יהודה זרחיה סגל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(18 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל''' (יליד שנת [[תרפ"ד]]), היה רב ואב"ד בקריית שלום בדרום [[תל אביב]].  
{{אין תמונה}}
 
הרב '''יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל''' ([[תרפ"ד]]-[[תשס"א]]), היה [[רב]] ואב"ד בקריית שלום ב[[תל אביב]]. שלח מכתבים רבים לרבי בענייני קבלה לצד נושאים פרטיים וזכה לקבל מענות, מהם שנדפסו באגרות קודש,בשמן ששון מחבריך, מנחם משיב נפשי וחלקם פורסמו על ידי בית המכירות תפארת.


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ"ד]] לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, שהיה מצאצאי [[השל"ה]] הקדוש.
בשנת [[תשי"ג]] נעשה לרב ואב"ד בקריית שלום בדרום תל אביב.
== עידוד מהרבי בעבודת הרבנות ==
{{חלונית
|כותרת=מאמרו על הרבי ב"שערים"
|תוכן=ב[[ט' ניסן]] [[תשל"ב]] פירסם מאמר ב"שערים" לקראת יום הולדת השבעים של הרבי, ובין השאר כתב:
"דברי חז"ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חב"ד הנה מרן אדמו"ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה [[סיביר]], ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד.
"זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש"ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, [[הרמב"ם]] והשו"ע וכו', הפסקים והשו"ת, [[הזוהר הקדוש]] וכתבי [[האר"י]] וגדולי המקובלים, הספרות החבדי"ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא"ח, גם מתלמידי בית חב"ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן.
"גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן הרבי עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי ה[[עולם הזה]], וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו.
"ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו"ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפלות המופנות אליו לחמיו אדמו"ר, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו"ר הוא הצנור, ודרכו מזרים הרבי את ברכתו ועצתו לחסידים".
ועוד כתב במאמר הנ"ל: "נדמה לנו שהנה אדמו"ר הגאון [[אדמו"ר הצמח צדק|בעל ה"צמח צדק"]] (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר"נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם [[אדמו"ר הזקן]] ועכי"א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה.
"כן גם אדמו"ר הגאון האמיתי שליט"א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב"ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל [[נפש]] יהודי מלכידה בידי ה[[סטרא אחרא]], מתוך [[אהבת ישראל]] אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד".}}


כאשר דיבר עימו הרב איסר יהודה אונטרמן בשנת [[תשי"ג]] בענין קבלת הרבנות בתל אביב, היו רבנים בסביבת שכונת קריית שלום שחששו שמינוי רב נוסף באזור יזיק לפרנסתם, ורצו להפריע למינוי. אביו ר' שפטיה הציע לו לכתוב על כך אל [[הרבי]] ולבקש ברכתו. כשנודע לרבנים על הברכה והעידוד שהתקבלו מיד מהרבי - ביטלו דעתם ועזרו לו לקבל המישרה להתבסס בשכונה ולהשפיע בכל האזור.
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ"ד]] לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, מצאצאי [[השל"ה]] הקדוש.  


באותו מכתב ברכה כותב אליו הרבי שרב בישראל צריך לדרוש מקהל עדתו עניינים של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] במעשה בפועל, ולא להסתפק בדרשות בעלמא. כמו-כן כותב לו אודות לימוד [[חת"ת]] (חומש [[תהילים]] ו[[תניא]]) בכל יום, כפי תקנת [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]].
בשנת [[תשי"ג]] נתמנה לרב ואב"ד בשכונת קריית שלום בדרום תל אביב.  


הוא דיווח לרבי על כל פעולותיו עד שכמעט ולא עבר חודש ולכל היותר חודשיים בלי שישלח דו"ח מפורט. כתוצאה מעבודתו המסודרת יש כיום אלפי משפחות שומרי תורה, וביניהם בני תורה רבים בשכונה זו.
ניהל קשרים הדוקים עם רבני [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], הרב [[יהושע זאב שוורצמן]], הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]], הרב [[לוי גרוסמן]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], והרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].


