פאולו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (38 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קהילת חב"ד| | {{קהילת חב"ד| | ||
|שם= פאולו | |שם= פאולו | ||
|תמונה=[[קובץ:770 ברזיל.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|בית חב"ד המרכזי (סנטראל) | |תמונה=[[קובץ:770 ברזיל.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בפאולו]] | ||
|כתובית=בית חב"ד המרכזי (סנטראל) | |כתובית=בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בפאולו | ||
|עיר= | |עיר=פאולו | ||
|מדינה=[[ברזיל]] | |מדינה=[[ברזיל]] | ||
|שכונה חב"דית= | |שכונה חב"דית= | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|רב הקהילה=הרב [[שמאי ענדע]] | |רב הקהילה=הרב [[שמאי ענדע]] | ||
|משפיע הקהילה= | |משפיע הקהילה= | ||
|מוסדות בקהילה=[[תומכי תמימים | |מוסדות בקהילה=[[תומכי תמימים פאולו]] | ||
[[אור מנחם ברזיל]] | [[אור מנחם ברזיל]] | ||
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שבתי אלפרין]] | |שלוחים מרכזיים=הרב [[שבתי אלפרין]] | ||
הרב [[יעקב בעגון]] | הרב [[יעקב בעגון]] | ||
|מספר בתי חב"ד=כ-20 | |מספר בתי חב"ד=כ-20 | ||
|מספר משפחות בקהילה=כ- | |מספר משפחות בקהילה=כ-200 | ||
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בברזיל]] | |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בברזיל]] | ||
}} | }} | ||
'''פאולו''' (בפורטוגזית: Paulo) היא העיר הגדולה ב[[ברזיל]] והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית. | '''פאולו''' (בפורטוגזית: Paulo) היא העיר הגדולה ב[[ברזיל]] והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית. | ||
הגיוון האתני בעיר הוא מהגדולים בתבל, הודות להמהגרים שהגיעו אליה מאירופה, מיפן, מסין, מקוריאה, מהמזרח התיכון ומעוד מדינות רבות. | הגיוון האתני בעיר הוא מהגדולים בתבל, הודות להמהגרים שהגיעו אליה מאירופה, מיפן, מסין, מקוריאה, מהמזרח התיכון ומעוד מדינות רבות. בנוסף לאוכלוסייה הוותיקה יותר של פורטוגזים, אפריקאים, אינדיאנים ובני מוצא מעורב. | ||
בנוסף | |||
בעיר שוכנת הקהילה היהודית הגדולה והמבוססת בברזיל, ומונה כ-100,000 נפש. | בעיר שוכנת הקהילה היהודית הגדולה והמבוססת בברזיל, ומונה כ-100,000 נפש. | ||
בעיר מתקיימת פעילות חב"דית עניפה המנוהלת על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]], ופועלים בה מוסדות לימוד, בתי חב"ד, וקהילה חב"דית המונה כ- | בעיר מתקיימת פעילות חב"דית עניפה המנוהלת על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]], ופועלים בה מוסדות לימוד, בתי חב"ד, וקהילה חב"דית המונה כ-200 משפחות. | ||
==שם העיר== | ==שם העיר== | ||
התרגום המילולי של שם העיר הוא "הקדוש פאולו" ומשום כך [[הרבי]] נמנע מלהשתמש בשם זה וקרא לה "פאולא", וכן ענה [[הרבי]] במכתב {{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר "ס. אואן" או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: "כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהיייתה ע"ד האות סמ"ך (שפי' וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'". | התרגום המילולי של שם העיר הוא "הקדוש פאולו" ומשום כך [[הרבי]] נמנע מלהשתמש בשם זה וקרא לה "פאולא", וכן ענה [[הרבי]] במכתב{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר "ס. אואן" או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: "כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהיייתה ע"ד האות סמ"ך (שפי' וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'". | ||
==התפתחות קהילת חב"ד בעיר== | ==התפתחות קהילת חב"ד בעיר== | ||
| שורה 36: | שורה 34: | ||
===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]=== | ===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]=== | ||
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל | '''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל הייתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. | ||
===בתקופת [[ | ===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ||
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים. | '''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים. | ||
| שורה 49: | שורה 47: | ||
בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]]. | בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]]. | ||
'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] | '''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] הייתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות". | ||
העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] | העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו. | ||
הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] בפאולו. | הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] בפאולו. | ||
'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק | '''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק הכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק הכט| הכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להצלחת שליחותם. | ||
