משלוח מנות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 [[קובץ:משלוח מנות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מחופשים נושאים משלוחי מנות]]
 '''משלוח מנות''' הינה אחת מ[[מצוות]] [[חג הפורים]], המוזכרת ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.
+[[קובץ:מבצע משלוח מנות בסיני.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|מבצע משלוח מנות בשדה התעופה רפידים בסיני [[תשל"א]]]]
 ==תוכן המצווה==
-[[הרבי]] מביא{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"כ]] חלק א' עמ' 463.}} מהו המכוון ב"משלוח מנות": המשלוח - שכל מי שיש לו צריך לשלוח, או הקבלה - שכל מי שזקוק לכך יקבל מה שצריך, או שיש צורך בשני הענינים.
+[[הרבי]] מביא{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"כ]] חלק א' עמ' 463.}} את הסיבה למצוות "משלוח מנות": המשלוח - כל מי שיש לו צריך לשלוח, או הקבלה - שכל מי שזקוק לכך יקבל את מה שצריך, או שיש צורך בשני הענינים.
-ונפק"מ לדינא - אם יוצאים ידי חובה על ידי קבלה ללא משלוח: כאשר שולח מנות לחבירו, וחבירו מוחל ומחזיר לו - נמצא שאצל השולח לא נחסר מאומה, והיינו, שלא שלח. ואילו חבירו שמחל לו, הרי זה חשיב כמו שקיבל, כי, בכחו של אדם לומר על עצמו "הרי אני כאילו התקבלתי"{{הערה|1=נדרים סג, ב. וראה בקרבן נתנאל לרא"ש מגילה פ"א פ"ז (סק"ט).}}, והיינו, שההנאה מזה ששולח לו, חשובה אצלו כמו שקיבל בפועל.
+וזה נוגע למעשה המצווה - אם יוצאים ידי חובה על ידי קבלה ללא משלוח: כאשר שולח מנות לחבירו, וחבירו מוחל ומחזיר לו - נמצא שאצל השולח לא נחסר מאומה, והיינו, שלא שלח. ואילו חבירו שמחל לו, הרי זה חשיב כמו שקיבל, כי, בכחו של אדם לומר על עצמו "הרי אני כאילו התקבלתי"{{הערה|1=נדרים סג, ב. וראה בקרבן נתנאל לרא"ש מגילה פ"א פ"ז (סק"ט).}}, והיינו, שההנאה מזה ששולח לו, חשובה אצלו כמו שקיבל בפועל.
 ועל דרך זה להיפך - אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל.
@@ שורה 15: / שורה 16: @@
 ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא - המקבל{{הערה|על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.}}, ואילו בנוגע להשולח - אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצווה.
-==החילוק בין משלוח מנות לצדקה==
+הרבי ציין שבין הענינים הכלולים במשלוחי מנות הוא לתקן את משתה אחשוורוש באמצעות ביטוי הנאמנות לקדוש ברוך הוא בשמירה על דיני הכשרות{{הערה|ממכתב [[י"ט אדר שני]] [[תשי"א]], נדפס ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1901 עמוד 11.}}.
+===החילוק בין משלוח מנות לצדקה===
 ובזה יש חילוק בין משלוח מנות לצדקה:
@@ שורה 25: / שורה 28: @@
 והרי זה דבר חידוש: לכאורה, כיון ש[[צדקה]] ענינה להחיות את [[נפש]], העני - הרי כאשר העני אומר כאילו התקבלתי, היינו, שחשיב אצלו כאילו החיו אותו, היה צריך להיות נחשב כאילו נתקיימה המצווה. ואילו במשלוח מנות, שהטעם הוא "כדי שיהיה הרווחה לבעלי שמחות אולי לא יספיק לו סעודתו, הרי חבירו מסייעו" (כמובא בשו"ת חתם סופר{{הערה|1=חאו"ח סקצ"ו - מתה"ד סקי"א.}}) - הרי כל זמן שלא קיבל את המנות בפועל (ורק אומר כאילו התקבלתי), לא נעשה אצלו הרוחה כו'. ואף על פי כן, הדין הוא להיפך, כנ"ל.
