התוועדות חסידית: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:58, 11 בדצמבר 2024

המונח "התוועדות" מפנה לכאן. לערך העוסק בהתוועדות של הרבי , ראו התוועדות עם הרבי.

ציור של הצייר זלמן קליינמן המתאר התוועדות חסידית. במרכז נראה המשפיע מתוועד

התוועדות (או פארבריינגען ביידיש) הוא השם המקובל בעדת חסידי חב"ד להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית 'לחיים' לשיר ניגונים חסידיים, לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב (משפיע).

גם הרבי נוהג לקיים התוועדויות בהן אומר שיחות ומאמרים. בחסידויות פולין התוועדות עם האדמו"ר מכונה "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין טיש".

משמעות ההתוועדות בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות תכליתה לעורר את הנשמה ואת תכליתה בעולם, וחיזוק עניני החסידות בין המתוועדים כמו תפילה באריכות, לימוד חסידות, ביטול היש, וכדומה. על ידי דיבור בין התוועדים ודברי המשפיע.

נהוג גם להתוועד עם משקה ו'
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין פארבייסען', בכדי לפתוח את הלב שיהיה מסוגל לדבר ולשמוע.

התוועדות היא גם אחת מן הדרכים להתקשרות אל הרבי^[1], אחד מהיסודות בדרכי החסידים, ומבוא למצוות אהבת ישראל^[2].

בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". את אמרה זו הסביר אדמו"ר הזקן, בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו^[3].

תוכן ההתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים לחיזוק ההתקשרות לרבותינו נשיאנו וללימוד תורת החסידות, שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון^[4].

הרבי הריי"צ אומר, שבהתוועדות חסידית מספרים סיפורי צדיקים, וחוזרים על פתגמיהם, ומספרים סיפורי חסידים ^[5] ומנגנים ניגונים.

אדמו"ר הזקן אומר שסיפורי הצדיקים שחסידים מספרים בהתוועדויות חסידיות, הם בבחינת "טל אורות טליך" שסיפורי צדיקים מכניסים חיות בהשכלה בהבנה, ובעבודה ^[6].

את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "משפיע" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.

אמירת ה'לחיים' בהתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – משקה, תקנת המשקה

כאמור, בהתוועדות מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי הרבי הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם 'גזירת המשקה'. מקרה יוצא מהכלל, היה בהתוועדות שערך הרבי בערב חג הפסח תשמ"א שחל בשבת, ומשום שנוהגים שלא לשתות יין בערב ליל הסדר - שתו באותה ההתוועדות מים.

נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

באמירת הלחיים ישנם שני נוסחאות:

לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של נח) ועץ הדעת היה עץ גפן, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.
המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם בהתוועדות בה נוכח אדמו"ר הזקן ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן שזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו בעבודת השם היא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה^{[דרושה הבהרה]}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה^[7].

מתיקות הדינים ב'לחיים ולברכה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

לחייים ולברכה הסוף של ה-ם והסוף של ה-ה יוצא ראשי תבות של מתיקות הדינים.

זמן ההתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להתוועד, אך למרות זאת ישנם ימים שנהוג להתוועד בהם, חלקם אף תוקנו על ידי רבותינו נשיאנו. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים בימי חב"ד, כגון חג הגאולה, כל חודש כסלו, ימי הולדתם של נשיאי חב"ד ודומיהם.

זמני התוועדות נוספים: ליל שישי, שבת מברכים^[8], זמן הסעודה השלישית של יום השבת ובראשי חדשים. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות במועדי אנ"ש - צריכות להתקיים בבית הכנסת^[9]). התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של החסידים^[10].

השתתפות בהתוועדויות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל חסידי חב"ד השתתפות בהתוועדות לעיתים קרובות הוא דבר המוכרח, עד כדי כך שחסידים היו מקפידים להשתתף בהתוועדות לפחות פעמיים בשבוע, ועורכים לשם כך התוועדויות קבועות בליל שישי, בשבת בצהריים, ובמוצאי שבת, שהם זמנים שניתן להתוועד בהם בשופי מבלי שהדבר יפגע בפרנסה.

