הברה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''הברה''' הוא כינוי לצורת הגיית האותיות והניקוד בלשון הקודש. ישנם כמה סוגי הברו...") |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הברה''' הוא כינוי לצורת הגיית ה[[אות|אותיות]] וה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]]. | '''הברה''' הוא כינוי לצורת הגיית ה[[אות|אותיות]] וה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]]. | ||
ישנם כמה סוגי הברות נפוצות. ובניהם: הברה אשכנזית, ספרדית, תימנית, חסידית | ישנם כמה סוגי הברות נפוצות. ובניהם: הברה אשכנזית, [[יהדות ספרד|ספרדית]], [[תימן|תימנית]], חסידית ו[[עברית|מודרנית]]. | ||
==ההבדלים בין ההברות== | ==ההבדלים בין ההברות== | ||
בימינו, | בימינו, איננו יודעים באיזו מן ההברות ניתנה ה[[תורה]] ל[[ישראל]], ואף לא איזו הברה הייתה בזמן ה[[גמרא]]{{הערה|ראה לדוג' [[מאירי]] [[מסכת ברכות]] ט"ו, ב. שיתכן שבזמן הגמרא היה ביטוי '''פּ''' ו'''פ''' שווה.}}. אולם נעשו נסיונות להתחקות אחר ההברה הקרובה ביותר. | ||
ההברה הנחשבת | ההברה הנחשבת בעיני המחקר כקרובה ביותר היא ההברה התימנית, כיון ויש הטוענים הקהילה במקום לא עברה [[גלות|גלויות]] רבות ולכן לא הושפעו רבות מהברות [[אומות העולם]]. כמו כן בנוגע לפועל יש בהברה התימנית הרבה יותר הבדלים בין התנועות. | ||
{{תבנית:הברה}} | {{תבנית:הברה}} | ||
==ההברה בחב"ד== | ==ההברה בחב"ד== | ||
ההברה הנפוצה אצל [[חסידי חב"ד]] היא | ההברה הנפוצה אצל [[חסידי חב"ד]] היא האשכנזית. במכתב משנת [[תש"ז]] כותב [[הרבי]] שההברה במוסדות [[בית רבקה]] היא אשכנזית{{הערה|אגרות קודש כרך ב אגרת רס"ו.}}. | ||
אולם, כשהתחילה פעולת חב"ד ב[[ארץ ישראל]], נעשה שימוש גם בהברה המודרנית. במכתב משנת [[תשי"ד]] מסביר הרבי כי זה מאילוצי השעה, כיון ורבים מהעם מבינים רק הברה זו, | אולם, כשהתחילה פעולת חב"ד ב[[ארץ ישראל]], נעשה שימוש גם בהברה המודרנית. במכתב משנת [[תשי"ד]] מסביר הרבי כי זה מאילוצי השעה, כיון ורבים מהעם מבינים רק הברה זו, אין זמן לחכות עד שילמדו ההברה המתאימה{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך ח אגרת ב'רמט.}}. | ||
על השאלה האם ניתן לחזור דא"ח בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב | על השאלה האם ניתן לחזור [[דא"ח]] בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך י אגרת ב'תתקס"ט.}}. | ||
==שינוי הברה== | |||
אף שבחב"ד נפוצה ההברה האשכנזית, כותב הרבי: "אף שנוסח חב"ד הוא המובחר - אינו שייך לענין הברה"{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך כ אגרת ז'תס"ב.}}. כלומר, אף ש[[סידור אדמו"ר הזקן]] הוא הסידור המובחר בדקדוקו, אין זה אומר שיש מעלה בהברה הנהוגה בקהל חב"ד. הרבי כותב שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] אין עדיפות לאחת ההברות, ויש להתנהג כל אחד כ[[מנהג]] אבותיו{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך כ אגרת ז'תס"ב.}}. אמנם, חשוב ביותר להקפיד שכל ה[[תפילה]] תהא בהברה אחת{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך כ אגרת ז'תרע"ז.}}. | |||
עם זאת, בהזדמנות מסויימת כתב הרבי לאב שביתו הורגלה בהברה האשכנזית, וכשהלכה לגן בו מדברים [[עברית]] הורגלה להברה הספרדית - שיש לשמור על הנהוג בין חוגים יראי שמים שבאותו המקום, ושייך בזה "חומרי המקום", ולכן יברר את מנהג החרדים במקומו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5515.htm אגרות קודש כרך טו אגרת ה'תקטו].}}. | |||
כאשר משפיע חסידי כתב לרבי שברצונו לשנות את ההברה להברה אשכנזית כדי להוות דוגמה חיה לתלמידים, שלל זאת הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות נב].}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593360#utm_medium=email&utm_source=מגזין_(עברית)&utm_campaign=he&utm_content=content איזו הברה נכונה? האשכנזית או הספרדית?]''' {{בית חבד}} | *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593360#utm_medium=email&utm_source=מגזין_(עברית)&utm_campaign=he&utm_content=content איזו הברה נכונה? האשכנזית או הספרדית?]''' {{בית חבד}} | ||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/de/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%90.pdf הלימוד בעברית ובהברה ספרדית]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ"ב עמוד 12 | |||
{{תבנית:שפות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:לשון הקודש]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־08:53, 21 בפברואר 2022
הברה הוא כינוי לצורת הגיית האותיות והניקוד בלשון הקודש.
