יצחק מאיר לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (14 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:-Yitzhak Meir Levin.jpg|ממוזער|250px|הרב לוין]] | |||
הרב '''יצחק מאיר לוין''' ([[תרנ"ג]] - [[תשל"א]]) היה מנהיג [[אגודת ישראל]], [[חבר כנסת]], ו"שר הסעד" הראשון בממשלת ישראל. | הרב '''יצחק מאיר לוין''' ([[תרנ"ג]] - [[תשל"א]]) היה מנהיג [[אגודת ישראל]], [[חבר כנסת]], ו"שר הסעד" הראשון בממשלת ישראל. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[פולין]], סבו היה האדמו"ר מגור [[השפת אמת]] | נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[פולין]], סבו היה האדמו"ר מגור [[השפת אמת]]. נישא עם מרת דבורה מאטיל לבית משפחת אלתר. | ||
בשנת [[תר"צ]] | בשנת [[תר"צ]] מונה ליושב ראש סניף [[אגודת ישראל]] ב[[פולין]], ובשנת [[תרצ"ט]] בתור יו"ר אגודת ישראל העולמית. בין השנים [[תרצ"ז]] - תרצ"ט שימש כציר בסיים הפולני מטעם אגודת ישראל. בשנת [[ת"ש]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. | ||
היה חבר ב"מנהלת העם" ומחותמי "מגילת העצמאות" | היה חבר ב"מנהלת העם" ומחותמי "מגילת העצמאות". לאחר קום [[מדינת ישראל]] מונה ל"שר הסעד" (כהיום שר הרווחה) הראשון של מדינת ישראל. היה [[חבר כנסת]] מטעם אגודת ישראל במשך 22 שנה. | ||
נפטר ב[[ט"ז אב]] [[תשל"א]]. | נפטר ב[[ט"ז אב]] [[תשל"א]]. | ||
==קשריו עם הרבי וחב"ד== | ==קשריו עם הרבי וחב"ד== | ||
[[ | במכתב ששלח אליו הרבי משנת [[תשי"א]], כותב הרבי כי הוא מצרף למכתב קונטרס של שיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] על [[חג השבועות]], בציינו: "בידעי חיבת הקדש שכת"ר רוחש לדברי תורה ושיחת קדש של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1032.htm?q=יצחק%20מאיר%20לוין אגרות קודש, כרך ד', אגרת א'ל"ב]}}. | ||
בשנת [[תשכ"א]] השתתף ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] ב[[ס. פאולו]]. הדבר דווח לרבי שציין זאת במכתבו אליו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7608.htm?q=יצחק%20מאיר%20לוין אגרות קודש, כרך כ', אגרת ז'תר"ח]}}. בשנת [[תשכ"ד]] שלח לרבי מכתב הזמנה ל"כנסייה הגדולה החמישית של אגודת ישראל" שהתקיימה ב[[ירושלים]]. [[הרבי]] השיב לו שהוא אינו יכול להגיע לכנס, אך במקום זאת שלח את ברכתו{{הערה|אגרות קודש, כרך כ"ג, אגרת ח'תתס"ד.}}. | |||
לקראת | לקראת יומי הולדתו השישים והשבעים שלח לו הרבי מכתבי ברכה{{הערה|אגרות קודש, כרך ח, אגרת ב'שס.}}{{הערה|אגרות קודש, כרך כ"ג, אגרת ח'תשמט.}}. | ||
הרבי עודד אותו לפעול להקמת "[[חזית דתית]]"{{הערה|אגרות קודש, כרך ד', אגרת א'ל"ב, כרך י"א, אגרת ג'תרכ"ה, כרך י"ט, אגרת ז'נ"ד.}}, כאשר נודע לרבי כי ישנם מספר מפלגות שסיכלו את הקמת החזית, שלח לו הרבי מכתב בו ביקש ממנו לבדוק באיזו מפלגות מדובר{{הערה|אגרות קודש, כרך ד', אגרת א'מ"ה.}}. | |||
{{מיון רגיל:לוין יצחק מאיר}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חברי כנסת]] | [[קטגוריה:חברי כנסת]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אלתר]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:45, 13 באפריל 2022
הרב יצחק מאיר לוין (תרנ"ג - תשל"א) היה מנהיג אגודת ישראל, חבר כנסת, ו"שר הסעד" הראשון בממשלת ישראל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרנ"ג בפולין, סבו היה האדמו"ר מגור השפת אמת. נישא עם מרת דבורה מאטיל לבית משפחת אלתר.
בשנת תר"צ מונה ליושב ראש סניף אגודת ישראל בפולין, ובשנת תרצ"ט בתור יו"ר אגודת ישראל העולמית. בין השנים תרצ"ז - תרצ"ט שימש כציר בסיים הפולני מטעם אגודת ישראל. בשנת ת"ש עלה לארץ ישראל.
היה חבר ב"מנהלת העם" ומחותמי "מגילת העצמאות". לאחר קום מדינת ישראל מונה ל"שר הסעד" (כהיום שר הרווחה) הראשון של מדינת ישראל. היה חבר כנסת מטעם אגודת ישראל במשך 22 שנה.
קשריו עם הרבי וחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב ששלח אליו הרבי משנת תשי"א, כותב הרבי כי הוא מצרף למכתב קונטרס של שיחות אדמו"ר הריי"צ על חג השבועות, בציינו: "בידעי חיבת הקדש שכת"ר רוחש לדברי תורה ושיחת קדש של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע"[1].
בשנת תשכ"א השתתף בהתוועדות י"ט כסלו בס. פאולו. הדבר דווח לרבי שציין זאת במכתבו אליו[2]. בשנת תשכ"ד שלח לרבי מכתב הזמנה ל"כנסייה הגדולה החמישית של אגודת ישראל" שהתקיימה בירושלים. הרבי השיב לו שהוא אינו יכול להגיע לכנס, אך במקום זאת שלח את ברכתו[3].
לקראת יומי הולדתו השישים והשבעים שלח לו הרבי מכתבי ברכה[4][5].
הרבי עודד אותו לפעול להקמת "חזית דתית"[6], כאשר נודע לרבי כי ישנם מספר מפלגות שסיכלו את הקמת החזית, שלח לו הרבי מכתב בו ביקש ממנו לבדוק באיזו מפלגות מדובר[7].
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש, כרך ד', אגרת א'ל"ב
- ↑ אגרות קודש, כרך כ', אגרת ז'תר"ח
- ↑ אגרות קודש, כרך כ"ג, אגרת ח'תתס"ד.
- ↑ אגרות קודש, כרך ח, אגרת ב'שס.
- ↑ אגרות קודש, כרך כ"ג, אגרת ח'תשמט.
- ↑ אגרות קודש, כרך ד', אגרת א'ל"ב, כרך י"א, אגרת ג'תרכ"ה, כרך י"ט, אגרת ז'נ"ד.
- ↑ אגרות קודש, כרך ד', אגרת א'מ"ה.