כמו-כן קיים קשרים הדוקים עם רבני חב"ד בתל אביב, הרב [[יהושע זאב שוורצמן]], (אביו של הרב רבי בערל שוורצמן שליט"א ראש ישיבת "בית התלמוד"), הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]], הרב [[לוי גרוסמן]] והרב [[שאול דב זיסלין]]. קשר מיוחד של לימוד תורה והתחזקות בדרכי החסידות, היה לו עם בן דודו של אביו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] (בעל "טבעות החושן" ו"נמוקי מלב"ם", ראש ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים).  
היו זמנים שמסר שיעורים במאמרי [[תורת החסידות]] בבית הכנסת "פועלי אגודת ישראל" בשכונת קריית שלום ב[[תל אביב]].


מספר אברכים חסידי חב"ד כיום, התקרבו אל הרבי ותורתו בזכות ששלח אותם לרבי. בתקופות שונות היה מוסר שעורי תורה בבית הכנסת פא"י בקריית שלום ובבית-הכנסת "יוצאי אירופה" ב[[ספר התניא]], ב"[[תורה אור]]", וב[[מאמר]]י וחידושי הרבי.
לא זכה לילדים.


== קשרי מכתביו עם הרבי ==
נפטר ב[[ט' אדר]] [[תשס"א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
[[אגרות קודש]] רבות זכה לקבל מהרבי במשך עשרות שנים, מלאות בהדרכה בהנהגת הרבנות בתל אביב. זאת בנוסף לתשובות וביאורים בעניינים שונים בהלכה וב[[חסידות]].


בא' [[טבת]] [[תשט"ו]] אישר הרבי את הודעתו כי קנה בית בתל אביב, ובירכו תוך שמבאר לו את עניין קניין הבית ברוחניות על פי חסידות.
== קשריו עם הרבי ==


בו' [[תשרי]] [[תשט"ז]] (אגרת ג'תתטו) ענה על שאלתו בהלכה בעניין אם מותר לתלמיד להזכיר שם רבו בצירוף תואר כבוד.  
זכה לקבל [[אגרות קודש]] רבות מה[[רבי]] במשך השנים, בענייני הנהגת הרבנות ב[[תל אביב]], ותשובות וביאורים בענייני [[הלכה]], ב[[חסידות]],קבלה ונושאים פרטיים.


בכ"א [[טבת]] [[תשט"ז]] (אגרת ד'מה) התפלא הרבי שאינו מזכיר במכתבו אם השתתף ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]].
בהזדמנויות רבות בספריו והרצאותיו השונות הזכיר ושיבח רבות את כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א והנה דוגמה אחת מיני רבות{{הערה|פירסם מאמרים בספרי הר המלך שיצאו לאור לרגל חגיגות סיום הרמב"ם}}:


באיגרת ד'שנב מהתאריך כ' [[אייר]] [[תשט"ז]] אישר הרבי בשמחה את ההודעה שהגאון קיבל פרס על חידושי תורה שכתב, וביאר על-פי תורה את עניין דפרס ושלא-על-מנת לקבל פרס, ועורר על פעולתו בהפצת תורה ויהדות בסביבתו, ועל דרך זה גם במכתב מיום א' [[שבט]] [[תשי"ח]] (אגרת ו'כז).
ב[[ט' ניסן]] בשנת [[תשל"ב]] כתב (בהקשר לשנת השבעים שחגג [[הרבי שליט"א]] בשנה זו) במאמרו בעיתון 'שערים':


בכ"ב [[מנחם אב]] [[תשט"ז]] (איגרת ד'תרמג) הודיע הרבי שיזכירהו כבקשתו על [[אזכיר על הציון|הציון]] ושאל אם הייתה לו הזדמנות להפגש ולשוחח בדברי תורה עם [[התלמידים השלוחים]] לארץ הקודש.  
"דברי חז"ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חבהנה מרן אדמו"ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה סיביר, ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד."


