חיים מנחם שלמה דרוק: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים" ב־"קטגוריה:אישים בירושלים") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (16 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''חיים מנחם שלמה דרוק''' היה גאון חסידי, מתלמידיו הקרובים של הגאון ר' [[איסר זלמן מלצר]], מחסידי חב"ד, וממתפללי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק']] | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''חיים מנחם שלמה דרוק''' ([[תר"פ]] - [[ח' באדר]] [[תשמ"ג]]) היה גאון חסידי, מתלמידיו הקרובים של הגאון ר' [[איסר זלמן מלצר]], מחסידי חב"ד, וממתפללי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק']] ב[[שכונת מאה שערים]] ב[[ירושלים]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
בשנת [[תשט"ז]] פרסם את ספרו 'אורות חיים' העוסק בליבון הלכתי של דיני [[בין השמשות]], שזכה להסכמות נלהבות מכל גדולי ירושלים{{הערה|תשובה הלכתית מהרבי עם הערות לספר נדפס באגרות קודש חלק י"א עמוד י'.}} זכה בספר זה לעידודו הרב של הרבי ובהדרכה ועזרה וקשר [[מכתבים]] שוטף אודות ספר זה. | בשנת [[תשט"ז]] פרסם את ספרו 'אורות חיים' העוסק בליבון הלכתי של דיני [[בין השמשות]], שזכה להסכמות נלהבות מכל גדולי ירושלים{{הערה|תשובה הלכתית מהרבי עם הערות לספר נדפס באגרות קודש חלק י"א עמוד י'.}} זכה בספר זה לעידודו הרב של הרבי ובהדרכה ועזרה וקשר [[מכתבים]] שוטף אודות ספר זה. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת בתיה פריידא בת ר' משה אהרן גולומב, התיישב ב[[שכונת מאה שערים]], והחל להתפלל בקביעות ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] 'אהל יצחק' הסמוך לביתו, ובעקבות המפגש עם חסידי [[חב"ד]] הפך בעצמו לחסיד נלהב. | לאחר נישואיו עם רעייתו מרת בתיה פריידא בת ר' [[משה אהרן גולומב]], התיישב ב[[שכונת מאה שערים]], והחל להתפלל בקביעות ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] 'אהל יצחק' הסמוך לביתו, ובעקבות המפגש עם חסידי [[חב"ד]] הפך בעצמו לחסיד נלהב. | ||
במשך השנים זכה לקשר קרוב עם הרבי שהתבטא בעיקר על ידי מכתבים, ואף זכה לבקר אצל הרבי בי"ט כסלו תשמ"ב, ולשוחח עם הרבי באופן אישי בין השיחות בשעת ההתוועדות. | |||
משפחתו וצאצאיו נמנים אף הם על חסידי חב"ד. | |||
לאורך השנים מסר שיעורים בישיבת 'עץ חיים', בבית המדרש הגבוה להוראה 'בית גבול', ובשנותיו האחרונות, מסר שיעורים בהלכה בכולל 'זאב דב' שנוסד על ידי הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] [[רב]] שכונת 'הגבעה הצרפתית' ב[[ירושלים]]. | לאורך השנים מסר שיעורים בישיבת 'עץ חיים', בבית המדרש הגבוה להוראה 'בית גבול', ובשנותיו האחרונות, מסר שיעורים בהלכה בכולל 'זאב דב' שנוסד על ידי הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] [[רב]] שכונת 'הגבעה הצרפתית' ב[[ירושלים]]. | ||
| שורה 21: | שורה 26: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, ר' [[יהודה אריה לייב דרוק]] שימש כ[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים לוד]] | |||
*בתו, בת שבע אשת ר' שמעון וינשטוק | *בתו, בת שבע אשת ר' שמעון וינשטוק | ||
*בתו, מלכה אשת ר' משה לייב, [[ירושלים]] | *בתו, מלכה אשת ר' משה לייב, [[ירושלים]] | ||
| שורה 27: | שורה 32: | ||
*בנו, ר' קלמן דרוק | *בנו, ר' קלמן דרוק | ||
*בנו, ר' מיכאל לייב (לייבל) דרוק, ירושלים | *בנו, ר' מיכאל לייב (לייבל) דרוק, ירושלים | ||
*בנו, ר' אברהם גד דרוק - מחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]], ירושלים | *בנו, ר' [[אברהם גד דרוק]] - מחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]], ירושלים | ||
