אהרון יעקב שוויי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|")
 
(162 גרסאות ביניים של 58 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הרב שוויי.jpg|left|thumb|450px|הרב אהרן יעקב שווי]]
{{דמות|
הרב '''אהרון יעקב שווי''' הינו מרא דאתרא וחבר הבד"ץ ב[[קראון הייטס]].
שם=הרב אהרון יעקב שווי
|תמונה=הרב אהרון יעקב שוויי.jpg
|תיאור= הרב שווי נואם ב-770
|תאריך לידה=[[תרצ"ד]]
|מקום לידה=אבו פינלאנד
|תאריך פטירה= ל' ניסן תש"פ
|מקום פעילות=[[קראון הייטס]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=חבר בהנהלת [[קופת רבינו]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:משפחת שווי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אהרון יעקב שוויי (במרכז) יחד עם אחיו; הרב ברוך שלום שוויי (מימין) והרב [[אייזיק שוויי]] (משמאל)]]
ה[[רב מורה הוראה|רב]] '''אהרון יעקב שוויי''' ([[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ד]] - [[ל' ניסן]] [[תש"פ]]) היה מרא דאתרא וחבר ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בד"ץ]] ב[[קראון הייטס]], חבר בהנהלת [[קופת רבינו]] ושימש כ[[ר"מ]] ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] (עד לבחירתו לרב).


הולד אביו הרב אלי' שווי ב[[רוסיה]], בהיותו בן שולש מת אביו, והואברח עם אמו לכפר אוזבקי. בגיל שבע - לערך - נשלח לישיבת [[תוכמי תמימים סמרקנד]]. לאחר מספר שנים עלה - עם אחיו ר' [[אברהן שווי]] והרב [[איזיק שווי]] ע"ה - ל[[ארצות הברית]].
==תולדות חיים==
הרב אהרון יעקב נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ד]] בעיר אבו פינלאנד לאביו הרב [[מרדכי אליהו שווי]] ולאמו מרת בוניא, בה כיהן אביו כרב מורה הוראה.


במשך השנים שימש כר"מ ב[[ליובאוויטשער ישיבה]], עד שנת [[תשס"ג]].
בשנת [[תש"ב]] בהיותו כבן שבע נפטר אביו. בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], ברח עם אמו לאוזבקיסטן, שם גרו בכפר קטן. בגיל שבע - לערך - נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] בתנאי עוני ודוחק.


בשנת [[תש"ס]] מונה למו"צ בבית הדין של שכונת [[קראון הייטס]].
בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.


הרב שווי נבחר כחבר ה[[בד"ץ קראון הייטס|בד"ץ בקראון הייטס]] בבחירות שנערכו בין תושבי השכונה בשנת [[תשס"ג]], ברוב של תשעים וחמש אחוז.
כשנשלח על ידי אימו כילד לסמרקנד הבטיחה לו אימו שתבא לבקר. לאחר כשנה כשאימו הגיע לבקר מצאה את בנה ממתין בתחנת הרכבת. על שאלת אימו מנין ידעת שאני מגיע? ענה: הבטחת שתבא, אז כל יום בשעה שהגיע הרכבת עמדתי כאן והמתנתי.
סיפור זה מסופר בהתוועדויות על הדרך שעלינו לצפות לביאת המשיח. ואף נערכה ההצגה על פיו על ידי חיידר 'גן ישראל' בבארא פארק, ונכתב עליו המנון לקעמפ [[גן ישראל מוסקבה]] בשנת [[תשע"ט]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120753 מרטיט: "מאמא, חיכיתי לך בתחנת הרכבת כל יום" • צפו{{וידאו}}{{COL}}]}}.


אחת הפסיקות הידועות של הרב שווי היא, בענין אי שתית מים במדינת [[ניו יורק]], בגלל תולעים שמצויים במים, ונגד אכילת תותים בכל העולם.
בהיותו בסמרקנד זכה להסתופף בקרב גדולי החסידים ששהו שם בשנות המלחמה כר' דוד הארדאקער ועוד.


הרב שוויי הצטרף לרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] בנתינת ההשגחה על מצות "חבורת אנ"ש".
בשנת תש"ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים ב[[פוקינג]].