בשלהי [[אדר]] [[תשי"ז]] (איגרת ה'שכה) עוררו על לימוד החסידות, וענה על שאלתו בספר "חנוכת התורה" בעניין אחי [[יוסף]] שדנוהו ע"ש סופו שיצא ממנו ירבעם בן נבט.
"..זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש"ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, הרמב"ם והשווכו', הפסקים והשו"ת, הזוהר הקדוש וכתבי האר"י וגדולי המקובלים, הספרות החבדי"ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא"ח, גם מתלמידי בית חב"ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן."


ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ז]] (איגרת ה'תשמב) עודדו להדפיס ספר מדריך לנשואין עם כל פרטי הדינים על-פי הפוסקים האחרונים, עם כל השאלות שהתעוררו בתקופתנו.  
"גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן הרבי עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי העולם הזה, וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו."


ב[[י"א סיון]] [[תשי"ח]] ביאר לו את פתגם [[הבעש"ט]] שכל ענין של [[לימוד התורה]] צריך להיות קשור עם [[אהבת ישראל]].  
ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו"ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפילות המופנות אליו לחמיו אדמו"ר, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו"ר הוא הצנור, ודרכו מזרים הרבי את ברכתו ועצתו לחסידים".


באגרת ו'תרלא מיום [[ו' טבת]] [[תשי"ט]] ענה על שאלותיו בספר תורה אור.  
ועוד כתב במאמר הנ"ל: "נדמה לנו שהנה אדמו"ר הגאון אדמו"ר הצמח צדק - בעל ה"צמח צדק" (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר"נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם אדמו"ר הזקן ועכי"א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה."


ב[[י"ד שבט]] [[תש"כ]] (איגרת ז'קצב) אישר הודעתו אודות [[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] וביאר עניין האור שבתורה ושבכוחו של יהודי להוסיף בתורה על ידי חידושיו.
"..כן גם אדמו"ר הגאון האמיתי שליט"א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב"ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל נפש יהודי מלכידה בידי הסטרא אחרא, מתוך אהבת ישראל אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד".


במכתב מיום [[ח' כסלו]] [[תשכ"ג]] (איגרת ח'תקנו), ענה הרבי על שאלתו "בשו"ע יו"ד סו"ס רמ"ב: אם היית כ[[משה]], אמר ר"ע מלקין אותו". הוא הקשה על זה ממאמרי חז"ל המוכיחים שאפשר להגיע לדרגת משה רבנו, והרי ענה באריכות, תוך שהוא נוגע גם בביאור דרגתו של [[מלך המשיח]] שעליו נאמר "ונשא ממשה".
==מכתביו אל הרבי==
אגרות הרבי אל הרב סגל מתועדות בכרכי אגרות קודש ובספרים שמן ששון מחבריך ומנחם משיב נפשי. אגרות נוספות ומכתבים מאת רבי יהודה זרחיה סגל, ששלח אל הרבי מליובאוויטש נחשפו בשנת תשפ"ה בבית המכירות תפארת.


== הקדמתו לספר "כבודה של תורה" ==
הרב סגל כתב כל חייו אל הרבי מליובאוויטש כתלמיד הכותב אל רבו המובהק. הרב סגל היה קשור אל הרבי, בעבותות אהבה, בקשר נשמתי עליון ונשגב.
בשנת [[תשמ"ג]] כתב בהקדמה לחידושי-תורה שמסר לספר "כבודה של תורה", שיצא בתל-אביב לכבוד הרבי: "מוקדש לרבי עטרת ראשנו, פאר הדור העמוד הימיני נר ישראל, הגאון האמיתי מורה הדור המלמד דעת ה' לכל דורנו, שזכה להניף את הדור כלפי מעלה, בהגיעו לגבורות. השי"ת יחזקהו ויאמצהו לאורך ימים וינחהו במעגלי צדק".
ההתכתבות במכתבים היו בעניינים אישיים של הרב סגל, בענייני הרבנות הראשית בכלל ורבנות תל אביב בפרט, בענייני ציבור, ובעיקר בחידושי תורה בהלכה ואגדה, חסידות קבלה ועבודת ה', ומעל הכל בענייני סוד ה' ליראיו מענייני נשמות, עלייתם, תיקונם והתגלותם.