אדמו"ר הצמח צדק כרך את מניעת השפע לאברך חסידי, בכך שהוא הפסיק מלהשתתף בהתוועדויות.

גם למקורבים שעדיין אינם נמנים על חסידי חב"ד, הורה הרבי שעליהם להשתתף בהתוועדויות "מפעם בפעם – לפחות", והוסיף ש"אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד"^[11].

התוועדות במחיצת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התוועדות עם הרבי

במשך שנות נשיאותו נוהג הרבי לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם הזאל הגדול של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא שיחה לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את מאמרי החסידות שלו.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדרכי ההתקשרות: התוועדות, מוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש"פ עמוד 10
בכתה התוועדויות השתתף מעת נסעו מכאן, במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1886 עמוד 16
הבקבוקים האלו שמעו את כל ההתוועדות, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1988 עמוד 30

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות מהי בהוצאת ועד חיילי בית דוד
אוצרות דור ודור - ליקוט מדברי אדמו"ר הריי"צ בנוגע להתוועדות חסידית
הרב עדין שטיינזלץ, השטן לא שמע, משמעותה של התוועדות • 'קרוב אליך' גליון 58 עמוד 6
כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי
התוועדות חסידית מתוך גליון התקשרות
הרב משה מרדכי לאופר, התוועדות חסידית, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות גליון שס"ב

הערות שוליים

↑ היום יום כ"ד סיון
↑ היום יום כ"ד תשרי. שיחת שבת פרשת ויקהל תשמ"ו סעיף ד' ואילך
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהלים" שבהוספה לספר תהלים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת קה"ת, עמוד 198 והילך במהדורות החדשות
↑ היום יום כ"ד תשרי
↑ אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק ו עמוד שלב, ושם מובא שזה מביא חיזוק בעבודת התפלה, ושם מפרט את אופן סיפורי החסידים, לספר מנסיונותיהם ואורחות חייהם, מנגינתם וריקודיהם ועליצותם, והעולה על כולנה טבילת טהרה. וכן ראה ליקוטי דיבורים לה"ק ח"ג עמוד 603 שמתאר את הטיפוס החסידי בימים עברו שבשבתות וביומא דפגרא היו מתאספים מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד ומספרים סיפורים שונים מהנהגת הרביים, מהנהגות זקני החסידים ומענייני יחידות ובהמשך אומר הרבי הרי"צ שסיפור חסידי מרבי או מחסיד, וניגון חסידי, זה ענין עיקרי (-בדרכי החסידים)
↑ ליקוטי דיבורים לה"ק חלק א-ב עמוד 178 ושם מסביר אדמו"ר הריי"צ שגשם פועל בגוף התבואה והפירות ואילו הטובה שהטל פועל היא בטוב טעם ובמזון שבתבואה ובפירות כמו שכתוב שכל המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו שהסיפורים והשיחות בשעת ההתוועדויות החסידיות הם "טל תורה". והטל מוסיף חיות שנותן תוקף בטוב טעם ובמזון
↑ היום יום, כ"ט אדר א'
↑ ראו לדוגמה היום יום כ"ו כסלו, כ"ד אייר
↑ דיון אודות הוראת הרבי והתאמתה עם הזהירות הנדרשת על פי הלכה, הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 157.
↑ היום יום ל' ניסן.
↑ ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.

[1] היום יום כ"ד סיון

[2] היום יום כ"ד תשרי. שיחת שבת פרשת ויקהל תשמ"ו סעיף ד' ואילך

[3] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהלים" שבהוספה לספר תהלים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת קה"ת, עמוד 198 והילך במהדורות החדשות

