{הערה|כמו (שלח יד, לט) "ויתאבלו העם מאד".}}.


==מהותה==
==מהותה==
 
מהותו של ענין האבלות מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה בספר הליקוטים שם. ובספר הערכים חלק א' ערך אבלות.}}, שהוא הסתלקות [[אור מקיף|'מקיפים]] [[ספירת החכמה|דחכמה']], וזהו פנימיות תוכנו של הפס'{{הערה|איוב ד, כא.}} "ימותו ולא בחכמה". דבר זה אף מרומז בתואר "אבל" שהוא בגימטריא לג, משום שבחכמה ישנם [[ל"ב נתיבות חכמה]] שהם [[אור פנימי|אורות פנימיים]] וא' היתר הוא המקיף [[חכמה|דחכמה]] המסתלק.
מהותו של ענין האבילות מבואר [[תורת החסידות|בתורת החסידות]]{{הערה|ראה בספר הליקוטים שם. ובספר הערכים חלק א' ערך אבלות.}}, שהוא הסתלקות [[אור מקיף|'מקיפים]] [[ספירת החכמה|דחכמה']], וזהו פנימיות תוכנו של הפס'{{הערה|איוב ד, כא.}} "ימותו ולא בחכמה". דבר זה אף מרומז בתואר "אבל" שהוא בגימטריא לג, משום שבחכמה ישנם [[ל"ב נתיבות חכמה]] שהם [[אור פנימי|אורות פנימיים]] וא' היתר הוא [[אור מקיף|המקיף]] [[חכמה|דחכמה]] המסתלק.


==הלכות ומנהגים==
==הלכות ומנהגים==


מנהג חב"ד להקים את המצבה בסמיכות האפשרית לימי השבעה.
מנהג חב"ד להקים את ה[[מצבה]] בסמיכות האפשרית לימי השבעה.


האבל מניח [[תפילין]] גם ביום הראשון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17/144&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}.
האבל מניח [[תפילין]] גם ביום הראשון{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17/144&search=האדמו\%22ר תורת מנחם].}}.


[[אדמו"ר הריי"צ]] היה אומר כל עניני [[לימוד התורה]] שבסדר ה[[תפילה]], כמו פיטום הקטורת, איזהו מקומן, תנא דבי אליהו וכו', אלא שאמרם בלחש, וצוה שאחר יאמרם (יסיים) בקול רם{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/32/308&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 הרבי, בניחום אבלים בנובומינסק].}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] היה אומר כל עניני [[לימוד התורה]] שבסדר ה[[תפילה]], כמו פיטום הקטורת, [[איזהו מקומן]], תנא דבי אליהו וכו', אלא שאמרם בלחש, וצוה שאחר יאמרם (יסיים) בקול רם{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/32/308&search=האדמו\%22ר הרבי, בניחום אבלים בנובומינסק].}}.


על פי הלכה כאשר הלויית הנפטר נערכת בערב חג ומספיקים לשבת ל[[ניחום אבלים]] אפילו לזמן מועט קודם החג, האבלות מתבטלת מפני החג, והרבי מסביר שבמצב כזה עצם זה שכך התורה ציוותה מראה שאין צורך באבלות לזמן ארוך יותר{{הערה|ממכתב ל"ג בעומר תשמ"ח, להורי נערה ששמה מרים שנסתלקה בערב חג הפסח קודם זמן חיובה במצוות.}}.
על פי הלכה כאשר הלויית הנפטר נערכת בערב חג ומספיקים לשבת ל[[ניחום אבלים]] אפילו לזמן מועט קודם החג, האבלות מתבטלת מפני החג, והרבי מסביר שבמצב כזה עצם זה שכך התורה ציוותה מראה שאין צורך באבלות לזמן ארוך יותר{{הערה|ממכתב ל"ג בעומר תשמ"ח, להורי נערה ששמה מרים שנסתלקה בערב חג הפסח קודם זמן חיובה במצוות.}}.
===שבעה===
{{ערך מורחב|שבעת ימי אבלות}}
מנהג השבעה הוא אחד מדיני אבלות, החל על קרובי המשפחה מדרגה ראשונה של הנפטר, המחוייבים במשך שבעה ימים להישאר באותו בית ולקבל תנחומים, וכן חלים עליהם בימים אלו איסורים נוספים. ימים אלו נספרים מאז שעת הקבורה, ואף אם הספיקו לשבת ולקבל תנחומים רק זמן מועט לפני שהחשיך - נחשב מקצת היום ככולו ועולה למנין שבעת ימי אבלות.
ב[[שבת]] שבתוך שבעת ימי השבעה חלים דיני אבלות רק בדברים שבצנעה אך האבלים הולכים ל[[בית הכנסת]], וכן כאשר באמצע ימי השבעה חל [[חג]], האבלות נעצרת ומתבטלת{{הערה|אך אם לא הספיקו להתחיל לשבת שבעה, וכן כאשר נפטר בחג ונטמן בחול המועד וכיוצא בזה - השבעה נדחית ויושבים שבעה ימים לאחר החג.}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[ניחום אבלים]]
*[[ניחום אבלים]]
== לקריאה נוספת ==
*'''מדריך לידידי שי' - ח"ב, קיצור דיני שמחות''' הלכות ומנהגי אבלות על פי מנהג חב"ד מאת [[לוי יצחק גרליק]]
*'''הנשמות דעתה באים בהמשך לגלגולם הקודם''', מענות קודש מהרבי אודות פטירה בגיל צעיר, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 14
*הרב יוחנן מרוזוב, '''מנהג חב"ד בהנחת תפילין לאבל''', הערות וביאורים - אהלי תורה, בהעלותך - חג השבועות תשפ"ב (גליון טז [א'ריז]) עמוד 58 ואילך.
*חיים פרוס, '''שו"ת בדיני אבלות''', גיליון 'מבית ההוראה' 21 ניסן ה'תשפ"ה עמוד 17


{{אבלות וימי זכרון}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מנהגים כללי]]
[[קטגוריה:מנהגים כללי]]