ב"כבודה של תורה" חלק ג' [[תשמ"ו]] שיבח את [[תקנת הרמב"ם]] היומי.
להלן מספר ציטוטים חלקיים מהמכתבים שנחשפו בתפארת בחודש כסלו תשפ"ה, המראים את הקשר הנשמתי שהיה להרב סגל עם הרבי: "היום יום הולדתי, וכדרכי בכל שנה כן השנה אני כ' לאדמו"ר שלי', ובכל שנה כתב אלי: 'לסדר כפי הנצרך באותו יום', ולא ידעתי בכל שנה אל מה ירמזון מליו הק'… ואיני מבין הרמזים בחלומות כו', ואם יש לאדמו"ר שליט"א הרשות להדריך אותי ובצורה שאוכל לקבל" (שושן פורים תשכ"ד); "אתחנן אל כ"ק לזכות אותי להתעורר כראוי ולהעלותי מדרגה לדרגה… והן כמה וכמה פעמים ראיתי כ"ק מעוררני בחלומותי… ובפרט שהוא מזכה ישראל להיות עטורים במוחין דתפילין… ואימתי יהא הארה הזה שידבקו ישראל בשכינתא" (י' שבט תשכ"ט); "שלום עליך רבי ומורי, ואקוה גם 'אבי אבי', אבי ואמי. אשמח אם אדע כי המכתבים ששלחתי הגיעו, כי יש חששות כבדים, ומשה רעיא מהימנא חס על הצאן" (תמוז תשל"ד ?); "למנהיג דורנו ופארו עמודא דנהורא בכל פנות תבל אדמו"ר מרן הגאון האמיתי כקש"ת בגלוי ובסתר בנגלה ובנסתר שליט"א. כתלמיד זעיר לרבו אברכנהו…
ויזכה להמנות בין שבעה הרועים ושמונה נסיכי אדם… בחבורתם… ומשיח הוא זה שבו בוחר השי"ת ברגע הנחוץ ומשרה עליו פתאום רוח הקודש… ומקויים בו ונחה עליו רוח ד'… " (סיון תשמ"ט).  


בקובץ הנ"ל חלק ד' בשנת [[תשמ"ח]] שנדפס לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]], כתב: "רבנו אדמוהגאון מליובאוויטש שליט"א, שניחון בכושר מנהיגות עצום חד בדרא לנווט את בעיות הדור השונות. וכן את הבעיות האישיות של כל הפונים אליו. הוא מתגלה בהדרו ולצערנו גם תוך כאבו, בהתגברו על האבל על הרבנית החסודה נוות ביתו.. כשהוא מתעלה מעל הכל.. ויכול להתנחם בכל המון החסידים שדבוקים בו".
לצרור המכתבים שלפנינו מצורף מכתב, משבט תשט"ו, ששלח לידידו רבי ברוך שלמה רבינוביץ, בו מספר בהרחבה על משרת הרבנות שקיבל כבר בשנת תשי"ג. בעמוד האחורי הוא מספר דברים מופלאים על השידוך שלו. בין הדברים הוא מספר לו דבר פלא:
"גם פלא שמרן האדמו"ר מליובאוויטש נ"י כתב לי מכתב מזל טוב תיכף ומיד אחר הארוסין מבלי שהודעתי לו"{{הערה|בית המכירות תפארת, מכירת ה' טבת תשפ"ה}}.


