שמואל פרומר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏תולדות חיים: תיקוני שגיאה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(70 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שמואל פרומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרומר (משמאל) בהתוועדות]]
[[קובץ:שמואל פרומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרומר (משמאל) בהתוועדות]]
הרב '''שמואל פרומר''' הוא משלוחי הרבי ורב [[בית הכנסת]] 'משיח צדקנו' ב[[קריית ביאליק]] המתגורר ב[[קריית שמואל]].
הרב '''שמואל פרומר''' ([[ד' שבט]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[כ"ט בסיוון]] [[תשפ"ג]]) היה משלוחי הרבי ומייסד [[בית הכנסת]] 'משיח צדקנו' ב[[קריית ביאליק]]. התגורר ב[[קריית שמואל]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] לאביו ר' דב ולאמו מרת לאה פרומר. אביו, היה מחלוצי המתיישבים ב[[קריית שמואל]], והיה מראשי העסקנים של תנועת 'המזרחי' בחיפה, ולימים אף התמנה כיו"ר הועד המונציפאלי של קריית שמואל.
נולד ב[[ד' שבט]] [[תרח"צ]] לאביו ר' דב (בעריש) ולאמו מרת לאה רוזא פרומר. אביו, היה מחלוצי המתיישבים בקריית שמואל הסמוכה ל[[חיפה]], מראשי העסקנים של תנועת 'המזרחי' בחיפה, ולימים אף התמנה כיו"ר הועד המונציפאלי של קריית שמואל וכחבר עיריית חיפה. דודו של ר' דב היה הגאון רבי אריה צבי פרומר מחבר הספרים 'ארץ צבי' ו'שיח השדה', מגדולי גאוני פולין לפני השואה. ר' דב שמר על מורשתו וההדיר מחדש את ספריו.
דודו היה הגאון רבי אריה צבי פרומר מחבר הספרים ארץ צבי.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דבורה התיישב בסמיכות לאביו ב[[קריית שמואל]], והתקרב לחסידות חב"ד בהשפעת הרב [[ראובן דונין]].


בשנת [[תשל"ג]] הפעיל לראשונה קייטנה חב"דית בקריות יחד עם הרב [[יגאל פיזם]], ובמהלך הקייטנה הגיע לבקר בה בשליחותו של הרבי הרב [[דוד רסקין]].
לאחר נישואיו של ר' שמואל עם רעייתו מרת דבורה{{הערה|נפטרה בליל שבת פרשת משפטים, [[א' אדר]] [[תשפ"א]].}} התגורר תקופה קצרה בירושלים, ולאחר מכן חזר להתגורר ב[[קריית שמואל]] מקום מגוריהם של ההורים משני הצדדים, והתקרב לחסידות חב"ד בהשפעת הרב [[ראובן דונין]].


בשנת [[תשמ"ב]] יזם את הוצאתו לאור של עיתון 'חב"ד צפון' בו צירף נקודות שתומצתו מה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי. באותה שנה היה חבר בייסוד הוועד לכתיבת [[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל]] שנוסד בעקבות הוראתו של הרבי.
היה מחברי ההנהלה הראשונים של בית חב"ד חיפה מיום הווסדו בסוף שנות הלמ"ד.


בשנת [[תשמ"ג]] החל במסירת שיעור [[תניא]] קבוע בשכונת 'עין הים' בחיפה, ובמהלך השנים קירב עשרות יהודים לשמירת תורה ומצוות, והפך רבים מהם לחסידי חב"ד.
ב[[חורף]] [[תשמ"א]] השיב הרבי על מכתבו בו פירט את סדר התעניות שלקח על עצמו כתשובה ותיקון: {{ציטוטון|ידועה הוראת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[אגרת התשובה]] שבדורותינו אין להתענות כו' מלבד התעניות שמחוייבים בהם, ובפרט הנהגת חסידי חב"ד לעשות כן '''בפועל'''. ולכן '''בהקדם''' יתיר הנהגתו הנ"ל (יותר מג' פעמים) אצל רב מאנ"ש שי', ויתנהג כדרך כל חסידי חב"ד. וה' יצליחו לעבדו בשמחה, וע"פ תורת הבעש"ט עזוב תעזוב '''עמו''' עם הגוף}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"א מענה קמב}}.  