[4] היום יום כ"ד תשרי

[5] אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק ו עמוד שלב, ושם מובא שזה מביא חיזוק בעבודת התפלה, ושם מפרט את אופן סיפורי החסידים, לספר מנסיונותיהם ואורחות חייהם, מנגינתם וריקודיהם ועליצותם, והעולה על כולנה טבילת טהרה. וכן ראה ליקוטי דיבורים לה"ק ח"ג עמוד 603 שמתאר את הטיפוס החסידי בימים עברו שבשבתות וביומא דפגרא היו מתאספים מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד ומספרים סיפורים שונים מהנהגת הרביים, מהנהגות זקני החסידים ומענייני יחידות ובהמשך אומר הרבי הרי"צ שסיפור חסידי מרבי או מחסיד, וניגון חסידי, זה ענין עיקרי (-בדרכי החסידים)

[6] ליקוטי דיבורים לה"ק חלק א-ב עמוד 178 ושם מסביר אדמו"ר הריי"צ שגשם פועל בגוף התבואה והפירות ואילו הטובה שהטל פועל היא בטוב טעם ובמזון שבתבואה ובפירות כמו שכתוב שכל המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו שהסיפורים והשיחות בשעת ההתוועדויות החסידיות הם "טל תורה". והטל מוסיף חיות שנותן תוקף בטוב טעם ובמזון

[7] היום יום, כ"ט אדר א'

[8] ראו לדוגמה היום יום כ"ו כסלו, כ"ד אייר

[9] דיון אודות הוראת הרבי והתאמתה עם הזהירות הנדרשת על פי הלכה, הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 157.

[10] היום יום ל' ניסן.

