שמעון גליצנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:57, 18 ביוני 2024

הרב שמעון גליצנשטיין (? - כ"ח אייר תשכ"ג) היה סופר חב"די, מנהל ישיבת תורת אמת בירושלים ומזכירו האישי של הרב הראשי לישראל, הרב אברהם יצחק קוק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בלודז' לאביו הרב יצחק גליצנשטיין, למד בישיבת תורת אמת בחברון.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נסגרה ישיבת תורת אמת, והתלמידים וחלק מצוות הישיבה ובהם הרב גליצנשטיין שהיו נתיני מדינות "אויב" רוסיה ופולין גורשו מארץ הקודש למצרים. ובהמשך היגר ללונדון.

בתקופה זו קיבל הרב אברהם יצחק קוק (שהיה לימים הרב הראשי לישראל) הזמנה להתמנות כרב קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון, והרב גליצנשטיין שנקלע אז ללונדון, שימש כמזכירו במשך שלוש שנים עד לחזרתו של הרב קוק לארץ.

לאחר חזרתו ארצה התחתן והתיישב בירושלים, ובשנת תרפ"ב התמנה כמזכיר בישיבת תורת אמת שהוקמה בהוראתו של אדמו"ר הריי"צ בירושלים על ידי הרב שלמה זלמן הבלין.

בשנות הי' התמנה לפי הוראות הרבי, למנהל ישיבת תורת אמת.

כאשר נפל למשכב בשנת תשי"ז ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו^[1].

בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, החל הרבי לכתוב מכתביים כלליים שהיו מיועדים להגיע לכל רחבי העולם. הנוהג היה שהרבי כותב את המכתב בשפת האידיש ולאחר מכן חסידים בעלי ידע בשפות אחרות מסייעים ומתרגמים את המכתבים לשפות השונות. לאורך השנים, אירע מספר פעמים שהרב אוריאל צימר או הרב טוביה בלוי לא יכלו לתרגם בשל קשיים שונים שהתעוררו, והעבירו את התרגום לרב גליצנשטיין שזכה כי הרבי יגיה את התרגום.

במקביל לפעילותו בישיבה היה נוהג לכתוב ולערוך מאמרים תורניים והיסטוריים רבים, והיה מפרסם מעת לעת טורים בבטאון חב"ד ביגדיל תורה ובעיתון היומי 'הבקר', בהם סקר דמויות ומושגים שונים בשפתו העשירה.

כמו כן היה נוהג להתכתב בעניני הלכה ומנהג עם דמויות תורניות כגון הרב שלמה יוסף זוין, הרב צבי פסח פרנק, ועוד.

נפטר בכ"ח אייר תשכ"ג.

לאחר פטירתו כתב הרבי להנהלת הישיבה^[2] מכתב מיוחד, בו הגדיר את פעולותיו במילים: "שנים רבות עמד על המשמר ובנה את הישיבה", וביקש שימנו אחריו את בנו הרב אברהם חנוך גליצנשטיין למנהל במקומו וכך נעשה.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

יומן רשמי ביקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בארץ ישראל, ירושלים תרפ"ט
הרב - חייו תולדות ומפעליו של רבי שניאור זלמן, אדמו"ר הזקן, ירושלים תש"ה
רבי דובער שניאורי - הנשיא השני של חב"ד, הוצאת 'ביתן הספר' תל אביב, תש"י
מזכיר הרב, זכרונות מתקופת כהונתו כמזכירו של הרב קוק, ירושלים תשל"ג

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין - מנהל ישיבת תורת אמת, ממנהלי בית חנה ירושלים, סופר ועסקן חב"די, ירושלים
בנו, הרב יצחק גליצנשטיין - ירושלים
בתו, חנה אייזן - נפטרה כ"א אלול תשע"ד - אשת הרב דוד אייזן ע"ה.

נכדיו

הרב מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי ורבה של מעלה אפרים ובקעת הירדן
הרב ישראל צבי גליצנשטיין - כיהן בעבר כשליח הרבי באילת וכיום בנחלת הר חב"ד

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אוצרות (ספר), בפרקי תולדות המשפחה. תולדות בנו הרב חנוך גליצנשטיין. הרב זושא וולף, הרב שמעון ויספיש, הרב יוסף יצחק וויספיש

הערות שוליים

↑ היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.
↑ אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק כ"ב עמוד תסג.

[1] היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.

