יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:22, 23 בדצמבר 2024

אדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש (תקפ"ב-תרל"ז) היה בנו של הרבי הצמח צדק. ייסד חצר חסידית באוורוטש בסגנון חסידות צ'רנוביל

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תקפ"ב בעיירה ליובאוויטש כבן חמישי לאביו אדמו"ר הצמח צדק ולאמו הרבנית חיה מושקא. אדמו"ר רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי ברוך בטלן (הרבנית דבורה לאה) ודודו של אדמו"ר הזקן.

הוא נשא לאשה את הרבנית חנה בת רבי יעקב ישראל מטשרקאס והרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי).

בחודש תשרי תרל"ז חלה ובי"ח כסלו תרל"ז נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.

הנהגתו באדמו"רות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה שהוא יתמנה כאדמו"ר באוורוטש כדי למנוע מצאצאיו של רבי אהרן מצ'רנוביל אחיו של חותנו, לתפוס את הרבנות ואדמו"רות בעיר^[1], למרות שהדבר היה קשה עליו. רבי יוסף יצחק לבסוף קיבל את הצעתו של חותנו ובהיותו בן שלושים ושש, בשנת תרי"ט החל לנהוג באדמו"רות בעיירה אוורוטש, אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך^[2]. על דעה נוספת הסיבה לכך שעבר לאוורוטש הייתה כדי לעזור לחותנו ולהקל עליו מפרנסתו^[3]. סיבה נוספת היא היתה גם כדי להציל את בניו מהגזירה שנגזרה על הצמח צדק, שהוכרח למסור שנים מנכדיו לבית הספר של תנועת ההשכלה בליובאוויטש^[4].

הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי טשרנוביל ולא בדרך חב"ד, והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד שמאמרים עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": "ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר מים חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...".

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==תולדות חיים==
-נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, חתנו של רבי [[ברוך בטלן]] ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].
+נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי [[ברוך בטלן]] (הרבנית דבורה לאה) ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].
 הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]].
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 == הנהגתו באדמו"רות ==
-לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה להחזיק אותו על שולחנו, למרות שהדבר היה קשה עליו. בהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי צ'רנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים (עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק), והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו ומאידך להקל עליו את החזקתו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}.
+לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה שהוא יתמנה כ[[אדמו"ר]] ב[[אוורוטש]] כדי למנוע מצאצאיו של רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] אחיו של חותנו, לתפוס את הרבנות ואדמו"רות בעיר{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 204.}}, למרות שהדבר היה קשה עליו. רבי יוסף יצחק לבסוף קיבל את הצעתו של חותנו ובהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. על דעה נוספת הסיבה לכך שעבר לאוורוטש הייתה כדי לעזור לחותנו ולהקל עליו מפרנסתו{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 201.}}. סיבה נוספת היא היתה גם כדי להציל את בניו מהגזירה שנגזרה על הצמח צדק, שהוכרח למסור שנים מנכדיו לבית הספר של [[תנועת ההשכלה]] בליובאוויטש{{הערה|ספר השיחות ת"ש [מתורגם ללה"ק], ע' קמט ואילך.}}.
-הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה מאמרים ארוכים למייחלי פניו.
+הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]] ולא בדרך חב"ד, והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.
-הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.
+הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.
-לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]].
+לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידיויות צ'רנוביל]] השונות.
 == משפחתו ==
 * בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]].
 * בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.
+* בנו הרב אהרן משה שניאורסון, חתן דודו הרב משולם זושא מטלומטש{{הערה|היה חתן זקינו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]], אחיו של אשתו היה רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב]] מהורניסטייפול, שלימים נעשה מחותנו על ידי שבנו הרב נחום זלמן נשא את בתו שטערנא פייגא.}} נפטר בגיל צעיר, בנו הוא הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה האב"ד בטשרקאס{{הערה|בנו הוא הרב יוסף משה שניאורסון היה אבי רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת טשעבין.}}.
 * בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].
-* בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]]. בתה דבורה לאה נישאה עם ר' משה הורנשטיין.
+* בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]], אשת רבי נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינא.
-==קישורים חיצונים==
+==קישורים חיצוניים==
-*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]
-{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}
+{{סדרה|הקודם=[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}
 {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יוסף יצחק]]
-[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון יוסף יצחק]]
+[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס|שניאורסון יוסף יצחק]]
 [[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]
-[[קטגוריה:משפחת טברסקי|שניאורסון]]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון

יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:22, 23 בדצמבר 2024

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנהגתו באדמו"רות[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט