שבע ברכות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:07, 7 בפברואר 2024

שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים), הן ברכות הנאמרות במעמד הנישואין, וכן במשך 'שבעת ימי המשתה' שלאחר החתונה, לאחר ברכת המזון הנאמרת בסיום ארוחה, כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. נהוג לערוך סעודות חגיגיות כל ערב בשבוע שלאחר החתונה, ולברך בסיומן את שבע הברכות, ועל שם זה, סעודות אלו מכונות 'שבע ברכות'. אף שבעת ימי המשתה עצמם מכונים 'שבע ברכות'.

מקור המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

משה התקין שבעת ימי המשתה . .

— ירושלמי כתובות פ"א ה"א

רבי יוסי אומר: מניין למדין שבעת ימי המשתה, מיעקב אבינו, כשנשא את לאה עשה שבעת ימי משתה שנאמר: "מלא שבוע זאת" . . רבי אומר: שבעת ימי המשתה מאין אנו לומדין, משמשון שירד לארץ פלשתים ולקח אשה ועשה ז' ימי משתה ושמחה, שנאמר (שופטים י"ד) ויהי כראותם אתו מה הוא אתו אוכלים ושותים עמו . .

— פרקי דרבי אליעזר פרק ט"ז

חתן שנראה בו נגע, נותנין לו שבעת ימי המשתה לו, ולביתו, ולכסותו.

— מסכת נגעים פרק ב משנה ג

הברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה . . מאי מברך אמר רב יהודה בא"י אמ"ה שהכל ברא לכבודו ויוצר האדם . . קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם בא"י משמח חתן עם הכלה.

— מסכת כתובות דף ז, ב-ח, א

רמז לברכת חתנים מן התורה, שנאמר "ויברכו את רבקה"

— מסכת כתובות דף ז, ב

אין מברכין ברכת חתנים, אלא בעשרה גדולים ובני חורין, וחתן מן המנין, בין כשאומרים אותם בשעת נשואין בין כשאומרים אותם אחר ברכת המזון . . מברכין ברכת חתנים בבית חתנים אחר ברכת המזון, בכל סעודה וסעודה שאוכלין שם

— שולחן ערוך אבן העזר סימן ס"ב סעיפים ד-ה

הטעם שמברכים שבע ברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

את המספר "שבע ברכות" בפירוש אנו מוצאים לראשונה ב'סדר רב עמרם גאון': "ואלו הן שבע ברכות...", וכן הובאו שבע הברכות ב'הלכות גדולות' וב'כלה רבתי', והמונח: "שבע ברכות" רגיל בתשובות הגאונים^[1].

כמה טעמים יש בדבר: 1. כשם שבבריאת העולם היו שבעה ימים עם השבת, כך תקנו לנו חז"ל שבע ברכות עם ברכת היין, שהיא כנגד השבת שצריכה להתקדש ביין בתחילתה ובסופה, וגם ימי השמחה הם שבעה^[2].

2. שבעת הברכות תוקנו כנגד שבעת המלאכות העיקריות שהאישה חייבת לעשות לבעלה: טחינה, אפייה, בישול, כביסה, הנקה, הצעת המטה ועשיה בצמר. דבר זה רמוז גם במילה 'שמחה', שהיא ראשי-תיבות של: 'שבע מלאכות חייבת האישה' לעשות לבעלה, ואם זכה – תהיה אשתו לו לעזר^[3].

3. כמו שהיו במתן תורה ז' קולות דכתיב: "הבו לה' וגו' קול ה' על המים..." תיקנו כנגדן ז' ברכות בשמחת שבע הברכות^[4].

נוסח הברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

1. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, בורא פרי הגפן.

2. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, שהכל ברא לכבודו.

3. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, יוצר האדם.

4. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר יצר את האדם בצלמו, בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בניין עדי עד. ברוך אתה ה', יוצר האדם.

5. שוש תשיש ותגל עקרה, בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה. ברוך אתה ה', משמח ציון בבניה.

6. שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. ברוך אתה ה', משמח חתן וכלה.

7. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה רינה, דיצה וחדווה, אהבה ואחווה, ושלום ורעות, מהרה ה' אלקינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם, ונערים ממשתה נגינתם. ברוך אתה ה', משמח חתן עם הכלה.

על הברכה השישית הולחן הניגון שמח תשמח, על הברכה השביעית מושרים הניגונים ניגון אשר ברא וניגון מהרה ישמע.

