הבדלים בין גרסאות בדף "תיקון ליל שבועות"
Programmer (שיחה | תרומות) |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''תיקון ליל שבועות''' הוא סדר לימוד שתיקנו | + | [[קובץ:תיקון ליל שבועות חיש.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ספר תיקון ליל שבועות בהוצאת [[חיש הפצת המעיינות]]]] |
| + | '''תיקון ליל שבועות''' הוא סדר לימוד שתיקנו ה[[קבלה|מקובלים]] עבור ליל [[חג השבועות]] בו נהוג להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה, כהכנה ל[[קבלת התורה]] למחרת בבוקר. עיקר הדגש באמירת התיקון הוא על אמירת אותיות התורה ולא על הבנה והשגה, והוא כולל פתיחה וסיום מפרשיות התורה וספרי הנביאים והכתובים, משנה ראשונה ואחרונה מכל מסכת, קטעים מ[[ספר הזוהר]], [[ספר יצירה]] וה[[אדרא רבא]], ורשימת [[תרי"ג המצוות]]. | ||
==מקור וטעמי המנהג== | ==מקור וטעמי המנהג== | ||
| − | נוסח תיקון ליל שבועות חובר בידי [[השל"ה]] על יסוד המקובל מ[[האריז"ל]], וכהמשך למובא ב[[ספר הזוהר]] ש[[רשב"י]] וחבורתו עסקו בלימוד התורה כל הלילה של חג השבועות, כהכנה | + | נוסח תיקון ליל שבועות חובר בידי [[השל"ה]] הקדוש על יסוד המקובל מ[[האריז"ל]], וכהמשך למובא ב[[ספר הזוהר]] ש[[רשב"י]] וחבורתו עסקו בלימוד התורה כל הלילה של חג השבועות, כהכנה ל[[מתן תורה]]. |
| − | נוהגים להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה, בכדי לתקן את הפגם שבלילה שלפני מתן תורה בני-ישראל ישנו ואפילו פרעושי המדבר (יתוש הקרוי "פורטנא") לא עקצו אותם, וכש[[הקב"ה]] בא לפנות בוקר לתת את התורה - היה צורך להעירם משנתם. | + | נוהגים להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה, בכדי לתקן את הפגם שבלילה שלפני מתן תורה בני-ישראל ישנו ואפילו פרעושי המדבר (יתוש הקרוי "פורטנא") לא עקצו אותם, וכש[[הקב"ה]] בא לפנות בוקר לתת את התורה - היה צורך להעירם משנתם{{הערה|טעם נוסף מובא בספר 'יפה ללב' תצד, ב, שיום כיפור הוא כנגד שבועות, וכמו שהכהן הגדול ופרחי כהונה היו נותרים בליל יום כיפור ערים כל הלילה ועוסקים בתורה, כך גם יש להישאר ערים בליל שבועות (ועל דרך זה מובא גם ב'חשבה לטובה' שבועות בשם רבי חנוך העניך מאלכסנדר).}}. |
| + | |||
| + | [[הרבי]] מסביר בפנימיות העניינים (וגם בפשט זהו ההסבר היחידי למעשה) שהסיבה שישנו היא בכדי לקבל השגות גבוהות יותר מאלו שיכלו לקבל כשהנשמה בתוך הגוף. | ||
| + | |||
| + | התיקון על הפגם אינו על ידי אמירת התיקון אלא על עצם זה שנשארים ערים בלילה ולומדים. | ||
ה[[אריז"ל]] אומר שמי שלא יישן בלילה זה אפילו רגע אחד ויעסוק בתורה "מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק". ב[[זוהר]] מסופר על [[רשב"י]] שעסק בתורה כל הלילה, והפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לקבלת תורה, שאז באים "כל בני היכלא" לשמוח עם ישראל, לעשות תכשיטים וקישוטים (תיקונים) נעלים לכבוד חופתם עם [[הקב"ה]] והתורה. | ה[[אריז"ל]] אומר שמי שלא יישן בלילה זה אפילו רגע אחד ויעסוק בתורה "מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק". ב[[זוהר]] מסופר על [[רשב"י]] שעסק בתורה כל הלילה, והפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לקבלת תורה, שאז באים "כל בני היכלא" לשמוח עם ישראל, לעשות תכשיטים וקישוטים (תיקונים) נעלים לכבוד חופתם עם [[הקב"ה]] והתורה. | ||
