סופר סת"ם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (25 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סופר סת"ם''' | {{מפנה|כתיבת סת"ם|צורת האותיות שחידש אדמו"ר הזקן|כתב אדמו"ר הזקן}} | ||
[[קובץ:אות בספר התורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|סופר סת"ם בעבודתו. הלוגו של ארגון [[ספר התורה של ילדי ישראל]]]] | |||
'''סופר סת"ם''' הוא יהודי העוסק במלאכת כתיבת [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזות]] (ראשי תיבות: סת"ם) וכן מגילות וספרי נביאים וכתובים. | |||
מידת ה[[יראת שמים]] של הסופר, ורמתו הרוחנית חשובים ביותר מכיון שישנם הלכות רבות הקשורות בכתיבה שאי עמידה בתנאיהן פוסלת את הכתוב, ואין אפשרות לגלות זאת לאחר הכתיבה. | מידת ה[[יראת שמים]] של הסופר, ורמתו הרוחנית חשובים ביותר מכיון שישנם הלכות רבות הקשורות בכתיבה שאי עמידה בתנאיהן פוסלת את הכתוב, ואין אפשרות לגלות זאת לאחר הכתיבה{{הערה|הפרי–מגדים כותב, שסופר סת"ם שהוציא תחת ידו תפילין לא כשרות, גרוע יותר מ[[שוחט]] שכשל והוציא טרפה מתחת ידו. שכן, אלו שאוכלים את הטריפה נכשלים פעם אחת באיסור לאו, ואילו המניחים תפילין פסולות מפסידים בכל יום קיום מצוות עשה, וגם נכשלים בכל יום באיסור לאו של ברכה לבטלה.}}. | ||
רבותינו נשיאנו דרשו מסופרי הסת"ם לקבוע שיעור יומי בלימוד [[תורת החסידות]]. וכן להקפיד על טבילה ב[[מקווה]] קודם הכתיבה. | רבותינו נשיאנו דרשו מסופרי הסת"ם לקבוע שיעור יומי בלימוד [[תורת החסידות]]{{הערה|לדוגמא באגרות קודש אדמו"ר שליט"א אגרת ו'שכב.}}. וכן להקפיד על טבילה ב[[מקווה]] קודם הכתיבה. | ||
לפי ההלכה הסופר צריך להיות יהודי, זכר, וגדול (מעל י"ג שנה). ספרים שנכתבו על ידי מין, פסולים ויש לשרפם. ספרים שנכתבו על ידי נכרי, | לפי ההלכה הסופר צריך להיות יהודי, זכר, וגדול (מעל י"ג שנה). ספרים שנכתבו על ידי מין, פסולים ויש לשרפם. ספרים שנכתבו על ידי אישה, או על ידי נכרי, מוסֵר, או חירש, שוטה וקטן, פסולים ויש לגנזם. | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה סופר סת"ם | [[אדמו"ר המהר"ש]] היה סופר סת"ם בקי ואומן{{הערה|בעקבות מצב בריאותו, ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד.}}, ולכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר כתובה בכתב יד קדשו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 ספר התולדות של הרבי מהר"ש]}}. | ||
==כוונה== | ==כוונה== | ||
בכוונתו, בדיבורו ובמעשיו מקדש הסופר את החומר בכך שמקשר את העצמים הגשמיים לעולמות הרוחניים. לכן חייב הסופר לומר בפיו בתחילת הכתיבה | בכוונתו, בדיבורו ובמעשיו מקדש הסופר את החומר בכך שמקשר את העצמים הגשמיים לעולמות הרוחניים. לכן חייב הסופר לומר בפיו בתחילת הכתיבה {{ציטוטון|הריני כותב לשם קדושת ספר תורה/מזוזה/תפילין/מגילה}}{{הערה|בתניא פרק מ"א אדמו"ר הזקן מבאר שכוונה זו היא בתחילת הכתיבה ובלשונו: "כנודע שעיקר ההכנה לשמה לעכב הוא בתחל' הלימוד