===אצל הרבי=== | ===אצל [[הרבי]]=== | ||
'''[[תשי"א]]''' אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע | '''[[תשי"א]]''' אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע הייתה פאולו, כאשר כבר בשנת תשי"א הורה לרב [[צבי הירש חיטריק]] לצאת לשליחות ב[[פאולו]]. | ||
'''[[תשי"ג]]''' - הרב חיטריק ובני ביתו הגיעו לפאולו בשנת תשי"ג. הרב חיטריק פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו. | |||
הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות. | הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות. | ||
'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] לפאולו הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר. | '''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] לפאולו הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר. | ||
'''[[תשי"ט]]''' הרב צבי הירש בעגון | '''[[תשי"ט]]''' הרב צבי הירש בעגון הגיע לפאולו ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]]. | ||
'''[[תש"כ]]''' | '''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום. | ||
'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]]ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד. | '''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]] ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד. | ||
'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן). | '''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן). | ||
| שורה 76: | שורה 74: | ||
הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה. | הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה. | ||
'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר | '''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי. | ||
'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[ | '''[[תשכ"ז]]''' הרב [[לייבל זאיינץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם. | ||
מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בפאולו, | מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בפאולו, הייתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בפאולו והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום. | ||
==המחלוקות בעיר== | ==המחלוקות בעיר== | ||
למרבה הצער ישנם מחלוקות | למרבה הצער ישנם מחלוקות רבות בין השלוחים בעיר, הגיעו הדברים לידי כך שפעם שלח [[הרבי]] את הרב [[מענדל פוטרפס]] במיוחד כדי להשכין שלום בין השלוחים. ר' מענדל נסע, אך לא הצליח בשליחותו. כשחזר אל הרבי נכנס ל[[יחידות]] וכששאלו הרבי האם הצליח במשימתו, לא רצה לצער את הרבי ולא ענה. הרבי הבין שלא הצליח והתבטא בצער: '''"קצה נפשי ממחלוקות דפאולו"'''. | ||
וכששאלו הרבי האם הצליח במשימתו, לא רצה לצער את | |||
==שלוחים ובתי חב"ד בעיר== | ==שלוחים ובתי חב"ד בעיר== | ||
| שורה 90: | שורה 87: | ||
*הרב [[שבתי אלפרין]], בית חב"ד המרכזי. | *הרב [[שבתי אלפרין]], בית חב"ד המרכזי. | ||
*הרב יוסף יצחק אלפרין, בית חב"ד המרכזי. | *הרב יוסף יצחק אלפרין, בית חב"ד המרכזי. | ||
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי. | *הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי. | ||
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי. | *הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי. | ||
* הרב דניאל לנקרי, מנהל ארגון cteen בית חב"ד המכרזי | |||
* הרב אליהו סטיפלמן ,בית חב"ד המרכזי | |||
===רבני בתי כנסת וקהילות=== | ===רבני בתי כנסת וקהילות=== | ||
*הרב [[ | *הרב [[שמאי ענדע]], מרא דאתרא קהילת חב"ד ורב קהילת תפארת ליובאוויטש. | ||
*הרב [[לייבל זאיינץ]], רב בית הכנסת [[צעירי אגודת חב"ד ברזיל]]. | |||
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת "בית יעקב" בשכונת היז'נופוליס. | *הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת "בית יעקב" בשכונת היז'נופוליס. | ||
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס. | *הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס. | ||
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני" בשכונת היז'נופוליס. | *הרב [[דוד אזולאי]], רב קהילת "הר סיני" בשכונת היז'נופוליס. | ||
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס. | *הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס. | ||
===בתי חב"ד בעיר=== | ===בתי חב"ד בעיר=== | ||
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], בית חב"ד בשכונת איטאים. | *הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד בשכונת איטאים. | ||
*הרב אברהם טמזגי , בית חב"ד בשכונת איטאים | |||
*הרב שמואל שילדקרויט ,בית חב"ד איטאים | |||
*הרב גרשון גולדשטיין , בית חב"ד איטאים | |||
*הרב שלום שילדקרויט , מנהל בית חב"ד מועדון היבריקה, איטאים | |||