== הקדמתו לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ==
== ספריו ==
בראש חידושי-תורה שמסר ב[[תשמ"ט]] לספר "כבוד חכמים - עטרת פז", כתב: "מוקדש ליום הולדת כ"ק עטרת ראשנו, עמוד הימיני של הדור אדמו"ר שליט"א. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. "המלך" כבר פירשו חז"ל ([[גיטין]] סב, א) "מאן מלכי רבנן" ע"ש. ואנו תפלה להשי"ת שיוסיף למלך זה בתורה ובחסידות, שנים טובות. ולאיזה סוג שנים אנו מייחלים? על זה עונה סיפא דקרא "שנותיו כמו דור ודור". שנים משובחות של פעילות טובה ותקינה. כאלה שמקיימים בכל דור ודור את היהדות.
* '''צמח יהודה''' – על הש"ס והשולחן ערוך (ה' כרכים)
* '''משפטי החן''' – על התורה
* '''דורשי ה' ''' – מוסר
* '''ראשית העבודה''' – מוסר וחסידות
* '''חידושי רבי יהודה זרחיה''' - על הש"ס


"ויד ה' נטויה על הגאונים הפעילים האלה, ששרשרת הדורות מהר סיני ואילך תקבל עליה עול מלכות שמים באהבה, ללמוד וללמד ולקיים כל מצוותיה של תורה. ובימיו ובימינו תשרה ה[[שכינה]] בבית המקדש ויקוימו יעודי הנביאים אמן.. ומהמקום נבקש סיוע תמיד שנמצא חן וחסד לפניו, ואורך ימים טובים לכ"ק עטרת ראשנו מנהיגנו הגאון האמיתי אדמו"ר שליט"א, שלא רבים יחכמו להבין אף אפס קצות ארחותיו הקדושים. ויזכהו השי"ת עוד רבות בשנים להוסיף להנחותנו, ובימיו ובימינו יבוא גואל צדק אכי"ר".
==לקריאה נוספת==
* בית המכירות תפארת, מכירת ה' טבת תשפ- מכתבי הרב סגל זצ"ל אל הרבי
* כפר חב"ד 2089
* מסכת חייו וקשריו עם הרבי של הרב יהודה זרחיה סגל - [[שמן ששון מחבריך]] חלק ג' ע' 151-160
* יחידויות ואגרות מהרבי - בסוד שיח ע' 260
*אגרות של הרבי אל הרב יהודה זרחיה סגל - מנחם משיב נפשי ע' 632-635


== תשובת הרבי "לבדוק את התפילין" ==
===מאמרי הרב סגל בפרסומים חב"דיים===
באחד השנים חלה וחש בלבו. כאשר שכב ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] בא לבקרו הרה"ח [[יוסף גרליצקי]]. הוא ביקש מהרב גרליצקי שיכתוב עבורו [[פ"נ]] אל הרבי להזכירו לרפואה שלימה. התשובה שהגיעה מהרבי הייתה שהרב שליט"א ימסור לבדיקה את ה[[תפילין]] שלו, והרבי מוסיף שהוא מבקש להודיע לו את תוצאות הבדיקה.
* כבוד חכמים עטרת פז ע' שעב
*הר המלך א, ג, ד, ה, ו, ז, ח


כאשר שמע זאת הרב סגל הוא התפלא מאד, מכיון שקנה זמן קצר לפני זה [[תפילין]] חדשות - שני זוגות [[רש"י]] ור"ת, וכתב את הפרשיות אצל סופר מומחה ונודע, ומסרם פעמיים להגהה. הוא נתן את התפילין לרב גרליצקי שימסרם לבדיקה, ונמצא פסול במילה "לבבך", עד שהיה צורך להחליף את הפרשיות.
==קישורים חיצוניים==
* [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=615 למפתח אגרות קודש שקיבל מהרבי שליט"א] באתר [[היברו בוקס]]


