סימון יעקבשווילי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (23 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Yakovson, Simon.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב סימן יעקבסון]] | |||
הרב '''סימון יעקבשווילי (יעקבסון)''' היה חסיד שמסר את נפשו על החזקת התורה והיהדות ב[[רוסיה]] הקומוניסטית. היה בין עשרת המושבעים במעמד [[מניין כריתת הברית]] שעשה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולבסוף נאסר והוגלה ל[[סיביר]]. לאחר מכן הצליח לצאת מגבולות רוסיה והתיישב ב[[טורונטו]] שם שימש ברבנות תקופה קצרה עד לפטירתו. | הרב '''סימון יעקבשווילי (יעקבסון)''' ([[תר"ס]] - [[ב' תמוז]] [[תשי"ג]]) היה חסיד שמסר את נפשו על החזקת התורה והיהדות ב[[רוסיה]] הקומוניסטית. היה בין עשרת המושבעים במעמד [[מניין כריתת הברית]] שעשה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולבסוף נאסר והוגלה ל[[סיביר]]. לאחר מכן הצליח לצאת מגבולות רוסיה והתיישב ב[[טורונטו]] שם שימש ברבנות תקופה קצרה עד לפטירתו. | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
בשנת [[ | נולד בשנת [[תר"ס]]. | ||
בשנת [[תרע"ו]] [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח את הרב [[שמואל לוויטין]] לעיר כותאיס ב[[גרוזיה]] לכהן שם ברבנות ולחזק את מוסדות התורה המקומיים. הרב לוויטין אסף קבוצה של בחורים ספרדיים ושלח אותם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ביניהם היה ר' סימון יעקבשווילי. | |||
ר' סימון הגיע אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ערב ראש השנה]]. למחרת בבוקר הוא ראה את הדחיפות החזקות לתקיעת שופר, ומבלי הבט על הלבוש הספרדי שלו, הוא הבין את המשמעות העמוקה של תקיעת שופר. הוא נדחק קרוב ונעמד על הבימה שם עמד הרבי. החסידים מסביב רצו להזיז אותו משם ולהרחיק אותו מהבימה, אבל לא היה להם את הכוח להתגבר עליו וכאשר הרבי הבחין בכך, הוא רמז שיניחו לו, לבחור הספרדי. | |||
אחרי [[ראש השנה]] נכנס אל אדמו"ר הרש"ב. הוא סיפר לרבי שיש לו קרבה עם המשפחה החשובה של הגאון בעל ה[[שדי חמד]], ומשפחתו מורכבת מלמדנים ומחזיקי תורה. הרבי אמר לו שיתיישב ללמוד בישיבה. ואכן הוא נכנס לישיבה ולמד שם בהתמדה גדולה, קיבל [[סמיכה לרבנות]], וכן קבלה לשחיטה ולמילה. | |||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פריידא בת הרב [[ירחמיאל חדש]]. | |||
בשנת [[תרפ"ד]]{{הערה|או לפי הגרסאות האחרות שנתיים קודם לכן, ב[[תרפ"ב]]}}, נקרא לאסיפה אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[מוסקבה]] שם נערך מעמד ה[[מניין כריתת הברית]] בו נשבעו אדמו"ר הריי"צ יחד עם עוד תשעה [[תמימים]] למסור את נפשם על החזקת התורה והיהדות "עד טיפת הדם האחרונה". הרבי ביקש מר' סימון שבשבתות ילך לבתי הכנסת, לחזק יהודים לשמור תורה ומצוות, מבלי להתחשב ברדיפות של הממשלה הקומוניסטית. | |||
ערב אחד הגיעה "הדפיקה בדלת" האיומה, אז נלקח ר' סימון למאסר ממושך. הושיבו אותו במשאית גדולה עם הרבה אנשים נוספים. אשתו מרת פריידא הסתובבה וחיפשה את עקבותיו, אך בכל מקום ענו לה שאין שם אדם כזה. כך זה נמשך שנה. אשתו עבדה ביום כדי להשתכר ולפרנס את המשפחה, ובלילות חיפשה אחריו בבתי הסוהר הרבים ב[[מוסקבה]]. לבסוף, אחרי שנה של חיפושים, מצאה אותו במרתפים של בתי הסוהר הרוסיים, מוכה, מדמם ונפוח מראשו ועד רגליו. הוא הואשם בהשתתפות ב"פעולות מהפכניות" נגד המשטר הקומוניסטי. | |||
