שטריימל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(97 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
[[קובץ:השטריימל של אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שטריימל מסוג קולפיק שחבש [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
'''נא לא לערוך!'''
'''שטריימל''' (בעברית '''מזנבת'''{{הערה|נקרא כך כי עשוי מזנב חיה}}) הוא מגבעת חסידית עשויה פרווה או זנב חיה{{הערה|לרוב שועל}} שמקורה במזרח [[אירופה]], יש אומרים שהראשון שחבש שטריימל הוא [[הבעל שם טוב]], ויש אומרים שחבשו אותו יהודי אירופה בעקבות גזירה שגזר אחד מהצארים. במשך הדורות גם חלק מ[[חסידי חב"ד]] נהגו ללכת עם שטריימל, ובייחוד רבותינו נשיאינו, מנהג זה הופסק לבסוף לאחר שעלה הרבי לנשיאות.
<div style="text-align: center;">
'''גודל דף זה – {{PAGESIZE:משתמש:חסיד של הרבי/שטריימל}} בתים'''
</div>
[[קובץ:השטריימל של אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השטריימל שאותו חבש [[אדמו"ר הריי"צ]], השטריימל הוא מסוג קולפיק]]
'''שטריימל''' (בעברית '''מזנבת'''{{הערה|נקרא כך כי עשוי מזנב חיה}}) הוא מגבעת חסידית עשויה פרווה או זנב חיה שמקורה במזרח אירופה, יש אומרים שהראשון שחבש אותה הוא [[הבעל שם טוב]], ויש אומרים שחבשו אותו יהודי אירופה בעקבות גזירה שגזר אחד מהצארים. במשך הדורות גם חלק מ[[חסידי חב"ד]] נהגו ללכת עם שטריימל, וביחוד רבותינו נשיאנו, מנהג זה הופסק לבסוף לאחר שעלה הרבי לנשיאות וסירב ללבוש את השטריימל של [[אדמו"ר הריי"צ]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
מנהג שהשתרש ביהודי אירופה עוד מימי ה[[בעל שם טוב]] היה חבישת שטריימל על הראש, ויש לדבר מספר גרסאות מדוע החלו היהודים לחבוש שטריימל. גירסא ראשונה אומרת שחבישת השטריימל החלה בעקבות גזירתו של אחד מצארי רוסיה שאסר על ה[[יהודים]] להלך עם [[כיפה]], ויהודי רוסיה שלא יכלו להשלים עם כזו גזירה כרכו סביב כיפתם זנב חיה, וכך הסתירו את כפתם והלכו אתה ללא מורא. כריכת הזנב מסביב לכיפה הסבה מראה שלראשם של היהודים יש כובע מחמם שאותו נהגו הרבה מ[[רוסיה|רוסים]] לשים בתוקפת החורף הקשה, וכך נצלו היהודים מגזרתו של הצאר.
מנהג שהשתרש ביהודי אירופה עוד מימי ה[[בעל שם טוב]] היה חבישת שטריימל על הראש{{הערה|שם=א|[[ספר הזכרונות]] [לה"ק] חלק א' עמוד 284, בתחילת העמוד.}}, ישנן מספר גרסאות לסיבה שבגללה החלו היהודים לחבוש שטריימל. גירסא ראשונה אומרת שחבישת השטריימל החלה בעקבות גזירתו של אחד מצארי רוסיה שאסר על ה[[יהודים]] להלך עם [[כיפה]], ויהודי רוסיה שלא יכלו להשלים גזירה זו כרכו סביב כיפתם זנב חיה, וכך הסתירו את כיפתם והלכו איתה ללא מורא. כריכת הזנב מסביב לכיפה, עשתה רושם שלראשם של היהודים יש כובע מחמם שאותו נהגו הרבה מה[[רוסיה|רוסים]] לחבוש בתקופת החורף הקשה, וכך ניצלו היהודים מגזרתו של הצאר. {{מקור}}
עוד גירסא אומרת שאת השטריימל החלו לחבוש מתלמידי [[הבעל שם טוב]] כדי להראות שאפשר לעשות את בירור הניצוצות אף מזנב חיה טמאה{{הערה|שם=א}}.


גירסא אחרת אומרת שהשטריימל היה לבוש כבוד שאותו נהגו ללבוש פריצים ואנשים חשובים בסביבות [[פולין]], והיהודים אמצו את לבוש זה גם אליהם, ובמשך הדורות מנהג זה השתרש אצל רוב יהודי מזרח אירופה.
גירסא אחרת אומרת שהשטריימל היה לבוש כבוד שאותו נהגו ללבוש פריצים ואנשים חשובים בסביבות [[פולין]], והיהודים אמצו את לבוש זה גם אליהם, ובמשך הדורות מנהג זה השתרש אצל רוב יהודי מזרח אירופה.{{מקור}}


משהו אחר שדומה לשטריימל הוא הספודיק, ספודיק הוא כובע שבדומה לשטריימל אף הוא עשוי מזנב חיה, אך הוא גבוה וצר יותר מהשטריימל. הספודיק היה כובעם של ה[[קוזאקים]], ובשל [[גזירת הלבוש]] נגזר על היהודים ב[[פולין]] לחבוש את כובעם של ה[[קוזאקים]] מנהג שנשתמר עד היום אצל חסידות פולין.
משהו אחר שדומה לשטריימל הוא הספודיק, ספודיק הוא כובע שבדומה לשטריימל אף הוא עשוי מזנב חיה, אך הוא גבוה וצר יותר מהשטריימל. הספודיק היה כובעם של ה[[קוזאקים]], ובשל [[גזירת הלבוש]] נגזר על היהודים ב[[פולין]] לחבוש את כובעם של ה[[קוזאקים]] מנהג שנשתמר עד היום אצל חסידות פולין.{{מקור}}


==השטריימל וחב"ד==
==עניינו==
השטריימל הוא כובע שבתי שלובשים בשבתות וימים טובים, בדרך כלל גם החסידים שהולכים עם שטריימל בימי מחול מייחדים שטריימל מיוחד לשבת, הסיבה לכך היא מפני שבשבת ניתן לעם ישראל כתר תורה, ולכן יש עניין ליחד כובע מיוחד עבור ה[[שבת]]{{הערה|פרי צדיק, חלק ב' לשושן פורים, אות א}}.
 
