משתמש:אברימי כ./חסידות סדיגורא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:46, 18 במאי 2021

חסידות סדיגורא היא חסידות שבמקורה הגיעה מחסידות רוז'ין. בשנת תר"ב הגיע רבי ישראל מרוז'ין לסדיגורא לאחר שנאלץ לברוח מרוז'ין, והקים מחדש את החסידות.

לאחר פטירתו (בג' חשוון תרי"א), מילא את מקומו רבי שלום יוסף פרידמן, אך לאחר כעשרה חודשים נפטר.
לאחר מכן כיהן רבי אברהם יעקב פרידמן (בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין) והוא נחשב כאדמו"ר הראשון לחסידות סדיגורא.
לאחר פטירתו התפצלה החסידות, לרבי יצחק פרידמן מבויאן, ולרבי ישראל פרידמן מסאדיגורה.
אחרי פטירתו רבי ישראל פרידמן כיהנו שלושת בניו כאדמו"רים של החסידות:רבי אהרן פרידמן, רבי אברהם יעקב פרידמן, ורבי שלמה חיים פרידמן.
בנו של רבי אהרן פרידמן, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן המשיך אותו בהנהגה כאדמו"ר סאדיגורה.
אחריו שימש רבי אברהם יעקב פרידמן.
אחריו, רבי ישראל משה פרידמן.
אחרי פטירתו המשיך אותו רבי יצחק העשיל פרידמן.

קשרי החסידות עם חסידות חב"דעריכה

ידוע שחסידות סדיגורא נמצאת בידידות גדולה עם חסידות חב"ד, ואף מס' אדמו"רים מהחסידות נפגשו עם רבותינו נשיאנו.

בשעת פגישת ה'כנסת מרדכי' עם הרבי הריי"צ דיברו בין היתר על הספר 'קדושת אהרן' שחיבר אביו. לאחר מכן שלח ה'כנסת מרדכי' לרבי הריי"צ את הספר, והרבי הריי"צ ענה לו במכתב תודה. ה'כנסת מרדכי' התגורר מס' שנים בקראון הייטס, ובית מדרשו שרר לא הרחק מבניין 770. לאחר מכן הוא תמך בפעולות ליובאוויטש ובעשרת המבצעים, והיה בין החותמים על הכרוזים של מבצע תפילין ומבצע נש"ק.

לאחר הסתלקות ה'כנסת מרדכי' מילא את מקומו רבי אברהם יעקב פרידמן (השלישי), ה'עקבי אבירים' מסדיגורא. ה'עקבי אבירים' עמד לאורך השנים בקשרי ידידות עם הרבי. נודע כבעל זיכרון והרבה לתאר את הקשרים שהיו בין אדמו"רי חב"ד לאדמו"רי רוז'ין. הגיע פעמיים ליחידות אצל הרבי לאחר שהתמנה לאדמו"ר. היחידות הראשונה התקיימה בד' תמוז תש"מ. היחידות השנייה התקיימה בט"ו טבת תשד"מ.^[1]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

גלריית תמונותעריכה

הרב אברהם יעקב פרידמן (ראשון מימין) עם אחיינו, הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (שלישי מימין)
רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
רבי אברהם יעקב פרידמן
רבי ישראל משה פרידמן