מפוקינג המשיכו ל[[צרפת]] שם התאחדה המשפחה מחדש כשר' סימון שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] עברה המשפחה יחד ל[[טורונטו]], שם התמנה ר'סימון לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר. זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, בניו נסעו לאחר מכן ללמוד | ברשימת האישומים הופיעו שמות של מאות משפחות יהודיות, גברים, נשים וילדים שכביכול נטלו חלק במהפכה הזו. כתב האישום הכיל יותר מאלף עמודים ואנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] אמרו לו שאם הוא יחתום על הניירות שהטענות נכונות, הם ישחררו אותו מבית הסוהר ויאסרו את כל מאות המשפחות או יירו בהם. אך הוא החליט שהוא לא יכול להרשות לעצמו לחתום שכל הכתוב הוא אמת ובגלל החתימה שלו יהיו מאות אלמנות ויתומים. לכן הוא לקח על עצמו לסבול את הייסורים הקשים מידי הנ.ק.וו.ד, יחד עם ה[[יבסקציה|ייבסקים]] שהיכו ועינו אותו באכזריות רבה כדי שיודה ב"אשמה". | ||
לבסוף ר' סימון הוגלה ל[[סיביר]]. כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] אשתו וילדיו ברחו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]]. | |||
מפוקינג המשיכו ל[[צרפת]] שם התאחדה המשפחה מחדש כשר' סימון שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות [[רוסיה]]. ב[[תשי"ב]] עברה המשפחה יחד ל[[טורונטו]], שם התמנה ר' סימון לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר ב[[ב' תמוז]] [[תשי"ג]] (1953). זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, בניו נסעו לאחר מכן ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[גרשון בער | *בנו, הרב [[גרשון בער ג'ייקובסון]] | ||
*בנו, הרב [[שלום | *בנו, הרב [[בצלאל ג'ייקובסון]] | ||
*בנו, הרב [[שלום ג'ייקובסון]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3090 אל מול הייבסקים המענים] בצלאל יעקבסאן. מאידיש: הרב משה מרינובסקי {{שטורעם}} | *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3090 אל מול הייבסקים המענים] בצלאל יעקבסאן. מאידיש: הרב [[משה מרינובסקי]] {{שטורעם}} | ||
*[https://mobile.kikar.co.il/abroad/article/366289 הרב ג'ייקובסון משווה: סטלין לעומת שניאורסון] כיכר השבת | |||
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=231&limit=0&field=TAPY&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&search_mode=simple תמונה נוספת שלו]{{הערה|ושם בפירוט תמונה נכתב שנולד בשנת תרנ"ו.}} | |||
{{מנין כריתת הברית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:יעקבשווילי, סימון}} | {{מיון רגיל:יעקבשווילי, סימון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ג'יקובסון]] | |||
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]] | |||
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:36, 5 בספטמבר 2024
הרב סימון יעקבשווילי (יעקבסון) (תר"ס - ב' תמוז תשי"ג) היה חסיד שמסר את נפשו על החזקת התורה והיהדות ברוסיה הקומוניסטית. היה בין עשרת המושבעים במעמד מניין כריתת הברית שעשה אדמו"ר הריי"צ ולבסוף נאסר והוגלה לסיביר. לאחר מכן הצליח לצאת מגבולות רוסיה והתיישב בטורונטו שם שימש ברבנות תקופה קצרה עד לפטירתו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תר"ס.
בשנת תרע"ו אדמו"ר הרש"ב שלח את הרב שמואל לוויטין לעיר כותאיס בגרוזיה לכהן שם ברבנות ולחזק את מוסדות התורה המקומיים. הרב לוויטין אסף קבוצה של בחורים ספרדיים ושלח אותם ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ביניהם היה ר' סימון יעקבשווילי.