בבינונים כמו בגט וס"ת שצריכים לשמה לעכב ודיו שיאמר בתחלת הכתיבה הריני כותב לשם קדושת ס"ת" ובהמשך מבאר שבכל שעה ושעה משעות היום שולט צירוף אחר משם הוי' וחיות שונה ולכן כשלומד תורה יש לו לכוון כל שעה בכך שלומד תורה לשמה. ואולי יש לומר כך גם בנוגע לכתיבת סת"ם}}. בנוסף, בכל פעם שכותב אזכרה (שם ה') צריך לומר בפירוש "הריני כותב לשם קדושת השם". [[שם הוי']], לפי ה[[קבלה]], יש לכותבו בחילוקים ויש כוונה מיוחדת לכל שלב משלבי כתיבתו. | ||
==הקולמוס== | ==הקולמוס== | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
בימי קדם היה נהוג להשתמש בשכבות שונות מעור הבהמה לכתיבת סוגי הספרים השונים. כיום נהוג שכל מוצרי הסת"ם נכתבים על גבי קלף, שעשוי מעור של בהמה טהורה שהוסרו ממנו השערות ועובד על כל שכבותיו. הקלף חייב להיות מעובד למטרת הכתיבה בקדושה במפורש, על מנת שיינתן תוקף לנכתב עליו. | בימי קדם היה נהוג להשתמש בשכבות שונות מעור הבהמה לכתיבת סוגי הספרים השונים. כיום נהוג שכל מוצרי הסת"ם נכתבים על גבי קלף, שעשוי מעור של בהמה טהורה שהוסרו ממנו השערות ועובד על כל שכבותיו. הקלף חייב להיות מעובד למטרת הכתיבה בקדושה במפורש, על מנת שיינתן תוקף לנכתב עליו. | ||
הרבי הריי"צ בכתיבת [[ספר תורה של משיח]] הורה על הקפדה והידור מיוחד שהעורות יהיו מבהמות שחוטות כדין | הרבי הריי"צ בכתיבת [[ספר תורה של משיח]] הורה על הקפדה והידור מיוחד שהעורות יהיו מבהמות שחוטות כדין. | ||
==הדיו== | ==הדיו== | ||
הסופר משתמש לכתיבה בדיו מיוחד המוכן לפי מסורת עתיקה בהתאם לכללים הכתובים בספרי ההלכה. | הסופר משתמש לכתיבה בדיו מיוחד בצבע שחור המוכן לפי מסורת עתיקה בהתאם לכללים הכתובים בספרי ההלכה. | ||
הסופר מעתיק את הכתב מתוך "תיקון סופרים", עליו מודפסות המילים בצורה מסודרת ומדויקת, בכדי שכתיבתו תהיה מתוך הכתב לפי דרישת ההלכה וכן כדי לשמור על מראה אחיד ומסודר של הכתב. | |||
==כתב קבלה== | |||
במשך השנים, חיו רוב היהודים בקהילות סגורות, וכל צרכיהם, הגשמיים והרוחניים, היו מסופקים מתוך הקהילה עצמה. את התפילין והמזוזות רכשו מסופר הסת"ם של הקהילה, שכולם הכירו כיהודי ירא שמים. | |||
== | במאה השנים האחרונות, הקהילות היהודיות גדלו והתרחבו, ומוצרי הסת"ם שנכתבים במקום אחד נמכרים במקום אחר. וכן המצב שנמצאו סופרים רבים שלא עמדו בתנאי ההלכה או שלא היו בקיאים במלאכה, חידשו רבנים רבים ובראשם ה"[[חתם סופר]]" את החיוב לקנות מוצרי סת"ם אך ורק מסופר המחזיק בכתב הסמכה מבית דין רבני. | ||
בעקבות כך נוסדה ב[[ורשה]] בשנת [[תרצ"ה]] חברת 'שומרי סת"ם', על ידי הרב צבי יחזקאל מיכלזון{{הערה|אב"ד פלונסק ואח"כ בוועד הרבנים בוורשה.}} וגיסו הרב צבי הירש פרידלינג{{הערה|אב"ד בוסקוביץ}}. החברה נתנה לסופרים שעמדו במבחן עיוני ומעשי 'כתב קבלה'. על ה"קול קורא" שפרסמו בחודש אדר של אותה שנה, חתמו שמונים ושבעה אדמו"רים ורבנים מגדולי הדור, וביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ראה בס' ילקוט צורת האותיות, ברוקלין תשמ"ג, עמ' 753-743}}. | |||
