סדר עבודה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:09, 17 ביוני 2022

סדר עבודה ליום כיפור הוא קטע תפילה הנאמר במהלך תפילת מוסף של יום הכיפורים בחזרת הש"ץ, ובו תיאור סדר עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום זה, הווידוי והתפילות שהיה אומר, וכולל השתחוויות בנפילה על אפיים וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו שאז יתחדש "סדר העבודה".

סדר העבודה נאמר בליובאוויטש בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת^[1].

טעם אמירת סדר העבודה במוסף דווקא הוא לפי שעיקר עבודת כהן גדול ביום הכיפורים הייתה בקרבנות המוספים שבאמצע הקרבתם היה עובד את כל עבודת היום^[2].

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן שבית המקדש היה קיים, עבודת הכהן הגדול בבית המקדש הייתה נקודת השיא ועמדה במרכז עניינו של יום הכיפורים. מצוות סדר העבודה מתוארת בתורה בפרשת אחרי מות שבספר ויקרא. את פרשה זו אנו קוראים בקריאת התורה שלאחר תפילת שחרית ביום הכיפורים. פרטי הדינים וסדר עבודת הכהן גדול מובאים בגמרא במסכת יומא והובאו להלכה בי"ד החזקה להרמב"ם ב"הלכות עבודת יום הכיפורים" שבספר עבודה.

משחרב בית המקדש ובמקום הקורבנות באה התפילה, סדר ה"עבודה" הנאמר ביום הכיפורים מהווה "ונשלמה פרים שפתנו" וכך פועלים את העניינים הרוחניים שנעשו בזמן הקדוש בשנה (יום הכיפורים), במקום הקדוש בעולם (קודש הקדשים), באמצעות האדם הקדוש ביותר (הכהן הגדול).

במשך סדר העבודה כורעים ומשתחווים כמה פעמים, באמירת "והכהנים", כפי שהיו הכהן הגדול וכל קהל ישראל משתחווים על פניהם בבית המקדש ביום הקדוש.

סדר התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ה"עבודה" הכלולה בתפילת המוסף, נערכה וחוברה בצורה פיוטית על ידי הפייטן רבי יוסי בן יוסי הכהן היתום שחי בארץ ישראל^[3]. מניחים כי הוא נולד לאחרי מות אביו ועל כן נקרא בשם אביו וכן מכונה "היתום". הוא היה כהן ונקרא בפי בני דורו "כהן גדול" לאות כבוד והערצה. ייתכן כי עובדת היותו כהן השפיעה עליו להעלות על הכתב את סדר העבודה שהייתה בבית המקדש^[4].

סגנונו של רבי יוסי הוא עשיר, בעל מעוף ודמיון. אך עם זאת הוא מדייק בלשונו ואינו נתפס להפלגות, את כל פיוטיו הוא שואב ממקורות חכמינו זכרונם לברכה ומן המדרשים. הפיוטים אינם כתובים בחרוזים, אלא מסודרים על פי אותיות האל"ף בי"ת. לעיתים מתחילים משפטים אחדים באותה האות ולפעמים הוא פותח מהאות האחרונה של האל"ף בי"ת, בסדר תשר"ק, לפי צורך הפיוט.

במחזור לפי נוסח ספרד (שהוא גם הנוסח החסידי), מתחילה ה"עבודה" בפיוט "אתה כוננת", המתאר כיצד ברא ה' את העולם ואת אדם הראשון שנצטווה למלא אחר צו השם, אולם לאחר שלא שמע בקול הבורא גורש מגן עדן, אך ה' ברחמיו הרבים בירך אותו ואת חוה אשתו שירבו וימלאו את הארץ. כך הוא מתאר את דורו של נוח והמבול וכן את דור הפלגה שרצה לבנות מגדל שראשו בשמים. ומכאן לאברהם אבינו, שנבחר על ידי הבורא להיות אבי האומה היהודית. השם ברכו בבן מושלם ותמים – יצחק אבינו – שאף הוא נתברך בבן כמוהו, איש תם ויושב אוהלים, יעקב אבינו. ומיעקב לשנים עשר השבטים, ביניהם שבט לוי הנבחר ואהרן הכהן הגדול.