[11] ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הרבי התוועדות.jpeg|ממוזער|שמאל|300px|[[הרבי]] בהתוועדות ב[[זאל הגדול]] שב[[770]]]]
+{{מפנה|התוועדות|התוועדות של הרבי |התוועדות עם הרבי}}
-'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]) הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. ב[[התוועדות]] נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב ([[משפיע]]) וב[[חסידי פולין|חסידויות פולין]] עם ה[[אדמו"ר]] (מה שמכונה ביניהם "{{מונחון|טיש|שולחן באידיש}}").
+[[קובץ:פאבריינגען.jpeg|ממוזער|ציור של הצייר [[זלמן קליינמן]] המתאר התוועדות חסידית. במרכז נראה ה[[משפיע]] מתוועד]]
+[[קובץ:התוועדות עם ר' שלמה חיים.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|התוועדות חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]]]]
+[[קובץ:חסידים מתוועדים בסוכת 770.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים מתוועדים בסוכת [[770]]. משמאל לימין: הרב [[דוד רסקין]], הרב [[ישראל פרידמן]], [[יודל קרינסקי]]]]
+'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]) הוא השם המקובל בעדת [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב ([[משפיע]]).
+גם [[הרבי]] נוהג [[התוועדות עם הרבי|לקיים התוועדויות]] בהן אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. ב[[חסידי פולין|חסידויות פולין]] התוועדות עם ה[[אדמו"ר]] מכונה "{{מונחון|טיש|שולחן באידיש}}".
 ==משמעות ההתוועדות בחסידות==
-[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים בהתוועדות של [[הרבי]] ב[[זאל הגדול]], מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים, להם היו שמורים מקומות ישיבה מאחורי הרבי על בימת ההתוועדיות)]]
-התוועדות היא אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[נשיא הדור|הרבי]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוות [[אהבת ישראל]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.
-בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של ה[[מלאך מיכאל]] לפעול". את אמרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהילים" שבהוספה לספר תהילים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת [[קה"ת]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=198 עמוד 198 והילך במהדורות החדשות]}}.
+התוועדות תכליתה לעורר את הנשמה ואת תכליתה בעולם, וחיזוק עניני החסידות בין המתוועדים כמו תפילה באריכות, לימוד חסידות, ביטול היש, וכדומה. על ידי דיבור בין התוועדים ודברי המשפיע.
+נהוג גם להתוועד עם משקה ו'{{מונחון|פארבייסען|כיבוד}}', בכדי לפתוח את הלב שיהיה מסוגל לדבר ולשמוע.
+התוועדות היא גם אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[נשיא הדור|הרבי]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוות [[אהבת ישראל]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.
+בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של ה[[מלאך מיכאל]] לפעול". את אמרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהלים" שבהוספה לספר תהלים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת [[קה"ת]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=198 עמוד 198 והילך במהדורות החדשות]}}.
 == תוכן ההתוועדות ==
-בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים ללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערת שוליים|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]}}.
+בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים לחיזוק ההתקשרות ל[[רבותינו נשיאנו]] וללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]}}.
+הרבי הריי"צ אומר, שבהתוועדות חסידית מספרים סיפורי צדיקים, וחוזרים על פתגמיהם, ומספרים סיפורי חסידים {{הערה| אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק ו עמוד שלב, ושם מובא שזה מביא חיזוק בעבודת התפלה, ושם מפרט את אופן סיפורי החסידים, לספר מנסיונותיהם ואורחות חייהם, מנגינתם וריקודיהם ועליצותם, והעולה על כולנה טבילת טהרה. וכן ראה ליקוטי דיבורים לה"ק ח"ג עמוד 603 שמתאר את הטיפוס החסידי בימים עברו שבשבתות וביומא דפגרא היו מתאספים מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד ומספרים סיפורים שונים מהנהגת הרביים, מהנהגות זקני החסידים ומענייני יחידות ובהמשך אומר הרבי הרי"צ שסיפור חסידי מרבי או מחסיד, וניגון חסידי, זה ענין עיקרי (-בדרכי החסידים)}} ומנגנים ניגונים.
+אדמו"ר הזקן אומר שסיפורי הצדיקים שחסידים מספרים בהתוועדויות חסידיות, הם בבחינת "טל אורות טליך" שסיפורי צדיקים מכניסים חיות בהשכלה בהבנה, ובעבודה {{הערה| ליקוטי דיבורים לה"ק חלק א-ב עמוד 178 ושם מסביר אדמו"ר הריי"צ שגשם פועל בגוף התבואה והפירות ואילו הטובה שהטל פועל היא בטוב טעם ובמזון שבתבואה ובפירות כמו שכתוב שכל המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו שהסיפורים והשיחות בשעת ההתוועדויות החסידיות הם "טל תורה". והטל מוסיף חיות שנותן תוקף בטוב טעם ובמזון}}.