*בנו, ר' שאול דרוק | *בנו, ר' שאול דרוק | ||
*בתו, שרה אשת ר' גדליה טויסיג | *בתו, שרה אשת ר' גדליה טויסיג | ||
*בנו, ר' יוסף דרוק | *בנו, ר' [[יוסף דרוק]] | ||
*חתנו, ר' אשר יעקובזון | *חתנו, ר' אשר יעקובזון | ||
*בתו, מרת אסתר גוטליב | *בתו, מרת אסתר גוטליב | ||
*בתו, ברכה רבקה אשת ר' אליהו סימון | *בתו, ברכה רבקה אשת ר' אליהו סימון | ||
*בנו, ר' בנימין דרוק - מחנך | *בנו, ר' [[בנימין דרוק]] - מחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בירושלים | ||
*בתו, קרן אשת ר' משה דוד קליין | *בתו, קרן אשת ר' משה דוד קליין | ||
| שורה 42: | שורה 47: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:דרוק, חיים מנחם שלמה}} | {{מיון רגיל:דרוק, חיים מנחם שלמה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:57, 24 ביולי 2024
הרב חיים מנחם שלמה דרוק (תר"פ - ח' באדר תשמ"ג) היה גאון חסידי, מתלמידיו הקרובים של הגאון ר' איסר זלמן מלצר, מחסידי חב"ד, וממתפללי בית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק' בשכונת מאה שערים בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תר"פ בירושלים עיה"ק לאביו ר' בנימין דרוק (שהיה מקורב לרבי הריי"צ) ולאמו מרת בת שבע, והתייתם בגיל צעיר, ובשל כך גדל על ברכי סבו.
בצעירותו למד בישיבת 'עץ חיים' בירושלים אצל הגאון איסר זלמן מלצר ונמנה על תלמידיו הקרובים.
בשנת תשט"ז פרסם את ספרו 'אורות חיים' העוסק בליבון הלכתי של דיני בין השמשות, שזכה להסכמות נלהבות מכל גדולי ירושלים[1] זכה בספר זה לעידודו הרב של הרבי ובהדרכה ועזרה וקשר מכתבים שוטף אודות ספר זה.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת בתיה פריידא בת ר' משה אהרן גולומב, התיישב בשכונת מאה שערים, והחל להתפלל בקביעות בבית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק' הסמוך לביתו, ובעקבות המפגש עם חסידי חב"ד הפך בעצמו לחסיד נלהב.
במשך השנים זכה לקשר קרוב עם הרבי שהתבטא בעיקר על ידי מכתבים, ואף זכה לבקר אצל הרבי בי"ט כסלו תשמ"ב, ולשוחח עם הרבי באופן אישי בין השיחות בשעת ההתוועדות.
משפחתו וצאצאיו נמנים אף הם על חסידי חב"ד.
לאורך השנים מסר שיעורים בישיבת 'עץ חיים', בבית המדרש הגבוה להוראה 'בית גבול', ובשנותיו האחרונות, מסר שיעורים בהלכה בכולל 'זאב דב' שנוסד על ידי הרב אברהם מיכאל הלפרין רב שכונת 'הגבעה הצרפתית' בירושלים.
נפטר בח' אדר תשמ"ג בגיל 60 בלבד.
על שמו נוסד 'כולל אורות חיים' בשכונת רמות בירושלים, המנוהל על ידי ר' יוסף דרוק.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אורות חיים - ליבון דיני בין השמשות, ירושלים תשט"ז (הוצאה ראשונה)
- אתרוג מורכב - ירושלים תשמ"ג
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, ר' יהודה אריה לייב דרוק שימש כר"מ בתומכי תמימים לוד
- בתו, בת שבע אשת ר' שמעון וינשטוק
- בתו, מלכה אשת ר' משה לייב, ירושלים
- בנו, ר' נתן מאיר דרוק
- בנו, ר' קלמן דרוק
- בנו, ר' מיכאל לייב (לייבל) דרוק, ירושלים
- בנו, ר' אברהם גד דרוק - מחנך בתלמוד תורה תורת אמת, ירושלים
- בנו, ר' שאול דרוק
- בתו, שרה אשת ר' גדליה טויסיג
- בנו, ר' יוסף דרוק
- חתנו, ר' אשר יעקובזון
- בתו, מרת אסתר גוטליב
- בתו, ברכה רבקה אשת ר' אליהו סימון
- בנו, ר' בנימין דרוק - מחנך בתלמוד תורה תורת אמת בירושלים
- בתו, קרן אשת ר' משה דוד קליין
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמן ששון מחבריך עמודים 138-141
הערות שוליים
- ↑ תשובה הלכתית מהרבי עם הערות לספר נדפס באגרות קודש חלק י"א עמוד י'.