מכאן ממשיך הפיוט ומתאר את עבודת אהרן הכהן וצאצאיו הכהנים הגדולים. זהו תאור פיוטי של סדר העבודה ביום הכיפורים.

אותו רבי יוסי בן יוסי כתב גם נוסחה אחרת של סדר העבודה, המתחילה במלים "אזכיר גבורות", גם פיוט זה כתוב לפי האל"ף-בי"ת, אולם כאן הוא משתמש בכל אות עשר פעמים. במחזורים נוסח אשכנז מצויה נוסחה שלישית, המתחילה במלים "אמיץ כוח". פיוט זה כתוב באל"ף-בי"ת משולש, כשכל אות מופיעה שלוש פעמים.

סדר העבודה מגיע לשיאו, כאשר הכהן הגדול מתוודה וכל העם כורעים ומשתחווים, כשהם שומעים את השם המפורש יוצא מפי הכהן הגדול בקדושה ובטהרה. הכהן הגדול מתוודה ואומר: "אנא בשם, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך אני וביתי; אנא בשם, כפר נא לחטאים ולעוונות ולפשעים שחטאתי ושעוויתי ושפשעתי לפניך אני וביתי, ככתוב בתורת משה עבדך מפי כבודך: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה'".

בסיומו של סדר העבודה, מופיע הפיוט על "מראה הכהן" בצאתו מבית קדשי הקדשים. גם כאן הוא מתאר לפי סדר אלפביתי את מראה הכהן "כברקים היוצאים מזיו החיות", "כדמות הקשת בתוך הענן", "כורד הנתון בתוך גינת חמד" וכן הלאה.

לאחר מכן באה תפילה הקובעת בצער כי כל זה היה "בהיות ההיכל על יסודותיו, ומקדש הקודש על מכונותיו וכהן גדול עומד ומשרת – אשרי עין ראתה כל אלה", עתה, שבית המקדש חרב אין לנו "לא אשים ולא אשם, לא בדים... לא היכל, לא הזיה ולא ווידוי" - הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו".

בקטעים האחרונים של סדר העבודה, מתפללים על חידושו של סדר העבודה בעת שה' יאיר פניו אל עם ישראל וישמחם בבית מקדשו כבראשונה.

"אלה אזכרה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אלה אזכרה

בסיום סדר העבודה אומרים את הפיוט אודות עשרת הרוגי מלכות "אלה אזכרה". הפיוט מיוסד על פי סדר האל"ף בי"ת בתחילת החרוזים. ובסוף חתום שם המחבר "יהודה חזק". הפיוט מספר את סיפור הגזירה וסדר התרחשותה ונאמר בהזדמנות זו, מהטעם שאומרים בסיום הפיוט: "חנון הביטה ממרומים, תשפוכת דם הצדיקים ותמצית הדמים, תראה בפרגודך והעבר כתמים, א-ל מלך יושב על כסא רחמים".

מעלת אמירת סדר העבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מבאר בשיחותיו שאת סדר העבודה בכלל ואת תפילתו המיוחדת של כהן גדול בצאתו מקדש הקדשים אומר כל יהודי. התפילה שהכהן גדול היה אומר נאמרת על ידי היהודי המקודש ביותר מכל בני ישראל, כנאמר בפסוק "ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים", שמתפלל מיד לאחריה צאתו מקדש הקדשים, המקום המקודש ביותר בבית המקדש, ובזמן המקודש ביותר מכל זמני השנה - יום הקדוש "אחת בשנה", כלומר, הבחינה של "אחת" - "יחידה" - בכל שלושת העניינים של עולם שנה נפש.

הטעם שכל יהודי אומר תפילה זו, כי עבודת כהן גדול שייכת לכל יהודי בהיותו מ"ממלכת כהנים וגוי קדוש" כביאור בעל הטורים "כהנים גדולים". וכשם שהקב"ה שמע את תפילתו של "כהן גדול בהיכל" וקיבלה בתכלית השלימות "כמו כן" באותו אופן ממש אומר כל יהודי "מפינו תשמע ותושיע" ותפילתו מתקבלת. הכח של כל יהודי להיות ככהן גדול ממש הוא על ידי הביטול למעלה מטעם ודעת שזה עבודת יום הכיפורים ודווקא כנשמה בגוף.