כיום, קיימים כמה ארגונים המעניקים 'כתב קבלה' לסופרים המוכיחים ידע מספק בספרי ההלכה הרלוונטיים, ועומדים במבחן עיוני ומעשי בפני רב. | |||
==הוראות ומנהגים== | |||
בנוגע למיקום כתיבת שם 'ש-ד-י' במזוזה, כתב הרבי לברר אצל רב מאנ"ש האם לא נוהגים לדייק שהוא יהיה כתוב דווקא כנגד המקום בו כתוב בצד הפנימי "'''והיה''' אם שמוע"{{הערה|כפסק השולחן ערוך, ובשונה מהרמ"א שפוסק: "נגד הרווח שבין הפרשיות, וכן נוהגין". שבועון בית משיח י"ז מנחם אב תש"פ עמוד 10.}}. | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה לסופר הרב [[שניאור זלמן וויינשטיין]] שיום שישי ומוצאי שבת יחשבו כיום שלם בהספק הכתיבה{{הערה|"ויכתוב בל"נ לא פחות מד' מזוזות ביום, יום הועש"ק [=יום ה-ו', ערב שבת קודש (=יום שישי)] ומוצאי ש"ק ליום אחד יחשבו". אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א, עמ' שעה.}}. | |||
==סופרי רבותינו נשיאנו== | |||
*הרב [[ראובן הסופר]] - הסופר של [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
*הרב [[זונדל הסופר]] - תלמידו של ראובן הסופר. | |||
*הרב [[משה אקסלרוד (הסופר)|משה אקסלרוד]] - תלמידו של זונדל הסופר. | |||
*הרב [[שניאור זלמן ויינשטיין]] - סופר של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | |||
*הרב [[ישעיה מטלין]] - הסופר של [[הרבי]]. | |||
*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] - הסופר של [[הרבי]]. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[בדיקת תפילין ומזוזות]] | |||
*[[כתב אדמו"ר הזקן]] | *[[כתב אדמו"ר הזקן]] | ||
*[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]] | *[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/magazine/276559/ | *[https://chabad.info/magazine/276559/ תחקיר 'בית משיח': מזוזות במחיר מציאה או מזוזות פסולות?] | ||
{{סתם}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]] | [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]] | ||
[[קטגוריה:סת"ם]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:04, 17 ביוני 2024
המונח "כתיבת סת"ם" מפנה לכאן. לערך העוסק בצורת האותיות שחידש אדמו"ר הזקן, ראו כתב אדמו"ר הזקן.
סופר סת"ם הוא יהודי העוסק במלאכת כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות (ראשי תיבות: סת"ם) וכן מגילות וספרי נביאים וכתובים.
מידת היראת שמים של הסופר, ורמתו הרוחנית חשובים ביותר מכיון שישנם הלכות רבות הקשורות בכתיבה שאי עמידה בתנאיהן פוסלת את הכתוב, ואין אפשרות לגלות זאת לאחר הכתיבה[1].
רבותינו נשיאנו דרשו מסופרי הסת"ם לקבוע שיעור יומי בלימוד תורת החסידות[2]. וכן להקפיד על טבילה במקווה קודם הכתיבה.
לפי ההלכה הסופר צריך להיות יהודי, זכר, וגדול (מעל י"ג שנה). ספרים שנכתבו על ידי מין, פסולים ויש לשרפם. ספרים שנכתבו על ידי אישה, או על ידי נכרי, מוסֵר, או חירש, שוטה וקטן, פסולים ויש לגנזם.