[2] אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק כ"ב עמוד תסג.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|ממוזער|הרב גליצנשטיין (יושב מימין) עם הנהלת ישיבת תורת אמת]]
+[[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין (יושב מימין) עם הנהלת ישיבת תורת אמת]]
-הרב '''שמעון גליצנשטיין''' (?-[[כ"ח אייר]] [[תשכ"ג]]) היה סופר חב"די, מזכיר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומזכירו האישי של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[אברהם יצחק קוק]].
+הרב '''שמעון גליצנשטיין''' (? - [[כ"ח אייר]] [[תשכ"ג]]) היה סופר חב"די, מנהל ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומזכירו האישי של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] לישראל, הרב [[אברהם יצחק קוק]].
 ==תולדות חיים==
-נולד לאביו הרב יצחק גליצנשטיין, למד בישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]].
+[[קובץ:שמעון גליצנשטיין.jpg|ממוזער|הרב גליצנשטיין במשרדו]]
+נולד ב[[לודז']] לאביו הרב [[יצחק גליצנשטיין]], למד בישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]].
-עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], נסגרה הישיבה, והתלמידים וחלק מצוות הישיבה שהיו נתיני [[רוסיה]] גורשו מהארץ, וגם הוא עצמו החל לברוח מאימת המלחמה ונסע בתחילה ל[[מצרים]], ומשם המשיך במסעו ל[[לונדון]].
+עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], נסגרה ישיבת תורת אמת, והתלמידים וחלק מצוות הישיבה ובהם הרב גליצנשטיין שהיו נתיני מדינות "אויב" [[רוסיה]] ו[[פולין]] גורשו מארץ הקודש ל[[מצרים]]. ובהמשך היגר ל[[לונדון]].
 בתקופה זו קיבל הרב [[אברהם יצחק קוק]] (שהיה לימים [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]]) הזמנה להתמנות כרב קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון, והרב גליצנשטיין שנקלע אז ללונדון, שימש כמזכירו במשך שלוש שנים עד לחזרתו של הרב קוק לארץ.
-לאחר חזרתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נכנס בקשרי השידוכין והתיישב ב[[ירושלים]], ובשנת [[תרפ"ב]] התמנה כמזכיר בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שהוקמה בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ירושלים]] על ידי הרב [[שלמה זלמן הבלין]].
+לאחר חזרתו [[ארץ הקודש|ארצה]] התחתן והתיישב ב[[ירושלים]], ובשנת [[תרפ"ב]] התמנה כמזכיר בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שהוקמה בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ירושלים]] על ידי הרב [[שלמה זלמן הבלין]].
+בשנות הי' התמנה לפי הוראות הרבי, למנהל ישיבת תורת אמת.
 כאשר נפל למשכב בשנת [[תשי"ז]] ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו{{הערה|היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.}}.
@@ שורה 18: / שורה 21: @@
 כמו כן היה נוהג להתכתב בעניני הלכה ומנהג עם דמויות תורניות כגון הרב [[שלמה יוסף זוין]], הרב צבי פסח פרנק, ועוד.
 נפטר ב[[כ"ח אייר]] [[תשכ"ג]].
-לאחר פטירתו כתב הרבי להנהלת הישיבה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק כ"ב עמוד תסג.}} מכתב מיוחד, בו הגדיר את פעולותיו במילים: "שנים רבות עמד על המשמר ובנה את הישיבה", וביקש שימנו אחריו את בנו הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
+לאחר פטירתו כתב הרבי להנהלת הישיבה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק כ"ב עמוד תסג.}} מכתב מיוחד, בו הגדיר את פעולותיו במילים: "שנים רבות עמד על המשמר ובנה את הישיבה", וביקש שימנו אחריו את בנו הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] למנהל במקומו וכך נעשה.
 ==ספריו==
@@ שורה 30: / שורה 33: @@
 ==משפחתו==
-*בנו, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] - סופר ועסקן חב"די, ירושלים
+*בנו, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] - מנהל ישיבת תורת אמת, ממנהלי בית חנה ירושלים, סופר ועסקן חב"די, ירושלים
 *בנו, הרב [[יצחק גליצנשטיין]] - ירושלים
+* בתו, חנה אייזן - נפטרה כ"א אלול תשע"ד - אשת הרב דוד אייזן ע"ה.
 ;נכדיו:
-*הרב מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי ורבה של מעלה אפרים
+*הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין]] - שליח הרבי ורבה של מעלה אפרים ובקעת הירדן
-*הרב ישראל צבי גליצנשטיין - כיהן בעבר כשליח הרבי ב[[אילת]]
+*הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] - כיהן בעבר כשליח הרבי ב[[אילת]] וכיום ב[[נחלת הר חב"ד]]
+==לקריאה נוספת==
+*[[אוצרות (ספר)]], בפרקי תולדות המשפחה. תולדות בנו הרב [[חנוך גליצנשטיין]]. הרב [[זושא וולף]], הרב [[שמעון ויספיש]], הרב [[יוסף יצחק וויספיש]]
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:גליצנשטיין, שמעון}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
 [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת חברון]]
-[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
+[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]
 [[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
 [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ג]]
+[[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]