תפילה זו משפיעה על הנהגת היהודי בכל השנה כולה כפי שאומרים אז שתהיה "שנת אורה, שנת ברכה" לפי כל סדר האל"ף בי"ת. הרבי גם מביא מספרי מוסר שהטעם שכל יהודי אומר את סדר העבודה הוא כדי שידע שבמשך כל השנה כולה צריכה להיות עבודתו בדוגמת הכהן הגדול ביום הכיפורים בקדש הקדשים, במקום המקודש ביותר ובזמן המקודש ביותר על ידי האדם הקדוש ביותר^[5].

אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל אדמו"ר המהר"ש היה חזן בשם איסר. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת ה"עבודה" ביום הכיפורים. כשפתח באמירת העבודה קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".

אדמו"ר המהר"ש נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת הייתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן מתחיל לנגן "והכהנים". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון^[6].

גם אדמו"ר הרש"ב היה עומד בעת תפילת ה"עבודה" ומסייע לנגינת החזן. והיו שומעים מהרבי כל מילה ומעלה בשעת אמירת "והכהנים". עתים היה אומר תיבת "מפורש" ומפסיק, ועתים היה אומר "מפורש יוצא"^[7]. הרבי היה מסתכל על החזן בשעת נגינת "והכהנים" וכן כשהחזן היה כורע ומשתחווה^[8].

הרבי מלך המשיח היה נופל "כורעים" כשהחזן היה מתחיל באמירת "והכהנים", ובקומו מכריעתו היה מביט על החזן בשעה שמנגן, בשעת הכריעה, ועד שהיה קם מהשתחווייתו.

מנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש להכין מגבות וכדומה כדי לפורסן על הקרקע, על מנת להפסיק בין פני המשתחווים ב'עלינו' וב'והכוהנים' לבין הקרקע.

בשנים הראשונות, עמד הרבי ב'סדר העבודה', וישב רק לאמירת פיוט "כאוהל הנמתח". לאמירת 'והכוהנים' עמד הרבי ממקומו (וכן לקטעים נוספים, גם בשנים שישב ברוב 'סדר העבודה').

"אתה כוננת" צריך הש"ץ לומר כך: להכריז 'אתה', להפסיק קימעא, ואחר כך להמשיך ולומר "כוננת עולמך..."^[9].

"מה שאומרים בסדר עבודה... 'חטאו, עוו, פשעו... בני ישראל' - אנו מדמין עצמנו כאילו אנחנו אותן 'בית ישראל', ויפה עושים המכים על ליבם כדרך שעושים באמירת 'אשמנו'"^[10].

הכריעה הנפילה על אפיים ב"עלינו" וב"והכהנים" אינה על היד כבנפילה על אפיים, אלא הראש נוגע בקרקע, הידיים קפוצות והבוהן אינה כפופה לתוכן.

אצל אדמו"ר הרש"ב היה ניכר לפעמים לאחר הכריעה אבק על המצח‎ מחמת הנגיעה בקרקע שהייתה עשויה מקרשים^[11].

הוראת אדמו"ר הריי"צ לרבי מלך המשיח: בכריעה - תחילה כריעה על ברכיו וגודלי רגליו. אחר כך, על גודלי ידיו, וההשתחוואה (מתרומם מברכיו. במצחו מגיע עד הרצפה, ונשאר עומד על אצבעות רגליו וגודלי ידיו)^[12].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש באתר בית חב"ד
מכל נדרי עד נעילה נוסח התפילה על ידי הרב מרדכי צבי ברקוביץ הש"ץ בבית חיינו - 770
הרב דוד מנחם מענדל ברוך, סדר העבודה ליום הכיפורים, מוסף התמים לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח

יום הכיפורים
ערב יום כיפור
כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים
סדר התפילות
כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור
ענינים כלליים
אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם
קרבנות היום
הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור
ניגונים ליום כיפור
ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון

הערות שוליים

↑ קובץ ליובאוויטש, 5 (תש"ה), עמ' 72, 13 (תשט"ז) עמ' 60
↑ שולחן ערוך אדמו"ר תרכב, ז
↑ מובא בפרי עץ חיים עיר יום הכיפורים פרק ד'
↑ פסקה זו מיוסדת על סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש באתר בית חב"ד
↑ התוועדויות תשנ"ב ח"ד עמ' 1922, התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 212, ספר השיחות תש"נ ח"ב עמ' 532
↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26
↑ ספר השיחות תש"ה עמ' 25
↑ ליובאוויטש וחייליה עמ' 30
↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 26-25
↑ שולחן ערוך אדה"ז סי' קיג סו"ס ג
↑ ליובאוויטש וחייליה עמ' 30
↑ אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' קלב ובהנסמן שם