אדמו"ר המהר"ש היה סופר סת"ם בקי ואומן[3], ולכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר כתובה בכתב יד קדשו[4].
כוונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכוונתו, בדיבורו ובמעשיו מקדש הסופר את החומר בכך שמקשר את העצמים הגשמיים לעולמות הרוחניים. לכן חייב הסופר לומר בפיו בתחילת הכתיבה "הריני כותב לשם קדושת ספר תורה/מזוזה/תפילין/מגילה"[5]. בנוסף, בכל פעם שכותב אזכרה (שם ה') צריך לומר בפירוש "הריני כותב לשם קדושת השם". שם הוי', לפי הקבלה, יש לכותבו בחילוקים ויש כוונה מיוחדת לכל שלב משלבי כתיבתו.
הקולמוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
על מנת שהכתיבה תיחשב לכשרה, על הסופר לכתוב ולתקן בידו החזקה בלבד, כלומר, ימני ביד ימין ואיטר ביד שמאל. הסופר חייב לכתוב באמצעות קולמוס, הקולמוס יכול להיות עשוי מכל חומר שהוא, רוב הסופרים משתמשים בקולמוס העשוי מנוצה של תרנגול הודו, חלקם משתמשים בקנה. נדרשת מיומנות מיוחדת להכנת וחידוד הקולמוס, ולכן ישנם סופרים שמשתמשים בקולמוסים מסוגים שונים, כגון פלסטיק או אלומניום, אף שנחשבים למהודרים פחות, מכיון שאינם נשחקים במהירות כמו הנוצה.
הקלף[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי קדם היה נהוג להשתמש בשכבות שונות מעור הבהמה לכתיבת סוגי הספרים השונים. כיום נהוג שכל מוצרי הסת"ם נכתבים על גבי קלף, שעשוי מעור של בהמה טהורה שהוסרו ממנו השערות ועובד על כל שכבותיו. הקלף חייב להיות מעובד למטרת הכתיבה בקדושה במפורש, על מנת שיינתן תוקף לנכתב עליו.
הרבי הריי"צ בכתיבת ספר תורה של משיח הורה על הקפדה והידור מיוחד שהעורות יהיו מבהמות שחוטות כדין.
הדיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסופר משתמש לכתיבה בדיו מיוחד בצבע שחור המוכן לפי מסורת עתיקה בהתאם לכללים הכתובים בספרי ההלכה.
הסופר מעתיק את הכתב מתוך "תיקון סופרים", עליו מודפסות המילים בצורה מסודרת ומדויקת, בכדי שכתיבתו תהיה מתוך הכתב לפי דרישת ההלכה וכן כדי לשמור על מראה אחיד ומסודר של הכתב.
כתב קבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך השנים, חיו רוב היהודים בקהילות סגורות, וכל צרכיהם, הגשמיים והרוחניים, היו מסופקים מתוך הקהילה עצמה. את התפילין והמזוזות רכשו מסופר הסת"ם של הקהילה, שכולם הכירו כיהודי ירא שמים.
במאה השנים האחרונות, הקהילות היהודיות גדלו והתרחבו, ומוצרי הסת"ם שנכתבים במקום אחד נמכרים במקום אחר. וכן המצב שנמצאו סופרים רבים שלא עמדו בתנאי ההלכה או שלא היו בקיאים במלאכה, חידשו רבנים רבים ובראשם ה"חתם סופר" את החיוב לקנות מוצרי סת"ם אך ורק מסופר המחזיק בכתב הסמכה מבית דין רבני.
בעקבות כך נוסדה בורשה בשנת תרצ"ה חברת 'שומרי סת"ם', על ידי הרב צבי יחזקאל מיכלזון[6] וגיסו הרב צבי הירש פרידלינג[7]. החברה נתנה לסופרים שעמדו במבחן עיוני ומעשי 'כתב קבלה'. על ה"קול קורא" שפרסמו בחודש אדר של אותה שנה, חתמו שמונים ושבעה אדמו"רים ורבנים מגדולי הדור, וביניהם גם אדמו"ר הריי"צ[8].
