מרדכי זוין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(27 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מרדכי זעוין - תמונתו.jpg|ממוזער|הרב מרדכי זעוין.]]
[[קובץ:מרדכי זעוין - תמונתו.jpg|ממוזער|250px|הרב מרדכי זעוין.]]
הרב מרדכי זוין, (נכתב גם סוין, סבין) היה רב קהילת ליובאוויטש בשיקגו במשך כעשרים שנה.
הרב '''מרדכי זוין'''{{הערה|נכתב גם סוין, סבין.}} ([[ת"ר]]? - [[י"ד מנחם אב]] [[תרפ"ג]]) היה רב [[בית הכנסת אנשי ליובאוויטש שיקגו]] במשך למעלה מעשרים שנה.


בן הרב יצחק
==תולדות חיים==
בספר [[תולדות חב"ד בארצות הברית]], כותב אודתיו הרב [[שלום דובער לוין]]<ref>https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30475&pgnum=380 התאריך שכותב הרב לוין הוא טעות, והנכון כמו שמצוין על המצבה וכאן בפנים הערך</ref>: בספריית כ"ק אדמו"ר שליט"א נמצאים מאתו שני מכתבים בקשר על סידור גט בשנת תרע"ט ובכותרת נייר המכתבים "הרב ר' מרדכי זעווין רב לעדת אנשי ליבואויטש שיקאגא, איילל".
נולד לערך בשנת [[ת"ר]], לאביו הרב יצחק זוין.


הרבי הריי"צ כותב אגרת תנחומין אחר פטירותו {{הערה|אגרת קודש מהוריי"צ חלק א' אגרת קלו}}
בזמן{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרת קכח}} נשיאות הרבי הרשנסע לארצות הברית, שאמר עליו: "ער אגלאטער חסידשער איד מיט א אמוליקין הרגש צוא חסידות און גאר גלאט".
"בשבוע העברה הגעני מכתב מא' מידידנו מניו יורק ר' דוד שי' שפרין, ובהמשך מכתבו מזכיר מפטירת הרבי ר"מ ז"ל הנ"ל זעווין, ועשה עלי רושם גדול, אשר בדהזקנים זקני ת"ח, אשר בעניהם ראו ובאזניהם שמעו תורת רבותנו הק' מתמטעים ובפרט במדינה ההיא אשר הצעירים יחיו לא ראו ח"ו אור מימיהם וכמעט שאינם יודעים מה זה חסידות וכו' ועבודה שבלב, והשי"ת היא יגדור פרצות עמנו ויובלע המות, כו', ובאתג לידידי אנ"ש שי' במכ' תנחומים ובהתעוררות ליקח ממלא מקומות הראוי לזה, ובאשר אין לי אדרעס אחר הנני שוחל המכתב הנ"ל ע"ש ר' משה ישראל שי' שפריא הנ"ל ובטח ימסור זאת לבית הכנסת אשר עליהם שייך זה, והשי"ת ירחם ויאיר אור התורה והעבוד, ועניהו תחזנה בטוב ישראל והרמת קרן התור' ברו"ג"


לאחר פטירתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא}} השתדל הרבי הריי"צ שאחד מחסידי ליובאוויטש יקבל את מקום רבנותו. הרב [[שמואל לוויטין]] או הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]].
בתרפ"ב יסד יחד עם הרב [[משה ישראל שפירא]] ישיבה ל 300 תלמידים בשיקגו, והרבי הקודם המריץ אותם שיהישבה תלך בדרכי תומכי תמימים ליובאוויטש. אך זמן קצר אחר יסוד הישיבה נפטר.
 
כמו כן יסד בית ספר ל 250 נערות{{הערה|[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4265602/jewish/The-150-Year-Old-Chicago-Synagogue-the-Rebbe-Didnt-Let-Die.htm The 150-Year-Old Chicago Synagogue the Rebbe Didn't Let Die]}}.
 
בספר [[תולדות חב"ד בארצות הברית]], כותב אודותיו הרב [[שלום דובער לוין]]{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30475&pgnum=380 התאריך שכותב הרב לוין הוא טעות], והנכון כמו שמצוין על המצבה וכאן בפנים הערך}}: בספריית כ"ק אדמו"ר שליט"א נמצאים מאתו שני מכתבים בקשר על סידור גט בשנת תרע"ט ובכותרת נייר המכתבים "הרב ר' מרדכי זעווין רב לעדת אנשי ליבואויטש שיקאגא, איילל".
 
