חשבונו של עולם – הבדלי גרסאות

יוסי מ. (שיחה | תרומות)
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
א"צ לציין בפתיח מלבד המובן העיקרי
 
(42 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''חשבונו של עולם''' הוא [[חשבון נפש|חשבון הנפש]] כפי שנקרא בלשון חז"ל שם זה מורה על חשיבותו של [[חשבון נפש|חשבון הנפש]]. חשבונו של עולם הוא גם ביטוי לחשבון של מה ייעשה בהמשך דהיינו אחר מאה ועשרים, והוא סגולה ל[[אריכות ימים]].
'''חשבונו של עולם''' הינו ביטוי הנזכר בגמרא במסכת בבא בתרא (ע"ח ע"ב): "א"ר שמואל בר נחמן א"ר יוחנן מאי דכתיב (במדבר כא, כז) על כן יאמרו המושלים וגו'? המושלים - אלו המושלים ביצרם. בואו חשבון - '''בואו ונחשב חשבונו של עולם,''' הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה"


==בגמרא==
ביטוי זה משמש בעיקרו בהקשר לחשבון נפש של האדם וסביבתו לקורותיו אחר 120 שנה, ובכללות לעולם הבא.
{{ציטוטון|א"ר שמואל בר נחמן א"ר יוחנן מאי דכתיב על כן יאמרו המושלים וגו' המושלים אלו המושלים ביצרם בואו חשבון בואו ונחשב '''חשבונו של עולם''' הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה{{הערה|בבא בתרא, דף ח, עמוד ב.}}}}


==אצל הצמח צדק==
==אצל הצמח צדק==
אדמו"ר ה[[צמח צדק]] דיבר{{הערה|שם=מח}} כמה וכמה שנים קודם [[הסתלקות|הסתלקותו]] על "באו ונחשוב חשבונו של עולם" היינו איך תהיה הנהגת ה[[חסידים]] לאחר מאה ועשרים, ואחר כך עוד האריך ימים.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] דיבר{{הערה|שם=מח}} כמה וכמה שנים קודם [[הסתלקות|הסתלקותו]] על "באו ונחשוב חשבונו של עולם", היינו איך תהיה הנהגת ה[[חסידים]] לאחר מאה ועשרים, ואחר כך עוד האריך ימים.


==אצל הרבי==
==בתורת הרבי==
ב[[ב' אדר]] [[תשמ"ח]] - עשרה ימים אחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]], אמר [[הרבי]] [[שיחה]] בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם" מה ייעשה אחר מאה ועשרים, הרבי אמר ש[[הרבי הריי"צ]] סיפר לו פעם על שבאו ל[[צמח צדק]] ושאלו אותו מה ייעשה אחר מאה ועשרים, ובעקבות זה אמר [[שיחה]] על "באו ונחשוב חשבונו של עולם", מכיוון שסיפר לו על כך [[הרבי הריי"צ]] הסיק [[הרבי]] שגם עליו לומר [[שיחה]] כזו, ב[[שיחה]] הורה [[הרבי]] שאחר מאה ועשרים על ה[[חסידי]]ם להקשיב לרבני חב"ד, ה"חסידישע רבנים", שבכל מקום, וכן הדגיש [[הרבי]] כמה וכמה פעמים ש"חשבונו של עולם" אינו קשור לענין של היפך החיים אלא לאריכות ימים.
[[קובץ:חשובנו.png|200px|ממוזער|הרבי במהלך אמירת השיחה]]
ב[[ב' אדר]] [[תשמ"ח]], כעשרה ימים אחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]], נשא [[הרבי]] [[שיחה]] בביתו בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם", מה ייעשה אחר מאה ועשרים. הרבי אמר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר לו פעם על שבאו ל[[ אדמו"ר הצמח צדק]] ושאלו אותו מה ייעשה אחר מאה ועשרים, הרבי התבטא שבשעתו לא הבין מדוע יצא בשגח"פ דווקא לו לשמוע דברים אלו, וכעת בעקבות כך הבין שצריך לדבר בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם". בשיחה הורה הרבי שאחר מאה ועשרים על החסידים להקשיב לרבני חב"ד, ה"חסידישע רבנים", שבכל מקום, וכן הדגיש הרבי כמה וכמה פעמים ש"חשבונו של עולם" אינו קשור לענין של היפך החיים אלא ל[[אריכות ימים]]. לאחר אמירת השיחה חילק הרבי דולרים ל[[צדקה]], כשבאופן נדיר הרבי לא מדבר עם אף אחד מהעוברים, הנוכחים במקום העידו שעיניו הקדושות נראו כאילו מביטות בדבר רחוק שלא כאן{{הערה|יומן הרב [[ברוך כהנא]]}}.


