סביבון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הסביבון במוזיאון מתוך האתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסביבון בחזית הכניסה ל[[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]]]
+[[קובץ:סביבון.png|ממוזער|סביבון]]
-ה'''סביבון''' (מכונה ב[[אידיש]]: '''דריידל'''{{הערה|שמו העברי של הסביבון נהגה בסביבות שנת [[תרנ"ז]]. לפני שהתקבל שמו בפי כל, הוא כונה גם בשמות אחרים, כגון "כִּרְכָּר", "חזרזר", ו"מגדל עוז".}}) הינו צעצוע בעל ארבע דפנות וידית, המסתובב על צירו. ילדי ישראל נוהגים לשחק בסביבון בחג החנוכה{{הערה|המנהג נזכר בהתוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 545.}} מקובל כי המשחק הוא זכר למשחקים של ילדי ישראל בזמן גזירות היוונים, כאשר העמידו פנים כביכול הם התאספו על מנת לשחק ולא לצורך לימוד תורה משותף.
+[[קובץ:הסביבון במוזיאון מתוך האתר.jpg|שמאל|ממוזער|הסביבון בחזית הכניסה ל[[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]]]
+ה'''סביבון''' (מכונה ב[[אידיש]]: '''דריידל'''{{הערה|שמו העברי של הסביבון נהגה בסביבות שנת [[תרנ"ז]]. לפני שהתקבל שמו בפי כל, הוא כונה גם בשמות אחרים, כגון "כִּרְכָּר", "חזרזר", ו"מגדל עוז".}}) הוא צעצוע בעל ארבע דפנות וידית, המסתובב על צירו. ילדי ישראל נוהגים לשחק בסביבון בחג החנוכה{{הערה|המנהג נזכר בהתוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 545.}} מקובל כי המשחק הוא זכר למשחקים של ילדי ישראל בזמן גזירות היוונים, כאשר העמידו פנים כביכול הם התאספו על מנת לשחק ולא לצורך לימוד תורה משותף.
 ==משחק הסביבון==
@@ שורה 8: / שורה 9: @@
 ילדי ישראל נהגו לשחק בסביבון על [[דמי חנוכה|דמי החנוכה]] שקיבלו, כשכל ילד מסובב בתורו את הסביבון, וכאשר הסביבון נופל - ממשיכים במשחק לפי האות העליונה:
+*'''[[נ]]''' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור)
-*'''[[נ]]''' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור)
 *'''[[ג]]''' = גאנץ/גוּט = מלא/טוב (זכייה בכל הסכום)
 *'''[[ה]]''' = האלבּ = חצי (זכייה במחצית הסכום)
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ==משמעות המשחק==
-גדולי החסידות{{הערה|האדמו"ר מאלכסנדר, רבי רפאל מברשיד, ועוד.}} הצביעו על כך שערך ה[[גימטריא]] של האותיות נגה"ש הינו 358, כערך המילה [[משיח]], וחסידים הוסיפו על כך שערך הגימטריא של נגה"פ הוא 'מנחם'.
+גדולי החסידות{{הערה|האדמו"ר מאלכסנדר, רבי רפאל מברשיד, ועוד.}} הצביעו על כך שערך ה[[גימטריא]] של האותיות נגה"ש הינו 358, כערך המילה [[משיח]], וחסידים הוסיפו על כך שערך הגימטריא של נגה"פ הוא 'מנחם' או 'צמח' הרומזים לשמו של המלך המשיח.
 [[הרבי]] מציין שישנו קשר בין הניסים של [[חג הפסח]] והניסים של חג ה[[חנוכה]], היות ובשניהם נהוג במסורת ישראל לכנות 'נס גדול': בפסח מכונה [[שבת הגדול]] על שם הניסים שהובילו ל[[מכת בכורות]], ועל הסביבון מצויינות האותיות המסמלות את ה'נס גדול (היה שם)'{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 33. התבאר בהתוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 512.}}.
-הרבי אף מקשר את האותיות המצויינות על הסביבון לפסוק ב[[פרשת ויגש]] הנקראת בחג החנוכה: "ואת יהודה שלח אל יוסף להורות לפניו '''גשנה'''", שתיבה זו היא אותם אותיות של "נגהש", ומציין לספר '[[בני יששכר]]' שם מובאים רמזים נוספים לאותיות הסביבון{{הערה|התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 185.}}.