הערות שוליים

↑ פסקה זאת ע"פ עיתון כפר חב"ד, סוכות תשפ"א

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

[1] פסקה זאת ע"פ עיתון כפר חב"ד, סוכות תשפ"א

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:סדיגורה בחדר הרבי.JPG|ממוזער|250px|הרב אברהם יעקב פרידמן (מימין) בחדרו של [[הרבי]] ב-[[770]] (במרכז נראה המזכיר הרב [[חיים חודקוב]])]]
 '''חסידות סדיגורא''' היא חסידות שבמקורה הגיעה מ[[חסידות רוז'ין]].
 בשנת [[תר"ב]] הגיע רבי [[ישראל מרוז'ין]] לסדיגורא לאחר שנאלץ לברוח מ[[רוז'ין]], והקים מחדש את החסידות.
-לאחר פטירתו (ב[[ג' חשוון]] [[תרי"א]]), מילא את מקומו רבי '''שלום יוסף פרידמן''', אך לאחר כעשרה חודשיים נפטר.
+*לאחר פטירתו (ב[[ג' חשוון]] [[תרי"א]]), מילא את מקומו רבי '''שלום יוסף פרידמן''', אך לאחר כעשרה חודשים נפטר.
+*לאחר מכן כיהן רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' (בנו השני של רבי [[ישראל מרוז'ין]]) והוא נחשב כאדמו"ר הראשון לחסידות סדיגורא.
-לאחר מכן כיהן רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' (בנו השני של רבי [[ישראל מרוז'ין]]) והוא נחשב כהאדמו"ר הראשון לחסידות סדיגורא.
+*לאחר פטירתו התפצלה החסידות, לרבי [[יצחק פרידמן]] מבויאן, ולרבי [[ישראל פרידמן]] מסאדיגורה.
+*אחרי פטירתו  רבי ישראל פרידמן כיהנו שלושת בניו כאדמו"רים של החסידות:רבי אהרן פרידמן, רבי [[אברהם יעקב פרידמן]], ורבי שלמה חיים פרידמן.
+*בנו של רבי אהרן פרידמן, רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] המשיך אותו בהנהגה כאדמו"ר סאדיגורה.
+*אחריו שימש רבי [[אברהם יעקב פרידמן]].
+*אחריו, רבי [[ישראל משה פרידמן]].
+*אחרי פטירתו המשיך אותו רבי יצחק העשיל פרידמן.
-===הדור הראשון===
+==קשרי החסידות עם חסידות חב"ד==
-רבי '''אברהם יעקב פרידמן'''.
+ידוע שחסידות סדיגורא נמצאת בידידות גדולה עם [[חסידות חב"ד]], ואף מס' אדמו"רים מהחסידות נפגשו עם [[רבותינו נשיאנו]].
-כיהן כ-32 שנים כאדמו"ר בחסידות.
-===הדור השני===
+בשעת פגישת ה'כנסת מרדכי' עם [[הרבי הריי"צ]] דיברו בין היתר על הספר 'קדושת אהרן' שחיבר אביו. לאחר מכן שלח ה'כנסת מרדכי' לרבי הריי"צ את הספר, והרבי הריי"צ ענה לו במכתב תודה. ה'כנסת מרדכי' התגורר מס' שנים בקראון הייטס, ובית מדרשו שרר לא הרחק מ[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בניין 770]].
-לאחר פטירת רבי '''אברהם יעקב''' בשנת [[תרמ"ג]] החלו לכהן בחסידות שניים מבניו, רבי [[יצחק פרידמן]] (ה"פחד יצחק") עבר מ[[סדיגורא]] ל[[בויאן]] {{הערה|אך עדיין הייתה חלק מתוך החסידות}} ושם אף פתח את [[חסידות בויאן|חסידותו]].
+לאחר מכן הוא תמך בפעולות ליובאוויטש ובעשרת המבצעים, והיה בין החותמים על הכרוזים של [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נש"ק]].
-לעומת זאת, רבי [[ישראל פרידמן]] (ה"אור ישראל") נשאר ב[[סדיגורא]] והוכתר לאדמו"ר בחסידות. נפטר בשנת [[תרס"ז]].
+לאחר הסתלקות ה'כנסת מרדכי' מילא את מקומו רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]], ה'עקבי אבירים' מסדיגורא. ה[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|'עקבי אבירים']] עמד לאורך השנים בקשרי ידידות עם [[הרבי]]. נודע כבעל זיכרון והרבה לתאר את הקשרים שהיו בין [[אדמו"רי חב"ד]] ל[[חסידות רוז'ין|אדמו"רי רוז'ין]]. הגיע פעמיים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] לאחר שהתמנה לאדמו"ר. ה[[יחידות]] הראשונה התקיימה ב[[ד' תמוז]] [[תש"מ]]. ה[[יחידות]] השנייה התקיימה ב[[ט"ו טבת]] [[תשד"מ]].{{הערה|פסקה זאת ע"פ עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], [[סוכות ]] [[תשפ"א]]}}
