אוהל אברהם: הבדלים בין גרסאות בדף
(←בתורה) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (17 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==בתורה== | ==בתורה== | ||
המקור לאוהל זה, נמצא בתורה בפסוק: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם|מקור=בראשית כ"א ל"ג.}} | המקור לאוהל זה, נמצא בתורה בפסוק: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם|מקור=בראשית כ"א ל"ג.}} | |||
בפסוק זה [[מחלוקת|נחלקו]] ה[[אמוראים]] [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]], למה הכוונה שאברהם "נטע אשל": אחד סובר שהוא פרדס עצים; והשני סובר שזהו פונדק - אוהל{{הערה|רש"י על הפסוק}}. | בפסוק זה [[מחלוקת|נחלקו]] ה[[אמוראים]] [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]], למה הכוונה שאברהם "נטע אשל": אחד סובר שהוא פרדס עצים; והשני סובר שזהו פונדק - אוהל{{הערה|רש"י על הפסוק}}. | ||
במדרש רבה{{הערה|נ"ד, ו'.}} מובאת מחלוקת | במדרש רבה{{הערה|נ"ד, ו'.}} מובאת מחלוקת זו בחידוד יותר: לדעת [[רבי יהודה]] הכוונה ב'אשל' - פרדס, הוא שהמאכלים שאברהם הגיש באהלו, היו מהגדלים בפרדס: תאנים, ענבים ורימונים. ולדעת [[רבי נחמיה]], הכוונה באשל - פונדק היא, שאברהם האכילם בדברים העשוים בידי אדם: עיגולי דבילה{{הערה|עיגול גדול מתאנים מרוסקות.}}, ביצים ו[[יין]]. | ||
בפירוש המילה '''"אשל"''' ישנם | בפירוש המילה '''"אשל"''' ישנם שלושה הסברים{{הערה|מדרש לקח טוב, בראשית כ"א ל"ג א'.}}: | ||
#[[רבי יהודה]]: שכל מה שהאורח היה '''שואל''' - מבקש, אברהם היה מביא לו. | #[[רבי יהודה]]: שכל מה שהאורח היה '''שואל''' - מבקש, אברהם היה מביא לו. | ||
#[[רבי נחמיה]]: שאברהם היה '''שואל''' את אורחו, ומציע לו הרבה סוגי מאכל. | #[[רבי נחמיה]]: שאברהם היה '''שואל''' את אורחו, ומציע לו הרבה סוגי מאכל. | ||
#רבנן: '''אשל''' [[ראשי תיבות]]: [[אוכל|'''א'''כילה]] '''ש'''תיה '''ל'''ויה - שלושת הדברים שהציע אברהם לאורחיו באוהלו{{הערה|כפי שרואים אצל ה[[מלאכים]] שהתארחו אצלו, שהציע להם [[מים]], [[לחם]], [[בשר]], חמאה ולבסוף לווה אותם.}}. | #רבנן: '''אשל''' [[ראשי תיבות]]: [[אוכל|'''א'''כילה]] '''ש'''תיה '''ל'''ויה - שלושת הדברים שהציע אברהם לאורחיו באוהלו{{הערה|כפי שרואים אצל ה[[מלאכים]] שהתארחו אצלו, שהציע להם [[מים]], [[לחם]], [[בשר]], חמאה ולבסוף לווה אותם.}}. | ||
הרבי מבאר{{הערה|מאמר ד"ה ויטע אשל [[תשמ"ז]].}}, ששני הואפנים שבכל דעה, הם שתי העבודות שאצל כל יהודי, [[מקיף]] ו[[פנימי]]: | |||
*לדעה שהאשל הוא עץ, הרי הוא מקיף כמו העץ שעושה צל מלמעלה. ובדעה זו עצמה, יש פירוש שהפרדס הם פירות הגדלים בפרדס, והרי הם [[אוכל|מאכל]] - פנימי, שחודר בגוף האדם. | |||
*לדעה שהאשל הוא פונדק, גם בו היו שני אופנים: "אכילה ושתיה" הם פנימיים, ווה"לויה" היא מקיפית. | |||
וכאשר פועלים גם ב[[פנימיות]] - קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], וגם בעבודה מקיפית, מגלים את שה' הוא "א-ל עולם". | |||
==פרסום אלוקות== | ==פרסום אלוקות== | ||