| שורה 31: | שורה 36: | ||
בחב"ד נהוג שלא לומר את ה'יהי רצון', לא לומר את הקדישים, ולא לכוון את הכוונות שנדפסו בתיקון{{הערה|המלך במסיבו חלק א' עמוד ריח.}}. | בחב"ד נהוג שלא לומר את ה'יהי רצון', לא לומר את הקדישים, ולא לכוון את הכוונות שנדפסו בתיקון{{הערה|המלך במסיבו חלק א' עמוד ריח.}}. | ||
| − | יש להקפיד לומר את כל התיקון בלילה, ולא רק לקרוא בעיניים בלבד{{הערה|על יסוד המובא בהלכה, שקיום מצוות התורה כשלא מוציאים בפה בדיבור היא דוקא בלימוד בעיון, וקיום מצוות תלמוד תורה כשקוראים בלי להבין, זה דוקוא כשמוציאים בפה (הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן סוף פרק ב'.}}, ומי שלא סיים - ישלים ביום{{הערה| | + | יש להקפיד לומר את כל התיקון בלילה, ולא רק לקרוא בעיניים בלבד{{הערה|על יסוד המובא בהלכה, שקיום מצוות התורה כשלא מוציאים בפה בדיבור היא דוקא בלימוד בעיון, וקיום מצוות תלמוד תורה כשקוראים בלי להבין, זה דוקוא כשמוציאים בפה (הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן סוף פרק ב'.}}, ומי שלא סיים - ישלים ביום{{הערה|הוראת אדמו"ר הריי"צ, נדפסה בקובץ ליובאוויטש גליון 3 עמוד 35.}}. |
| + | |||
| + | גם מי שסיים, צריך להמשיך ולעסוק בלימוד, ועיקר הלימוד בלילה זה הוא ב[[תורה שבעל פה]]. | ||
| − | + | באשמורת הבוקר נוהגים לטבול ארבע טבילות ב[[מקווה טהרה]], ולאחר מכן לא מתפללים [[שחרית]] אלא הולכים לישון ורק לאחר השינה ניגשים להתפלל. | |
| − | + | מי שעוסק בלימוד ועלה עמוד השחר - לא צריך לברך [[ברכות השחר]], אלא אם כן נרדם. | |
| − | + | בליובאוויטש היו מספר לילות בשנה שלא היו אומרים [[קריאת שמע שעל המיטה]] ואחד מהם היה בחג השבועות{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמוד 119.}}. | |
| − | + | ==לקריאה נוספת== | |
| + | *הרב מנשה לאופר, '''תיקון ליל שבועות''', במדור 'ניצוצי [[רבי]]' [[שבועון התקשרות]] [[חג]] [[שבועות|השבועות]] [[תש"פ]] עמוד 7 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *[https:// | + | *'''[https://chabad.info/beis-medrash/273879/ תיקון ליל שבועות להורדה]''' {{אינפו}} |
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3687442#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content 4 דברים שלא ידעת על תיקון ליל שבועות]''' {{בית חבד}} | *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3687442#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content 4 דברים שלא ידעת על תיקון ליל שבועות]''' {{בית חבד}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | {{שבועות}} | ||
[[קטגוריה:שבועות]] | [[קטגוריה:שבועות]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:58, 30 במאי 2022
תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד שתיקנו המקובלים עבור ליל חג השבועות בו נהוג להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה, כהכנה לקבלת התורה למחרת בבוקר. עיקר הדגש באמירת התיקון הוא על אמירת אותיות התורה ולא על הבנה והשגה, והוא כולל פתיחה וסיום מפרשיות התורה וספרי הנביאים והכתובים, משנה ראשונה ואחרונה מכל מסכת, קטעים מספר הזוהר, ספר יצירה והאדרא רבא, ורשימת תרי"ג המצוות.