[1] קובץ ליובאוויטש, 5 (תש"ה), עמ' 72, 13 (תשט"ז) עמ' 60

[2] שולחן ערוך אדמו"ר תרכב, ז

[3] מובא בפרי עץ חיים עיר יום הכיפורים פרק ד'

[4] פסקה זו מיוסדת על סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש באתר בית חב"ד

[5] התוועדויות תשנ"ב ח"ד עמ' 1922, התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 212, ספר השיחות תש"נ ח"ב עמ' 532

[6] ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26

[7] ספר השיחות תש"ה עמ' 25

[8] ליובאוויטש וחייליה עמ' 30

[9] ספר השיחות תש"ד עמ' 26-25

[10] שולחן ערוך אדה"ז סי' קיג סו"ס ג

[11] ליובאוויטש וחייליה עמ' 30

[12] אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' קלב ובהנסמן שם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ב[[יום הכיפורים]]. ציור: ר' [[זלמן קליינמן]]]]
-'''סדר עבודה''' הוא קטע תפילה הנאמר במהלך תפילת [[מוסף]] של [[יום הכיפורים]] בחזרת הש"ץ, ובו תיאור סדר עבודת [[הכהן הגדול]] ב[[בית המקדש]] ביום זה, וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו.
+'''סדר עבודה ליום כיפור''' הוא קטע תפילה הנאמר במהלך תפילת [[מוסף]] של [[יום הכיפורים]] בחזרת הש"ץ, ובו תיאור סדר עבודת [[הכהן הגדול]] ב[[בית המקדש]] ביום זה, הווידוי והתפילות שהיה אומר, וכולל השתחוויות בנפילה על אפיים וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו שאז יתחדש "סדר העבודה".
+סדר העבודה נאמר ב[[ליובאוויטש]] בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5 (תש"ה), עמ' 72, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}.
+טעם אמירת סדר העבודה במוסף דווקא הוא לפי שעיקר עבודת כהן גדול ביום הכיפורים הייתה בקרבנות המוספים שבאמצע הקרבתם היה עובד את כל עבודת היום{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/621/7.htm שולחן ערוך אדמו"ר תרכב, ז]}}.
 ==רקע==
-בזמן שבית המקדש היה קיים, עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים, היתה נקודת השיא ועמדה במרכז עניינו של היום הקדוש. מצוות סדר העבודה מתוארת בתורה ב[[פרשת אחרי מות]] שב[[ספר ויקרא]]. את פרשה זו אנו קוראים ב[[קריאת התורה]] שלאחר תפילת שחרית ביום הכיפורים. פרטי הדינים וסדר עבודת הכהן גדול מובאים בגמרא ב[[מסכת יומא]] והובאו להלכה ב[[י"ד החזקה]] ל[[הרמב"ם]] ב"הלכות עבודת יום הכיפורים" שבספר עבודה.
+בזמן שבית המקדש היה קיים, עבודת הכהן הגדול בבית המקדש הייתה נקודת השיא ועמדה במרכז עניינו של יום הכיפורים. מצוות סדר העבודה מתוארת בתורה ב[[פרשת אחרי מות]] שב[[ספר ויקרא]]. את פרשה זו אנו קוראים ב[[קריאת התורה]] שלאחר תפילת שחרית ביום הכיפורים. פרטי הדינים וסדר עבודת הכהן גדול מובאים בגמרא ב[[מסכת יומא]] והובאו להלכה ב[[י"ד החזקה]] לה[[רמב"ם]] ב"הלכות עבודת יום הכיפורים" שבספר עבודה.
-משחרב בית המקדש ובמקום ה[[קורבנות]] באה ה[[תפילה]],  סדר ה"עבודה" הנאמר ביום הכיפורים מהווה "ונשלמה פרים שפתנו" וכך פועלים את העניינים הרוחניים שנעשו בזמן הקדוש בשנה (יום הכיפורים), במקום הקדוש בעולם (קודש הקדשים), באמצעות האדם הקדוש ביותר (הכהן הגדול).