חבר גם בהנהלת [[קופת רבינו]].
למד גם בישיבות תומכי תמימים ב[[פריז]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] וב[[תומכי תמימים מונטריאל|מונטריאול]]. לאחר המלחמה היגר עם אחיו ר' ברוך שלום שוויי והרב [[אייזיק שוויי]] - ל[[ארצות הברית]], ובשנת [[תשי"א]] נכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], והיו חברי מחזור הלימודים הראשון ל[[סמיכה לרבנות]].


אחיו של הרב שווי - הרב [[אייזיק שווי]] ע"ה שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].
בתקופת בחרותו הדריך וניהל את מחנה הקיץ בקעמפ גן ישראל בניו יורק, ובמהלך תקופות אלו השתמש בחוש הציור שניחן בו ועיטר את קירות המחנה בציורים של הרבי ויצירות אומנות נוספות, שחלקן מעטרות את קירות המחנה עד היום.


== קישורים חיצוניים ==
קיבל הוראות מיוחדות מהרבי ובניהם הוראה אישית להתפלל באריכות ובעבודה, כשכתב לרבי שקשה לו להתפלל כל שבת באריכות נענה: שיעשה הפסקה קודם תפילת מוסף.


*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=104 מעמד ההכתרה של הרב שווי]
במהלך כמה שנים כיהן כרב של קעמפ גן ישראל ניו יורק.


*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=192 הרב שווי על [[שבועון בית משיח]]]
[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל.


* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29493 הרב שווי: אסור לאכול תותי שדה]
כמו כן עסק בעריכת ספרים לדפוס, ערך את ספרי אחיו הגאון הרב [[אייזיק שוויי]], ואת ספרי הרב [[יצחק רייטפורט]] ועוד.


במהלך השנים עד שכיהן כחבר ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בקראון הייטס.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שווי אהרון]]
[[קובץ:הרב שוויי עולה חזן במנין של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שוויי עולה חזן במנין של הרבי ([[תשע"ט]])]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|שווי אהרון]]
 
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|שווי אהרון]]
==רבנות קראון הייטס==
בתאריך כ' סיון תש"ס הלך לעולמו הרב [[יהודה קלמן מרלו|יהודה קלמן מארלאו]] לאחר מחלה קשה. כשנתיים לאחר פטירתו הודיעו חברי ארגון הנציגים על קיום בחירות למשרת רב. מול הרב שווי לא התמודד מועמד נוסף. הבחירות התקיימו ביום ראשון כ"ב חשון תשס"ג ואלפי תושבי השכונה הגיעו להצביע בקלפי שמוקמה בקומת המרתף של [[770]]. לאחר ספירת פתקי ההצבעה התברר כי הרב אהרן יעקב שוויי נבחר כמרא דאתרא וחבר בית הדין, כאשר זכה בלמעלה מתשעים אחוז מקולות בעלי זכות ההצבעה (על אף שהיה המתמודד היחידי, כל אדם שלא השתתף בהצבעה נחשב שהצביע נגדו, ועל מנת להיבחר על המתמודד היחיד היה לקבל רוב לא רק ממספר המצביעים, כמקובל בדרך כלל, אלא עליו היה לקבל רוב מכל בעלי זכות ההצבעה. על פי כך יוצא שהרב שווי הינו בעל רוב הקולות הגדול ביותר בהיסטוריית בחירות הרבנים ב[[קראון הייטס]]).
 
חודש לאחר מכן, במהלך התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו, הוכתר הרב שוויי לרב השכונה וכחבר הבד"צ במעמד חבד הבד"צ הנוסף הרב [[אברהם אזדבא]], הנציגים, חברי [[ועד הקהל]] (ר' [[חנינא שפרלין]], ר' [[יעקב הרצוג]] ור' [[נח גרוס]]) ותושבי השכונה.
 
שימש כדוגמה ומופת לביטול והתקשרות לרבי, וכל ימיו היה חדור בציפיה לגאולה האמיתית והשלימה. הרב בתפקידו עודד וחיזק את האמונה ב[[הרבי חי וקיים|חייו הנצחיים של הרבי]] וחיזק את העוסקים בפרסום [[בשורת הגאולה]] והגואל. כמו כן תמך במוסדות שחרטו על דגלם את נושאי הגאולה והמשיח בשכונה כמו [[שבועון בית משיח]], חדר [[אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]], [[אש"ל הכנסת אורחים|אש"ל הכנסת אורחים]], [[את"ה העולמי]], [[קופת בחורים]] ועוד.
 