בשנת [[תשד"ם]] זכה שהרבי יבקש ממנו בחג הפורים לחלק בשליחותו 18,000 שקלים לאביונים בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf צילום ההוראה נדפסה בתשורה מנישואי צאצאיו עמוד 33].}}.
כשניגש אל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] ליישם את הוראת הרבי סיפר לו על עגמת הנפש שהייתה לו מכך שלא קיבל כל תגובה מהרבי על ספר התניא במהדורת כיס{{הערה|הדפסת הספר במהדורה הראשונה נעשתה בקיץ תש"מ אחרי שהתקבלה הסכמת הרבי כולל על השמטת רשימת דפוסי התניא שבסוף הספר כדיי שייצא דק. הספר נשלח לרבי ע"י השליח לחיפה הרב [[לייבל שילדקרויט]] ששמע מאוחד יותר מחברי המזכירות שהרבי קיבל את התניא בשביעות רצון גדולה וגלויה. כשניגשו בחודש אלול תש"מ להדפסת המהדורה השניה ביקשו שוב את הסכמת הרבי אלא שכעת הורה שבאם אפשר יכללו גם את רשימת דפוסי התניא, והדבר נעשה}} אותם שלח הוא לרבי במתנה. ככשמע זאת הרב דבורקין סיפר לרב פרומר מעשה בו היה מעורב אישית וממנו ניכר היחס המיוחד לתניא במהדורת כיס שהדפיס, כשהרבי שמרו כל העת במגירה בשלחנו הקדוש עד שהרבי שלחו עם שליח מיוחד כמתנה לחתן שמסר נפשו על הכהונה כשהרבי מורה להחזיק את הספר מתחת לחופה. כשסיפר זאת הרב דבורקין לרב פרומר הטעים שלדעתו הסיבה שהרבי שלחו אליו הייתה לא רק כדי להתיר את הצום אלא גם לספר לו סיפור זה אליו היה עד{{הערה|תשורה רוט תשס"ט}}. 
בשיעוריו שמסר בחיפה וכן בקריות טען שהרבי 'עצמות ומהות' כלומר אלוקים וכן קרא לבטל את כל הצומות וכך נהג בעצמו. בעקבות דבריו אלו יצא כנגדו רב קהילת חבד בחיפה ואבחיפה הרב גדליהו אקסלרוד ופרסם שאין לבוא בקרבתו ולהשתתף בשיעוריו.
 
בשנת [[תשמ"ב]] יזם את הוצאתו לאור של עלון שהופץ בכל הארץ "בכן מהתוועדות כ"ק אדמו"ר שליט"א" (בהוצאת 'חב"ד צפון') בו פורסמו נקודות שתומצתו מה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי ע"י הרב טוביה בלוי. כמו כן, פירסם עלון הלכתי בענייני כשרות שנערך ע"י הרב לוי ביסטריצקי ע"ה, לאור חוסר הידע בעניינים אלו באותה תקופה.
באותה שנה היה חבר בייסוד הוועד לכתיבת [[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל]] שנוסד בעקבות הוראתו של הרבי.
 
מתחילת שנות המ"ם החל במסירת שיעורי חסידות באיזורו, בתניא ובקונטרס ומעין. בין השאר, בשכונת 'עין הים' בחיפה, בעיר עכו ועוד, וזכה למכתבי ברכה מהרבי על שיעורים אלה. במהלך השנים קירב מאות יהודים לשמירת תורה ומצוות, והפך רבים מהם לחסידי חב"ד.
 
בשנת [[תשד"מ]] זכה שהרבי יבקש ממנו בחג הפורים לחלק בשליחותו 18,000 שקלים לאביונים בארץ הקודש{{הערה|1= {{ציטוטון|ימסרו לו '''בשמי''' שקודם נסיעתי להציון הקדוש, הנני מוסר לו שליחות לחלק לצדקה '''בשליחותי''' '''בימי הפורים''' ח"י אלף שקלים לח"י אביונים באה"ק. סכום זה יקבל אצל הרב אפרים וולף שיחי'}}.
[http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf צילום ההוראה נדפסה בתשורה מנישואי צאצאיו עמוד 33].}}.
 
בשנת [[תשמ"ח]] לאחר שיחת [[ב' ניסן]] הידועה בנוגע להכרזת [[יחי המלך]] פעל יחד עם הרב [[זמרוני ציק]] שיכריזו מול הרבי כל קהל החסידים בסעודת משיח [[יחי המלך]] - דוד מלכא משיחא בכדי לפעול את התגלות הרבי כמלך המשיח, מהלך זה קיבל עידוד משלוחים ורבנים, אך לבסוף הוא טורפד ע"י שליח מסוים. מספר ימים לאחר מכן דיבר הרבי בשיחת ו' דחוהמ"פ שישנם כאלה יהודים שלמרות שצועקים כל כך על הצורך לצעוק "עד מתי", טוענים הם שטוב להם בגלות ורוצים להשאר בגלות ואינם רואים צורך לצעוק "עד מתי", דברים שהיו שפירשו כהמשך למהלך זה.
 
בשנת [[תשנ"ב]] יסד וניהל כמשפיע ומנהיג הקהילה את בית כנסת ובית המדרש 'משיח צדקנו' בקרית ביאליק, שם גם מסר שיעורי תורה רבים.
 