כיום, קיימים כמה ארגונים המעניקים 'כתב קבלה' לסופרים המוכיחים ידע מספק בספרי ההלכה הרלוונטיים, ועומדים במבחן עיוני ומעשי בפני רב.
הוראות ומנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוגע למיקום כתיבת שם 'ש-ד-י' במזוזה, כתב הרבי לברר אצל רב מאנ"ש האם לא נוהגים לדייק שהוא יהיה כתוב דווקא כנגד המקום בו כתוב בצד הפנימי "והיה אם שמוע"[9].
אדמו"ר הריי"צ הורה לסופר הרב שניאור זלמן וויינשטיין שיום שישי ומוצאי שבת יחשבו כיום שלם בהספק הכתיבה[10].
סופרי רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ראובן הסופר - הסופר של אדמו"ר הזקן.
- הרב זונדל הסופר - תלמידו של ראובן הסופר.
- הרב משה אקסלרוד - תלמידו של זונדל הסופר.
- הרב שניאור זלמן ויינשטיין - סופר של אדמו"ר הריי"צ והרבי.
- הרב ישעיה מטלין - הסופר של הרבי.
- הרב אליעזר צבי זאב צירקינד - הסופר של הרבי.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות | ||||
|---|---|---|---|---|
| מצוות מהתורה ותקנות דרבנן | כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה | |||
| כתיבת סת"ם | סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה | |||
| כתבי קודש מיוחדים | ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש | |||
| מושגים קרובים | מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין | |||
הערות שוליים
- ↑ הפרי–מגדים כותב, שסופר סת"ם שהוציא תחת ידו תפילין לא כשרות, גרוע יותר משוחט שכשל והוציא טרפה מתחת ידו. שכן, אלו שאוכלים את הטריפה נכשלים פעם אחת באיסור לאו, ואילו המניחים תפילין פסולות מפסידים בכל יום קיום מצוות עשה, וגם נכשלים בכל יום באיסור לאו של ברכה לבטלה.
- ↑ לדוגמא באגרות קודש אדמו"ר שליט"א אגרת ו'שכב.
- ↑ בעקבות מצב בריאותו, ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד.
- ↑ ספר התולדות של הרבי מהר"ש
- ↑ בתניא פרק מ"א אדמו"ר הזקן מבאר שכוונה זו היא בתחילת הכתיבה ובלשונו: "כנודע שעיקר ההכנה לשמה לעכב הוא בתחל' הלימוד בבינונים כמו בגט וס"ת שצריכים לשמה לעכב ודיו שיאמר בתחלת הכתיבה הריני כותב לשם קדושת ס"ת" ובהמשך מבאר שבכל שעה ושעה משעות היום שולט צירוף אחר משם הוי' וחיות שונה ולכן כשלומד תורה יש לו לכוון כל שעה בכך שלומד תורה לשמה. ואולי יש לומר כך גם בנוגע לכתיבת סת"ם
- ↑ אב"ד פלונסק ואח"כ בוועד הרבנים בוורשה.
- ↑ אב"ד בוסקוביץ
- ↑ ראה בס' ילקוט צורת האותיות, ברוקלין תשמ"ג, עמ' 753-743
- ↑ כפסק השולחן ערוך, ובשונה מהרמ"א שפוסק: "נגד הרווח שבין הפרשיות, וכן נוהגין". שבועון בית משיח י"ז מנחם אב תש"פ עמוד 10.
- ↑ "ויכתוב בל"נ לא פחות מד' מזוזות ביום, יום הועש"ק [=יום ה-ו', ערב שבת קודש (=יום שישי)] ומוצאי ש"ק ליום אחד יחשבו". אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א, עמ' שעה.