תוכן עניינים
מקור וטעמי המנהג[עריכה]
נוסח תיקון ליל שבועות חובר בידי השל"ה הקדוש על יסוד המקובל מהאריז"ל, וכהמשך למובא בספר הזוהר שרשב"י וחבורתו עסקו בלימוד התורה כל הלילה של חג השבועות, כהכנה למתן תורה.
נוהגים להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה, בכדי לתקן את הפגם שבלילה שלפני מתן תורה בני-ישראל ישנו ואפילו פרעושי המדבר (יתוש הקרוי "פורטנא") לא עקצו אותם, וכשהקב"ה בא לפנות בוקר לתת את התורה - היה צורך להעירם משנתם[1].
הרבי מסביר בפנימיות העניינים (וגם בפשט זהו ההסבר היחידי למעשה) שהסיבה שישנו היא בכדי לקבל השגות גבוהות יותר מאלו שיכלו לקבל כשהנשמה בתוך הגוף.
התיקון על הפגם אינו על ידי אמירת התיקון אלא על עצם זה שנשארים ערים בלילה ולומדים.
האריז"ל אומר שמי שלא יישן בלילה זה אפילו רגע אחד ויעסוק בתורה "מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק". בזוהר מסופר על רשב"י שעסק בתורה כל הלילה, והפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לקבלת תורה, שאז באים "כל בני היכלא" לשמוח עם ישראל, לעשות תכשיטים וקישוטים (תיקונים) נעלים לכבוד חופתם עם הקב"ה והתורה.
מאדמו"ר האמצעי מקובל שהוא הבטיח שמי שיהיה ניעור בליל שבועות כל הלילה, יזכה לכתר תורה.
הרבי מסביר[2] מדוע התיקון הוא בדרך אמירה ולא בצורת לימוד: החידוש במתן תורה אינו בענין הבנת התורה והשגתה, דברים שהיו קיימים גם לפני מתן-תורה, אלא בעצם מעמד התגלות המלך. לכן אין הדגשה על הבנה והשגה בתורה, אלא על עצם אמירת האותיות הקדושות של התורה.
בנוגע לשם ה'תיקון' נאמרו מספר טעמים:
- מלשון תכשיט - כמו שמסופר בזוהר שרשב"י וחבורתו עיטרו את ה'כלה' (התורה) ב'תיקונים' לקראת כניסתה לחופה.
- מלשון הכנה - כהקדמה לקבלת התורה למחרת בבוקר.
- מלשון תיקון - היות שבני ישראל נרדמו בלילה שלפני מתן תורה והקב"ה היה צריך להעיר אותם[3], וצריך לתקן את מעשיהם.
תוכן הלימוד[עריכה]
סדר הלימוד שתיקן השל"ה כולל את החלקים הבאים:
- תנ"ך: שלושה פסוקים ראשונים ואחרונים בכל פרשה (במקומות שיש פרשה פתוחה או סתומה באורך של כחמישה פסוקים, קוראים אותה בשלימותה, על מנת שלא להפסיק באמצע עניין). במידה ויש קשר מיוחד לחג השבועות, קוראים את כל העניין (בריאת העולם בפרשת בראשית, יציאת מצרים בפרשת בא, עשרת הדיברות בפרשת יתרו, קורבנות החג, מגילת רות, מרכבת יחזקאל, ועוד).
- משנה: משנה ראשונה ואחרונה מכל מסכת[4].
- ספר יצירה: משנה ראשונה ואחרונה. יש לסיים את הקטע מספר יצירה בנוסח "... נאמנת. ג' רעות ללשון: דיבור רע, והמלשין, והמדבר אחד בפה ואחד בלב. ג' טובות ללשון: שתיקה ושמירת הלשון ודיבור אמת".