הרבי הריי"צ כותב אגרת תנחומין אחר פטירתו{{הערה|אגרת קודש מהוריי"צ חלק א' אגרת קלו}}: "בשבוע העברה הגעני מכתב מא' מידידנו מניו יורק ר' דוד שי' שפרין, ובהמשך מכתבו מזכיר מפטירת הרבי ר"מ ז"ל הנ"ל זעווין, ועשה עלי רושם גדול, אשר בד"ב הזקנים זקני ת"ח, אשר בעניהם ראו ובאזניהם שמעו תורת רבותנו הק' מתמטעים ובפרט במדינה ההיא אשר הצעירים יחיו לא ראו ח"ו אור מימיהם וכמעט שאינם יודעים מה זה חסידות וכו' ועבודה שבלב, והשי"ת היא יגדור פרצות עמנו ויובלע המות, כו', ובאתי לידידי אנ"ש שי' במכ' תנחומים ובהתעוררות ליקח ממלא מקומות הראוי לזה, ובאשר אין לי אדרעס אחר הנני שוחל המכתב הנ"ל ע"ש ר' משה ישראל שי' שפריא הנ"ל ובטח ימסור זאת לבית הכנסת אשר עליהם שייך זה, והשי"ת ירחם ויאיר אור התורה והעבוד, ועניהו תחזנה בטוב ישראל והרמת קרן התור' ברו"ג"


לבסוף נתמנה אחריו הרב [[שמואל אליהו עלקין]].
===תיאור הלויה===
[[קובץ:אהל זוין בשיקוג.jpg|ממוזער|האוהל על קברו של הרב זוין.]]
[[קובץ:63557125 129384942278.jpg|ממוזער|האוהל על קברו של הרב זוין.]]


==תיאור הלויה==
הרב זוין נפטר י"ד מנחם אב, תרפ"ג, על קברו הוקם אוהל מיוחד.
הרב זוין נפטר י"ד מנחם אב, תרפ"ג, על קברו הוקם אוהל מיוחד.
[[קובץ:אהל זוין בשיקוג.jpg|ממוזער|אהלי על קברו של הרב זוין בשיקגו.]]
באותה תקופה חל איסור על נהגי לוויות לעבוד ביום ראשון, דבר שהרב זוין נלחם עליו בחייו, כי זה הביא שיהודי שנפטר ביום ששי יקבר רק ביום שני, לרגל פטירת הרב זוין הומצא היתר מיוחד לערוך לויה על ידי רכבים פרטיים.


בעיתון שיקגו דיילי טריביון<ref> 30 ביולי 1923</ref>, מתוארת לוויתו:
באותה תקופה חל איסור על נהגי לוויות לעבוד ביום ראשון, דבר שהרב זוין נלחם עליו בחייו, כי זה הביא שיהודי שנפטר ביום ששי יקבר רק ביום שני, לרגל פטירת הרב זוין הומצא היתר מיוחד לערוך לויה על ידי כלי רכב פרטיים.
למעלה מ -10,000 איש השתתפו אתמול בטקס האשכבה של הרב מרדכי זווין, במשך עשרים שנה רב בית הכנסת אנשה ליבוביץ, רחוב 15 ושדרת פארק קליפטון.


את הלוי'ה ניהל הרב קזרנובסקי, גם הוא מבית הכנסת אנשי ליובוויטש. התחילו את הלויה בבית הכנסת של הרב זוין, ואח"כ בבית הכנסת קהלת יעקב , בשדרות דאגלס וברחוב המלין, השלישי בבית הכנסת אנשי מאירוב, ברחוב 13 ושדרות העצמאות.
בעיתון שיקגו דיילי טריביון{{הערה|30 ביולי 1923}}, מתוארת לוויתו:
למעלה מ-10,000 איש השתתפו אתמול בטקס האשכבה של הרב מרדכי זווין, במשך עשרים שנה רב בית הכנסת אנשה ליבוביץ, רחוב 15 ושדרת פארק קליפטון.
 