+משחרב בית המקדש ובמקום ה[[קורבנות]] באה ה[[תפילה]], סדר ה"עבודה" הנאמר ביום הכיפורים מהווה "ונשלמה פרים שפתנו" וכך פועלים את העניינים הרוחניים שנעשו בזמן הקדוש בשנה (יום הכיפורים), במקום הקדוש בעולם (קודש הקדשים), באמצעות האדם הקדוש ביותר (הכהן הגדול).
-במשך סדר העבודה כורעים ומשתחווים כמה פעמים, כפי שהיו הכהן הגדול וכל קהל ישראל עושים בבית המקדש ביום הקדוש.
+במשך סדר העבודה כורעים ומשתחווים כמה פעמים, באמירת "והכהנים", כפי שהיו הכהן הגדול וכל קהל ישראל משתחווים על פניהם בבית המקדש ביום הקדוש.
 ==סדר התפילה==
-ה"עבודה" הכלולה בתפילת המוסף, נערכה וחוברה בצורה פיוטית על-ידי פייטן קדום שחי לפני כ-1400 שנה. פייטן זה היה רבי יוסי בן יוסי היתום.
+ה"עבודה" הכלולה בתפילת המוסף, נערכה וחוברה בצורה פיוטית על ידי הפייטן רבי יוסי בן יוסי הכהן היתום שחי בארץ ישראל{{הערה|מובא ב[[פרי עץ חיים]] עיר יום הכיפורים פרק ד'}}. מניחים כי הוא נולד לאחרי מות אביו ועל כן נקרא בשם אביו וכן מכונה "היתום". הוא היה כהן ונקרא בפי בני דורו "כהן גדול" לאות כבוד והערצה. ייתכן כי עובדת היותו כהן השפיעה עליו להעלות על הכתב את סדר העבודה שהייתה בבית המקדש{{הערה|פסקה זו מיוסדת על [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/567411 סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש] באתר בית חב"ד}}.
-מעט מאד ידוע לנו עתה על הפייטן וחייו וכל מה שאנו יודעים הוא שרבי יוסי בן יוסי חי בארץ ישראל. מניחים כי הוא נולד לאחרי מות אביו ועל כן נקרא בשם אביו וכן מכונה "היתום". הוא היה כהן ונקרא בפי בני דורו "כהן גדול" לאות כבוד והערצה. יתכן כי עובדת היותו כהן השפיעה עליו להעלות על הכתב את סדר העבודה שהיתה בבית המקדש.
+סגנונו של רבי יוסי הוא עשיר, בעל מעוף ודמיון. אך עם זאת הוא מדייק בלשונו ואינו נתפס להפלגות, את כל פיוטיו הוא שואב ממקורות חכמינו זכרונם לברכה ומן המדרשים. הפיוטים אינם כתובים בחרוזים, אלא מסודרים על פי אותיות ה[[אל"ף בי"ת]]. לעיתים מתחילים משפטים אחדים באותה האות ולפעמים הוא פותח מהאות האחרונה של האל"ף בי"ת, בסדר תשר"ק, לפי צורך הפיוט.
-סגנונו של רבי יוסי הוא עשיר, בעל מעוף ודמיון. אך יחד עם זאת הוא מדייק בלשונו ואינו נתפס להפלגות, את כל פיוטיו הוא שואב ממקורות חכמינו זכרונם לברכה ומן המדרשים. הפיוטים אינם כתובים בחרוזים, אלא מסודרים על פי אותיות האל"ף-בי"ת. לעתים מתחילים משפטים אחדים באותה האות ולפעמים הוא פותח מהאות האחרונה של האל"ף-בי"ת, הכל לפי צורך הפיוט.
+במחזור לפי נוסח ספרד (שהוא גם הנוסח החסידי), מתחילה ה"עבודה" בפיוט "אתה כוננת", המתאר כיצד ברא ה' את העולם ואת [[אדם הראשון]] שנצטווה למלא אחר צו השם, אולם לאחר שלא שמע בקול הבורא גורש מ[[גן עדן]], אך ה' ברחמיו הרבים בירך אותו ואת חוה אשתו שירבו וימלאו את הארץ. כך הוא מתאר את דורו של נוח והמבול וכן את דור הפלגה שרצה לבנות מגדל שראשו בשמים. ומכאן ל[[אברהם אבינו]], שנבחר על ידי הבורא להיות אבי האומה היהודית. השם ברכו בבן מושלם ותמים – [[יצחק]] אבינו – שאף הוא נתברך בבן כמוהו, איש תם ויושב אוהלים, [[יעקב]] אבינו. ומיעקב לשנים עשר השבטים, ביניהם [[שבט לוי]] הנבחר ואהרן הכהן הגדול.