==פטירתו==
במשך השנים האחרונות לחייו נחלש גופו, והיו תקופות בהן לא חש בטוב ואנ"ש נקראו לומר תהלים לרפואתו. בראש חודש אייר תש"פ הלך לעולמו בגיל 85, לאחר שנדבק ב[[נגיף הקורונה]]. הלוויתו התקיימה בערב שבת, ורבני השכונה הורו על ביטול מלאכה בזמן ההלוויה. מסע ההלוויה עבר בין רחובות השכונה ובסיומה בחזית בית חיינו-770 ומשם לבית החיים.
 
כמה חודשים לאחר פטירתו יצא לאור ספר זכרון בשם 'תפארת איש', כאשר במילה 'איש' מרומז ראשי תיבות של שמו. וספר עם כתביו בשם "כתבי ר' אהרן יעקב".
 
==מפסקיו==
*איסור שתית [[מים]] בלתי מסוננים במדינת [[ניו יורק]] בגלל שרצים המצויים במים.
*אין לאכול תותים בקליפתם בכל העולם, מחמת חרקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29493 הרב שווי: אסור לאכול תותי שדה] - {{אינפו}}}}.
*פסק, שדין קראון הייטס כדין רשות הרבים דאורייתא, ובמילא לא יותר הטלטול בה בשבת, על ידי חוט היוצר צורת הפתח.
*היתר מכירת חמץ של מסעדה שנוהגת כל שנה למכור דרכו, ובאותה השנה שכחו בעלי החנות למכור החמץ, מחומת שהיה כתוב בשטר המכירה לגוי, שכל אלו שרגילים למכור דרכנו כל שנה הרי הם חלק מהמכירה, פסק זה עומד במחלוקת ונכתבו עליו בקבצים חדושי תורה רבים.
*בשנת תשס"ז, משפחה שמכרה את ביתה לגוי בקראון הייטס טענה שעשתה באישור הרב, הרב הוציא מכתב הבהרה שלא ידע שמיקום הבית הוא בתוך שכונת קראון הייטס, ובמילא חוזר בו מההיתר שניתן בטעות{{מקור}}.
 
==כתבי ר' אהרן יעקב==
[[קובץ:30-09-2020-13-21-13-1ספר-תפארת-איש.png|שמאל|ממוזער|180px|הספר '''תפארת איש''']]
[[קובץ:כתבי_ר'_אהרן_יעקב.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הספר '''כתבי ר' אהרן יעקב''' (הדמיה)]]
בצוואתו ביקש מבני משפחתו להוציא לאור את חידושיו בתורה בספר.
 
לאחר פטירתו קיבצו בני משפחתו את חידושי תורתו והוציאום לאור בספר '''כתבי ר' אהרן יעקב''', בעריכת נכדו הרב מנחם מענדל בוימגארטן.
 
מבנה הספר ושמו הם בהתאם לשם ספרו של אחיו [[כתבי ר' אייזיק]], שיצא לאור בהוראת [[הרבי]].
 
בסוף הספר נקבצו כמה מנאומיו בענינים שונים, כולל עניני גאולה ומשיח וחיזוק השכונה.
 
==משפחתו==
*בתו, מרת רבקה מקס - [[צפת]].
*בנו, ר' יוסף יצחק שווי - [[קראון הייטס]].
*בתו, מרת חנה עטא אשת ר' יוסף יצחק טורק - שליח הרבי בעיר קורדובה [[ארגנטינה]].
*בנו, ר' מרדכי אליהו שווי - [[קראון הייטס]].
*בתו, מרת נחמה דינה אשת ר' פינחס רפפורט - קראון הייטס.
*בתו, מרת שטרנא שרה, אשת ר' [[אהרן יקותיאל גינזבורג]] - משלוחי הרבי, בורו פארק.
*בתו, מרת דבורה סרח - קראון הייטס.
*בנו, ר' ברוך שלום שווי, מלמד בחדר [[אור מנחם קראון הייטס]].
 