==השטריימל בחב"ד==
[[קובץ:Slonim, Mordechai Dovber 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת סלונים ב[[חברון]] חובשים לראשם שטריימל]]
[[קובץ:Slonim, Mordechai Dovber 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת סלונים ב[[חברון]] חובשים לראשם שטריימל]]
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] לרוב [[חסידי חב"ד]] היה שטריימל לראשם{{הערה|ראה סיפורי חסידים תורה סיפור רכג}}.
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] לרוב [[חסידי חב"ד]] היה שטריימל לראשם{{הערה|ראה סיפורי חסידים תורה סיפור רכג}}. ואף אדמו"ר הזקן הקפיד במיוחד שבמניינו כל מי שיעלה לתורה יחבוש שטריימל לראשו{{הערה|ראה בהרחבה בפסקה [[שטריימל#אצל רבותינו נשיאנו|אצל רבותינו נשיאנו]]}}.


אך מסוף תקופתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] לא נהגו לרוב ללכת עם שטריימל, אלא הליכה עם שטריימל היה מנהג של הרבי ושל רבנים חשובים, אך היו גם מספר מועט של חסידים שהלכו עם שטריימל. עד לשנת [[תר"ד]] במקום שטריימל [[חסידי חב"ד]] חבשו לראשם מגבעת{{הערה|כיום לא ידוע איזה מגבעת הייתה לחסידים לפני [[גזירת הלבוש]]}}, ובשנת [[תר"ד]] גזר הצאר ניקלואי את [[גזירת הלבוש]], בגזירה תכנן הצאר להחליף ולשנות את מלבושיהם של ה[[יהודים]], ובשביל לעשות זאת גזר על היהודים לשנות את מלבושיהם{{הערה|מה שגרם לחסידי חב"ד להחליף את הקפוטה ב[[סירטוק]]}}, וכך שינו החסידים את מגבעתם ל[[קסקט]].
אך מסוף תקופתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] לא נהגו לרוב ללכת עם שטריימל, אלא הליכה עם שטריימל היה מנהג של הרבי ושל רבנים חשובים, אך היו גם מספר מועט של חסידים שהלכו עם שטריימל. עד לשנת [[תר"ד]] במקום שטריימל [[חסידי חב"ד]] חבשו לראשם מגבעת{{הערה|כיום לא ידוע איזו מגבעת הייתה לחסידים לפני [[גזירת הלבוש]]}}, ובשנת [[תר"ד]] גזר הצאר ניקלואי את [[גזירת הלבוש]], בה גזר להחליף ולשנות את מלבושיהם של ה[[יהודים]]{{הערה|מה שגרם לחסידי חב"ד להחליף את הקפוטה ב[[סירטוק]]}}, וכך שינו החסידים את מגבעתם ל[[קסקט]].{{מקור}}


אך בקהילות חב"ד שהיו בשנים ההם ב[[ארץ ישראל]] מרבית החסידים היו הולכים עם שטריימל לראשם, הקהילות החב"דיות העיקריות שהלכו עם שטריימל הם הקהילות שהתקיימו ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. ב[[ירושלים]] נתן לראות גם היום את זקני [[אנ"ש]] כלשראשם שטריימל, מנהג שהתרש בחסידי חב"ד בארץ הקודש מזה דורות רבים.
אך בקהילות חב"ד שהיו בשנים ההם ב[[ארץ ישראל]] מרבית החסידים היו הולכים עם שטריימל לראשם, הקהילות החב"דיות העיקריות שהלכו עם שטריימל הם הקהילות שהתקיימו ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. ב[[ירושלים]] נתן לראות גם היום את זקני [[אנ"ש]] כשלראשם שטריימל, מנהג שהתרש בחסידי חב"ד בארץ הקודש מזה דורות רבים.{{מקור}}


==כיום==
מספר חסידים שעברו לחב"ד מחסידויות פולין או מקהילות ירושלים, קיבלו מהרבי הוראה שלא לשנות את לבושם, כך שהם ממשיכים לחבוש לראשם שטריימל.{{מקור}}
[[קובץ:מכירות תשלט.png|שמאל|ממוזער|250px|מכירת המצוות אצל הרבי, בצד שמאל נתן לראות את הגבאי המוכר כשלראשו שטריימל]]
כיום אין מנהג חסידי חב"ד לחבוש שטריימל, אך למרות זאת אצל [[הרבי]] היו פעמיים בשנה בהם בהוראתו של הרבי היו הגבאים ב[[770]] חובשים שטריימל לראשם. הפעם הראשונה הייתה בעת מכירת המצוות ב[[שבת בראשית]]{{הערה|[[אוצר מנהגי חב"ד]], תשרי, שצז-ח.}}. והפעם השנייה הייתה ב[[שבת]] [[פרשת משפטים]], שאז הורה הרבי לגבאי ארגון "קרן גמילות חסדים שומרי שבת" לחבוש שטריימל לראשו ולהכריז מתי והיכן תתקיים ה[[מלווה מלכה]] של הגמ"ח{{הערה|ראה [[אוצר מנהגי חב"ד]] אדר, וכן סוף מגילת אסתר שבהוצאת 'היכל מנחם' עמ' רלב-ג}}.