-במחזור לפי נוסח ספרד (שהוא גם הנוסח החסידי), מתחילה ה"עבודה" בפיוט "אתה כוננת", המתאר כיצד ברא השם את העולם ואת אדם הראשון שנצטווה למלא אחר צו השם, אולם לאחר שלא שמע בקול הבורא גורש מגן-העדן, אך השם ברחמיו הרבים בירך אותו ואת חוה אשתו שירבו וימלאו את הארץ. כך הוא מתאר את דורו של נוח והמבול וכן את דור הפלגה שרצה לבנות מגדל שראשו בשמים. ומכאן לאברהם אבינו, שנבחר ע"י הבורא להיות אבי האומה היהודית. השם ברכו בבן מושלם ותמים – הלא הוא יצחק – שאף הוא נתברך בבן כמוהו, איש תם ויושב אוהלים, הלא הוא יעקב אבינו. ומיעקב לשנים עשר השבטים, ביניהם שבט לוי הנבחר ואהרן הכהן הגדול.
 מכאן ממשיך הפיוט ומתאר את עבודת אהרן הכהן וצאצאיו הכהנים הגדולים. זהו תאור פיוטי של סדר העבודה ביום הכיפורים.
@@ שורה 22: / שורה 24: @@
 אותו רבי יוסי בן יוסי כתב גם נוסחה אחרת של סדר העבודה, המתחילה במלים "אזכיר גבורות", גם פיוט זה כתוב לפי האל"ף-בי"ת, אולם כאן הוא משתמש בכל אות עשר פעמים. במחזורים נוסח אשכנז מצויה נוסחה שלישית, המתחילה במלים "אמיץ כוח". פיוט זה כתוב באל"ף-בי"ת משולש, כשכל אות מופיעה שלוש פעמים.
-סדר העבודה מגיע לשיאו, כאשר הכהן הגדול מתוודה וכל העם כורעים ומשתחווים, כשהם שומעים את השם המפורש יוצא מפי הכהן הגדול בקדושה ובטהרה. מראה הוד של בית המקדש עולה בדמיוננו והלב נצבט מגודל המעמד, שעה שהכהן הגדול אומר: "אנא בשם, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך אני וביתי; אנא בשם, כפר נא לחטאים ולעוונות ולפשעים שחטאתי ושעוויתי ושפשעתי לפניך אני וביתי, ככתוב בתורת משה עבדך מפי כבודך: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה'".
+סדר העבודה מגיע לשיאו, כאשר הכהן הגדול מתוודה וכל העם כורעים ומשתחווים, כשהם שומעים את השם המפורש יוצא מפי הכהן הגדול בקדושה ובטהרה. הכהן הגדול מתוודה ואומר: "אנא בשם, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך אני וביתי; אנא בשם, כפר נא לחטאים ולעוונות ולפשעים שחטאתי ושעוויתי ושפשעתי לפניך אני וביתי, ככתוב בתורת משה עבדך מפי כבודך: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה'".
+בסיומו של סדר העבודה, מופיע הפיוט על "מראה הכהן" בצאתו מבית קדשי הקדשים. גם כאן הוא מתאר לפי סדר אלפביתי את מראה הכהן "כברקים היוצאים מזיו החיות", "כדמות הקשת בתוך הענן", "כורד הנתון בתוך גינת חמד" וכן הלאה.
+לאחר מכן באה תפילה הקובעת בצער כי כל זה היה "בהיות ההיכל על יסודותיו, ומקדש הקודש על מכונותיו וכהן גדול עומד ומשרת – אשרי עין ראתה כל אלה", עתה, שבית המקדש חרב אין לנו "לא אשים ולא אשם, לא בדים... לא היכל, לא הזיה ולא ווידוי" - הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו".
+בקטעים האחרונים של סדר העבודה, מתפללים על חידושו של סדר העבודה בעת שה' יאיר פניו אל עם ישראל וישמחם בבית מקדשו כבראשונה.
+=="אלה אזכרה"==
+{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[אלה אזכרה]]}}
+בסיום סדר העבודה אומרים את הפיוט אודות [[עשרת הרוגי מלכות]] "אלה אזכרה". הפיוט מיוסד על פי סדר האל"ף בי"ת בתחילת החרוזים. ובסוף חתום שם המחבר "יהודה חזק". הפיוט מספר את סיפור הגזירה וסדר התרחשותה ונאמר בהזדמנות זו, מהטעם שאומרים בסיום הפיוט: "חנון הביטה ממרומים, תשפוכת דם הצדיקים ותמצית הדמים, תראה בפרגודך והעבר כתמים, א-ל מלך יושב על כסא רחמים".