==ראו גם==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]
 
==לקריאה נוספת==
*'''תפארת איש - ספר על תולדות חייו'''{{הערה|[https://chabad.info/news/623534/ ספר חדש: תפארת איש – לזכרון הרב שוויי ע"ה] {{אינפו}}}}.
* '''[https://chabad.info/moshiach/803132/ כאשר אצלנו הדברים יהיו ברורים – הם יתקבלו בעולם!] {{אינפו}} {{שבועון בית משיח}}
* '''[https://chabad.info/magazine/595511/ שכונת המלך אבלה]''', קווים לדמותו של הרב שוויי, מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1210 {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/blogs/595154/ צניעות, ענווה וגאונות:  יעקב צבי בן-ארי אחרי מיטתו של הרב שוויי ע"ה]''' {{אינפו}}
* [https://chabad.info/blogs/594610/ כשהרב שוויי חיכה לאימו כל יום בתחנת הרכבת…] - טור פרידה מאת ר' שרגא קרומבי {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/blogs/594670/ כשהרב שוויי בירך אותי בברכת אב…] {{אינפו}}
 
==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%94%d7%a8%d7%9f-%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99%d7%99/ תגית:הרב אהרן יעקב שוויי] באתר {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=104 מעמד ההכתרה של הרב שוויי] {{אינפו}}
 
*פטירתו ופעולות לזכרו:
* '''[https://chabad.info/bdh/594604/ אבל כבד בחב"ד: המרא דאתרא הרב אהרן יעקב שוויי ע"ה]''' {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/594628/ בכאב ובצער: הלווית המרא דאתרא הרב שוויי ע"ה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/594616/ קראון הייטס: ביטול מלאכה בזמן הלווית המרא דאתרא] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/596688/ הוקמה המצבה על קברו של הרב שוויי ע"ה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/595222/ גבאי בית חיינו בהודעת אבל אחר פטירתו של הרב שווי ע"ה] {{אינפו}}
 
;תמונות
* [https://chabad.info/bdh/594663/ המרא דאתרא הרב אהרן יעקב שוויי ע"ה • תמונות מחייו] {{אינפו}} {{תמונה}}
* [https://chabad.info/bdh/594761/ והחי ייתן אל ליבו • תמונות מחיי הרב שוויי ע"ה
 
;וידאו
* [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/227482/ "שליח אמיתי הוא אחד שקשור תמיד לרבי"] - נאום הרב שווי בכינוס השלוחים העולמי {{וידפו}}
* [https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/113735/ "בשבת בלי 'בית משיח' – חסר בעונג שבת"] {{וידפו}}
* [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/102507/ להטעין את הבטריות הרוחניות בכינוס השלוחים] {{וידפו}}
* [https://chabad.info/video/news-video/kinus/549494/ המרא דאתרא הרב שוויי בדברי חיזוק לשלוחים] {{וידפו}}
* [https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/203711/ הרב שוויי: זכות גדולה לתרום למען האורחים של הרבי] {{וידפו}}
* [https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/623663/ הקריאה של הרב שוויי ע"ה לסייע להכנסת אורחים] {{וידפו}}
*[https://chabad.info/video/kids/%d7%a0%d7%99%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/594907/ ווידיאו שהופק בעבר בקעמפ גן ישראל צעירי השלוחים מוסקבה על הסיפור של הרב שווי ע"ה].
 
;שונות
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/01/blog-post_28.html התוועדות של הרב שווי על 'עבודת התפילה']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
 
{{חברי בד"צ קראון הייטס}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:שווי, אהרון יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שוויי]]

גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024

הרב אהרון יעקב שווי

הרב שווי נואם ב-770
לידה תרצ"ד
אבו פינלאנד
פטירה ל' ניסן תש"פ
מקום פעילות קראון הייטס
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים חבר בהנהלת קופת רבינו
רבותיו הרבי מליובאוויטש
הרב אהרון יעקב שוויי (במרכז) יחד עם אחיו; הרב ברוך שלום שוויי (מימין) והרב אייזיק שוויי (משמאל)

הרב אהרון יעקב שוויי (כ"ו תמוז תרצ"ד - ל' ניסן תש"פ) היה מרא דאתרא וחבר הבד"ץ בקראון הייטס, חבר בהנהלת קופת רבינו ושימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה (עד לבחירתו לרב).

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אהרון יעקב נולד בכ"ו תמוז תרצ"ד בעיר אבו פינלאנד לאביו הרב מרדכי אליהו שווי ולאמו מרת בוניא, בה כיהן אביו כרב מורה הוראה.

