אין ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (←בקדושה) |
חלק מעצם אמיתי (שיחה | תרומות) (←ביטולו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (21 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''אין ערוך''' | '''אין ערוך''' הינו מושג המתאר את גדולתו של [[הקב"ה]] ביחס ל[[נבראים]]. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
הביטול של הנבראים להקב"ה הוא ביטול של אין ערוך היינו שלנברא אין שום יכולת למדוד ולהרגיש את היחס לבורא רק להשיג את בריאתו יש מאין וההפלאה שבכל הבריאה. | |||
באין ערוך מורגש המעלה וההפלאה של הבורא בניגוד לביטול של אין זולתך( ביטול באור הקו והמלאכים) שהוא ביטול שנובע מההרגשת הרוממות וההפלאה שבאור אין סוף ומכיוון שהוא בא מהרגש הוא בא לפי ערך המרגיש ובעצמותו לא שייך הרגשה ודווקה במקום שמרגיש נפרד יכול להיות ההשגה וההרגשה שהכל מציאות מחודשת ומגושמת ביחס לבורא ולכן הביטול של אין ערוך מגלה באין זולתך את המעלה של [[אפס בלתך]] ביטול שלא נובע מהרגשה אלא מעצמותו שאין דבר חוץ מעצמותו | |||
(וגם בביטול של [[אפס בלתך]]- אור הכלול במאור הוא מגלה שהוא רצוני) | |||
==ביטולו== | |||
ביטול של אין ערוך הינה ביחס ל הקב"ה, משום שביחס ל[[שם אלוקים]] עוד שייך ברמה מסויימת השגה, לפי ש[[שם אלוקים]] מולבש ב[[טבע]], אך ביחס לתואר הקב"ה, שהינו למעלה מה[[צמצום]], לא שייך [[הבנה והשגה]] כלל. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | |||
[[ החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:07, 6 בפברואר 2023
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
אין ערוך הינו מושג המתאר את גדולתו של הקב"ה ביחס לנבראים.
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הביטול של הנבראים להקב"ה הוא ביטול של אין ערוך היינו שלנברא אין שום יכולת למדוד ולהרגיש את היחס לבורא רק להשיג את בריאתו יש מאין וההפלאה שבכל הבריאה.
באין ערוך מורגש המעלה וההפלאה של הבורא בניגוד לביטול של אין זולתך( ביטול באור הקו והמלאכים) שהוא ביטול שנובע מההרגשת הרוממות וההפלאה שבאור אין סוף ומכיוון שהוא בא מהרגש הוא בא לפי ערך המרגיש ובעצמותו לא שייך הרגשה ודווקה במקום שמרגיש נפרד יכול להיות ההשגה וההרגשה שהכל מציאות מחודשת ומגושמת ביחס לבורא ולכן הביטול של אין ערוך מגלה באין זולתך את המעלה של אפס בלתך ביטול שלא נובע מהרגשה אלא מעצמותו שאין דבר חוץ מעצמותו
(וגם בביטול של אפס בלתך- אור הכלול במאור הוא מגלה שהוא רצוני)
ביטולו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביטול של אין ערוך הינה ביחס ל הקב"ה, משום שביחס לשם אלוקים עוד שייך ברמה מסויימת השגה, לפי ששם אלוקים מולבש בטבע, אך ביחס לתואר הקב"ה, שהינו למעלה מהצמצום, לא שייך הבנה והשגה כלל.