==אצל רבותינו נשיאנו==
===אצל רבותינו נשיאינו===
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הצמח צדק]] עם שטריימל שאותו ירש מ[[אדמו"ר הזקן]]]]
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הצמח צדק]] עם שטריימל מיוחד אותו ירש מ[[אדמו"ר הזקן]]]]
[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הריי"צ]], בקבלת האזרחות האמריקנית, השטריימל חבוש לראשו{{הערה|קבלת האזרחות נעשתה בביתו של [[הרבי הריי"צ]] שב[[770]], וחוקקו לשם כך חוק מיוחד בקונגרס, שיש אפשרות לקבלת אזרחות בבית, ו[[הרבי]] העיר על כך, שכשנשיא הדור צריך משהו, מחוקקים חוקים מיוחדים לשם כך!}}]]
רבותינו נשיאנו, מ[[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] היו הולכים עם שטריימל לראשם. [[אדמו"ר הזקן]] ייחס חשיבות רבה מאוד לחבישת השטריימל, דבר שהתבטא בעיקר במניין של [[אדמו"ר הזקן]] שבו בהוראתו כל מי שנקרא לעלות ל[[תורה]] היה צריך לחבוש שטריימל, ואם לחסיד שנקרא לעלות לתורה לא היה שטריימל היה השמש מביא לו שטריימל מיוחד שיועד לשם כך{{הערה|סיפורי חסידים תורה סיפור רכג}}, ובסיום קריאת התורה היה מחזיר את השטריימל למקומו.
רבותינו נשיאנו, מ[[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] היו הולכים עם שטריימל לראשם. [[אדמו"ר הזקן]] ייחס חשיבות רבה מאוד לחבישת השטריימל, דבר שהתבטא בעיקר במניין של [[אדמו"ר הזקן]] שבו בהוראתו כל מי שנקרא לעלות ל[[תורה]] היה צריך לחבוש שטריימל, ואם לחסיד שנקרא לעלות לתורה לא היה שטריימל היה השמש מביא לו שטריימל מיוחד שיועד לשם כך{{הערה|סיפורי חסידים תורה סיפור רכג}}, ובסיום קריאת התורה היה מחזיר את השטריימל למקומו.


פעם אחת התבלבל השמש בין השטריימלים והביא לעולה לתורה בטעות את השטריימל של [[אדמו"ר הזקן]], בסיום הקריאה כשלכח [[אדמו"ר הזקן]] את השטריימל הוא שאל את השמש אם מישהו חבש אותו, כשענה לו שאכן כך ציווה עליו אדמו"ר הזקן לתפור ולפרום את השטריימל מחדש, בפועל לאחר כמה זמן נשרף השטריימל, וכשהכובען הגיע להגיד זאת ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא הקדימו ואמר אם השטריימל נשרף, כשענה לו שכן ענה לו [[אדמו"ר הזקן]], אין דבר. לך לשלום{{הערה|[[שמועות וסיפורים]], ר"נ כהן, ח"ב עמ' 442}}..
פעם אחת התבלבל השמש בין השטריימלים והביא לעולה לתורה בטעות את השטריימל של [[אדמו"ר הזקן]], בסיום הקריאה כשלקח [[אדמו"ר הזקן]] את השטריימל הוא שאל את השמש אם מישהו חבש אותו, כשענה לו שאכן כך ציווה עליו אדמו"ר הזקן לתפור ולפרום את השטריימל מחדש. בפועל לאחר כמה זמן נשרף השטריימל, וכשהכובען הגיע להגיד זאת ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא הקדימו ושאל האם השטריימל נשרף, כשענה הכובען שכן אמר [[אדמו"ר הזקן]]: אין דבר, לך לשלום{{הערה|[[שמועות וסיפורים]], ר"נ כהן, ח"ב עמ' 442}}.
 
[[אדמו"ר המהר"ש]] חבש תמיד שטריימל. [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר לו, אשר אדמו"ר המהר"ש היה לו ניגון מיוחד בשעת לבישת [[בגדי שבת]] בכלל והשטריימל בפרט, וכן ניגון מיוחד בשעה שהיה פושטם ב[[מוצאי שבת]] קודש{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תמד}}.
 
עם זאת [[אדמו"ר המהר"ש]] הורה לבנו, [[אדמו"ר הרש"ב]] שילך עם שטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|ראה ב'המשפיע' (ירות"ו תשמ"ב) עמ' שב-שז}}. לעומת זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] לא נהג ללכת עם שטריימל, אלא היה נוהג ללכת עם מגבעת. לקראת שבת החתן של [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] חבש [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה ספודיק{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] עמ' קמט-קנ}}. ובחודש [[טבת]] [[תרפ"ט]] נגלה אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר לו {{ציטוטון|מזל טוב על הכובע}}{{הערה|ראה הערה קודמת}} שירש מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]]. כשביקר בארץ ישראל, נגנב לו השטריימל בידי חסידים ירושלמים{{מקור}} ומאז חבש [[אדמו"ר הריי"צ]] שטריימל מסוג קולפיק.


[[אדמו"ר המהר"ש]] הורה לבנו, [[אדמו"ר הרש"ב]] שילך עם שטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. לאומת זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] לא נהג ללכת עם שטריימל, אלא היה נוהג ללכת עם מגבעת. לקראת שבת החתן של [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] חבש [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה "שטריימל"{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] עמ' קמט-קנ}}. ובחודש [[טבת]] [[תרפ"ט]] נגלה אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר לו {{ציטוטון|מזל טוב על הכובע}}{{הערה|ראה הערה קודמת}}.
ב[[י' שבט]] [[תש"י]] [[הסתלקות|הסתלק]] [[אדמו"ר הריי"צ]] וכשנה לאחר מכן, ב[[י' שבט]] [[תשי"א]], קיבל על עצמו [[הרבי]] את נשיאות [[חב"ד]]. בתחילה רצה הרבי לחבוש את השטריימל של [[אדמו"ר הריי"צ]], אך בפועל לא עשה זאת (עקב סירובה של אחת מבנות המשפחה) והמשיך ללכת עם כובע [[קנייטש]].
ישנה גם דיעה{{הערה|ראו ערך "[[לבוש חסידי]]", [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99#cite_note-25 הערה 25] בשם ר' [[טוביה בלוי]].}} כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב אפרים יאלעס כי יחל לחבוש שטריימל. כן מסופר כי הרבי התבטא שאם יחבוש שטריימל - תיחלש השפעתו על יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות{{הערה|ראו ערך "[[לבוש חסידי]]" [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99#cite_note-27 הערה 27.]}}.