 את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "[[משפיע]]" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.
@@ שורה 15: / שורה 28: @@
 ==אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
 {{ערכים מורחבים|ערך=[[משקה]], [[תקנת המשקה]]}}
-כאמור, ב[[התוועדות]] מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'. מקרה יוצא מהכלל, היה ב[[התוועדות]] שערך הרבי בערב [[חג הפסח]] [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות [[יין]] בערב [[ליל הסדר]] - שתו באותה ה[[התוועדות]] מים.
+כאמור, ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'. מקרה יוצא מהכלל, היה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך הרבי בערב [[חג הפסח]] [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות [[יין]] בערב [[ליל הסדר]] - שתו באותה ההתוועדות מים.
 ===נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות===
-באמירת הלחיים ישנם ששני נוסחים:
+באמירת הלחיים ישנם שני נוסחאות:
 * לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של [[נח]]) ו[[עץ הדעת]] היה עץ גפן, ולכן מברכים ש[[יין]] זה יהיה לחיים טובים.
-* [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם ב[[התוועדות]] בה נוכח [[אדמו"ר הזקן]] ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן וזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו ב[[עבודת השם]] היא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה{{הבהרה}}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" [[אותיות]] לב-רכה{{הערה|1=[[היום יום]], [[כ"ט אדר א']]}}.
+* [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בה נוכח [[אדמו"ר הזקן]] ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן שזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו ב[[עבודת השם]] היא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה{{הבהרה}}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" [[אותיות]] לב-רכה{{הערה|1=[[היום יום]], [[כ"ט אדר א']]}}.
+===מתיקות הדינים ב'לחיים ולברכה'===
+לחייים ולברכה הסוף של ה-ם והסוף של ה-ה
+יוצא ראשי תבות של מתיקות הדינים.
 ==זמן ההתוועדות==
-[[קובץ:התועדות.jpg|250px|thumb|left|חסידים בהתוועדות]]
+אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להתוועד, אך למרות זאת ישנם ימים שנהוג להתוועד בהם, חלקם אף תוקנו על ידי [[רבותינו נשיאנו]]. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.
-אומנם אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להיתוועד, אךלמרות זאת ישנם ימים שנהוג להיתוועד בהם, חלקם אף תוקנו תוקנו על ידי [[רבותינו נשיאנו]]. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.
-זמני [[התוועדות]] נוספים: שבת בה מברכים את החודש{{הערת שוליים|ראה לדוגמא [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים בבית הכנסת). [[התוועדות]] [[מלוה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]] {{הערת שוליים|[[היום יום]] [[ל' ניסן]]}}.
-==התוועדות במחיצת הרבי==
-[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדיות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
-במשך שנות נשיאותו היה [[הרבי]] נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדיות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. הרבי היה יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה ישב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו ישבו {{מונחון|זקני החסידים|כינוי בעגה החב"דית לחסידים מבוגרים}}, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.
-הרבי היה נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל הרבי לשאת [[שיחה]] שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]], כשלעתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו [[ניגון הכנה לד' בבות]], אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]]){{הערה|כל זאת למעט ניגון [[צמאה לך נפשי]], אותו תמיד היה מתחיל לנגן בעצמו}}.
-כשהיה הרבי רוצה להתחיל באמירת [[מאמר]], היה מורה על נגינת [[ניגון רוסטוב]], אותו תיקן הרבי וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היו היושבים נעמדים על רגליהם{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3513086 סרט וידאו מניגון הכנה בהתוועדות של הרבי]. אם כי לפעמים היה מנוגן ניגון אחר}}.
-התוועדיות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדיות שנערכו בשבתות וחגים (בהם אסור להקליט) היה צוות [[חוזרים]] בראשות הרב יואל כהן משחזר את השיחות והמאמרים שאמר הרבי, וצוות של [[מניחים]] העלה את הדברים על הכתב. לעיתים היה מגיה הרבי את השיחות והמאמרים ומהם חוברו ספרים שונים{{הערה|כמו [[לקוטי שיחות]], [[ספר המאמרים - מלוקט]], [[ספר השיחות]]ועוד}} בעוד רובו של החומר לא הוגה{{הערה|ממנו חוברו ספרים כמו [[תורת מנחם התוועדויות]] ו[[שיחות קודש]]}}.