בשנת תש"ב בהיותו כבן שבע נפטר אביו. בתקופת מלחמת העולם השנייה, ברח עם אמו לאוזבקיסטן, שם גרו בכפר קטן. בגיל שבע - לערך - נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד בתנאי עוני ודוחק.

בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.

כשנשלח על ידי אימו כילד לסמרקנד הבטיחה לו אימו שתבא לבקר. לאחר כשנה כשאימו הגיע לבקר מצאה את בנה ממתין בתחנת הרכבת. על שאלת אימו מנין ידעת שאני מגיע? ענה: הבטחת שתבא, אז כל יום בשעה שהגיע הרכבת עמדתי כאן והמתנתי. סיפור זה מסופר בהתוועדויות על הדרך שעלינו לצפות לביאת המשיח. ואף נערכה ההצגה על פיו על ידי חיידר 'גן ישראל' בבארא פארק, ונכתב עליו המנון לקעמפ גן ישראל מוסקבה בשנת תשע"ט[1].

בהיותו בסמרקנד זכה להסתופף בקרב גדולי החסידים ששהו שם בשנות המלחמה כר' דוד הארדאקער ועוד.

בשנת תש"ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'יציאת רוסיה תש"ו', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים בפוקינג.

למד גם בישיבות תומכי תמימים בפריז בברינואה ובמונטריאול. לאחר המלחמה היגר עם אחיו ר' ברוך שלום שוויי והרב אייזיק שוויי - לארצות הברית, ובשנת תשי"א נכנסו ללמוד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול, והיו חברי מחזור הלימודים הראשון לסמיכה לרבנות.

בתקופת בחרותו הדריך וניהל את מחנה הקיץ בקעמפ גן ישראל בניו יורק, ובמהלך תקופות אלו השתמש בחוש הציור שניחן בו ועיטר את קירות המחנה בציורים של הרבי ויצירות אומנות נוספות, שחלקן מעטרות את קירות המחנה עד היום.

קיבל הוראות מיוחדות מהרבי ובניהם הוראה אישית להתפלל באריכות ובעבודה, כשכתב לרבי שקשה לו להתפלל כל שבת באריכות נענה: שיעשה הפסקה קודם תפילת מוסף.

במהלך כמה שנים כיהן כרב של קעמפ גן ישראל ניו יורק.

נשא את רעייתו מרת רחל.

כמו כן עסק בעריכת ספרים לדפוס, ערך את ספרי אחיו הגאון הרב אייזיק שוויי, ואת ספרי הרב יצחק רייטפורט ועוד.

במהלך השנים עד שכיהן כחבר בבית דין צדק קראון הייטס כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בקראון הייטס.

הרב שוויי עולה חזן במנין של הרבי (תשע"ט)

רבנות קראון הייטס[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתאריך כ' סיון תש"ס הלך לעולמו הרב יהודה קלמן מארלאו לאחר מחלה קשה. כשנתיים לאחר פטירתו הודיעו חברי ארגון הנציגים על קיום בחירות למשרת רב. מול הרב שווי לא התמודד מועמד נוסף. הבחירות התקיימו ביום ראשון כ"ב חשון תשס"ג ואלפי תושבי השכונה הגיעו להצביע בקלפי שמוקמה בקומת המרתף של 770. לאחר ספירת פתקי ההצבעה התברר כי הרב אהרן יעקב שוויי נבחר כמרא דאתרא וחבר בית הדין, כאשר זכה בלמעלה מתשעים אחוז מקולות בעלי זכות ההצבעה (על אף שהיה המתמודד היחידי, כל אדם שלא השתתף בהצבעה נחשב שהצביע נגדו, ועל מנת להיבחר על המתמודד היחיד היה לקבל רוב לא רק ממספר המצביעים, כמקובל בדרך כלל, אלא עליו היה לקבל רוב מכל בעלי זכות ההצבעה. על פי כך יוצא שהרב שווי הינו בעל רוב הקולות הגדול ביותר בהיסטוריית בחירות הרבנים בקראון הייטס).