[[קטגוריה:רבנים|סגל יהודה]]
{{מיון רגיל:סגל, יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]

גרסה אחרונה מ־08:28, 19 בדצמבר 2024

הרב יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל (תרפ"ד-תשס"א), היה רב ואב"ד בקריית שלום בתל אביב. שלח מכתבים רבים לרבי בענייני קבלה לצד נושאים פרטיים וזכה לקבל מענות, מהם שנדפסו באגרות קודש,בשמן ששון מחבריך, מנחם משיב נפשי וחלקם פורסמו על ידי בית המכירות תפארת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בירושלים בשנת תרפ"ד לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, מצאצאי השל"ה הקדוש.

בשנת תשי"ג נתמנה לרב ואב"ד בשכונת קריית שלום בדרום תל אביב.

ניהל קשרים הדוקים עם רבני חב"ד בתל אביב, הרב יהושע זאב שוורצמן, הרב אלכסנדר סענדר יודאסין, הרב לוי גרוסמן, הרב שאול דובער זיסלין, והרב משה אריה לייב שפירא ראש ישיבת תורת אמת בירושלים.

היו זמנים שמסר שיעורים במאמרי תורת החסידות בבית הכנסת "פועלי אגודת ישראל" בשכונת קריית שלום בתל אביב.

לא זכה לילדים.

נפטר בט' אדר תשס"א ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

זכה לקבל אגרות קודש רבות מהרבי במשך השנים, בענייני הנהגת הרבנות בתל אביב, ותשובות וביאורים בענייני הלכה, בחסידות,קבלה ונושאים פרטיים.

בהזדמנויות רבות בספריו והרצאותיו השונות הזכיר ושיבח רבות את כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א והנה דוגמה אחת מיני רבות[1]:

בט' ניסן בשנת תשל"ב כתב (בהקשר לשנת השבעים שחגג הרבי שליט"א בשנה זו) במאמרו בעיתון 'שערים':

"דברי חז"ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חב"ד הנה מרן אדמו"ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה סיביר, ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד."

"..זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש"ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, הרמב"ם והשו"ע וכו', הפסקים והשו"ת, הזוהר הקדוש וכתבי האר"י וגדולי המקובלים, הספרות החבדי"ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא"ח, גם מתלמידי בית חב"ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן."

"גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן הרבי עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי העולם הזה, וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו."

ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו"ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפילות המופנות אליו לחמיו אדמו"ר, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו"ר הוא הצנור, ודרכו מזרים הרבי את ברכתו ועצתו לחסידים".

ועוד כתב במאמר הנ"ל: "נדמה לנו שהנה אדמו"ר הגאון אדמו"ר הצמח צדק - בעל ה"צמח צדק" (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר"נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם אדמו"ר הזקן ועכי"א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה."

"..כן גם אדמו"ר הגאון האמיתי שליט"א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב"ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל נפש יהודי מלכידה בידי הסטרא אחרא, מתוך אהבת ישראל אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד".

מכתביו אל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרות הרבי אל הרב סגל מתועדות בכרכי אגרות קודש ובספרים שמן ששון מחבריך ומנחם משיב נפשי. אגרות נוספות ומכתבים מאת רבי יהודה זרחיה סגל, ששלח אל הרבי מליובאוויטש נחשפו בשנת תשפ"ה בבית המכירות תפארת.

הרב סגל כתב כל חייו אל הרבי מליובאוויטש כתלמיד הכותב אל רבו המובהק. הרב סגל היה קשור אל הרבי, בעבותות אהבה, בקשר נשמתי עליון ונשגב. ההתכתבות במכתבים היו בעניינים אישיים של הרב סגל, בענייני הרבנות הראשית בכלל ורבנות תל אביב בפרט, בענייני ציבור, ובעיקר בחידושי תורה בהלכה ואגדה, חסידות קבלה ועבודת ה', ומעל הכל בענייני סוד ה' ליראיו מענייני נשמות, עלייתם, תיקונם והתגלותם.