הלכות ומנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תחת החופה מקדימים את ברכת היין ("בורא פרי הגפן") לשאר 6 הברכות, והן נאמרות על כוס היין. בסדר הברכות שבסוף הסעודה מקדימים לברך על כוס נפרדת את 6 הברכות, ואחר כך מברך המזמן את ברכת היין על הכוס שעליה זימנו, שהיא עצמה מהווה את סיום ברכת המזון.
הברכות נאמרות על כוס יין^[5], ונוהגים לחלק את הברכות בין מכובדים שונים בקהל.
לשם אמירת הברכות יש צורך במניין.
משתדלים שאחד מן המשתתפים יהיה אורח חדש שלא השתתף בסעודת "שבע ברכות" של הימים הקודמים או בחתונה, למעט בשבת כיוון שהשבת עצמה מהווה מעין אורח חדש.

הסעודה האחרונה של ימי השבע ברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ד נערכה חתונתו של הרב שלום לייב אייזנבך בקנדה, ובאמצע ימי השבע ברכות נסעו בני הזוג לארץ הקודש, על מנת שגם אמו של הרב אייזנבך תוכל להשתתף בשמחה. על פי הוראת הרבי ביחידות שהתקיימה קודם החתונה שהשבע ברכות האחרון צריך להיערך בישיבה, נערכה סעודת השבע ברכות האחרונה בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והיתה זו הפעם הראשונה בה נערכה סעודת שבע ברכות בישיבה, והדבר התפרסם והפך למנהג קבוע בכל החתונות החב"דיות^[6].

הערות שוליים

↑ חילוקים בין אנשי מזרח לא"י – מרגליות, עמוד 144.
↑ כד הקמח.
↑ רבי יהודה חלאווה.
↑ תשב"ץ קטן.
↑ ההקפדה על יין אדום או לבן נתונה במחלוקת בין רבני אנ"ש, לדוגמה: הרב מרדכי שמואל אשכנזי הקפיד שבחופות הנערכות באולמות האירועים בכפר חב"ד הכוס עליה יברכו תכיל יין אדום דווקא, אך בנו (וממשיך דרכו) הרב מאיר אשכנזי אינו מקפיד על כך.
↑ עדות מפי הרב אהרון הלפרין, בתוך הקובץ 'לשמך תן כבוד' עמוד 28. על פי מכתבו של הרב וולף, היה זה ב'יום ג' פרשת ויגש', בחודש טבת (התקשרות גליון תקלו עמוד 12).

[1] חילוקים בין אנשי מזרח לא"י – מרגליות, עמוד 144.

[2] כד הקמח.

[3] רבי יהודה חלאווה.

[4] תשב"ץ קטן.

[5] ההקפדה על יין אדום או לבן נתונה במחלוקת בין רבני אנ"ש, לדוגמה: הרב מרדכי שמואל אשכנזי הקפיד שבחופות הנערכות באולמות האירועים בכפר חב"ד הכוס עליה יברכו תכיל יין אדום דווקא, אך בנו (וממשיך דרכו) הרב מאיר אשכנזי אינו מקפיד על כך.