אוהל אברהם, היווה אמצעי לפירסום [[אלקות]] ו[[אחדות השם]] בעולם. כפי שאומר הפסוק{{הערה|בראשית, כ"א ל"ג.}}: {{ציטוטון|וַיִּקְרָא '''שָׁם''' בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם}} - שדוקא באמצעות האוהל שלו, הוא פירסם אלוקות. | |||
ואומרת על כך ה[[גמרא]]{{הערה|סוטה, י' עמוד א' למטה.}}: {{ציטוטון|אל תקרי "ויקרא" אלא "ויקר'''י'''א"}} - שאברהם לא רק שקרא בעצמו בשם ה', אלא הוא גם "הקריא" - דאג שכל העולם יקרא בשם ה'. וזאת על ידי שבאמצע המדבר, היו באים הרבה [[עובדי כוכבים]]. והיו אוכלים ושותים, וקמים ומברכים אותו (את אברהם). ואז היה אומר להם אברהם: {{ציטוטון|וכי משלי אכלתם? והלא משל אלוקי עולם אכלתם! הודו ושבחו למי שאמר והיה העולם!}} כלומר, ה' הביא לכם את האוכל ואליו עליכם לשבח. | |||
באם היו האורחים מקבלים את דבריו ומברכים לה', היה אברהם שולחם בלא תשלום. אך אם היו מסרבים לקבל את דבריו על ה', היה אברהם דורש מהם תשלום גבוה (בהתאם לתנאיי המדבר) על מה שאכלו ושתו לשובע, ומיד היו חוזרים ומברכים את שמו של ה'. | |||
הרבי מבאר{{הערה|ליקוטי שיחות חלק ט"ו, פרשת וירא, שיחה ג.}}, מה פעל אברהם בכך ש'''הכריח''' את ה[[עובדי גילולים]] לברך את שם ה' למרות שלא האמינו בכך: גם ל[[בני נח]] יש את הכח להבין שה' הוא הבעל הבית על ה[[עולם]]. רק שלפעמים יכולה להיות שכבה חומרית המונעת מהם הבנה זו, וכדי [[ביטוש|לשבור]] את החומריות הזו, צריכים להכניס אותה למצב של לחץ על ידי צעקה או בדרך אחרת. ולכן כאשר האורחים סירבו להאמין בה', היה אברהם מכניס אותם ללחץ של התשלום, וכך שובר את המעטה החומרי שלהם, ואכן, מיד לאחר מכן, כבר היו מודים ומשבחים לה'. | |||
==אירוח המלאכים== | |||
{{ערך מורחב|שלושת המלאכים בבית אברהם}} | |||
באוהל זה, אירח אברהם שלושה [[מלאכים]], ביום השלישי ל[[מילת אברהם|מילתו]]. כאש באו אליו המלאכים, למרות שהיה עם כל כאבי מילתו, ולמרות שהיה באמצע לדבר עם ה', הוא רץ לעברם ואמר למכובד שבהם{{הערה|בראשית י"ח ג'.}}: {{ציטוטון|אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ}}. והאיץ בהם לבוא, מאחר שראו שהוא חובש את פצעי המילה שלו, ולא רצו להטריחו{{הערה|רש"י על הפסוק.}}. | |||
שלושת המלאכים, באו כל אחד לשליחות מסיומת: אחד [[רפואה|לרפאות]] את אברהם מכאבי מילתו, ולהציל את [[לוט]] מ[[הפיכת סדום]]. השני, כדי לבשר שיולד בן ל[[שרה אמנו]]. והשלישי, כדי להפוך את סדום ועמורה. | |||
הוא הציע להם [[מים]] לשטיפת [[רגל]]יהם, כי חשב שהם ערבים שמשתחוים לאבק בדרכיהם, ולא רצה להכניס [[עבודה זרה]] לתוך ביתו. והציע להם לשבת בצלו של העץ שבחצרו. אברהם הורה לשרה להכין להם עוגות (ובסוף לא הגיש להם, כי באותו יום חזרה שרה לאורח [[נדה|נידות]] והעיסה [[טומאה|נטמאה]]), ואמר ל[[ישמעאל]] להכין להם שלוש לשונות של שלוש פרים עם חרדל. וגם הגיש להם חמאה ו[[חלב]]. | |||
המלאכים עשו את עצמם כאילו אוכלים בשביל לא לשנות ממנהג המקום{{הערה|רש"י י"ח ח.}}. המלאכים שאלוהו היכן נמצאת שרה, וענה להם אברהם שהיא נמצאת באוהל. ואז הודיעו לו ולשרה (שהייתה שומעת מתוך האוהל) שבמועד הזה בשנה הבאה יולד לשרה בן. | |||
לאחר מכן לווה אותם אברהם, והמלאכים השקיפו על העיר סדום והתכוננו להחריבה. | |||