את הלוי'ה ניהל הרב קזרנובסקי, גם הוא מבית הכנסת אנשי ליובוויטש. התחילו את הלויה בבית הכנסת של הרב זוין, ואח"כ בבית הכנסת קהלת יעקב, בשדרות דאגלס וברחוב המלין, השלישי בבית הכנסת אנשי מאירוב, ברחוב 13 ושדרות העצמאות.


גופתו של הרב זווין הובלה על כתפיהם של בני הקהילות השונות מביתו לכמה בתי הכנסת, ובסופו של דבר הוכנסה נקברה בבית העלמין בוואלדהיים.
גופתו של הרב זווין הובלה על כתפיהם של בני הקהילות השונות מביתו לכמה בתי הכנסת, ובסופו של דבר הוכנסה נקברה בבית העלמין בוואלדהיים.


לא היו כרכרות בלויה מחמת תקנון שבלויות ביום ראשון לא ישתמשו בכרכות, ומסע הלויה היה ברכבי חברי הקהילה.
לא היו כרכרות בלויה מחמת תקנון שבלויות ביום ראשון לא ישתמשו בכרכות, ומסע הלויה היה ברכבי חברי הקהילה.
===לאחר פטירתו===
לאחר פטירתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא}} השתדל הרבי הריי"צ שאחד מחסידי ליובאוויטש יקבל את מקום רבנותו. הרב [[שמואל לוויטין]] או הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]].
לבסוף נתמנה אחריו הרב [[שמואל אליהו עלקין]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו מנחם (מוריס).
רעייתו: אינא ל.
[[קובץ:63557125 129384942278.jpg|ממוזער|אהלי על קברו של הרב זוין בשיקגו.]]
*בנו מנחם מענדל (מוריס) סעוין. סוחר יין, מעסקני אנ"ש{{הערה| ראה אודתיו ב[[כתבי הר"י פייגין]] סימן סא. סימן קנז סעיף ג.}}.
 
*בנו לואיס (רעייתו אסתר){{הערה|בנם ישראל סבין (שרול), נולד ב-1 באוקטובר 1921. נהרג בתאונת דרכים באחת ממשימות הנהיגה במהלך מלחמת השחרור ב-9 ביוני 1948. זכרו מונצח בפינת הזיכרון שבקיבוץ מעיין ברוך, יחד עם חללי מלחמת העצמאות.}}.
==הערות שוליים==
*בתו, פרידה גיטל זיף


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זוין, מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים באילינוי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ר]]
[[קטגוריה:אישים בשיקגו]]

גרסה אחרונה מ־02:27, 21 במרץ 2024

הרב מרדכי זעוין.

הרב מרדכי זוין[1] (ת"ר? - י"ד מנחם אב תרפ"ג) היה רב בית הכנסת אנשי ליובאוויטש שיקגו במשך למעלה מעשרים שנה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לערך בשנת ת"ר, לאביו הרב יצחק זוין.

בזמן[2] נשיאות הרבי הרש"ב נסע לארצות הברית, שאמר עליו: "ער אגלאטער חסידשער איד מיט א אמוליקין הרגש צוא חסידות און גאר גלאט".

בתרפ"ב יסד יחד עם הרב משה ישראל שפירא ישיבה ל 300 תלמידים בשיקגו, והרבי הקודם המריץ אותם שיהישבה תלך בדרכי תומכי תמימים ליובאוויטש. אך זמן קצר אחר יסוד הישיבה נפטר.

כמו כן יסד בית ספר ל 250 נערות[3].

בספר תולדות חב"ד בארצות הברית, כותב אודותיו הרב שלום דובער לוין[4]: בספריית כ"ק אדמו"ר שליט"א נמצאים מאתו שני מכתבים בקשר על סידור גט בשנת תרע"ט ובכותרת נייר המכתבים "הרב ר' מרדכי זעווין רב לעדת אנשי ליבואויטש שיקאגא, איילל".