[6] עדות מפי הרב אהרון הלפרין, בתוך הקובץ 'לשמך תן כבוד' עמוד 28. על פי מכתבו של הרב וולף, היה זה ב'יום ג' פרשת ויגש', בחודש טבת (התקשרות גליון תקלו עמוד 12).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''שבע ברכות''' (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים), הן ברכות הנאמרות במעמד ה[[נישואין]], וכן במשך 'שבעת ימי המשתה' שלאחר ה[[חתונה]], לאחר [[ברכת המזון]] הנאמרת בסיום ארוחה, כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. נהוג לערוך סעודות חגיגיות כל ערב בשבוע שלאחר החתונה, ולברך בסיומן את שבע הברכות, ועל שם זה, סעודות אלו מכונות 'שבע ברכות'. אף שבעת ימי המשתה עצמם מכונים 'שבע ברכות'.
-==נוסח הברכות==
+==מקור המנהג==
+{{ציטוט|תוכן=משה התקין שבעת ימי המשתה . .|מקור=ירושלמי כתובות פ"א ה"א}}
+{{ציטוט|תוכן=רבי יוסי אומר: מניין למדין שבעת ימי המשתה, מיעקב אבינו, כשנשא את לאה עשה שבעת ימי משתה שנאמר: "מלא שבוע זאת" . . רבי אומר: שבעת ימי המשתה מאין אנו לומדין, משמשון שירד לארץ פלשתים ולקח אשה ועשה ז' ימי משתה ושמחה, שנאמר (שופטים י"ד) ויהי כראותם אתו מה הוא אתו אוכלים ושותים עמו . .|מקור=פרקי דרבי אליעזר פרק ט"ז}}
+{{ציטוט|תוכן=חתן שנראה בו נגע, נותנין לו שבעת ימי המשתה לו, ולביתו, ולכסותו.|מקור=מסכת נגעים פרק ב משנה ג}}
-. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן.
+==הברכות==
+{{ציטוט|תוכן=מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה . . מאי מברך אמר רב יהודה בא"י אמ"ה שהכל ברא לכבודו ויוצר האדם . . קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם בא"י משמח חתן עם הכלה.|מקור=מסכת כתובות דף ז, ב-ח, א}}
+{{ציטוט|תוכן=רמז לברכת חתנים מן התורה, שנאמר "ויברכו את רבקה"|מקור=מסכת כתובות דף ז, ב}}
+{{ציטוט|תוכן=אין מברכין ברכת חתנים, אלא בעשרה גדולים ובני חורין, וחתן מן המנין, בין כשאומרים אותם בשעת נשואין בין כשאומרים אותם אחר ברכת המזון . . מברכין ברכת חתנים בבית חתנים אחר ברכת המזון, בכל סעודה וסעודה שאוכלין שם|מקור=שולחן ערוך אבן העזר סימן ס"ב סעיפים ד-ה}}
-. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שהכל ברא לכבודו.
+===הטעם שמברכים שבע ברכות===
-. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, יוצר האדם.
+את המספר "שבע ברכות" בפירוש אנו מוצאים לראשונה ב'סדר רב עמרם גאון': "ואלו הן שבע ברכות...", וכן הובאו שבע הברכות ב'הלכות גדולות' וב'כלה רבתי', והמונח: "שבע ברכות" רגיל בתשובות הגאונים{{הערה|חילוקים בין אנשי מזרח לא"י – מרגליות, עמוד 144.}}.
-. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר יצר את האדם בצלמו, בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בניין עדי עד. ברוך אתה ה', יוצר האדם.
+כמה טעמים יש בדבר:
+. כשם שבבריאת העולם היו שבעה ימים עם השבת, כך תקנו לנו חז"ל שבע ברכות עם ברכת היין, שהיא כנגד השבת שצריכה להתקדש ביין בתחילתה ובסופה, וגם ימי השמחה הם שבעה{{הערה|כד הקמח.}}.
+. שבעת הברכות תוקנו כנגד שבעת המלאכות העיקריות שהאישה חייבת לעשות לבעלה: טחינה, אפייה, בישול, כביסה, הנקה, הצעת המטה ועשיה בצמר. דבר זה רמוז גם במילה 'שמחה', שהיא ראשי-תיבות של: 'שבע מלאכות חייבת האישה' לעשות לבעלה, ואם זכה – תהיה אשתו לו לעזר{{הערה|רבי יהודה חלאווה.}}.
+. כמו שהיו במתן תורה ז' קולות דכתיב: "הבו לה' וגו' קול ה' על המים..." תיקנו כנגדן ז' ברכות בשמחת שבע הברכות{{הערה|תשב"ץ קטן.}}.
+===נוסח הברכות===
+. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, בורא פרי הגפן.
+. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, שהכל ברא לכבודו.
+. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, יוצר האדם.
+. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר יצר את האדם בצלמו, בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בניין עדי עד. ברוך אתה ה', יוצר האדם.