==בעבודת האדם== | |||
כל יהודי צריך ללמוד הוראה מעבודתו של אברהם באוהלו: | |||
אברהם נתן בחינם לאורחים שהיו מזדמנים אצלו, לא רק את ההכרחי לחייהם, אלא גם מעדנים ומטעמים: יין חלב, חמאה, לשון עם חרדל, ואפילו [[סנהדרין]] להשיב על שאלותיהם. | |||
הנהגה זו נוגדת את כללי ה[[שכל]]: השכל הקר נוטה לחשוב שיש לתת לזולת את ההכרחי לחייו בלבד וזאת משום '[[רחמנות]]' עליו. אך אברהם אבינו מלמד אותנו שיש להעניק לזולת כמו אל בן אהוב, לא רק את הבסיסי אלא גם דברי תענוג{{הערה|ליקוטי שיחות חלק ג', וירא.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?CategoryID=200&ArticleID=191 האשל של אברהם אבינו] - שיחה של הרבי מעובדת, מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פרשת וירא]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:07, 5 במרץ 2021
אוהל אברהם הוא אוהל בן ארבעה פתחים שהקים אברהם אבינו במדבר באר שבע. באוהל אירח אברהם את כל עוברי הדרכים, ונטע בלבם את האמונה בה' אחד.
בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקור לאוהל זה, נמצא בתורה בפסוק:
וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם
— בראשית כ"א ל"ג.
בפסוק זה נחלקו האמוראים רב ושמואל, למה הכוונה שאברהם "נטע אשל": אחד סובר שהוא פרדס עצים; והשני סובר שזהו פונדק - אוהל[1].
במדרש רבה[2] מובאת מחלוקת זו בחידוד יותר: לדעת רבי יהודה הכוונה ב'אשל' - פרדס, הוא שהמאכלים שאברהם הגיש באהלו, היו מהגדלים בפרדס: תאנים, ענבים ורימונים. ולדעת רבי נחמיה, הכוונה באשל - פונדק היא, שאברהם האכילם בדברים העשוים בידי אדם: עיגולי דבילה[3], ביצים ויין.
בפירוש המילה "אשל" ישנם שלושה הסברים[4]:
- רבי יהודה: שכל מה שהאורח היה שואל - מבקש, אברהם היה מביא לו.
- רבי נחמיה: שאברהם היה שואל את אורחו, ומציע לו הרבה סוגי מאכל.
- רבנן: אשל ראשי תיבות: אכילה שתיה לויה - שלושת הדברים שהציע אברהם לאורחיו באוהלו[5].
הרבי מבאר[6], ששני הואפנים שבכל דעה, הם שתי העבודות שאצל כל יהודי, מקיף ופנימי:
- לדעה שהאשל הוא עץ, הרי הוא מקיף כמו העץ שעושה צל מלמעלה. ובדעה זו עצמה, יש פירוש שהפרדס הם פירות הגדלים בפרדס, והרי הם מאכל - פנימי, שחודר בגוף האדם.
- לדעה שהאשל הוא פונדק, גם בו היו שני אופנים: "אכילה ושתיה" הם פנימיים, ווה"לויה" היא מקיפית.
וכאשר פועלים גם בפנימיות - קיום התורה ומצוות, וגם בעבודה מקיפית, מגלים את שה' הוא "א-ל עולם".
פרסום אלוקות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אוהל אברהם, היווה אמצעי לפירסום אלקות ואחדות השם בעולם. כפי שאומר הפסוק[7]: "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם" - שדוקא באמצעות האוהל שלו, הוא פירסם אלוקות.
ואומרת על כך הגמרא[8]: "אל תקרי "ויקרא" אלא "ויקריא"" - שאברהם לא רק שקרא בעצמו בשם ה', אלא הוא גם "הקריא" - דאג שכל העולם יקרא בשם ה'. וזאת על ידי שבאמצע המדבר, היו באים הרבה עובדי כוכבים. והיו אוכלים ושותים, וקמים ומברכים אותו (את אברהם). ואז היה אומר להם אברהם: "וכי משלי אכלתם? והלא משל אלוקי עולם אכלתם! הודו ושבחו למי שאמר והיה העולם!" כלומר, ה' הביא לכם את האוכל ואליו עליכם לשבח.