להלן מספר ציטוטים חלקיים מהמכתבים שנחשפו בתפארת בחודש כסלו תשפ"ה, המראים את הקשר הנשמתי שהיה להרב סגל עם הרבי: "היום יום הולדתי, וכדרכי בכל שנה כן השנה אני כ' לאדמו"ר שלי', ובכל שנה כתב אלי: 'לסדר כפי הנצרך באותו יום', ולא ידעתי בכל שנה אל מה ירמזון מליו הק'… ואיני מבין הרמזים בחלומות כו', ואם יש לאדמו"ר שליט"א הרשות להדריך אותי ובצורה שאוכל לקבל" (שושן פורים תשכ"ד); "אתחנן אל כ"ק לזכות אותי להתעורר כראוי ולהעלותי מדרגה לדרגה… והן כמה וכמה פעמים ראיתי כ"ק מעוררני בחלומותי… ובפרט שהוא מזכה ישראל להיות עטורים במוחין דתפילין… ואימתי יהא הארה הזה שידבקו ישראל בשכינתא" (י' שבט תשכ"ט); "שלום עליך רבי ומורי, ואקוה גם 'אבי אבי', אבי ואמי. אשמח אם אדע כי המכתבים ששלחתי הגיעו, כי יש חששות כבדים, ומשה רעיא מהימנא חס על הצאן" (תמוז תשל"ד ?); "למנהיג דורנו ופארו עמודא דנהורא בכל פנות תבל אדמו"ר מרן הגאון האמיתי כקש"ת בגלוי ובסתר בנגלה ובנסתר שליט"א. כתלמיד זעיר לרבו אברכנהו… ויזכה להמנות בין שבעה הרועים ושמונה נסיכי אדם… בחבורתם… ומשיח הוא זה שבו בוחר השי"ת ברגע הנחוץ ומשרה עליו פתאום רוח הקודש… ומקויים בו ונחה עליו רוח ד'… " (סיון תשמ"ט).

לצרור המכתבים שלפנינו מצורף מכתב, משבט תשט"ו, ששלח לידידו רבי ברוך שלמה רבינוביץ, בו מספר בהרחבה על משרת הרבנות שקיבל כבר בשנת תשי"ג. בעמוד האחורי הוא מספר דברים מופלאים על השידוך שלו. בין הדברים הוא מספר לו דבר פלא: "גם פלא שמרן האדמו"ר מליובאוויטש נ"י כתב לי מכתב מזל טוב תיכף ומיד אחר הארוסין מבלי שהודעתי לו"[2].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • צמח יהודה – על הש"ס והשולחן ערוך (ה' כרכים)
  • משפטי החן – על התורה
  • דורשי ה' – מוסר
  • ראשית העבודה – מוסר וחסידות
  • חידושי רבי יהודה זרחיה - על הש"ס

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית המכירות תפארת, מכירת ה' טבת תשפ"ה - מכתבי הרב סגל זצ"ל אל הרבי
  • כפר חב"ד 2089
  • מסכת חייו וקשריו עם הרבי של הרב יהודה זרחיה סגל - שמן ששון מחבריך חלק ג' ע' 151-160
  • יחידויות ואגרות מהרבי - בסוד שיח ע' 260
  • אגרות של הרבי אל הרב יהודה זרחיה סגל - מנחם משיב נפשי ע' 632-635

מאמרי הרב סגל בפרסומים חב"דיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כבוד חכמים עטרת פז ע' שעב
  • הר המלך א, ג, ד, ה, ו, ז, ח

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. פירסם מאמרים בספרי הר המלך שיצאו לאור לרגל חגיגות סיום הרמב"ם
  2. בית המכירות תפארת, מכירת ה' טבת תשפ"ה