קידושין – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מיסוד הנישואים|אחר=מסכת קידושין|ראו=[[מסכת קידושין]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מיסוד הנישואים|אחר=מסכת קידושין|ראו=[[מסכת קידושין]]}}
'''קידושין''' או '''אירוסין''' (בכתיב המקראי: ארושין), הוא מונח [[הלכה|הלכתי]] המתאר קנין אשה [[יהודי]]ה לבעלה ומהווה את השלב ראשון מתוך שניים בהליך לקיחת אשה (השלב השני מכונה נישואין, ובלשון המקרא 'לקיחה'). לאחר הקידושין, האשה נחשבת [[אשת איש|אשת-איש]], ואינה יכולה להתקדש או להנשא לאחר עד שתקנה עצמה חזרה (ב[[גט]] או במיתת הבעל).  
'''קידושין''' או '''אירוסין''' (בכתיב המקראי: ארושין), הוא מונח [[הלכה|הלכתי]] המתאר קנין אשה [[יהודי]]ה לבעלה ומהווה את השלב ראשון מתוך שניים בהליך לקיחת אשה (השלב השני מכונה נישואין, ובלשון המקרא 'לקיחה'). לאחר הקידושין, האשה נחשבת [[אשת איש|אשת-איש]], ואינה יכולה להתקדש או להנשא לאחר עד שתקנה עצמה חזרה (ב[[גט]] או במיתת הבעל).  
בחוגים רבים נוהגים לכנות כיום את קישורי השידוכין (ה'[[ווארט]]') בשם אירוסין, והרבי העיר שאין זה מתאים על פי הלכה ויש להימנע מכך.


== תקופת האירוסין ==
== תקופת האירוסין ==
שורה 14: שורה 16:
*'''שטר''' - האיש נותן לאישה [[שטר אירוסין]], כעין חוזה הסכמה על הקידושין.
*'''שטר''' - האיש נותן לאישה [[שטר אירוסין]], כעין חוזה הסכמה על הקידושין.
*'''ביאה''' - האיש מתייחד עם האישה ובא עליה. אולם, אסרו חכמים לקדש אישה בביאה, משום הפריצות שהדבר עלול לגרום. בגמרא מסופר כי ה[[אמורא]] [[רב (אמורא)|רב]] [[מלקות (הלכה)|הלקה]] אדם שקידש בביאה.{{הערה|מסכת יבמות נב, עמוד א.}}
*'''ביאה''' - האיש מתייחד עם האישה ובא עליה. אולם, אסרו חכמים לקדש אישה בביאה, משום הפריצות שהדבר עלול לגרום. בגמרא מסופר כי ה[[אמורא]] [[רב (אמורא)|רב]] [[מלקות (הלכה)|הלקה]] אדם שקידש בביאה.{{הערה|מסכת יבמות נב, עמוד א.}}
כיום נהוג לקדש בשווה כסף בצורת [[טבעת הקידושין|טבעת]] ללא תוספת אבן טובה, ומובא בספרים שטבעת זו צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם - עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. ועל פי [[הקבלה]] יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אף על פי כן, מנהג חב"ד בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומ[[זהב]] דווקא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]. וגם ספר המנהגים עמ' 76, וראה [[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תכט, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבת.}}.
כיום נהוג לקדש בשווה כסף בצורת [[טבעת הקידושין|טבעת]] ללא תוספת אבן טובה, ומובא בספרים שטבעת זו צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם - עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. ועל פי [[הקבלה]] יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אף על פי כן, מנהג חב"ד בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומ[[זהב]] דווקא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]. וגם ספר המנהגים עמ' 76, וראה [[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תכט, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבת.}}{{הערה|הטעם לענידת הטבעת דווקא: שיחת שבת פרשת בלק התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמוד 2115. שיחת שבת פרשת וישלח תשי"ד, תורת מנחם חלק י' עמוד 200.}}.


בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביאורים רבים למנהג זה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%20%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%98.%20%D7%9B%D7%94%20%D7%98%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf טבעת קידושין - הלכות, מקורות וטעמים בפרד"ס התורה ובמשנת רבותינו נשיאינו].}}.
בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביאורים רבים למנהג זה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%20%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%98.%20%D7%9B%D7%94%20%D7%98%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf טבעת קידושין - הלכות, מקורות וטעמים בפרד"ס התורה ובמשנת רבותינו נשיאינו].}}.
שורה 51: שורה 53:
*[[חתונה]]
*[[חתונה]]
*[[נישואין]]
*[[נישואין]]
==לקריאה נוספת==
*'''בדיני ומנהגי חופה וקידושין''', בתוך תשורה מנישואי מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג, י"ד כסלו תשפ"ג, עמוד 11


{{חתונה}}
{{חתונה}}
{{אירועים יהודיים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:חתונה]]