-בסיום התוועדויות שערך הרבי בשבתות וחגים שנגמרו במוצאי החג או השבת, היה נוהג הרבי [[חלוקת כוס של ברכה|לחלק כוס של ברכה]].
-===היסטוריה===
-[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות ב[[זאל הקטן]], בו נערכו ההתוועדיות בשנים הראשונות ובו [[קבלת הנשיאות|קיבל את הנשיאות]], [[תשי"ב]]]]
-ההתוועדות הראשונה שערך הרבי ב770 נערכה בב' תמוז של שנת תש"א בזאל הקטן בקומה הראשונה של 770 בהוראתו הישירה של הרבי הריי"צ, לציון הצלתו של הרבי והגעתו לארצות הברית.  ההתוועדות החלה בשעה 9 ונגמרה בשעה שלוש לפנת בוקר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות], מתוך "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]"}}. מאז התוועד הרבי עוד כמה פעמים עם החסידים{{הערה|השיחות שאמר אז הרבי לוקטו והופיעו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]]}}.
-במשך השנה שלאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] החל הרבי להתוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם [[מאמר|מאמרים]], אותם אומר רק רבי, אלא רק [[שיחה|שיחות]]. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר.הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}.
+זמני [[התוועדות חסידית|התוועדות]] נוספים: [[ליל שישי]], [[שבת מברכים]]{{הערה|ראו לדוגמה [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]]{{הערה|1=דיון אודות הוראת הרבי והתאמתה עם הזהירות הנדרשת על פי הלכה, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/27-05-2021-14-56-42-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%90-%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%941.pdf הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 157].}}). התוועדות [[מלוה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]]{{הערה|[[היום יום]] [[ל' ניסן]].}}.
-בהתוועדות י' שבט תשי"א קיבל עליו הרבי את הנשיאות, ואמר את המאמר הראשון שלו – [[באתי לגני]].
-עם השנים הלכה חסידות חב"ד וגדלה והחלו להגיע יותר ויותר חסידים להתוועדיות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדיותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדיות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת [[תשי"ד]] להתפלל ולהתוועד ב[[זאל הגדול]] (שבאותו הזמן היה קטן הרבה יותר מגודלו כיום) להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס, כשהראשונה היא התוועדות י"ט כסלו תשי"ד באולם "פרענקלין מענאָר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf עמוד 70]}}.
-לקראת [[ראש השנה]] של שנת [[תש"כ]] הסתיים [[770 - מרכז חב"ד העולמי#הרחבה ראשונה|השיפוץ הראשון]] שנערך בזאל הגדול. והוא הפך לרחב יותר. מאז עברו כל התפילות והתוועדיות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדיות בזאל הקטן או באולמות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמוד 50] אם כי היו מקרים יוצאי דופן (לדוגמא - התוועדות פורים תשמ"א. ראה על כך בקובץ זה עמוד 18)}}.
-לאחר פטירת [[הרבנית חנה]], לא רצה הרבי להתוועד ב[[י"ט כסלו]], עד שהרב [[שמואל לוויטין]] נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543] {{חב"ד און ליין}}}}.
-במשך השנים ההתוועדיות נערכו בחגים ומועדים חסידיים, כשהתוועדיות בשבת נערכו רק בשבתות מברכים (כתקנתו של [[הרבי הריי"צ]]) או כשהחגים או המועדים החסידיים חלו בשבת. לאחר הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], החל להתוועד בכל שבת, אך חדל להתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה ב[[חג הפורים]] [[תשמ"ח]]. רבנים חב"דיים מכל העולם ניסו למנוע זאת על ידי כך ששלחו מכתב לרבי, ובו בקשה לערוך את ההתוועדות בחג ההפורים{{הערה|1={{ציטוטון|אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על-ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו"}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543 גילויים מפורים עם הרבי ב-770] {{חב"ד און ליין}}}}, אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי ההתוועדיות בימי חול אלא רק בשבת, אך במקביל החל לשאת שיחות גם בשאר ימות השבוע (ולא כפי שהיה עד אז רק בשעות ההתוועדות) לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על סטנדר מיוחד לכך כשפניו אל הקהל.
-===כמו יחידות===
-[[קובץ:מענה התוועדויות יחידות.jpg|ממוזער|מענה מהרבי בו מזכיר את ההתוועדות כתחליף ליחידות: '''כל התוועדות עתה היא מעין יחידות - להרוצה בזה''']]
-כאשר פסק הנוהג של כניסה ל[[יחידות]] פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות.
-חסידים רבים מספרים שהרגישו כיצד בשעת ההתוועדות הרבי מכוון את הדברים לאזניהם, וכיצד הם קיבלו מענה על ספקות ושאלות שניקרו אצלם, כאשר העבירו זאת במחשבתם בשעת ההתוועדות.
 ==השתתפות בהתוועדויות==
@@ שורה 70: / שורה 51: @@
 גם למקורבים שעדיין אינם נמנים על חסידי חב"ד, הורה הרבי שעליהם להשתתף בהתוועדויות "מפעם בפעם – לפחות", והוסיף ש"אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד"{{הערה|ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.}}.
