פדיון נפש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:פ"נ שכתב הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|פ"נ שכתב הרבי לאדמו"ר הריי"צ]]
 [[קובץ:פדיון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] קורא "פדיון נפש" ב[[האוהל|אוהל]] [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
 '''פדיון נפש''' (נקרא בקיצור '''פ"נ''') הוא מכתב של [[חסיד]] ל[[רבי]] מפעם לפעם, לעורר רחמים על נפשו.
@@ שורה 25: / שורה 26: @@
 ==נוסח כתיבת הפ"נ==
-בעבר היה נהוג בקרב חסידים לכתוב בתחילת הפ"נ את הנוסח '''אנא לעורר רחמים ממקור הרחמים ע"ד מכניסי רחמים כמו שכתוב בתשובת מהרי"ב''', אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}}.
+בעבר היה נהוג בקרב חסידים לכתוב בתחילת הפ"נ את הנוסח '''אנא לעורר רחמים ממקור הרחמים ע"ד מכניסי רחמים כמו שכתוב בתשובת מהרי"ב''', אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמ' 39, ראו בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665. [https://drive.google.com/file/d/1BfEl9E5gyjamVtPcanWFRssD_JeD6T_T/view הערות וביאורים אהלי תורה א'רלד בהר בחוקותי תשפ"ג עמוד 25].}}.
-הנוסח המקובל כיום הוא: '''פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר]] שליט"א, אנא לעורר [[רחמים]] רבים על [[נרנח"י]] של''' (השם הפרטי ושם האם), ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.
+הנוסח המקובל כיום הוא: '''פ"נ, אנא לעורר [[רחמים]] רבים 'עלי'?''' (השם הפרטי ושם האם), ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.
 אצל חסידים מקובל שלא לכתוב את המילה "אני" בנוסח הפ"נ אלא להתנסח בצורה אחרת, כי "אני" מסמל את היפך הביטול, וכל ענינו של ה[[כתיבה לרבי]] הוא ה[[התקשרות]] וה[[ביטול]] לרבי.
 בפ"נ כותבים הן בקשות גשמיות והן בקשות רוחניות. הרבי התייחס לכך בכמה התוועדויות.
-באחת מהן{{הערה|אחרון של פסח תש"י.}} אמר הרבי:
-"יש מקשין: מה שייך בכלל לבקש מהרבי, הרי זהו ענין של "ממוצע"?
-אחרים שואלים זאת בקשר לעניני יראת-שמים. - משולח אחד ("פון היינטיקע משולחים") היה נוהג שכאשר ביקשו למסור "פדיון" בקשר לענינים גשמיים - הי' לוקח, אך "פדיון" בנוגע לענינים רוחניים - לא היה לוקח, באמרו, שאפילו הקב"ה אינו עושה זאת, כמאמר "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". -
-והמענה על זה:
-כשם ש"ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד", היינו לא רק שישראל מתקשרים באורייתא ואורייתא בקוב"ה, אלא "חד" ממש, כך גם ההתקשרות בין חסידים לרבי, שאינה כשני דברים המתאחדים, אלא נעשים "כולא חד" ממש. והרבי אינו "ממוצע מפסיק" כי אם "ממוצע מחבר". ובמילא, אצל חסיד הוא והרבי והקב"ה - כולא חד".
 הרבי אף הורה לכתוב קבלת החלטה טובה בתור עשיית "כלי" והכנה לברכה.
@@ שורה 47: / שורה 38: @@
 מאחר וישנם הוראות ומנהגים נוספים בכתיבת פ"נ, על כל אחד להתייעץ עם המשפיע שלו כיצד לנהוג.
-==מי בכוחו לקרוא פ"נ?==
+==בכוח מי לקרוא פ"נ==
 על מנת לקרוא פ"נ צריך 'לדעת' לקרוא פ"נ. רק בכוחם של צדיקים 'לקרוא' פ"נ. (מובן שאין הכוונה לקריאה גשמית של הטקסט הכתוב, אלא לעצם ההתקשרות עם נשמת המבקש והפעולה להמתיק את ענייניו בשורשם.) ישנם סיפורים מאדמו"רי [[פולין]] ש'לימדו' אדמו"רים אחרים לקרוא פני"ם ('קוויטל'), ובכך בעצם העבירו להם את שרביט ההנהגה.