+==מעלת אמירת סדר העבודה==
+הרבי מבאר בשיחותיו שאת סדר העבודה בכלל ואת תפילתו המיוחדת של כהן גדול בצאתו מקדש הקדשים אומר כל יהודי. התפילה שהכהן גדול היה אומר נאמרת על ידי היהודי המקודש ביותר מכל בני ישראל, כנאמר בפסוק "ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים", שמתפלל מיד לאחריה צאתו מקדש הקדשים, המקום המקודש ביותר בבית המקדש, ובזמן המקודש ביותר מכל זמני השנה - יום הקדוש "[[אחת בשנה]]", כלומר, הבחינה של "אחת" - "[[יחידה]]" - בכל שלושת העניינים של [[עולם שנה נפש]].
+הטעם שכל יהודי אומר תפילה זו, כי עבודת כהן גדול שייכת לכל יהודי בהיותו מ"ממלכת כהנים וגוי קדוש" כביאור [[בעל הטורים]] "כהנים גדולים". וכשם שהקב"ה שמע את תפילתו של "כהן גדול בהיכל" וקיבלה בתכלית השלימות "כמו כן" באותו אופן ממש אומר כל יהודי "מפינו תשמע ותושיע" ותפילתו מתקבלת. הכח של כל יהודי להיות ככהן גדול ממש הוא על ידי ה[[ביטול]] למעלה מטעם ודעת שזה עבודת יום הכיפורים ודווקא כנשמה בגוף.
+תפילה זו משפיעה על הנהגת היהודי בכל השנה כולה כפי שאומרים אז שתהיה "שנת אורה, שנת ברכה" לפי כל סדר ה[[אל"ף בי"ת]]. הרבי גם מביא מספרי מוסר שהטעם שכל יהודי אומר את סדר העבודה הוא כדי שידע שבמשך כל השנה כולה צריכה להיות עבודתו בדוגמת הכהן הגדול ביום הכיפורים בקדש הקדשים, במקום המקודש ביותר ובזמן המקודש ביותר על ידי האדם הקדוש ביותר{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ח"ד עמ' 1922, התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 212, ספר השיחות תש"נ ח"ב עמ' 532}}.
-בסיומו של סדר העבודה, אנו מוצאים פיוט נפלא על "מראה הכהן", שעה שיצא מבית קדשי הקדשים. גם כאן הוא מתאר לפי סדר אלפביתי את מראה הכהן "כברקים היוצאים מזיו החיות", "כדמות הקשת בתוך הענן", "כורד הנתון בתוך גינת חמד" וכו'.
+==אצל רבותינו נשיאנו==
+אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה חזן בשם [[איסר החזן|איסר]]. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת ה"עבודה" ביום הכיפורים. כשפתח באמירת העבודה קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".
-לאחר מכן באה תפילה הקובעת בצער כי כל זה היה "בהיות ההיכל על יסודותיו, ומקדש הקודש על מכונותיו וכהן גדול עומד ומשרת – אשרי עין ראתה כל אלה", עתה, שבית המקדש חרב אין לנו "לא אשים ולא אשם, לא בדים... לא היכל, לא הזיה ולא ווידוי" - הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו...
+[[אדמו"ר המהר"ש]] נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת הייתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן מתחיל לנגן "[[והכהנים (ניגון)|והכהנים]]". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26}}.
-לאחר שורה של פרקי תפילה המביעים את צערנו הגדול על אבדן בית המקדש וסדר העבודה, מסתיים חלק זה של תפילת יום כיפור בקטע האומר: "מה נדבר פני מישרים דובר? ומה נענה לממנו מענה? ומה נצטדקה פני לובש צדקה ? גמלנו טובות ושלמנוהו רעות ומה יש לנו עוד צדקה ולזעוק עוד אל פני המלך"?