- ספר הזוהר: קטע מפרשת אמור המדבר על התכוננות הכלה (התורה) לחופתה (למתן תורה). בנוסח הזוהר בהמשך לדברי רשב"י "אנן בחביבותא תליא מילתא" צריך לגרוס: "דכתיב ואהבת את ה' אלוקיך, וכתיב מאהבת ה' אתכם, וכתיב אהבתי אתכם אמר ה'".
- תרי"ג מצוות: סדר תרי"ג מצוות לפי ספר החינוך (בכל פרשה ופרשה קודם מונים את מצוות עשה ולאחר מכן את מצוות לא תעשה שבה).
- אדרא רבא: קטע מתחילת האדרא רבא, העוסק בהכנה לגילוי הסודות על ידי רבי שמעון וחבריו.
דינים ומנהגים[עריכה]
את אמירת התיקון ניתן להתחיל כבר בתחילת הלילה, ולהמשיך לאחר הסעודה, וכן נהג אדמו"ר הרש"ב[5].
בחב"ד נהוג שלא לומר את ה'יהי רצון', לא לומר את הקדישים, ולא לכוון את הכוונות שנדפסו בתיקון[6].
יש להקפיד לומר את כל התיקון בלילה, ולא רק לקרוא בעיניים בלבד[7], ומי שלא סיים - ישלים ביום[8].
גם מי שסיים, צריך להמשיך ולעסוק בלימוד, ועיקר הלימוד בלילה זה הוא בתורה שבעל פה.
באשמורת הבוקר נוהגים לטבול ארבע טבילות במקווה טהרה, ולאחר מכן לא מתפללים שחרית אלא הולכים לישון ורק לאחר השינה ניגשים להתפלל.
מי שעוסק בלימוד ועלה עמוד השחר - לא צריך לברך ברכות השחר, אלא אם כן נרדם.
בליובאוויטש היו מספר לילות בשנה שלא היו אומרים קריאת שמע שעל המיטה ואחד מהם היה בחג השבועות[9].
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב מנשה לאופר, תיקון ליל שבועות, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות חג השבועות תש"פ עמוד 7
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ טעם נוסף מובא בספר 'יפה ללב' תצד, ב, שיום כיפור הוא כנגד שבועות, וכמו שהכהן הגדול ופרחי כהונה היו נותרים בליל יום כיפור ערים כל הלילה ועוסקים בתורה, כך גם יש להישאר ערים בליל שבועות (ועל דרך זה מובא גם ב'חשבה לטובה' שבועות בשם רבי חנוך העניך מאלכסנדר).
- ↑ ספר השיחות ה'ש"ת עמוד 113. התוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 133.
- ↑ כמו שמסופר במדרש רבה שיר השירים א, ב.
- ↑ סדר המסכתות בתיקון שונה מהסדר המקובל.
- ↑ ספר השיחות תש"ט, עמוד 328.
- ↑ המלך במסיבו חלק א' עמוד ריח.
- ↑ על יסוד המובא בהלכה, שקיום מצוות התורה כשלא מוציאים בפה בדיבור היא דוקא בלימוד בעיון, וקיום מצוות תלמוד תורה כשקוראים בלי להבין, זה דוקוא כשמוציאים בפה (הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן סוף פרק ב'.
- ↑ הוראת אדמו"ר הריי"צ, נדפסה בקובץ ליובאוויטש גליון 3 עמוד 35.
- ↑ ספר השיחות תש"ב עמוד 119.
| חג השבועות | ||||
|---|---|---|---|---|
| מתן תורה | הר סיני • יום המיוחס • שלושת ימי ההגבלה • נעשה ונשמע • מעמד הר סיני • מאמר מתן תורה | |||
| החג ומועדו | ספירת העומר • קו התאריך • שתי הלחם • ימי התשלומין • חיבור החגים עם ימות החול | |||
| תפילות ומנהגי החג | נעורים בליל שבועות • תיקון ליל שבועות • אקדמות • אכילת מאכלי חלב • מבצע עשרת הדברות • תהלוכה • הלל • מגילת רות • כינוס תורה | |||
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • כד יתבין ישראל | |||
| שונות | קונטרס תורה חדשה מאתי תצא • שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת) | |||