@@ שורה 53: / שורה 44: @@
 [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם, כי בקריאת פ"נ אפשר להיווכח אם החסיד טבל במקווה קודם לכן, ועל כן יש להזהר בזה. ועוד ביטוי: שבפ"נ קוראים לא רק מה שכתוב, אלא גם מה שלא נכתב בין השורות...
-בחסידות חב"ד היתה קריאת הפ"נ אחד מסימני המלוכה וההנהגה של הרבי (מלבד אמירת דא"ח). לכן, היה אחד מן ההפצרות של החסידים בממלא מקום היה לנסות להגיע בכל דרך לכך שהממלא מקום ייאות לקבל פני"ם. קבלת הפ"נ על ידי הרבי וקריאתו, היתה סימן מובהק לכך שהרבי מקבל על אחריותו את אותו חסיד בכל רבדי גופו ונפשו עד בחינת ה'יחידה' שבו, ומקבל את ענין התקשרותו של החסיד אליו כחסיד אל רבי. כשרבי החל לקבל פני"ם - היה זה אות וסימן מובהק כי הרבי בעצם קיבל עליו את עול הנשיאות, ובוודאי בהמשך יצא הדבר בגלוי לעין כל.
+בחסידות חב"ד הייתה קריאת הפ"נ אחד מסימני המלוכה וההנהגה של הרבי (מלבד אמירת דא"ח). לכן, היה אחד מן ההפצרות של החסידים בממלא מקום היה לנסות להגיע בכל דרך לכך שהממלא מקום ייאות לקבל פני"ם. קבלת הפ"נ על ידי הרבי וקריאתו, הייתה סימן מובהק לכך שהרבי מקבל על אחריותו את אותו חסיד בכל רבדי גופו ונפשו עד בחינת ה'יחידה' שבו, ומקבל את ענין התקשרותו של החסיד אליו כחסיד אל רבי. כשרבי החל לקבל פני"ם - היה זה אות וסימן מובהק כי הרבי בעצם קיבל עליו את עול הנשיאות, ובוודאי בהמשך יצא הדבר בגלוי לעין כל.
 לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב, סירב בנו [[הרבי הריי"צ]] לקבל עליו את עול הנשיאות, ובכלל זה לקבל פני"ם. אמנם מדי פעם קיבל פני"ם, אך אמר במפורש שהוא רק שליח לקרא אותם באוהל אביו, ותו לא.
@@ שורה 63: / שורה 54: @@
 בערב [[ראש השנה]] מידי שנה בשנה נכנסו זקני החסידים אל [[הרבי]] והגישו לו 'פ"נ כללי', ובו ביקשו "לעורר רחמים רבים על כללות [[בית חיינו]] ועל כ"ק [[אדמו"ר]] בעצמו..."
+בשונה מהפדיונות שהתקבלו על ידי הרבי במשך כל השנה אותם לקח הרבי עמו לציון של אדמו"ר הריי"צ, את הפדיונות של ערב ראש השנה שמר הרבי עד בדיקת חמץ, והיה שורף אותם יחד עם החמץ{{הערה|שבועון בית משיח ערב ראש השנה תשפ"א עמוד 56.}}.
 ==סגולת הפ"נ==
@@ שורה 72: / שורה 65: @@
 == קישורים חיצונים ==
+*'''[https://chabadlive.org/category/%d7%a4%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a0%d7%a4%d7%a9 תגית: פדיון נפש]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
 *ישראל יהודה, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31647 אנא לעורר רחמים רבים]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
 *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/25-09-2020-18-56-17-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%90-%D7%AA%D7%A7%D7%92.pdf הנהגת הרבי בקריאת פדיונות]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש תומכי תמימים המרכזית תשרי תשפ"א עמוד 20
+*'''[https://chabad.info/beis-medrash/713371/ ב'התאחדות החסידים' מסבירים: איך כותבים לרבי פ"נ?]''' {{אינפו}}
+*[[יהושע מונדשיין]], '''[https://www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%A4%D7%A9/55507876/ נוסחאות שונים של רבותינו נשיאינו בפדיון נפש]''' באתר 'כרמים'.
 {{הערות שוליים}}