 . שוש תשיש ותגל עקרה, בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה. ברוך אתה ה', משמח ציון בבניה.
@@ שורה 15: / שורה 35: @@
 . שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. ברוך אתה ה', משמח חתן וכלה.
-. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה רינה, דיצה וחדווה, אהבה ואחווה, ושלום ורעות, מהרה ה' אלקינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם, ונערים ממשתה נגינתם. ברוך אתה ה', משמח חתן עם הכלה.
+. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר ברא ששון ו[[שמחה]], חתן וכלה, [[גילה]] [[רינה]], [[דיצה]] ו[[חדווה]], [[אהבה]] ו[[אחווה]], ושלום ורעות, מהרה ה' אלקינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם, ונערים ממשתה נגינתם. ברוך אתה ה', משמח חתן עם הכלה.
-==פרטים נוספים==
+על הברכה השישית הולחן הניגון שמח תשמח, על הברכה השביעית מושרים הניגונים ניגון אשר ברא ו[[ניגון מהרה ישמע (עוד ישמע)|ניגון מהרה ישמע]].
-תחת ה[[חופה]] מקדימים את ברכת היין ("בורא פרי הגפן") לשאר 6 הברכות, והן נאמרות על כוס היין. בסדר הברכות שבסוף הסעודה מקדימים לברך על כוס נפרדת את 6 הברכות, ואחר כך מברך המזמן את ברכת היין על הכוס שעליה זימנו, שהיא עצמה מהווה את סיום ברכת המזון.
+==הלכות ומנהגים==
+* תחת ה[[חופה]] מקדימים את ברכת היין ("בורא פרי הגפן") לשאר 6 הברכות, והן נאמרות על כוס היין. בסדר הברכות שבסוף הסעודה מקדימים לברך על כוס נפרדת את 6 הברכות, ואחר כך מברך המזמן את ברכת היין על הכוס שעליה זימנו, שהיא עצמה מהווה את סיום ברכת המזון.
+* הברכות נאמרות על כוס יין{{הערה|ההקפדה על יין אדום או לבן נתונה במחלוקת בין רבני [[אנ"ש]], לדוגמה: הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הקפיד שבחופות הנערכות באולמות האירועים ב[[כפר חב"ד]] הכוס עליה יברכו תכיל יין אדום דווקא, אך בנו (וממשיך דרכו) הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] אינו מקפיד על כך.}}, ונוהגים לחלק את הברכות בין מכובדים שונים בקהל.
+* לשם אמירת הברכות יש צורך במניין.
+* משתדלים שאחד מן המשתתפים יהיה אורח חדש שלא השתתף בסעודת "שבע ברכות" של הימים הקודמים או בחתונה, למעט בשבת כיוון שהשבת עצמה מהווה מעין אורח חדש.
-הברכות נאמרות על כוס יין, ונוהגים לחלק את הברכות בין מכובדים שונים בקהל.
+==הסעודה האחרונה של ימי השבע ברכות==
-לשם אמירת הברכות יש צורך במניין. משתדלים שאחד מן המשתתפים יהיה אורח חדש שלא השתתף בסעודת "שבע ברכות" של הימים הקודמים או בחתונה, למעט בשבת כיוון שהשבת עצמה מהווה מעין אורח חדש.
+בשנת [[תשכ"ד]] נערכה חתונתו של הרב [[שלום לייב אייזנבך]] בקנדה, ובאמצע ימי השבע ברכות נסעו בני הזוג לארץ הקודש, על מנת שגם אמו של הרב אייזנבך תוכל להשתתף בשמחה. על פי הוראת הרבי ביחידות שהתקיימה קודם החתונה שהשבע ברכות האחרון צריך להיערך בישיבה, נערכה סעודת השבע ברכות האחרונה בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והיתה זו הפעם הראשונה בה נערכה סעודת שבע ברכות בישיבה, והדבר התפרסם והפך למנהג קבוע בכל החתונות החב"דיות{{הערה|עדות מפי הרב אהרון הלפרין, בתוך הקובץ 'לשמך תן כבוד' עמוד 28. על פי מכתבו של הרב וולף, היה זה ב'יום ג' פרשת ויגש', בחודש טבת (התקשרות גליון תקלו עמוד 12).}}.
-{{אירועים יהודיים}}
+{{חתונה}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:חתונה]]
 [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]

חתונה
הכנות לחתונה	גיל הנישואין · שידוך · ווארט (לחיים) · הזמנה לחתונה · נדוניה · אויפרופעניש · תפילת מנחה קודם החופה
מהלך החתונה	שטר תנאים · כתובה · קבלת פנים · חופה · מסדר קידושין · שושבינים · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד
נישואין והנהגת הבית	שנה ראשונה · קדושת הבית היהודי · שלום בית · יום נישואין
ניגונים	מהרה ישמע · שמח תשמח · ישיש עליך · מי אדיר
ערכים קרובים	גירושין · חתונת אדמו"ר הרש"ב · חתונת אדמו"ר הריי"צ · חתונת אדמו"ר שליט"א · זיווג שני