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] ואילך על ידי הרב [[זמרוני ציק]], כמו כן נאם בכינוסי פעילים שארגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
 
לרב פרומר הייתה חיות מיוחדת בהדגשת העל טבעיות של [[נשיא הדור]] והתגלות אלוקות שעל ידו ועל ידי עצם מציאותו{{הערה|כדברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] [[שער היחוד והאמונה]] פרק ה', [[תורת מנחם]] [[תשי"א]] שיחת י"א תמוז ע' 196, [[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 511, ועוד}}
הרב פרומר שיחק בסרט '''תעלומת אבני החושן''' של [[ניצוצות של קדושה]] כצדיק המגלם את [[המהר"ל מפראג]].
 
נפטר ב[[כ"ט בסיוון]] [[תשפ"ג]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב [[אסף חנוך פרומר]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]
רעייתו, דבורה - נפטרה א' אדר תשפ"א.
*בנו, ר' דרור פרומר - ניו ג'רסי.
*בנו, ר' דרור פרומר - ניו ג'רסי.
*בנו, ר' [[יצחק (איז'ו) פרומר]] - [[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' [[אסף חנוך פרומר]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]
*בנו, ר' [[יוסף יצחק (איז'ו) פרומר]] - [[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' מנחם מענדל פרומר
*בנו, ר' מנחם מענדל פרומר
*בתו מרת יפעת פרידמן
*בתו מרת יפעת פרידמן
*בתו מרת דורית ברזילי
*בתו מרת דורית ברזילי
*בתו מרת שלומית רוטנברג - סופרת ילדים חב"דית{{הערה|'כולם בחכמה', '101 סיפורים ראשונים לילד החסידי.}}
*בתו מרת שלומית רוטנברג


==לקריאה נוספת==
* '''איי, שמואל!''' [[שבועון בית משיח]] גיליון 1366 עמוד 30.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרומר, שמואל}}
{{מיון רגיל:פרומר, שמואל}}
שורה 30: שורה 50:
[[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]]
[[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקריות]]
[[קטגוריה:שלוחים בקריות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]

גרסה אחרונה מ־03:09, 5 ביולי 2024

הרב פרומר (משמאל) בהתוועדות

הרב שמואל פרומר (ד' שבט תרח"צ-כ"ט בסיוון תשפ"ג) היה משלוחי הרבי ומייסד בית הכנסת 'משיח צדקנו' בקריית ביאליק. התגורר בקריית שמואל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בד' שבט תרח"צ לאביו ר' דב (בעריש) ולאמו מרת לאה רוזא פרומר. אביו, היה מחלוצי המתיישבים בקריית שמואל הסמוכה לחיפה, מראשי העסקנים של תנועת 'המזרחי' בחיפה, ולימים אף התמנה כיו"ר הועד המונציפאלי של קריית שמואל וכחבר עיריית חיפה. דודו של ר' דב היה הגאון רבי אריה צבי פרומר מחבר הספרים 'ארץ צבי' ו'שיח השדה', מגדולי גאוני פולין לפני השואה. ר' דב שמר על מורשתו וההדיר מחדש את ספריו.

לאחר נישואיו של ר' שמואל עם רעייתו מרת דבורה[1] התגורר תקופה קצרה בירושלים, ולאחר מכן חזר להתגורר בקריית שמואל מקום מגוריהם של ההורים משני הצדדים, והתקרב לחסידות חב"ד בהשפעת הרב ראובן דונין.

היה מחברי ההנהלה הראשונים של בית חב"ד חיפה מיום הווסדו בסוף שנות הלמ"ד.

בחורף תשמ"א השיב הרבי על מכתבו בו פירט את סדר התעניות שלקח על עצמו כתשובה ותיקון: "ידועה הוראת אדמו"ר הזקן באגרת התשובה שבדורותינו אין להתענות כו' מלבד התעניות שמחוייבים בהם, ובפרט הנהגת חסידי חב"ד לעשות כן בפועל. ולכן בהקדם יתיר הנהגתו הנ"ל (יותר מג' פעמים) אצל רב מאנ"ש שי', ויתנהג כדרך כל חסידי חב"ד. וה' יצליחו לעבדו בשמחה, וע"פ תורת הבעש"ט עזוב תעזוב עמו עם הגוף"[2].

כשניגש אל הרב זלמן שמעון דבורקין ליישם את הוראת הרבי סיפר לו על עגמת הנפש שהייתה לו מכך שלא קיבל כל תגובה מהרבי על ספר התניא במהדורת כיס[3] אותם שלח הוא לרבי במתנה. ככשמע זאת הרב דבורקין סיפר לרב פרומר מעשה בו היה מעורב אישית וממנו ניכר היחס המיוחד לתניא במהדורת כיס שהדפיס, כשהרבי שמרו כל העת במגירה בשלחנו הקדוש עד שהרבי שלחו עם שליח מיוחד כמתנה לחתן שמסר נפשו על הכהונה כשהרבי מורה להחזיק את הספר מתחת לחופה. כשסיפר זאת הרב דבורקין לרב פרומר הטעים שלדעתו הסיבה שהרבי שלחו אליו הייתה לא רק כדי להתיר את הצום אלא גם לספר לו סיפור זה אליו היה עד[4].