ב[[י' שבט]] [[תש"י]] נפטר [[אדמו"ר הריי"צ]] וכשנה לאחר מכן, ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] קיבל על עצמו [[הרבי]] את נשיאות [[חב"ד]], בתחילה רצה הרבי לחבוש את השטריימל של [[אדמו"ר הריי"צ]], אך בפועל לא לבש את השטריימל אלא המשיך ללכת עם הקנייטש. חסידים מצביעים על כמה אפשרויות שבגללם כנראה הפסיק הרבי לחבוש את השטריימל, אפשרות ראשונה היא שכשנסתלק [[אדמו"ר הריי"צ]] [[הרבנית נחמה דינה]] תכננה להביא לרבי את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ כמתנה, אך הרבי רצה לקבל אותו בתור ירושה, ולא כמתנה ולכן לא קיבל אותו. עוד אפשרות שמעלים היא שאשת [[הרש"ג]] חפצה להעניק את השטריימל לבעלה הרש"ג, ולכן לא לכח אותו הרבי.
===אצל הרבי===
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[קבלת הנשיאות של הרבי]] נשאר השטריימל אצל [[הרבנית נחמה דינה]] ויש אומרים שבעקבות כך הרבי לא חבש את השטריימל בעת קבלת הנשיאות.


[[מזכיר]] [[הרבי]], הרב [[יהודה לייב גרונר|לייבל גרונר]] אמר במהלך אחד הראיונות אתו שלקראת [[י' שבט]] [[תש"ל]] לרגל 30 שנה לנשיאות הרבי קנו לו אנשי [[ירושלים]] שטריימל מיוחד, למחרת בבוקר אמר הרבי לרב גרונר {{ציטוטון|נעם דאס און גיב דאס צוריק צו זיי, זאל זיי נעמען צוריק קיין ירושלים}}{{הערה|קח את השטריימל ותחזיר אותו להם, שיחזירו אותו לירושלים}}. עוד סיפר הרב גרונר שכששאל אחד החסידים את הרבי דבר מה הנוגע לשטריימל, התבטא על כך הרבי ואמר {{ציטוטון|ס'וועט קומען א צייט אויף דעם אויכעט}}{{הערה|יגיע זמן גם לזה}}{{הערה|התפרסם בתכנית stump the rabbi}}.
[[מזכיר]] [[הרבי]], הרב [[יהודה לייב גרונר|לייבל גרונר]] אמר במהלך אחד הראיונות אתו{{הערה|התפרסם בתכנית [[stump the rabbi]]}} שלקראת [[י' שבט]] [[תש"ל]] לרגל 19 שנה לנשיאות הרבי קנו לו אנשי [[ירושלים]] שטריימל מיוחד, למחרת בבוקר אמר הרבי לרב גרונר {{ציטוטון|נעם דאס און גיב דאס צוריק צו זיי, זאל זיי נעמען צוריק קיין ירושלים}}{{הערה|קח את השטריימל ותחזיר אותו להם, שיחזירו אותו לירושלים}}. עוד סיפר הרב גרונר שכששאל אחד החסידים את הרבי דבר מה הנוגע לשטריימל, התבטא על כך הרבי ואמר {{ציטוטון|ס'וועט קומען א צייט אויף דעם אויכעט}}{{הערה|יגיע זמן גם לזה}}.


כמו כן הצייר החסידי ר' [[הענדל ליברמן]] היה נוהג לצייר ציורי חסידים, וע"פ בקשת [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] היה מתייעץ אתם בהקשר לציוריו{{הערה|מפי עדות אחד מבני משפחתו}}. פעם אחת בא אל הרבי ובקש ממנו אישור לצייר [[פארבריינגען]] עם הרבי כפי שהוא מבין, לאחר דינים ודברים אמר [[הרבי]] שיעשה את הציור {{ציטוטון|ווי ער פארשטייט}} (כפי שהוא מבין). לאחר זמן מה גמר את הציור, הוא צייר את הרבי חבוש בשטריימל מסוג קולפיק. כשהראה ר' הענדל לרבי את הציור אמר לו הרבי "הרי אני חבוש בכובע הזה"? -בהצביעו על הקנייטש שלבש, ור' [[הענדל ליברמן]] אמר לו "אבל אני רוצה אותך לבוש בכובע כזה" והצביע על השטריימל שצייר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=84670 ציור ● הרבי חובש 'קולפיק']}}..
כמו כן הצייר החסידי ר' [[הענדל ליברמן]] היה נוהג לצייר ציורי חסידים, וע"פ בקשת [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] היה מתייעץ אתם בקשר לציוריו{{הערה|מפי עדות אחד מבני משפחתו}}. פעם אחת בא אל הרבי ובקש ממנו אישור לצייר [[פארבריינגען]] עם הרבי כפי שהוא מבין, לאחר דינים ודברים אמר [[הרבי]] שיעשה את הציור {{ציטוטון|ווי ער פארשטייט}} (כפי שהוא מבין). לאחר זמן מה גמר את הציור, הוא צייר את הרבי חבוש בשטריימל מסוג קולפיק. כשהראה ר' הענדל לרבי את הציור אמר לו הרבי "הרי אני חבוש בכובע הזה"? -בהצביעו על הקנייטש שלבש, ור' [[הענדל ליברמן]] אמר לו "אבל אני רוצה אותך לבוש בכובע כזה" והצביע על השטריימל שצייר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=84670 ציור ● הרבי חובש 'קולפיק']}}.