באם היו האורחים מקבלים את דבריו ומברכים לה', היה אברהם שולחם בלא תשלום. אך אם היו מסרבים לקבל את דבריו על ה', היה אברהם דורש מהם תשלום גבוה (בהתאם לתנאיי המדבר) על מה שאכלו ושתו לשובע, ומיד היו חוזרים ומברכים את שמו של ה'.
הרבי מבאר[9], מה פעל אברהם בכך שהכריח את העובדי גילולים לברך את שם ה' למרות שלא האמינו בכך: גם לבני נח יש את הכח להבין שה' הוא הבעל הבית על העולם. רק שלפעמים יכולה להיות שכבה חומרית המונעת מהם הבנה זו, וכדי לשבור את החומריות הזו, צריכים להכניס אותה למצב של לחץ על ידי צעקה או בדרך אחרת. ולכן כאשר האורחים סירבו להאמין בה', היה אברהם מכניס אותם ללחץ של התשלום, וכך שובר את המעטה החומרי שלהם, ואכן, מיד לאחר מכן, כבר היו מודים ומשבחים לה'.
אירוח המלאכים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שלושת המלאכים בבית אברהם |
באוהל זה, אירח אברהם שלושה מלאכים, ביום השלישי למילתו. כאש באו אליו המלאכים, למרות שהיה עם כל כאבי מילתו, ולמרות שהיה באמצע לדבר עם ה', הוא רץ לעברם ואמר למכובד שבהם[10]: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ". והאיץ בהם לבוא, מאחר שראו שהוא חובש את פצעי המילה שלו, ולא רצו להטריחו[11].
שלושת המלאכים, באו כל אחד לשליחות מסיומת: אחד לרפאות את אברהם מכאבי מילתו, ולהציל את לוט מהפיכת סדום. השני, כדי לבשר שיולד בן לשרה אמנו. והשלישי, כדי להפוך את סדום ועמורה.
הוא הציע להם מים לשטיפת רגליהם, כי חשב שהם ערבים שמשתחוים לאבק בדרכיהם, ולא רצה להכניס עבודה זרה לתוך ביתו. והציע להם לשבת בצלו של העץ שבחצרו. אברהם הורה לשרה להכין להם עוגות (ובסוף לא הגיש להם, כי באותו יום חזרה שרה לאורח נידות והעיסה נטמאה), ואמר לישמעאל להכין להם שלוש לשונות של שלוש פרים עם חרדל. וגם הגיש להם חמאה וחלב.
המלאכים עשו את עצמם כאילו אוכלים בשביל לא לשנות ממנהג המקום[12]. המלאכים שאלוהו היכן נמצאת שרה, וענה להם אברהם שהיא נמצאת באוהל. ואז הודיעו לו ולשרה (שהייתה שומעת מתוך האוהל) שבמועד הזה בשנה הבאה יולד לשרה בן.
לאחר מכן לווה אותם אברהם, והמלאכים השקיפו על העיר סדום והתכוננו להחריבה.
בעבודת האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל יהודי צריך ללמוד הוראה מעבודתו של אברהם באוהלו:
אברהם נתן בחינם לאורחים שהיו מזדמנים אצלו, לא רק את ההכרחי לחייהם, אלא גם מעדנים ומטעמים: יין חלב, חמאה, לשון עם חרדל, ואפילו סנהדרין להשיב על שאלותיהם.
הנהגה זו נוגדת את כללי השכל: השכל הקר נוטה לחשוב שיש לתת לזולת את ההכרחי לחייו בלבד וזאת משום 'רחמנות' עליו. אך אברהם אבינו מלמד אותנו שיש להעניק לזולת כמו אל בן אהוב, לא רק את הבסיסי אלא גם דברי תענוג[13].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- האשל של אברהם אבינו - שיחה של הרבי מעובדת, מתוך הספר שולחן שבת
הערות שוליים
- ↑ רש"י על הפסוק
- ↑ נ"ד, ו'.
- ↑ עיגול גדול מתאנים מרוסקות.
- ↑ מדרש לקח טוב, בראשית כ"א ל"ג א'.
- ↑ כפי שרואים אצל המלאכים שהתארחו אצלו, שהציע להם מים, לחם, בשר, חמאה ולבסוף לווה אותם.
- ↑ מאמר ד"ה ויטע אשל תשמ"ז.
- ↑ בראשית, כ"א ל"ג.
- ↑ סוטה, י' עמוד א' למטה.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ט"ו, פרשת וירא, שיחה ג.
- ↑ בראשית י"ח ג'.
- ↑ רש"י על הפסוק.
- ↑ רש"י י"ח ח.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ג', וירא.