זית: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "על[-־]ידי" ב־"על ידי") |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בלשכת בית השמנים שב[[בית המקדש]] היו מונחים בקביעות חביות רבות שבהם [[יין]] ושמן זית. על פי [[תורת החסידות]] זה רומז על צירוף עניני ה[[יין]] הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן זית - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של [[שמן]] זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה [[יין]] ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=226 חלק ד'].}} | בלשכת בית השמנים שב[[בית המקדש]] היו מונחים בקביעות חביות רבות שבהם [[יין]] ושמן זית. על פי [[תורת החסידות]] זה רומז על צירוף עניני ה[[יין]] הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן זית - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של [[שמן]] זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה [[יין]] ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=226 חלק ד'].}} | ||
כאשר חכמים מנו את אשר היה ב[[לשכות בית המקדש]], שכח [[רבי אליעזר בן יעקב]] מה | כאשר חכמים מנו את אשר היה ב[[לשכות בית המקדש]], שכח [[רבי אליעזר בן יעקב]] מה הייתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים [[יין]] ושמן והיא הייתה נקראת [[לשכת בית השמנים]]. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת [[כהן גדול]] הייתה. על פי הסברו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] הוא אמר זאת לסגולה, שכן שמן זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן. אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ל[[יסוד]], השם אבא רומז ל[[חכמה]], והשם אבא שאול היא בחינת [[יסוד אבא]] שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף{{הערה|1=[[הרבי]] בשם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=2190eb5a-adab-4b1a-800e-5bae0dd63fe6&st=%D7%90%D7%91%D7%90+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C&pgnum=214 התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1959]}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{שבעת המינים}} | |||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | ||
[[קטגוריה:צומח]] | [[קטגוריה:צומח]] | ||
[[קטגוריה:שבעת המינים]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:45, 12 באפריל 2024
הזית הוא אחד משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל.
מרירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הזית הוא מר, כמאמר הגמרא[1]: "אמרה יונה לפני הקב"ה: רבונו של עולם! יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כדבש ותלוין ביד בשר ודם", והוא רומז לבחינת החושך והמרירות שמצד הסטרא אחרא. לכן הזית משכיח לימוד של שבעים שנה[2], כי השכחה היא מעולם הקליפות.
ועל ידי כתישת הזית, כלומר - אתכפיא סטרא-אחרא, מתגלה השמן, בחינת החכמה; עניין ההתבטלות לאלוקות[3].
שמן זית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בלשכת בית השמנים שבבית המקדש היו מונחים בקביעות חביות רבות שבהם יין ושמן זית. על פי תורת החסידות זה רומז על צירוף עניני היין הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן זית - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של שמן זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה יין ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול[4]
כאשר חכמים מנו את אשר היה בלשכות בית המקדש, שכח רבי אליעזר בן יעקב מה הייתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים יין ושמן והיא הייתה נקראת לשכת בית השמנים. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת כהן גדול הייתה. על פי הסברו של רבי לוי יצחק הוא אמר זאת לסגולה, שכן שמן זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן. אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ליסוד, השם אבא רומז לחכמה, והשם אבא שאול היא בחינת יסוד אבא שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף[5].
הערות שוליים
- ↑ מסכת עירובין דף י"ח עמוד ב'
- ↑ מסכת הוריות דף י"ג
- ↑ כי חכמה עניינה ביטול, שהרי תיבת חכמה היא גם: כח מ"ה – ביטול. תורה אור דף פ"א עמודים ב'-ג'
- ↑ התוועדויות תשמ"ב חלק ד'.
- ↑ הרבי בשם אביו, התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1959
| שבעת המינים | |
|---|---|
|