משתמש:חי גאולה בפעול/שנת גכה: הבדלים בין גרסאות בדף
חי גאולה בפעול (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''שנת גכה''' היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג גכה היא...") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
* [[צום גדליה]] חל ביום חמישי, [[עשרה בטבת]] חל ביום שלישי, [[תענית אסתר]] חלה ביום שני, [[תענית בכורות]] חלה ביום רביעי, ו[[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]] חלים שניהם ביום חמישי. | * [[צום גדליה]] חל ביום חמישי, [[עשרה בטבת]] חל ביום שלישי, [[תענית אסתר]] חלה ביום שני, [[תענית בכורות]] חלה ביום רביעי, ו[[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]] חלים שניהם ביום חמישי. | ||
* [[חנוכה]] חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב. | * [[חנוכה]] חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב. | ||
* [[ | * [[ט"ו בשבט]] חל ביום שני. | ||
* [[פורים]] חל ביום שלישי וב[[ירושלים]] ביום רביעי. | * [[פורים]] חל ביום שלישי וב[[ירושלים]] ביום רביעי. | ||
*[[שבועות]] חל ביום שישי. | *[[שבועות]] חל ביום שישי. | ||
===ימי חב"ד=== | |||
* [[י' בכסלו|י' כסלו]] חל ביום ראשון, [[י"ט בכסלו|י"ט כסלו]] חל ביום שלישי. | |||
* [[י"א בניסן|י"א ניסן]] חל ביום ראשון. | |||
* [[י' בשבט|י']]-[[י"א בשבט|י"א שבט]] חלים ברביעי וחמישי. | |||
* [[י"ב בתמוז|י"ב]]-[[י"ג בתמוז|י"ג תמוז]] חלים בשבת וראשון. | |||
==קריאה בתורה והפטרות== | ==קריאה בתורה והפטרות== | ||
| שורה 201: | שורה 206: | ||
|} | |} | ||
{{קרדיט|ויקיפדיה}} | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 206: | שורה 212: | ||
{{סוגי שנים}} | {{סוגי שנים}} | ||
[[קטגוריה:סוגי השנים בלוח העברי|גכה]] | [[:קטגוריה:סוגי השנים בלוח העברי|גכה]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:27, 10 בנובמבר 2021
שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג גכה היא שנה המתחילה ביום שלישי (ג), היא כסדרה (כ) ועל כן בחשון יש 29 ימים ובכסלו 30 ימים, וחג הפסח חל ביום חמישי (ה). שנה מסוג גכה היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 354 ימים שבהם 50 שבתות.
בערך 6.25% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת גכה. לאחרונה הייתה שנת גכה בה'תשס"ב ובה'תשס"ו ובשנת ה'תשס"ט. שנת גכה הבאה צפויה בשנת ה'תשפ"ו.
לאחר שנה מסוג שנת החא, תמיד תבוא שנת גכה.
לוח שנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | מיוחד בחסידות חב"ד | צום או יום מיוחד אחר |
מועדים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בשנה מסוג גכה חל ראש חודש בשבת פעמיים. ראש חודש טבת חל בשבת וביום ראשון וראש חודש אייר חל בימים שישי ושבת.
- צום גדליה חל ביום חמישי, עשרה בטבת חל ביום שלישי, תענית אסתר חלה ביום שני, תענית בכורות חלה ביום רביעי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום חמישי.
- חנוכה חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב.
- ט"ו בשבט חל ביום שני.
- פורים חל ביום שלישי ובירושלים ביום רביעי.
- שבועות חל ביום שישי.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- י' כסלו חל ביום ראשון, י"ט כסלו חל ביום שלישי.
- י"א ניסן חל ביום ראשון.
- י'-י"א שבט חלים ברביעי וחמישי.
- י"ב-י"ג תמוז חלים בשבת וראשון.
קריאה בתורה והפטרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת גכה 50 שבתות כאשר בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי ופרשות מטות ומסעי. בנוסף, מחוברות פרשות ניצבים ווילך, כך שיוצא שפרשת וילך נקראת פעמיים בשנה מסוג גכה. בחוץ לארץ, מכיוון שהיום השני של שבועות חל בשבת, קוראים ביחד גם את פרשות חוקת ובלק.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת מקץ - שבת חנוכה קוראים את הפטרת "רני ושמחי"
- פרשת משפטים - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת תצוה - קוראים הפטרה של שבת זכור
- פרשת כי תשא - קוראים את הפטרת פרשת פרה.
- פרשת ויקהל-פקודי - קוראים את הפטרת פרשת החודש.
- פרשת צו - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
- פרשת תזריע ומצורע - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".
קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על ויקיפדיה