-==המצווה - המעשה מצד הנותן==
+===המצווה - המעשה מצד הנותן===
 וההסברה בזה:
@@ שורה 37: / שורה 40: @@
 מה שאין כן בנוגע ל[[צדקה]] - איתא במדרש{{הערה|1= תנחומא משפטים ט. שמו"ר פל"א, ה.}} "אמר [[דוד]] לפני [[הקב"ה]].. תיישר עולמך בשוה העשירים והעניים, א"ל אם כן חסד{{הערה|1=[[תהלים]] סא, ח.}} ו[[אמת]] מן ינצרוהו", והיינו, שאם לא יהיו [[עניות|עניים]] ו[[עשירות|עשירים]], אזי יחסר בסדר השתלשלות הענין של השפעה והמשכה, ובמילא, לא נוגע אם המקבל מרגיש כך או כך; מה שנוגע הוא - שב[[השתלשלות|סדר השתלשלות]] תהי' המשכה כפשוטה, ולכן, אם העני המקבל אומר שאינו זקוק לנתינת הצדקה, אזי לא נתקיימה מצות הצדקה, כיון שחסר ענין ההמשכה למטה, ובמילא חסר ענין ההמשכה גם בספירות שלמעלה.
-==הענין במעשה משלוח דווקא==
+===הענין במעשה משלוח דווקא===
 אמנם, על פי האמור שב"משלוח מנות" נוגע בעיקר ההרגש של המקבל - הרי גם אם לא שלח מאומה אלא רק אמר לחבירו שרוצה לשלוח מנות, וחבירו אומר הריני מוחל, היה צריך לצאת י"ח משלוח מנות. ודין כזה לא מצינו בשום מקום.
@@ שורה 47: / שורה 50: @@
 כדי שיהיה "משלח" ו"מקבל" - צריכה להיות המציאות של "משלוח מנות", ומציאות זו פועלת חלות התואר "משלח" על האדם השולח, והתואר "מקבל" על האדם שאליו שולחים את המשלוח מנות, ואז נעשה חדור בהענין ד[[פורים]]{{הערה|"ער ווערט אַ פּורים'דיקער".}}, וענין זה נעשה גם כאשר אומר הריני מוחל, אף על פי שלא קיבל המשלוח מנות בפועל, כנ"ל.
-==שונא מתנות יחיה==
+===שונא מתנות יחיה===
 למרות שבשאר ימות השנה ישנה מעלה בהנהגה של "שונא מתנות יחיה", כיון שאדם צריך להיות סמוך ובטוח שה' ימלא את כל צרכיו, בפורים עומד יהודי במעמד ומצב נעלה ביותר שקבלת 'מתנה' של משלוח מנות מיהודי שני אינה בסתירה לכך, ויותר מכך, זו מצווה{{הערה|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1043/DrJP10438851.pdf שיחת פרשת כי תשא תשל"א].}}.
-==המשלוח מנות של הרבי==
+==אצל הרבי==
-ב[[חג הפורים]] במנהג קבוע במהלך השנים נותן הרבי לשלושה אנשים [[משלוח מנות]], בדגש על שאחד יהיה [[כהן]] אחד [[לוי]] ואחד [[ישראל]]. נתינת המשלוח התבצעה דווקא על ידי שליח (בדרך כלל א' מאנשי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]]).
+ב[[חג הפורים]] במנהג קבוע במהלך השנים נותן הרבי לשלושה אנשים [[משלוח מנות]], בדגש על שאחד יהיה [[כהן]] אחד [[לוי]] ואחד [[ישראל]]. נתינת המשלוח התבצעה דווקא על ידי שליח (בדרך כלל אחד מאנשי [[מזכירות הרבי]]). בנוסף, במשך תקופה נהג הרבי לשלוח משלוחי מנות לאדמו"רים והרבנים שלא נמנו על חסידי חב"ד והתגוררו בקראון הייטס או סמוך לה.
+המשלוח היה שקית נייר פשוטה כשבתוכה: מאכל - אוזן המן במילוי פרג, בקבוק [[משקה]] - פעמים בקבוק [[בנדקטין]] ופעמים בקבוק סמירנוף, ופרי - ברוב השנים תפוח.
+הרבי קיבל מהחסידים משלוחי מנות רבים, את רובם היה שולח ל[[מכון חנה]]. בין משלוחי המנות היו גם משלוחים שלא כללו דברי מאכל, דוגמת הרב [[שלום העכט]] שהיה רוכש מידי שנה ספרים בסך 1000$ ומביא לרבי כמשלוח מנות{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1898 עמוד 50.}}.
-המשלוח היה שקית נייר פשוטה כשבתוכה : מאכל - אוזן המן במילוי פרג, בקבוק [[משקה]] - פעמים בקבוק [[בנדקטין]] ופעמים בקבוק סמירנוף, ופרי - ברוב השנים תפוח.
 ==ראו גם==
 *[[פורים]]
@@ שורה 63: / שורה 69: @@
 ==לקריאה נוספת==
 *'''10 עובדות חב"דיות על משלוחי המנות של הרבי''', שבועון בית משיח גליון 1197 עמוד 43
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://col.org.il/archive/2376 האם משלוחי המנות מוגזמים?{{אודיו}}{{col}}]
 {{פורים}}