+{{להשלים}}
-===הדור השלישי===
+==גלריית תמונות==
-*רבי '''אהרן פרידמן''' (ה"קדושת אהרן"). נולד ב[[י"ב תשרי]] [[תרל"ז]]. נפטר שש שנים בלבד אחרי פטירת אביו, ב[[י"ט תשרי]] [[תרע"ג]].
+<gallery>
+אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|הרב אברהם יעקב פרידמן (ראשון מימין) עם אחיינו, הרב [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] (שלישי מימין)
+מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
+סדיגורא 2.jpg|רבי אברהם יעקב פרידמן
+ישראל משה פרידמן.png|רבי ישראל משה פרידמן
-בתקופתו נוסדה [[ישיבה]] בסדיגורא בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו שלושה אחים, הרבנים רפאל, אליעזר ואברהם קיטגורוצקי.
+</gallery>
-*רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השני)]] (ה"אביר יעקב"). נולד ב[[ח' אב]] [[תרמ"ד]], מונה גם הוא לאדמו"ר לאחר פטירת אביו. הקים ישיבה נוספת בסדיגורא, עם אחיו רבי שלמה חיים. נפטר ב[[ה' טבת]] [[תשכ"א]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק שבגבעתיים.
+{{הערות שוליים}}
-*רבי '''שלמה חיים פרידמן''', נולד ב[[א' סיון]] [[תרמ"ז]], חתנו של רבי '''שמואל הורנשטיין''' מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר לווינה בימי מלחמת העולם הראשונה, העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל.
-לאחר ה[[שואה]] התגורר אף הוא ב[[תל אביב]] והמשיך בפעילות ענפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר ב[[כ"ו אב]] [[תשל"ב]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק שבגבעתיים.
+{{חצרות}}
+[[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]]
-===הדור הרביעי===
-לאחר פטירתו של רבי '''אהרן פרידמן''', התמנה בנו יחידו רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] מסדיגורה כאדמו"ר לצד דודיו. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לווינה, יחד עם שאר אדמור"י [[חסידות רוז'ין|שושלת רוז'ין]]. בשנת [[תרפ"ג]] הקים את [[ישיבה|ישיבת]] "משיבת נפש" בפשמישל. בראשות ה[[ישיבה]] עמדו הרב שבתי סגל, הרב שמשון פוגלמן והרב צבי וייצנר.
-בשנת [[תרצ"ד]] עבר להתגורר בפשמישל שבה התגוררו רבים מחסידיו. ב[[חודש אדר]] [[תרצ"ט]] עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] והתיישב ב[[תל אביב]].
-נפטר ב[[כ"ט ניסן]] [[תשל"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק שב[[גבעתיים]].
-===הדור החמישי===
-===הדור השישי===
-בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, הרב [[ישראל משה פרידמן]], הוכתר לאדמו"ר אחריו.
-בחיי אביו כיהן כרב [[בית כנסת]] "אור ישראל" של חסידי סדיגורא ב[[לונדון]] שב[[אנגליה]] וכרבה של קהילת סדיגורא בעולם. הרב [[ישראל משה פרידמן|ישראל משה]] היה חתנו של הנגיד הויז'ניצאי מלונדון, חיים משה פלדמן. גם הוא כאביו, כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. נפטר ב[[כ"א אב]] [[תש"פ]], ונטמן ליד אביו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק ב[[גבעתיים]].
-===הדור השביעי===
-==התייחסות רבותינו נשיאנו==
-{{הערות שוליים}}