בשנת תשמ"ב יזם את הוצאתו לאור של עלון שהופץ בכל הארץ "בכן מהתוועדות כ"ק אדמו"ר שליט"א" (בהוצאת 'חב"ד צפון') בו פורסמו נקודות שתומצתו מההתוועדות האחרונה של הרבי ע"י הרב טוביה בלוי. כמו כן, פירסם עלון הלכתי בענייני כשרות שנערך ע"י הרב לוי ביסטריצקי ע"ה, לאור חוסר הידע בעניינים אלו באותה תקופה. באותה שנה היה חבר בייסוד הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי לאחדות ישראל שנוסד בעקבות הוראתו של הרבי.

מתחילת שנות המ"ם החל במסירת שיעורי חסידות באיזורו, בתניא ובקונטרס ומעין. בין השאר, בשכונת 'עין הים' בחיפה, בעיר עכו ועוד, וזכה למכתבי ברכה מהרבי על שיעורים אלה. במהלך השנים קירב מאות יהודים לשמירת תורה ומצוות, והפך רבים מהם לחסידי חב"ד.

בשנת תשד"מ זכה שהרבי יבקש ממנו בחג הפורים לחלק בשליחותו 18,000 שקלים לאביונים בארץ הקודש[5].

בשנת תשמ"ח לאחר שיחת ב' ניסן הידועה בנוגע להכרזת יחי המלך פעל יחד עם הרב זמרוני ציק שיכריזו מול הרבי כל קהל החסידים בסעודת משיח יחי המלך - דוד מלכא משיחא בכדי לפעול את התגלות הרבי כמלך המשיח, מהלך זה קיבל עידוד משלוחים ורבנים, אך לבסוף הוא טורפד ע"י שליח מסוים. מספר ימים לאחר מכן דיבר הרבי בשיחת ו' דחוהמ"פ שישנם כאלה יהודים שלמרות שצועקים כל כך על הצורך לצעוק "עד מתי", טוענים הם שטוב להם בגלות ורוצים להשאר בגלות ואינם רואים צורך לצעוק "עד מתי", דברים שהיו שפירשו כהמשך למהלך זה.

בשנת תשנ"ב יסד וניהל כמשפיע ומנהיג הקהילה את בית כנסת ובית המדרש 'משיח צדקנו' בקרית ביאליק, שם גם מסר שיעורי תורה רבים.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה ואילך על ידי הרב זמרוני ציק, כמו כן נאם בכינוסי פעילים שארגנה האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

לרב פרומר הייתה חיות מיוחדת בהדגשת העל טבעיות של נשיא הדור והתגלות אלוקות שעל ידו ועל ידי עצם מציאותו[6]

הרב פרומר שיחק בסרט תעלומת אבני החושן של ניצוצות של קדושה כצדיק המגלם את המהר"ל מפראג.

נפטר בכ"ט בסיוון תשפ"ג.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, דבורה - נפטרה א' אדר תשפ"א.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. נפטרה בליל שבת פרשת משפטים, א' אדר תשפ"א.
  2. ליקוט מענות קודש תשמ"א מענה קמב
  3. הדפסת הספר במהדורה הראשונה נעשתה בקיץ תש"מ אחרי שהתקבלה הסכמת הרבי כולל על השמטת רשימת דפוסי התניא שבסוף הספר כדיי שייצא דק. הספר נשלח לרבי ע"י השליח לחיפה הרב לייבל שילדקרויט ששמע מאוחד יותר מחברי המזכירות שהרבי קיבל את התניא בשביעות רצון גדולה וגלויה. כשניגשו בחודש אלול תש"מ להדפסת המהדורה השניה ביקשו שוב את הסכמת הרבי אלא שכעת הורה שבאם אפשר יכללו גם את רשימת דפוסי התניא, והדבר נעשה
  4. תשורה רוט תשס"ט
  5. "ימסרו לו בשמי שקודם נסיעתי להציון הקדוש, הנני מוסר לו שליחות לחלק לצדקה בשליחותי בימי הפורים ח"י אלף שקלים לח"י אביונים באה"ק. סכום זה יקבל אצל הרב אפרים וולף שיחי'". צילום ההוראה נדפסה בתשורה מנישואי צאצאיו עמוד 33.
  6. כדברי אדמו"ר הזקן בתניא שער היחוד והאמונה פרק ה', תורת מנחם תשי"א שיחת י"א תמוז ע' 196, לקוטי שיחות ח"ב עמ' 511, ועוד