-{{ניווט|
+==התוועדות במחיצת הרבי==
-|כותרת=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|20px|ימין]]צילומים מהתוועדיות במשך השנים אצל הרבי
+[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדויות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
-|תוכן=<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="5">
+{{ערכים מורחבים|ערך=[[התוועדות עם הרבי]]}}
-קובץ:התוועדות מוצאי שמחת תורה (צילום נוכרי).PNG|צילום נדיר מהתוועדות של [[הרבי]] ב[[מוצאי שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ההתוועדות בשנת [[תשכ"ח]], בזמן שב-[[770]] ה[[חג]] היה בעיצומו
+במשך שנות נשיאותו נוהג הרבי לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא [[שיחה]] לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]]. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את [[מאמר|מאמרי החסידות שלו]].
-קובץ:הכה את המומחה 3.JPG|הרבי בהתוועדות השניה שנערכה באולם מחוץ ל770, [[י' שבט]] [[תשי"ד]]
-קובץ:הרבי בטו בשבט.jpg|הרבי בהתוועדות [[ט"ו שבט]] בזאל הגדול של 770
+==לקריאה נוספת==
-קובץ:תשלא.jpg|אחת ההתוועדיות בזאל הגדול, [[תשל"א]]
+*'''מדרכי ההתקשרות: התוועדות''', מוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש"פ עמוד 10
-קובץ:רויטבלאט.jpg|זקני החסידים יושבים מאחורי הרבי בשעת ההתוועדות בזאל הגדול. משמאל לימין: הרב [[צבי הירש קוטלרסקי]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יעקב גורקוב]], הרב [[עוזיאל חזנוב]], הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], הרב [[זאב ניסנביץ']]
+*'''בכתה התוועדויות השתתף מעת נסעו מכאן''', במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1886 עמוד 16
-קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|[[הרבי]] בעת אמירת [[מאמר חסידות]] במהלך [[התוועדות]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב [[ישראל לייבוב]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]
+*'''הבקבוקים האלו שמעו את כל ההתוועדות''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1988 עמוד 30
-קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול בהתוועדות של הרבי.JPG|הרבי חוזר [[מאמר]] בהתוועדות בזאל הגדול, הקהל נראה עמד על רגליו
-קובץ:תשיט.jpg|אחת ההתוועדיות האחרונות שנערכו באולם, [[תשי"ט]]
-קובץ:התועדות 770.jpg|הרבי נושא [[שיחה]] בהתוועדות זאל הגדול, לאחר ההרחבה השניה
-קובץ:770 התוועדות.jpg|ה'זאל הגדול' בהתוועדות של הרבי לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]
-</gallery>
-| הסתרה = כן
-| מוסתר = לא
-}}
 ==קישורים חיצוניים==
 * [http://www.torah4blind.org/hebrew/vcbd-shelach-5768.pdf התוועדות מהי] בהוצאת '''ועד חיילי בית דוד'''
-* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2537&CategoryID=787 אוצרות דור ודור] - ליקוט מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע ל[[התוועדות]] חסידית
+* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2537&CategoryID=787 אוצרות דור ודור] - ליקוט מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע ל[[התוועדות חסידית]]
-* הרב [[עדין שטיינזלץ]], '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_58.pdf השטן לא שמע]''', משמעותה של [[התוועדות]] {{*}} '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' גליון 58 עמוד 6
+* הרב [[עדין שטיינזלץ]], '''[https://karovel.co.il/התוועדות/השטן-לא-שמע/ השטן לא שמע]''', משמעותה של התוועדות {{*}} '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' גליון 58 עמוד 6
 * '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3477921 כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי]''' {{בית חבד}}
 * '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=402&ArticleID=468 התוועדות חסידית]''' מתוך [[גליון התקשרות]]
-===התוועדות עם הרבי===
+*הרב משה מרדכי לאופר, '''[http://chabad-il.org/hit/hit362.htm התוועדות חסידית]''', במדור 'ניצוצי רבי' [[שבועון התקשרות]] גליון שס"ב
-* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3869419 התוועדות עם הרבי - י"ט כסליו]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
-* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3526148 התוועדות עם הרבי - י"א ניסן תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
-* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2977188 התוועדות עם הרבי - י"ב תמוז תשמ"א]''' חברת [[jem]], {{וידאו}} {{בית חבד}}
 {{הערות שוליים}}
-{{להשלים}}
-{{תבנית:במחיצת הרבי}}
 [[קטגוריה:עבודת ה']]
-[[קטגוריה:חסידות]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 [[קטגוריה:מושגי יסוד]]
-[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]