כמו כן בשנים הראשונות לנשיאות [[הרבי]] הגיע אל הרבי ל[[יחידות]] אדמו"ר ידוע שהתגורר ב[[ארצות הברית]]. כשיצא האדמו"ר מפגישת ה[[יחידות]] עם [[הרבי]] סיפר בהתלהבות {{ציטוטון|אני מרמה את העולם בשטריימל שאני חובש, ואילו הליובאוויטשער מרמה את העולם בכובע שהוא חובש}}..
בשנים הראשונות ל[[קבלת הנשיאות של הרבי|נשיאות]], נכנס אל הרבי אדמו"ר ידוע שהתגורר ב[[ארצות הברית]] ל[[יחידות]]. כשיצא האדמו"ר מחדרו של הרבי, סיפר בהתלהבות {{ציטוטון|אני מרמה את העולם בשטריימל שאני חובש, ואילו הליובאוויטשער מרמה את העולם בכובע שהוא חובש}}.


מסופר{{הערה|'מקדש מלך' כרך ב' עמ' 391}} שפעם שאל אחד החסידים את ה[[רבי]] מדוע נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] לחבוש שטריימל לראשו, והרבי ענה ע"כ: {{ציטוטון|לאמירת מאמר חסידות – היה מבקש השטריימל, בעוד שאת השיחות – כמו גם בעת "יחידות" היה לראשו יארמולקע}}{{הערה|תורת מנחם כרך מח עמ' 122}}, מכך מובן ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יחס חשיבות רבה לשטריימל, ואף מתי שאמר [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] הקפיד לחבוש לראשו שטריימל.
מסופר{{הערה|'מקדש מלך' כרך ב' עמ' 391}} שפעם שאל אחד החסידים את ה[[רבי]] מדוע נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] לחבוש שטריימל לראשו, והרבי ענה על כך: {{ציטוטון|לאמירת מאמר חסידות – היה מבקש השטריימל, בעוד שאת השיחות – כמו גם בעת "יחידות" היה לראשו יארמולקע}}{{הערה|תורת מנחם כרך מח עמ' 122}}, מכך מובן ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יחס חשיבות רבה לשטריימל, ואף מתי שאמר [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] הקפיד לחבוש לראשו שטריימל.


==עניינו==
===כיום===
השטריימל הוא כובע שבתי שלובשים בשבתות וימים טובים, בדרך כלל גם החסידים שהולכים עם שטריימל בימי מחול מייחדים שטריימל מיוחד לשבת, הסיבה לכך היא מפני בשבת ניתן לעם ישראל כתר תורה, ולכן יש עניין ליחד כובע מיוחד עבור ה[[שבת]]{{הערה|פרי צדיק, חלק ב' לשושן פורים, אות א}}.
[[קובץ:מכירות תשלט.png|שמאל|ממוזער|250px|מכירת המצוות אצל הרבי, בצד שמאל נתן לראות את הגבאי המוכר כשלראשו שטריימל]]
כיום אין מנהג חסידי חב"ד לחבוש שטריימל, אך למרות זאת אצל [[הרבי]] היו פעמיים בשנה בהם בהוראתו של הרבי היו הגבאים ב[[770]] חובשים שטריימל לראשם. הפעם הראשונה הייתה בעת מכירת המצוות ב[[שבת בראשית]]{{הערה|[[אוצר מנהגי חב"ד]], תשרי, שצז-ח.}}. והפעם השנייה הייתה ב[[שבת]] [[פרשת משפטים]], שאז הורה הרבי לגבאי ארגון "קרן גמילות חסדים שומרי שבת" לחבוש שטריימל לראשו ולהכריז מתי והיכן תתקיים ה[[מלווה מלכה]] של הגמ"ח{{הערה|ראה [[אוצר מנהגי חב"ד]] אדר, וכן סוף מגילת אסתר שבהוצאת 'היכל מנחם' עמ' רלב-ג}}.
 
וב[[התוועדות]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ח]] התבטא על כך הרבי מפורשות, ואמר {{ציטוטון|וכרגיל בכל שנה – תינתן רשות הדיבור לגבאים שיסדרו את מכירת המצוות, לאחרי אמירת "לחיים" ואמירת "דבר-תורה", וכל זה – כנהוג – עם "שטריימל", שעל ידי-זה נעשה "א שטריימל איד"... דבר המדגיש שהוא למעלה מענייני חול, ומה שמתעסק ב"מכירת" המצוות, הרי זה רק מפני שמדובר אודות צרכי ציבור}}{{הערה|[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] תשמ"ח כרך א' עמ' 339}}.. עוד התבטאות אמר הרבי בשנת [[תש"נ]] בהקשר למעלה של השטריימל {{ציטוטון|וכרגיל – תהיה מכירת המצוות על ידי ה"גבאי", ובחבישת "שטריימל", להדגיש המעלה והחשיבות של המינוי ל"גבאות"}}{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"נ עמ' 85; [[התוועדויות]] תש"נ כרך א' עמ' 296}}..
 
הרבי התבטא אף בשנת [[תשמ"ח]] שלעתיד לבוא {{ציטוטון|יהיה גם ענין הציבור בתכלית השלימות, קהל גדול, כולם יחדיו, הן אלו שלובשים "שטריימל" בגשמיות והן אלו שלובשים "שטריימל" ברוחניות, ישובו הנה לארצנו הקדושה}}{{הערה|התוועדויות תשמ"ח כרך א' עמ' 339}}
 
ב[[המרפסת#י"ט כסלו תשנ"ג|י"ט כסלו תשנ"ג]] בין שלל ההצעות שהוצעו לרבי היה שיחבוש את השטריימל של [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עדות מא' התמימים ששהו שם}}.
 