כאשר [[חסידים]] שמעו את ה[[שיחה]] נבהלו מאד כי הבינו ש[[הרבי]] מדבר על מצב חמור של העלם והסתר, ולכן [[שיחה]] זו לא הודפסה ולא הוגהה למרות שפעמיים ביקש הרבי שיכניסו אליו את ה[[שיחה]] להגהה. רק לאחר זמן רב נדפסה השיחה בצורה מעובדת בסדרת ה[[התועדויות]]{{הערה|שם=מח|הוספות להתוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ד' עמוד 397.}}.
בסיום השיחה [[ הרב מרלו ]]<nowiki/>ניגש לרבי ברכו באריכות ימים ושנים טובות והוסיף: הרי כתוב ואתה תצווה, כולם יודעים מיהו המצווה, וענה לו הרבי בפנים רציניות מאד: שיהיה בלי 'כתית' (ישנם שלמפרע מצאו בכך רמז, ש'כתית' עולה בגימטריא 830, כמנין הימים שבין [[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)|כ"ז אדר תשנ"ב]] ל[[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז תשנ"ד]], ו'ואתה תצווה' הוא הקונטרס האחרון שהגיה הרבי לפני ההעלם והסתר)<ref>מפי המזכירים (הובא בספר 'חשבונו של עולם' ע' 53)</ref>.


לאחר כעשרים וחמש שנים בעקבות שיחה עם ה[[יהושע רוקח|אדמו"ר ממאחנובקע - בעלז]] ששאל מדוע לא ממנים מנהיג חדש ב[[חב"ד]] ח"ו כפי ש[[הרבי]] בעצמו הורה לחסידויות אחרות, ענה לו הרב [[אורי ליפש]] על פי השיחה ששמע מהרבי אך נדהם כאשר ראה את העיבוד והחל לתמלל את ה[[שיחה]] מתוך ההקלטה והדפיסה בקונטרס בשם "דוד מלך ישראל חי וקים".
כאשר שמעו החסידים את ה[[שיחה]] שררה מבוכה רבה. רבים דנו והתפלפלו מה בדיוק היתה כוונת הרבי בשיחה, בהיות שדברי הרבי היו סתומים ביותר ולא נודע למה בדיוק כוונתו{{הערה|יומן הרב [[ברוך כהנא]]}}. היו שנבהלו מאד כי הבינו שהרבי מדבר על מצב חמור של העלם והסתר, ומסיבה זו התחמקו האחראיים להגיש לרבי את השיחה ל[[מוגה|הגהה]] אף לאחר שהרבי ביקש זאת מספר פעמים{{הערה|הנקודה החב"דית - 1, ע' 50}}. השיחה נדפסה לראשונה מתוך תמליל ההקלטה בשבועון 'כפר חב"ד' מס' 624, שבועיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]]. לאחר זמן השיחה עובדה ונדפסה כהוספה בסדרת [[התוועדויות]]{{הערה|שם=מח|הוספות להתוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ד' עמוד 397.}}, אבל הושמטו ממנה חלק הארי של ההתבטאויות הנ"ל.
 
בשיחת ש"פ עקב תנש"א משתמש הרבי בביטוי בהקשר לחשבון נפש שיהודי נדרש לעשות בקשר להבאת הגאולה: "יש בכוחו של יהודי לעורר את עצמו ולעורר יהודים נוספים, ובעיקר לעורר כביכול את הקב"ה – ש"בואו ונחשוב חשבונו של עולם": לפי כל החשבונות (שהקב"ה הראה בתורתו ובהניסים שהוא עושה בעולם) הי' צריך הקב"ה כבר מזמן להביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו"!".


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/moshiach/343529/ לקריאת תמליל השיחה] {{אינפו}}
* '''[https://drive.google.com/file/d/1DR65hsgjwCOR9iNipgR1oC4Yp4N7Yv42/view שיחת ב' אדר תשמ"ח]''', מתוך סדרת [[דברי משיח]] שע"י [[המכון להפצת תורתו של משיח]]. {{קישור שבור}}
*[https://www.mafteiach.app/all/5748-06-02 לראית וידאו, שמיעת, או קריאת השיחה כפי שמודפסת בהתוועדויות]
* '''[https://chabad.info/moshiach/343529/ תגלית מרעישה: הרבי כבר דיבר על תקופת ההעלם]''', כתבה שעוסקת במשפט שנאמר בשיחה, ולא היה מוכר, באתר חב"ד אינפו, א׳ באדר תשע״ח
*[https://www.mafteiach.app/all/5748-06-02 '''השיחה, בוידאו, בשמע ובקובץ PDF כפי שמודפסת בהתוועדויות'''] באתר מפתח (mafteiach) {{וידאו}} {{צליל}} {{PDF}}


==ראו גם==
==ראו גם==