*הרב [[יעקב גרנשטט]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין, מנכ"ל מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] ויו"ר ארגון [[בני נח ברזיל]]. | *הרב [[יעקב גרנשטט]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין, מנכ"ל מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] ויו"ר ארגון [[בני נח ברזיל]]. | ||
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין. | *הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין. | ||
| שורה 110: | שורה 111: | ||
*הרב שלום דובער גוראריה, בית חב"ד בשכונת דאס וילאס. | *הרב שלום דובער גוראריה, בית חב"ד בשכונת דאס וילאס. | ||
*הרב דוד גולדברג, בית חב"ד בשכונת מורומבי. | *הרב דוד גולדברג, בית חב"ד בשכונת מורומבי. | ||
*הרב | *הרב [[אדי דוד כפיף]], בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה. | ||
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה. | *הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה. | ||
*הרב יצחק ברונר, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה. | *הרב [[יצחק ברונר]], בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה. | ||
*הרב נחמן סטולמן, בית חב"ד בעיר קאמפינאס. | *הרב נחמן סטולמן, בית חב"ד בעיר קאמפינאס. | ||
*הרב יוסף | *הרב [[יוסף בן זכרי]], בית חב"ד בשכונת פומפאיה. | ||
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית כנסת בית יעקב בשכונת פיניירוס. | *הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית כנסת בית יעקב בשכונת פיניירוס. | ||
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד בשכונת אלטו די פיניירוס. | *הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד בשכונת אלטו די פיניירוס. | ||
*הרב אריאל אנטבי, בית חב"ד בשכונת סנטנה ובית חב"ד למטייל. | *הרב [[אריאל אנטבי]], בית חב"ד בשכונת סנטנה ובית חב"ד למטייל. | ||
*הרב מנחם מענדל | *הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית. | ||
*הרב [[נח גנזבורג]], בית חב"ד לצעירים. | *הרב [[נח גנזבורג]], בית חב"ד לצעירים. | ||
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד בשכונת גרנז'ה ווינה, קוצ'יה. | *הרב [[שמעון ברנד]], בית חב"ד בשכונת גרנז'ה ווינה, קוצ'יה. | ||
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד בשכונת אנדרה. | *הרב יוסף טוויל, בית חב"ד בשכונת אנדרה. | ||
*הרב פרמן,מנהל בית חב"ד ז'רדים אמריקה. | |||
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]], מנהל בית חב"ד פרד'יזס. | |||
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרד'יזס. | |||
*הרב מענדי קלדרון, בית חב"ד פרד'יזס. | |||
===ראשי ארגונים חב"דיים=== | ===ראשי ארגונים חב"דיים=== | ||
| שורה 137: | שורה 142: | ||
===ישיבה ומכון סמיכה=== | ===ישיבה ומכון סמיכה=== | ||
ישיבת [[תומכי תמימים | ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] בראשות הרב [[שמאי ענדע]]. הכוללת ישיבה קטנה ומכון סמיכה ל[[תלמידים השלוחים]]. | ||
==רחובות== | |||
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעירייה דוד רוזן. | |||
*רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad) | |||
*רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora) | |||
*כיכר משיח נאו (בפורטוזית: Praça Mashiach now) | |||
*רחוב ליובאוויטש (בפורטוגזית: Rua lubavitch) | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 150: | שורה 162: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ברזיל]] | [[קטגוריה:ברזיל]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:15, 3 בנובמבר 2024
| פאולו | |
|---|---|
 בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בפאולו | |
| עיר | פאולו |
| מדינה | ברזיל |
| רב הקהילה | הרב שמאי ענדע |
| מוסדות | תומכי תמימים פאולו |
| שלוחים מרכזיים | הרב שבתי אלפרין
הרב יעקב בעגון |
| מספר בתי חב"ד | כ-20 |
| מספר משפחות בקהילה | כ-200 |
| קטגוריה:שלוחים בברזיל | |
פאולו (בפורטוגזית: Paulo) היא העיר הגדולה בברזיל והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית.
הגיוון האתני בעיר הוא מהגדולים בתבל, הודות להמהגרים שהגיעו אליה מאירופה, מיפן, מסין, מקוריאה, מהמזרח התיכון ומעוד מדינות רבות. בנוסף לאוכלוסייה הוותיקה יותר של פורטוגזים, אפריקאים, אינדיאנים ובני מוצא מעורב.
בעיר שוכנת הקהילה היהודית הגדולה והמבוססת בברזיל, ומונה כ-100,000 נפש.
בעיר מתקיימת פעילות חב"דית עניפה המנוהלת על ידי שלוחי הרבי, ופועלים בה מוסדות לימוד, בתי חב"ד, וקהילה חב"דית המונה כ-200 משפחות.
שם העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
התרגום המילולי של שם העיר הוא "הקדוש פאולו" ומשום כך הרבי נמנע מלהשתמש בשם זה וקרא לה "פאולא", וכן ענה הרבי במכתב[1] בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר התניא את שם העיר "ס. אואן" או לפחות בראשי תיבות: "כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהיייתה ע"ד האות סמ"ך (שפי' וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'".