+בספר בני יששכר מקשר את האותיות המצויינות על הסביבון לפסוק ב[[פרשת ויגש]] הנקראת בחג החנוכה: "ואת יהודה שלח אל יוסף להורות לפניו '''גשנה'''", שתיבה זו היא אותם אותיות של "נגהש", '[[בני יששכר]]' שם מובאים רמזים נוספים לאותיות הסביבון{{הערה|התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 185.}}.
 אמרה נפוצה מבארת, שכפי שהסביבון מסתובב ונופל ושוב קם, כך גם עם ישראל בזמן הגלות מסתובב ממדינה למדינה ונופל ומושפל, אך בכל פעם קם מחדש.
-בכמה מקומות מובא{{הערה|טעמי המנהגים הוצאת אשכול עמוד שסח: "היות וחנוכה לא היתה התעוררות מלמטה, רק מלעילא, כי לא עשו תשובה כהוגן, רק ה' יתברך ברחמיו, לכן משחקין בסביבון ואוחזין אותו מלמעלה". ראו גם במאמרים שצויינו ב'פרדס חב"ד' גליון 7 עמוד 94.}}, שב[[פורים]] ההתעוררות היתה מצד בני ישראל שעמדו במסירות נפש שנה שלימה, ולכן משחקים ב[[רעשן]] שמסובבים אותו מלמטה, ולעומת זאת ב[[חנוכה]] ההתעוררות היתה מצד הקב"ה, ולכן משחקים בסביבון שמסובבים אותו מלמעלה. ובספר 'נחלת יעקב' הוסיף, שזהו הטעם שבפורים שעיקר הפעולה היתה רוחנית מסובבים את הרעשן 'באוויר', לעומת חנוכה שעיקר הנס היה על ידי המלחמה הגשמית, ולכן מסובבים את הסביבות על הרצפה או על השולחן דווקא.
+בכמה מקומות מובא{{הערה|טעמי המנהגים הוצאת אשכול עמוד שסח: "היות וחנוכה לא הייתה התעוררות מלמטה, רק מלעילא, כי לא עשו תשובה כהוגן, רק ה' יתברך ברחמיו, לכן משחקין בסביבון ואוחזין אותו מלמעלה". ראו גם במאמרים שצויינו ב'פרדס חב"ד' גליון 7 עמוד 94.}}, שב[[פורים]] ההתעוררות הייתה מצד בני ישראל שעמדו במסירות נפש שנה שלימה, ולכן משחקים ב[[רעשן]] שמסובבים אותו מלמטה, ולעומת זאת ב[[חנוכה]] ההתעוררות הייתה מצד הקב"ה, ולכן משחקים בסביבון שמסובבים אותו מלמעלה. ובספר 'נחלת יעקב' הוסיף, שזהו הטעם שבפורים שעיקר הפעולה הייתה רוחנית מסובבים את הרעשן 'באוויר', לעומת חנוכה שעיקר הנס היה על ידי המלחמה הגשמית, ולכן מסובבים את הסביבות על הרצפה או על השולחן דווקא.
 בספר 'נחלת יעקב' מובא, שכאשר משחקים בסביבון שנראה כמו מגדל, זהו זמן מסוגל לבקש על קיום היעוד 'מגדיל ישועות מלכו', ועל ביאת מלך המשיח.
 ==אצל הרבי==
+[[קובץ:הרבי מחזיק סביבון.jpg|ממוזער|הרבי מחזיק סביבון במעמד [[חלוקת דולרים]] בסמוך ל[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]]]
 באחת מהשנים הראשונות לנשיאות, שיחקו ילדים בסביבון על יד חדרו של הרבי{{הערה|[[שלום ישראל חודוקוב]] ו[[אבא פיקרסקי]].}}, וכשהרבי נכנס וראה את הילדים משחקים הוציא מכיסו מטבע של עשרה סנט והשליך אותו על הרצפה, והורה לילדים לסובב את הסביבון, וכשנפל על האות ה', שאל הרבי מה עושים בכזה מקרה, והילדים השיבו שמחלקים ביניהם והרבי נכנס לחדרו.