ישנם כמה סוגי הברות נפוצות. ובניהם: הברה אשכנזית, ספרדית, תימנית, חסידית ומודרנית.
ההבדלים בין ההברות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימינו, איננו יודעים באיזו מן ההברות ניתנה התורה לישראל, ואף לא איזו הברה הייתה בזמן הגמרא[1]. אולם נעשו נסיונות להתחקות אחר ההברה הקרובה ביותר.
ההברה הנחשבת בעיני המחקר כקרובה ביותר היא ההברה התימנית, כיון ויש הטוענים הקהילה במקום לא עברה גלויות רבות ולכן לא הושפעו רבות מהברות אומות העולם. כמו כן בנוגע לפועל יש בהברה התימנית הרבה יותר הבדלים בין התנועות.
| השוואה בין הברות בלשון הקודש | |||
| הברה אשכנזית | הברה ספרדית | הברה תימנית | |
| תנועות | שבע | חמש | שש |
| עיצורים לועיים | לא התקיימו | חלקית | התקיימו |
| עיצורים נחציים | לא התקיימו | חלקית | התקיימו |
| ביצוע כפול של בג"ד כפ"ת | בכפ"ת(ג) | בכ"פ(ג) | בג"ד כפ"ת |
| שווא נע | לא התקיים | תנועת e | לפי העיצור שאחריו |
| דגש חזק | לא התקיים | התקיים | התקיים |
| הטעמה | מלעילית | דקדוקית | דקדוקית |
ההברה בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההברה הנפוצה אצל חסידי חב"ד היא האשכנזית. במכתב משנת תש"ז כותב הרבי שההברה במוסדות בית רבקה היא אשכנזית[2].
אולם, כשהתחילה פעולת חב"ד בארץ ישראל, נעשה שימוש גם בהברה המודרנית. במכתב משנת תשי"ד מסביר הרבי כי זה מאילוצי השעה, כיון ורבים מהעם מבינים רק הברה זו, אין זמן לחכות עד שילמדו ההברה המתאימה[3].
על השאלה האם ניתן לחזור דא"ח בהברה ספרדית, ענה הרבי בחיוב[4].
שינוי הברה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אף שבחב"ד נפוצה ההברה האשכנזית, כותב הרבי: "אף שנוסח חב"ד הוא המובחר - אינו שייך לענין הברה"[5]. כלומר, אף שסידור אדמו"ר הזקן הוא הסידור המובחר בדקדוקו, אין זה אומר שיש מעלה בהברה הנהוגה בקהל חב"ד. הרבי כותב שמבחינה הלכתית אין עדיפות לאחת ההברות, ויש להתנהג כל אחד כמנהג אבותיו[6]. אמנם, חשוב ביותר להקפיד שכל התפילה תהא בהברה אחת[7].
עם זאת, בהזדמנות מסויימת כתב הרבי לאב שביתו הורגלה בהברה האשכנזית, וכשהלכה לגן בו מדברים עברית הורגלה להברה הספרדית - שיש לשמור על הנהוג בין חוגים יראי שמים שבאותו המקום, ושייך בזה "חומרי המקום", ולכן יברר את מנהג החרדים במקומו[8].
כאשר משפיע חסידי כתב לרבי שברצונו לשנות את ההברה להברה אשכנזית כדי להוות דוגמה חיה לתלמידים, שלל זאת הרבי[9].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איזו הברה נכונה? האשכנזית או הספרדית?
- הלימוד בעברית ובהברה ספרדית, במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ"ב עמוד 12
| שפות | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ ראה לדוג' מאירי מסכת ברכות ט"ו, ב. שיתכן שבזמן הגמרא היה ביטוי פּ ופ שווה.
- ↑ אגרות קודש כרך ב אגרת רס"ו.
- ↑ אגרות קודש כרך ח אגרת ב'רמט.
- ↑ אגרות קודש כרך י אגרת ב'תתקס"ט.
- ↑ אגרות קודש כרך כ אגרת ז'תס"ב.
- ↑ אגרות קודש כרך כ אגרת ז'תס"ב.
- ↑ אגרות קודש כרך כ אגרת ז'תרע"ז.
- ↑ אגרות קודש כרך טו אגרת ה'תקטו.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות נב.