התפתחות קהילת חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם השנים התפתחה בעיר קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.
קהילת חב"ד בעיר מרוכזת בשכונות ז'רדינס אמריקה שם ממוקם בית חב"ד המרכזי וכן מרכז צא"ח. ובשכונה היהודית היז'נופוליס שם פועלים בתי הכנסת "בית", תפארת ליובאוויטש, חי מנחם ועוד.
בתקופת אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
תר"ע ראשית התיישבות ליובאוויטש בפאולו ובברזיל הייתה בשנת תר"ע, כאשר שלח אדמו"ר הרש"ב את הרב שמואל נוביקוב לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כשוחט ובודק ומוהל, כעסקן ציבורי שיסד את בית הכנסת כנסת ישראל, מלמד תינוקות של בית רבן גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של יהודים במלחמת העולם הראשונה.
בתקופת אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
תר"צ, אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב לרב אליהו חיים אלטהויז וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור בברזיל וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.
תרצ"ג, התיישב חסיד נוסף בעיר פאולו בשם פנחס שלייף, הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם אדמו"ר הריי"צ אליו דיווח על יהדות ברזיל.
בהשתדלותו של הרב פנחס שלייף הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב משה זלמן לוין מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.
תרצ"ד התיישבה משפחת זאיאנץ בברזיל. כשראשון הגיע הרב שמחה יצחק זאיאנץ שלאחר לימודי השחיטה שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת שוחט בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את אדמו"ר הריי"צ מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו בפולין.
בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר ריו דה ז'נירו, כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב משה זלמן לוין והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כשוחט ובודק וכן מסר שיעורים בשולחן ערוך אדה"ז, גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף בליקוטי שיחות.
תש"ז תנופה משמעותית בהתיישבות חב"ד בברזיל הייתה בשנת תש"ז, כאשר התחיל השד"ר הרב יוסף וויינברג להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח החסידות בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".
העבודה העיקרית שעשה הרב ווינברג בברזיל הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת תומכי תמימים בארצות הברית ובכך להפכם לחסידים מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: יעקב בעגון, צבי אריה בעגון, מאיר זאיאנץ, מרדכי זאיאנץ, שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם שלוחים מסורים לעיר פאולו.
הרב וינברג אף ניסה בהוראת הרבי הריי"צ לפתוח ישיבת תומכי תמימים בפאולו.
תש"י גם בשנת תש"י בתקופה האחרונה של חיי חיותו של אדמו"ר הריי"צ בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי ברזיל כשהורה לרב משה יצחק הכט לנסוע לשליחות לברזיל, לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל הרבי לרב הכט פיסה ממטפחתו של אדמו"ר הריי"צ להצלחת שליחותם.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
תשי"א אחת מהערים הראשונות שהרבי שלח אליהם שלוחי קבע הייתה פאולו, כאשר כבר בשנת תשי"א הורה לרב צבי הירש חיטריק לצאת לשליחות בפאולו.
תשי"ג - הרב חיטריק ובני ביתו הגיעו לפאולו בשנת תשי"ג. הרב חיטריק פעל רבות בחינוך היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.
הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי בברזיל בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.
תשט"ו נשלח על ידי הרבי לפאולו הרב מרדכי זאיאנץ שייסד שם סניף של אגודת חסידי חב"ד שהפיח מחדש את רוח החסידות בקרב יהודי העיר.
תשי"ט הרב צבי הירש בעגון הגיע לפאולו ופעל שם על שחיטת ליובאוויטש.
תש"כ הרב צבי אריה בעגון התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב יעקב בעגון, עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום.
תשכ"ב גיסו של הרבי הרב שמריהו גוראריה יצא לביקור בברזיל ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.
תשכ"ג הרב שבתי אלפרין עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).
הרב חיים בנימיני עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.
תשכ"ו הרב חיים בנימיני הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "ישיבת מחנה ישראל" בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות בעלי תשובה שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.
תשכ"ז הרב לייבל זאיינץ בנו השלישי של הרב שמחה יצחק זאיאנץ סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות במבצע תפילין וכן הדפיס אלפי ספרי תניא בכל העולם.
מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בפאולו, הייתה בעיקר על ידי תלמידי ישיבת מחנה ישראל שבתום לימודם התיישבו בפאולו והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.