חודש לאחר מכן, במהלך התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו, הוכתר הרב שוויי לרב השכונה וכחבר הבד"צ במעמד חבד הבד"צ הנוסף הרב אברהם אזדבא, הנציגים, חברי ועד הקהל (ר' חנינא שפרלין, ר' יעקב הרצוג ור' נח גרוס) ותושבי השכונה.

שימש כדוגמה ומופת לביטול והתקשרות לרבי, וכל ימיו היה חדור בציפיה לגאולה האמיתית והשלימה. הרב בתפקידו עודד וחיזק את האמונה בחייו הנצחיים של הרבי וחיזק את העוסקים בפרסום בשורת הגאולה והגואל. כמו כן תמך במוסדות שחרטו על דגלם את נושאי הגאולה והמשיח בשכונה כמו שבועון בית משיח, חדר אור מנחם, אש"ל הכנסת אורחים, את"ה העולמי, קופת בחורים ועוד.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים האחרונות לחייו נחלש גופו, והיו תקופות בהן לא חש בטוב ואנ"ש נקראו לומר תהלים לרפואתו. בראש חודש אייר תש"פ הלך לעולמו בגיל 85, לאחר שנדבק בנגיף הקורונה. הלוויתו התקיימה בערב שבת, ורבני השכונה הורו על ביטול מלאכה בזמן ההלוויה. מסע ההלוויה עבר בין רחובות השכונה ובסיומה בחזית בית חיינו-770 ומשם לבית החיים.

כמה חודשים לאחר פטירתו יצא לאור ספר זכרון בשם 'תפארת איש', כאשר במילה 'איש' מרומז ראשי תיבות של שמו. וספר עם כתביו בשם "כתבי ר' אהרן יעקב".

מפסקיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • איסור שתית מים בלתי מסוננים במדינת ניו יורק בגלל שרצים המצויים במים.
  • אין לאכול תותים בקליפתם בכל העולם, מחמת חרקים[2].
  • פסק, שדין קראון הייטס כדין רשות הרבים דאורייתא, ובמילא לא יותר הטלטול בה בשבת, על ידי חוט היוצר צורת הפתח.
  • היתר מכירת חמץ של מסעדה שנוהגת כל שנה למכור דרכו, ובאותה השנה שכחו בעלי החנות למכור החמץ, מחומת שהיה כתוב בשטר המכירה לגוי, שכל אלו שרגילים למכור דרכנו כל שנה הרי הם חלק מהמכירה, פסק זה עומד במחלוקת ונכתבו עליו בקבצים חדושי תורה רבים.
  • בשנת תשס"ז, משפחה שמכרה את ביתה לגוי בקראון הייטס טענה שעשתה באישור הרב, הרב הוציא מכתב הבהרה שלא ידע שמיקום הבית הוא בתוך שכונת קראון הייטס, ובמילא חוזר בו מההיתר שניתן בטעות[דרוש מקור].

כתבי ר' אהרן יעקב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר תפארת איש
הספר כתבי ר' אהרן יעקב (הדמיה)

בצוואתו ביקש מבני משפחתו להוציא לאור את חידושיו בתורה בספר.

לאחר פטירתו קיבצו בני משפחתו את חידושי תורתו והוציאום לאור בספר כתבי ר' אהרן יעקב, בעריכת נכדו הרב מנחם מענדל בוימגארטן.

מבנה הספר ושמו הם בהתאם לשם ספרו של אחיו כתבי ר' אייזיק, שיצא לאור בהוראת הרבי.

בסוף הספר נקבצו כמה מנאומיו בענינים שונים, כולל עניני גאולה ומשיח וחיזוק השכונה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונות
וידאו
שונות


חברי בד"צ קראון הייטס
כיום הרב אברהם אזדבא • הרב יוסף ישעיה ברוין
בעבר הרב יוסף אברהם הלר • הרב יהודה קלמן מרלו • הרב אהרון יעקב שוויי
דיינים ומו"צים הרב יצחק רייטפורט • הרב ניסן מנגל
מזכירות הבית דין הרב שמואל קראוס

הערות שוליים

  1. ↑ מרטיט: "מאמא, חיכיתי לך בתחנת הרכבת כל יום" • צפוקובץ וידאו
  2. ↑ הרב שווי: אסור לאכול תותי שדה -
  3. ↑ ספר חדש: תפארת איש – לזכרון הרב שוויי ע"ה
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אהרון_יעקב_שוויי&oldid=703172"