+גם [[אדמו"ר הרש"ב]] היה עומד בעת תפילת ה"עבודה" ומסייע לנגינת החזן. והיו שומעים מהרבי כל מילה ומעלה בשעת אמירת "והכהנים". עתים היה אומר תיבת "מפורש" ומפסיק, ועתים היה אומר "מפורש יוצא"{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמ' 25}}. הרבי היה מסתכל על החזן בשעת נגינת "והכהנים" וכן כשהחזן היה כורע ומשתחווה{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 30}}.
-==עשרת הרוגי מלכות==
+[[הרבי מלך המשיח]] היה נופל "כורעים" כשהחזן היה מתחיל באמירת "והכהנים", ובקומו מכריעתו היה מביט על החזן בשעה שמנגן, בשעת הכריעה, ועד שהיה קם מהשתחווייתו.
-בסיום סדר העבודה אומרים את הפיוט אודות [[עשרת הרוגי מלכות]]. הפיוט מיוסד על פי סדר האל"ף בי"ת בתחילת החרוזים. ובסוף חתום שם המחבר "יהודה חזק". הפיוט מספר את סיפור הגזירה וסדר התרחשותה ונאמר בהזדמנות זו כדי ש"חנון הביטה ממרומים, תשפוכת דם הצדיקים ותמצית הדמים, תראה בפרגודך והעבר כתמים, א-ל מלך יושב על כסא רחמים".
+==מנהגי חב"ד==
+יש להכין מגבות וכדומה כדי לפורסן על הקרקע, על מנת להפסיק בין פני המשתחווים ב'עלינו' וב'והכוהנים' לבין הקרקע.
+בשנים הראשונות, עמד הרבי ב'סדר העבודה', וישב רק לאמירת פיוט "כאוהל הנמתח". לאמירת 'והכוהנים' עמד הרבי ממקומו (וכן לקטעים נוספים, גם בשנים שישב ברוב 'סדר העבודה').
+"אתה כוננת" צריך הש"ץ לומר כך: להכריז 'אתה', להפסיק קימעא, ואחר כך להמשיך ולומר "כוננת עולמך..."{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 26-25}}.
+"מה שאומרים בסדר עבודה... 'חטאו, עוו, פשעו... בני ישראל' - אנו מדמין עצמנו כאילו אנחנו אותן 'בית ישראל', ויפה עושים המכים על ליבם כדרך שעושים באמירת 'אשמנו'"{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סי' קיג סו"ס ג}}.
+הכריעה הנפילה על אפיים ב"עלינו" וב"והכהנים" אינה על היד כבנפילה על אפיים, אלא הראש נוגע בקרקע, הידיים קפוצות והבוהן אינה כפופה לתוכן.
+אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היה ניכר לפעמים לאחר הכריעה אבק על ה[[מצח‎]] מחמת הנגיעה בקרקע שהייתה עשויה מקרשים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 30}}.
+הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבי מלך המשיח: בכריעה - תחילה כריעה על ברכיו וגודלי רגליו. אחר כך, על גודלי ידיו, וההשתחוואה (מתרומם מברכיו. במצחו מגיע עד הרצפה, ונשאר עומד על אצבעות רגליו וגודלי ידיו){{הערה|[[אוצר מנהגי חב"ד]] תשרי עמ' קלב ובהנסמן שם}}.
 ==קישורים חיצוניים==
 *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/567411 סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש] באתר בית חב"ד
 *[https://chabad.info/musicnews/89361 מכל נדרי עד נעילה] נוסח התפילה על ידי הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]] הש"ץ בבית חיינו - [[770]]
+*הרב דוד מנחם מענדל ברוך, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf סדר העבודה ליום הכיפורים]''', מוסף התמים לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח
 {{כיפור}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:יום הכיפורים]]
 [[קטגוריה:תפילה]]