===חסידים עם שטריימל===
<gallery>
קובץ:הגרח נאה והאדמור מבולגריה.jpg|ר' [[אברהם חיים נאה]]
קובץ:הרב שלמה זלמן הבלין.jpg|ר' [[שלמה זלמן הבלין]]
קובץ:אורנשטיין.jpg|ר' [[יצחק אביגדור אורנשטיין]]
קובץ:נחמן יוסף.jpg| ר' [[נחמן יוסף טברסקי]]
קובץ:ר זושא עם שטריימל.jpg|ר' [[זושא וילימובסקי]]
קובץ:בנימין זאב סגל.jpg|ר' [[בנימין זאב סגל]]
קובץ:יוסל בלוי.jpg|ר' [[יוסף ישראל בלוי]]
קובץ:צבי גרינוולד2.jpg|ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]]
קובץ:דוד זושא אלכסנדר קעניג .jpg|250px|שמאל|ממוזער|ר' [[אלכסנדר דוד זושא קעניג]]
</gallery>


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[מגבעת קנייטש]]
*[[מגבעת קנייטש]]
*[[קסקט]]
==לקריאה נוספת==
*'''מתי ומדוע הפסיקו חסידי חב"ד ללכת עם שטריימל? - סיפורו של השטריימל החב"די''' - [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1401, י' טבת תשע"א
*'''פארך חבוש עליך''', גליון 'המבשר תורני' ערב שבת פרשת נשא ה'תשפ"א
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.jdn.co.il/video/943255/ המנהג, השם ותהליך הייצור: סודות השטריימל נחשפים] באתר jdn
*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11461&CategoryID=1956 חבישת שטריימל בשבת ויום-טוב]''', מתוך מדור 'ניצוצי רבי' במוסף [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], באתר חב"ד.
*[https://col.org.il/news/132966 כשהרבי התבטא על השטריימל – "יבוא הזמן גם לזה.."] - {{COL}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


קטגוריה:לבושים חסידיים
[[קטגוריה:לבושים חסידיים]]

גרסה אחרונה מ־23:39, 31 באוגוסט 2024

שטריימל מסוג קולפיק שחבש אדמו"ר הריי"צ

שטריימל (בעברית מזנבת[1]) הוא מגבעת חסידית עשויה פרווה או זנב חיה[2] שמקורה במזרח אירופה, יש אומרים שהראשון שחבש שטריימל הוא הבעל שם טוב, ויש אומרים שחבשו אותו יהודי אירופה בעקבות גזירה שגזר אחד מהצארים. במשך הדורות גם חלק מחסידי חב"ד נהגו ללכת עם שטריימל, ובייחוד רבותינו נשיאינו, מנהג זה הופסק לבסוף לאחר שעלה הרבי לנשיאות.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהג שהשתרש ביהודי אירופה עוד מימי הבעל שם טוב היה חבישת שטריימל על הראש[3], ישנן מספר גרסאות לסיבה שבגללה החלו היהודים לחבוש שטריימל. גירסא ראשונה אומרת שחבישת השטריימל החלה בעקבות גזירתו של אחד מצארי רוסיה שאסר על היהודים להלך עם כיפה, ויהודי רוסיה שלא יכלו להשלים גזירה זו כרכו סביב כיפתם זנב חיה, וכך הסתירו את כיפתם והלכו איתה ללא מורא. כריכת הזנב מסביב לכיפה, עשתה רושם שלראשם של היהודים יש כובע מחמם שאותו נהגו הרבה מהרוסים לחבוש בתקופת החורף הקשה, וכך ניצלו היהודים מגזרתו של הצאר. [דרוש מקור] עוד גירסא אומרת שאת השטריימל החלו לחבוש מתלמידי הבעל שם טוב כדי להראות שאפשר לעשות את בירור הניצוצות אף מזנב חיה טמאה[3].

גירסא אחרת אומרת שהשטריימל היה לבוש כבוד שאותו נהגו ללבוש פריצים ואנשים חשובים בסביבות פולין, והיהודים אמצו את לבוש זה גם אליהם, ובמשך הדורות מנהג זה השתרש אצל רוב יהודי מזרח אירופה.[דרוש מקור]

משהו אחר שדומה לשטריימל הוא הספודיק, ספודיק הוא כובע שבדומה לשטריימל אף הוא עשוי מזנב חיה, אך הוא גבוה וצר יותר מהשטריימל. הספודיק היה כובעם של הקוזאקים, ובשל גזירת הלבוש נגזר על היהודים בפולין לחבוש את כובעם של הקוזאקים מנהג שנשתמר עד היום אצל חסידות פולין.[דרוש מקור]

עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

השטריימל הוא כובע שבתי שלובשים בשבתות וימים טובים, בדרך כלל גם החסידים שהולכים עם שטריימל בימי מחול מייחדים שטריימל מיוחד לשבת, הסיבה לכך היא מפני שבשבת ניתן לעם ישראל כתר תורה, ולכן יש עניין ליחד כובע מיוחד עבור השבת[4].

השטריימל בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחת סלונים בחברון חובשים לראשם שטריימל

בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק לרוב חסידי חב"ד היה שטריימל לראשם[5]. ואף אדמו"ר הזקן הקפיד במיוחד שבמניינו כל מי שיעלה לתורה יחבוש שטריימל לראשו[6].

אך מסוף תקופתו של אדמו"ר הצמח צדק חסידי חב"ד לא נהגו לרוב ללכת עם שטריימל, אלא הליכה עם שטריימל היה מנהג של הרבי ושל רבנים חשובים, אך היו גם מספר מועט של חסידים שהלכו עם שטריימל. עד לשנת תר"ד במקום שטריימל חסידי חב"ד חבשו לראשם מגבעת[7], ובשנת תר"ד גזר הצאר ניקלואי את גזירת הלבוש, בה גזר להחליף ולשנות את מלבושיהם של היהודים[8], וכך שינו החסידים את מגבעתם לקסקט.[דרוש מקור]

אך בקהילות חב"ד שהיו בשנים ההם בארץ ישראל מרבית החסידים היו הולכים עם שטריימל לראשם, הקהילות החב"דיות העיקריות שהלכו עם שטריימל הם הקהילות שהתקיימו בחברון ובירושלים. בירושלים נתן לראות גם היום את זקני אנ"ש כשלראשם שטריימל, מנהג שהתרש בחסידי חב"ד בארץ הקודש מזה דורות רבים.[דרוש מקור]

מספר חסידים שעברו לחב"ד מחסידויות פולין או מקהילות ירושלים, קיבלו מהרבי הוראה שלא לשנות את לבושם, כך שהם ממשיכים לחבוש לראשם שטריימל.[דרוש מקור]

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הצמח צדק עם שטריימל מיוחד אותו ירש מאדמו"ר הזקן
אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, השטריימל חבוש לראשו[9]

רבותינו נשיאנו, מאדמו"ר הזקן ועד לאדמו"ר הריי"צ היו הולכים עם שטריימל לראשם. אדמו"ר הזקן ייחס חשיבות רבה מאוד לחבישת השטריימל, דבר שהתבטא בעיקר במניין של אדמו"ר הזקן שבו בהוראתו כל מי שנקרא לעלות לתורה היה צריך לחבוש שטריימל, ואם לחסיד שנקרא לעלות לתורה לא היה שטריימל היה השמש מביא לו שטריימל מיוחד שיועד לשם כך[10], ובסיום קריאת התורה היה מחזיר את השטריימל למקומו.

פעם אחת התבלבל השמש בין השטריימלים והביא לעולה לתורה בטעות את השטריימל של אדמו"ר הזקן, בסיום הקריאה כשלקח אדמו"ר הזקן את השטריימל הוא שאל את השמש אם מישהו חבש אותו, כשענה לו שאכן כך ציווה עליו אדמו"ר הזקן לתפור ולפרום את השטריימל מחדש. בפועל לאחר כמה זמן נשרף השטריימל, וכשהכובען הגיע להגיד זאת לאדמו"ר הזקן הוא הקדימו ושאל האם השטריימל נשרף, כשענה הכובען שכן אמר אדמו"ר הזקן: אין דבר, לך לשלום[11].

אדמו"ר המהר"ש חבש תמיד שטריימל. אדמו"ר הריי"צ סיפר, שאביו אדמו"ר הרש"ב סיפר לו, אשר אדמו"ר המהר"ש היה לו ניגון מיוחד בשעת לבישת בגדי שבת בכלל והשטריימל בפרט, וכן ניגון מיוחד בשעה שהיה פושטם במוצאי שבת קודש[12].

עם זאת אדמו"ר המהר"ש הורה לבנו, אדמו"ר הרש"ב שילך עם שטריימל רק בליובאוויטש[13]. לעומת זאת אדמו"ר הריי"צ לא נהג ללכת עם שטריימל, אלא היה נוהג ללכת עם מגבעת. לקראת שבת החתן של הרבי והרבנית חבש אדמו"ר הריי"צ לראשונה ספודיק[14]. ובחודש טבת תרפ"ט נגלה אל אדמו"ר הריי"צ אביו אדמו"ר הרש"ב ואמר לו "מזל טוב על הכובע"[15] שירש מאביו, אדמו"ר הרש"ב. כשביקר בארץ ישראל, נגנב לו השטריימל בידי חסידים ירושלמים[דרוש מקור] ומאז חבש אדמו"ר הריי"צ שטריימל מסוג קולפיק.

בי' שבט תש"י הסתלק אדמו"ר הריי"צ וכשנה לאחר מכן, בי' שבט תשי"א, קיבל על עצמו הרבי את נשיאות חב"ד. בתחילה רצה הרבי לחבוש את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך בפועל לא עשה זאת (עקב סירובה של אחת מבנות המשפחה) והמשיך ללכת עם כובע קנייטש. ישנה גם דיעה[16] כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב אפרים יאלעס כי יחל לחבוש שטריימל. כן מסופר כי הרבי התבטא שאם יחבוש שטריימל - תיחלש השפעתו על יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות[17].

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ וקבלת הנשיאות של הרבי נשאר השטריימל אצל הרבנית נחמה דינה ויש אומרים שבעקבות כך הרבי לא חבש את השטריימל בעת קבלת הנשיאות.

מזכיר הרבי, הרב לייבל גרונר אמר במהלך אחד הראיונות אתו[18] שלקראת י' שבט תש"ל לרגל 19 שנה לנשיאות הרבי קנו לו אנשי ירושלים שטריימל מיוחד, למחרת בבוקר אמר הרבי לרב גרונר "נעם דאס און גיב דאס צוריק צו זיי, זאל זיי נעמען צוריק קיין ירושלים"[19]. עוד סיפר הרב גרונר שכששאל אחד החסידים את הרבי דבר מה הנוגע לשטריימל, התבטא על כך הרבי ואמר "ס'וועט קומען א צייט אויף דעם אויכעט"[20].

כמו כן הצייר החסידי ר' הענדל ליברמן היה נוהג לצייר ציורי חסידים, וע"פ בקשת הרבי והרבנית היה מתייעץ אתם בקשר לציוריו[21]. פעם אחת בא אל הרבי ובקש ממנו אישור לצייר פארבריינגען עם הרבי כפי שהוא מבין, לאחר דינים ודברים אמר הרבי שיעשה את הציור "ווי ער פארשטייט" (כפי שהוא מבין). לאחר זמן מה גמר את הציור, הוא צייר את הרבי חבוש בשטריימל מסוג קולפיק. כשהראה ר' הענדל לרבי את הציור אמר לו הרבי "הרי אני חבוש בכובע הזה"? -בהצביעו על הקנייטש שלבש, ור' הענדל ליברמן אמר לו "אבל אני רוצה אותך לבוש בכובע כזה" והצביע על השטריימל שצייר[22].

בשנים הראשונות לנשיאות, נכנס אל הרבי אדמו"ר ידוע שהתגורר בארצות הברית ליחידות. כשיצא האדמו"ר מחדרו של הרבי, סיפר בהתלהבות "אני מרמה את העולם בשטריימל שאני חובש, ואילו הליובאוויטשער מרמה את העולם בכובע שהוא חובש".

מסופר[23] שפעם שאל אחד החסידים את הרבי מדוע נהג אדמו"ר הריי"צ לחבוש שטריימל לראשו, והרבי ענה על כך: "לאמירת מאמר חסידות – היה מבקש השטריימל, בעוד שאת השיחות – כמו גם בעת "יחידות" היה לראשו יארמולקע"[24], מכך מובן שאדמו"ר הריי"צ יחס חשיבות רבה לשטריימל, ואף מתי שאמר מאמרי חסידות הקפיד לחבוש לראשו שטריימל.

כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכירת המצוות אצל הרבי, בצד שמאל נתן לראות את הגבאי המוכר כשלראשו שטריימל

כיום אין מנהג חסידי חב"ד לחבוש שטריימל, אך למרות זאת אצל הרבי היו פעמיים בשנה בהם בהוראתו של הרבי היו הגבאים ב770 חובשים שטריימל לראשם. הפעם הראשונה הייתה בעת מכירת המצוות בשבת בראשית[25]. והפעם השנייה הייתה בשבת פרשת משפטים, שאז הורה הרבי לגבאי ארגון "קרן גמילות חסדים שומרי שבת" לחבוש שטריימל לראשו ולהכריז מתי והיכן תתקיים המלווה מלכה של הגמ"ח[26].

ובהתוועדות שבת בראשית תשמ"ח התבטא על כך הרבי מפורשות, ואמר "וכרגיל בכל שנה – תינתן רשות הדיבור לגבאים שיסדרו את מכירת המצוות, לאחרי אמירת "לחיים" ואמירת "דבר-תורה", וכל זה – כנהוג – עם "שטריימל", שעל ידי-זה נעשה "א שטריימל איד"... דבר המדגיש שהוא למעלה מענייני חול, ומה שמתעסק ב"מכירת" המצוות, הרי זה רק מפני שמדובר אודות צרכי ציבור"[27].. עוד התבטאות אמר הרבי בשנת תש"נ בהקשר למעלה של השטריימל "וכרגיל – תהיה מכירת המצוות על ידי ה"גבאי", ובחבישת "שטריימל", להדגיש המעלה והחשיבות של המינוי ל"גבאות""[28]..

הרבי התבטא אף בשנת תשמ"ח שלעתיד לבוא "יהיה גם ענין הציבור בתכלית השלימות, קהל גדול, כולם יחדיו, הן אלו שלובשים "שטריימל" בגשמיות והן אלו שלובשים "שטריימל" ברוחניות, ישובו הנה לארצנו הקדושה"[29]

בי"ט כסלו תשנ"ג בין שלל ההצעות שהוצעו לרבי היה שיחבוש את השטריימל של הרבי הריי"צ[30].

חסידים עם שטריימל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מתי ומדוע הפסיקו חסידי חב"ד ללכת עם שטריימל? - סיפורו של השטריימל החב"די - שבועון כפר חב"ד, גיליון 1401, י' טבת תשע"א
  • פארך חבוש עליך, גליון 'המבשר תורני' ערב שבת פרשת נשא ה'תשפ"א

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ נקרא כך כי עשוי מזנב חיה
  2. ↑ לרוב שועל
  3. ↑ 3.0 3.1 ספר הזכרונות [לה"ק] חלק א' עמוד 284, בתחילת העמוד.
  4. ↑ פרי צדיק, חלק ב' לשושן פורים, אות א
  5. ↑ ראה סיפורי חסידים תורה סיפור רכג
  6. ↑ ראה בהרחבה בפסקה אצל רבותינו נשיאנו
  7. ↑ כיום לא ידוע איזו מגבעת הייתה לחסידים לפני גזירת הלבוש
  8. ↑ מה שגרם לחסידי חב"ד להחליף את הקפוטה בסירטוק
  9. ↑ קבלת האזרחות נעשתה בביתו של הרבי הריי"צ שב770, וחוקקו לשם כך חוק מיוחד בקונגרס, שיש אפשרות לקבלת אזרחות בבית, והרבי העיר על כך, שכשנשיא הדור צריך משהו, מחוקקים חוקים מיוחדים לשם כך!
  10. ↑ סיפורי חסידים תורה סיפור רכג
  11. ↑ שמועות וסיפורים, ר"נ כהן, ח"ב עמ' 442
  12. ↑ אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תמד
  13. ↑ ראה ב'המשפיע' (ירות"ו תשמ"ב) עמ' שב-שז
  14. ↑ ראה רשימות היומן עמ' קמט-קנ
  15. ↑ ראה הערה קודמת
  16. ↑ ראו ערך "לבוש חסידי", הערה 25 בשם ר' טוביה בלוי.
  17. ↑ ראו ערך "לבוש חסידי" הערה 27.
  18. ↑ התפרסם בתכנית stump the rabbi
  19. ↑ קח את השטריימל ותחזיר אותו להם, שיחזירו אותו לירושלים
  20. ↑ יגיע זמן גם לזה
  21. ↑ מפי עדות אחד מבני משפחתו
  22. ↑ ציור ● הרבי חובש 'קולפיק'
  23. ↑ 'מקדש מלך' כרך ב' עמ' 391
  24. ↑ תורת מנחם כרך מח עמ' 122
  25. ↑ אוצר מנהגי חב"ד, תשרי, שצז-ח.
  26. ↑ ראה אוצר מנהגי חב"ד אדר, וכן סוף מגילת אסתר שבהוצאת 'היכל מנחם' עמ' רלב-ג
  27. ↑ התוועדויות תשמ"ח כרך א' עמ' 339
  28. ↑ ספר השיחות תש"נ עמ' 85; התוועדויות תש"נ כרך א' עמ' 296
  29. ↑ התוועדויות תשמ"ח כרך א' עמ' 339
  30. ↑ עדות מא' התמימים ששהו שם
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שטריימל&oldid=710714"