הרבי הריי"צ כותב אגרת תנחומין אחר פטירתו[5]: "בשבוע העברה הגעני מכתב מא' מידידנו מניו יורק ר' דוד שי' שפרין, ובהמשך מכתבו מזכיר מפטירת הרבי ר"מ ז"ל הנ"ל זעווין, ועשה עלי רושם גדול, אשר בד"ב הזקנים זקני ת"ח, אשר בעניהם ראו ובאזניהם שמעו תורת רבותנו הק' מתמטעים ובפרט במדינה ההיא אשר הצעירים יחיו לא ראו ח"ו אור מימיהם וכמעט שאינם יודעים מה זה חסידות וכו' ועבודה שבלב, והשי"ת היא יגדור פרצות עמנו ויובלע המות, כו', ובאתי לידידי אנ"ש שי' במכ' תנחומים ובהתעוררות ליקח ממלא מקומות הראוי לזה, ובאשר אין לי אדרעס אחר הנני שוחל המכתב הנ"ל ע"ש ר' משה ישראל שי' שפריא הנ"ל ובטח ימסור זאת לבית הכנסת אשר עליהם שייך זה, והשי"ת ירחם ויאיר אור התורה והעבוד, ועניהו תחזנה בטוב ישראל והרמת קרן התור' ברו"ג"

תיאור הלויה[עריכה | עריכת קוד מקור]

האוהל על קברו של הרב זוין.
האוהל על קברו של הרב זוין.

הרב זוין נפטר י"ד מנחם אב, תרפ"ג, על קברו הוקם אוהל מיוחד.

באותה תקופה חל איסור על נהגי לוויות לעבוד ביום ראשון, דבר שהרב זוין נלחם עליו בחייו, כי זה הביא שיהודי שנפטר ביום ששי יקבר רק ביום שני, לרגל פטירת הרב זוין הומצא היתר מיוחד לערוך לויה על ידי כלי רכב פרטיים.

בעיתון שיקגו דיילי טריביון[6], מתוארת לוויתו: למעלה מ-10,000 איש השתתפו אתמול בטקס האשכבה של הרב מרדכי זווין, במשך עשרים שנה רב בית הכנסת אנשה ליבוביץ, רחוב 15 ושדרת פארק קליפטון.

את הלוי'ה ניהל הרב קזרנובסקי, גם הוא מבית הכנסת אנשי ליובוויטש. התחילו את הלויה בבית הכנסת של הרב זוין, ואח"כ בבית הכנסת קהלת יעקב, בשדרות דאגלס וברחוב המלין, השלישי בבית הכנסת אנשי מאירוב, ברחוב 13 ושדרות העצמאות.

גופתו של הרב זווין הובלה על כתפיהם של בני הקהילות השונות מביתו לכמה בתי הכנסת, ובסופו של דבר הוכנסה נקברה בבית העלמין בוואלדהיים.

לא היו כרכרות בלויה מחמת תקנון שבלויות ביום ראשון לא ישתמשו בכרכות, ומסע הלויה היה ברכבי חברי הקהילה.

לאחר פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירתו[7] השתדל הרבי הריי"צ שאחד מחסידי ליובאוויטש יקבל את מקום רבנותו. הרב שמואל לוויטין או הרב אברהם אליהו פלוטקין.

לבסוף נתמנה אחריו הרב שמואל אליהו עלקין.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו: אינא ל.

  • בנו מנחם מענדל (מוריס) סעוין. סוחר יין, מעסקני אנ"ש[8].
  • בנו לואיס (רעייתו אסתר)[9].
  • בתו, פרידה גיטל זיף

הערות שוליים

  1. נכתב גם סוין, סבין.
  2. ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרת קכח
  3. The 150-Year-Old Chicago Synagogue the Rebbe Didn't Let Die
  4. התאריך שכותב הרב לוין הוא טעות, והנכון כמו שמצוין על המצבה וכאן בפנים הערך
  5. אגרת קודש מהוריי"צ חלק א' אגרת קלו
  6. 30 ביולי 1923
  7. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא
  8. ראה אודתיו בכתבי הר"י פייגין סימן סא. סימן קנז סעיף ג.
  9. בנם ישראל סבין (שרול), נולד ב-1 באוקטובר 1921. נהרג בתאונת דרכים באחת ממשימות הנהיגה במהלך מלחמת השחרור ב-9 ביוני 1948. זכרו מונצח בפינת הזיכרון שבקיבוץ מעיין ברוך, יחד עם חללי מלחמת העצמאות.