המחלוקות בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרבה הצער ישנם מחלוקות רבות בין השלוחים בעיר, הגיעו הדברים לידי כך שפעם שלח הרבי את הרב מענדל פוטרפס במיוחד כדי להשכין שלום בין השלוחים. ר' מענדל נסע, אך לא הצליח בשליחותו. כשחזר אל הרבי נכנס ליחידות וכששאלו הרבי האם הצליח במשימתו, לא רצה לצער את הרבי ולא ענה. הרבי הבין שלא הצליח והתבטא בצער: "קצה נפשי ממחלוקות דפאולו".
שלוחים ובתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית חב"ד המרכזי (סנטראל)[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שבתי אלפרין, בית חב"ד המרכזי.
- הרב יוסף יצחק אלפרין, בית חב"ד המרכזי.
- הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
- הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
- הרב דניאל לנקרי, מנהל ארגון cteen בית חב"ד המכרזי
- הרב אליהו סטיפלמן ,בית חב"ד המרכזי
רבני בתי כנסת וקהילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שמאי ענדע, מרא דאתרא קהילת חב"ד ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
- הרב לייבל זאיינץ, רב בית הכנסת צעירי אגודת חב"ד ברזיל.
- הרב יוסף דוד וויטמאן, רב בית הכנסת "בית יעקב" בשכונת היז'נופוליס.
- הרב ירחמיאל בלינוב, רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
- הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני" בשכונת היז'נופוליס.
- הרב יצחק משען, מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף יצחק שילדקרויט, מנהל בית חב"ד בשכונת איטאים.
- הרב אברהם טמזגי , בית חב"ד בשכונת איטאים
- הרב שמואל שילדקרויט ,בית חב"ד איטאים
- הרב גרשון גולדשטיין , בית חב"ד איטאים
- הרב שלום שילדקרויט , מנהל בית חב"ד מועדון היבריקה, איטאים
- הרב יעקב גרנשטט, בית חב"ד בשכונת ברוקלין, מנכ"ל מוסדות אור מנחם ויו"ר ארגון בני נח ברזיל.
- הרב מיכאל זאב טבצ'ניק, בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
- הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
- הרב שלום דובער גוראריה, בית חב"ד בשכונת דאס וילאס.
- הרב דוד גולדברג, בית חב"ד בשכונת מורומבי.
- הרב אדי דוד כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
- הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
- הרב יצחק ברונר, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
- הרב נחמן סטולמן, בית חב"ד בעיר קאמפינאס.
- הרב יוסף בן זכרי, בית חב"ד בשכונת פומפאיה.
- הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית כנסת בית יעקב בשכונת פיניירוס.
- הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד בשכונת אלטו די פיניירוס.
- הרב אריאל אנטבי, בית חב"ד בשכונת סנטנה ובית חב"ד למטייל.
- הרב מנחם מענדל ניסלביץ', בית חב"ד לקהילה הישראלית.
- הרב נח גנזבורג, בית חב"ד לצעירים.
- הרב שמעון ברנד, בית חב"ד בשכונת גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
- הרב יוסף טוויל, בית חב"ד בשכונת אנדרה.
- הרב פרמן,מנהל בית חב"ד ז'רדים אמריקה.
- הרב שניאור זלמן סלונים, מנהל בית חב"ד פרד'יזס.
- הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרד'יזס.
- הרב מענדי קלדרון, בית חב"ד פרד'יזס.
ראשי ארגונים חב"דיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
- הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
- הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
- הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.
מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוסדות ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
נוסדו על ידי הרב צבי אריה בעגון וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "ליובאוויטש". בית ספר לבנות "גני".
מוסדות אור מנחם[עריכה | עריכת קוד מקור]
נוסדו על ידי הרב יעקב גרנשטט והרב אריה ברוך בלוך וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "אור מנחם". בית ספר לבנות "אור מנחם".
ישיבה ומכון סמיכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישיבת תומכי תמימים פאולו בראשות הרב שמאי ענדע. הכוללת ישיבה קטנה ומכון סמיכה לתלמידים השלוחים.
רחובות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעירייה דוד רוזן.
- רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)
- רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)
- כיכר משיח נאו (בפורטוזית: Praça Mashiach now)
- רחוב ליובאוויטש (בפורטוגזית: Rua lubavitch)
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אדמו"רי חב"ד ויהדות בראזיל
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו
- הוקרה והצדעה לשלוחים לישראלים בס. פאולו
- הביקור בס. פאולו שהזכיר לרב עמאר את ילדותו במרוקו
- רבה של ירושלים ביקר בתלמוד תורה ליובאוויטש בס. פאולו
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429