ר' סימון הגיע אל אדמו"ר הרש"ב בערב ראש השנה. למחרת בבוקר הוא ראה את הדחיפות החזקות לתקיעת שופר, ומבלי הבט על הלבוש הספרדי שלו, הוא הבין את המשמעות העמוקה של תקיעת שופר. הוא נדחק קרוב ונעמד על הבימה שם עמד הרבי. החסידים מסביב רצו להזיז אותו משם ולהרחיק אותו מהבימה, אבל לא היה להם את הכוח להתגבר עליו וכאשר הרבי הבחין בכך, הוא רמז שיניחו לו, לבחור הספרדי.
אחרי ראש השנה נכנס אל אדמו"ר הרש"ב. הוא סיפר לרבי שיש לו קרבה עם המשפחה החשובה של הגאון בעל השדי חמד, ומשפחתו מורכבת מלמדנים ומחזיקי תורה. הרבי אמר לו שיתיישב ללמוד בישיבה. ואכן הוא נכנס לישיבה ולמד שם בהתמדה גדולה, קיבל סמיכה לרבנות, וכן קבלה לשחיטה ולמילה.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פריידא בת הרב ירחמיאל חדש.
בשנת תרפ"ד[1], נקרא לאסיפה אל אדמו"ר הריי"צ במוסקבה שם נערך מעמד המניין כריתת הברית בו נשבעו אדמו"ר הריי"צ יחד עם עוד תשעה תמימים למסור את נפשם על החזקת התורה והיהדות "עד טיפת הדם האחרונה". הרבי ביקש מר' סימון שבשבתות ילך לבתי הכנסת, לחזק יהודים לשמור תורה ומצוות, מבלי להתחשב ברדיפות של הממשלה הקומוניסטית.
ערב אחד הגיעה "הדפיקה בדלת" האיומה, אז נלקח ר' סימון למאסר ממושך. הושיבו אותו במשאית גדולה עם הרבה אנשים נוספים. אשתו מרת פריידא הסתובבה וחיפשה את עקבותיו, אך בכל מקום ענו לה שאין שם אדם כזה. כך זה נמשך שנה. אשתו עבדה ביום כדי להשתכר ולפרנס את המשפחה, ובלילות חיפשה אחריו בבתי הסוהר הרבים במוסקבה. לבסוף, אחרי שנה של חיפושים, מצאה אותו במרתפים של בתי הסוהר הרוסיים, מוכה, מדמם ונפוח מראשו ועד רגליו. הוא הואשם בהשתתפות ב"פעולות מהפכניות" נגד המשטר הקומוניסטי.
ברשימת האישומים הופיעו שמות של מאות משפחות יהודיות, גברים, נשים וילדים שכביכול נטלו חלק במהפכה הזו. כתב האישום הכיל יותר מאלף עמודים ואנשי הנ.ק.וו.ד. אמרו לו שאם הוא יחתום על הניירות שהטענות נכונות, הם ישחררו אותו מבית הסוהר ויאסרו את כל מאות המשפחות או יירו בהם. אך הוא החליט שהוא לא יכול להרשות לעצמו לחתום שכל הכתוב הוא אמת ובגלל החתימה שלו יהיו מאות אלמנות ויתומים. לכן הוא לקח על עצמו לסבול את הייסורים הקשים מידי הנ.ק.וו.ד, יחד עם הייבסקים שהיכו ועינו אותו באכזריות רבה כדי שיודה ב"אשמה".
לבסוף ר' סימון הוגלה לסיביר. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה אשתו וילדיו ברחו ללנינגרד ומשם המשיכו לסמרקנד דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו בבריחה הידועה, והבריחו את גבולות רוסיה דרך לבוב עד שהגיעו למחנה הפליטים פוקינג.
מפוקינג המשיכו לצרפת שם התאחדה המשפחה מחדש כשר' סימון שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. בתשי"ב עברה המשפחה יחד לטורונטו, שם התמנה ר' סימון לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר בסיביר הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר בב' תמוז תשי"ג (1953). זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, בניו נסעו לאחר מכן ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב גרשון בער ג'ייקובסון
- בנו, הרב בצלאל ג'ייקובסון
- בנו, הרב שלום ג'ייקובסון
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אל מול הייבסקים המענים בצלאל יעקבסאן. מאידיש: הרב משה מרינובסקי
- הרב ג'ייקובסון משווה: סטלין לעומת שניאורסון כיכר השבת
- תמונה נוספת שלו[2]
| מנין כריתת הברית | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |