תפילין של ימות המשיח (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת פרטים) |
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (23 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הספר '''תפילין של ימות המשיח''' | [[קובץ:תפימוהמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|שער הספר הישן]] | ||
הספר נכתב על ידי הרב [[זמרוני ציק]], ונדפס בשנת [[תשע"ד]]. לאחר הדפסת הספר | |||
'''תפילין של ימות המשיח''' הוא ספר המסביר את עניינה של מצוות [[תפילין]] בכלל, ואת חשיבות הנחת ד' זוגות [[תפילין]] (בימינו) בפרט. | |||
הספר נכתב על ידי הרב [[זמרוני ציק]], ונדפס בשנת [[תשע"ד]]. לאחר הדפסת הספר נערך על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ערב השקה בהשתתפות רבנים ומשפיעים{{הערה|ראו מודעה מזמינה לאירוע ב[https://drive.google.com/file/d/1JYlfZTqJ7wCh_bTLWjncyM5lPt6oYNsn/view?usp=sharing גיליון 1013] של [[שיחת הגאולה]].}}. שנת [[תשפ"ג]] יצא הספר במהדורה שניה עם תיקונים והוספות. | |||
==תוכן הספר== | ==תוכן הספר== | ||
| שורה 6: | שורה 9: | ||
===השיטות=== | ===השיטות=== | ||
הספר סוקר | הספר סוקר את עניינם של ארבעת השיטות בעניין הנחת התפילין: | ||
'''שיטת [[רש"י]]'''{{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, [[יעקב הלוי בן משה מולין|מהרי"ל]] ועוד.}}: סדר הפרשיות הינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) וסדר כתיבתם הוא מצד ימין של הקורא, היינו של אדם שנמצא מול המניח. | '''שיטת [[רש"י]]'''{{הערה|כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, [[יעקב הלוי בן משה מולין|מהרי"ל]] ועוד.}}: סדר הפרשיות הינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) וסדר כתיבתם הוא מצד ימין של הקורא, היינו של אדם שנמצא מול המניח. | ||
| שורה 12: | שורה 15: | ||
שיטה זו היא השיטה הנהוגה כיום להלכה. | שיטה זו היא השיטה הנהוגה כיום להלכה. | ||
'''שיטת [[רבינו תם]]'''{{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוניח, האשכול.}}: סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, וסדר הכתיבה הוא מימין הקורא. | '''שיטת [[רבינו תם]]'''{{הערה|כפי דעת ר"ת סוברים גם: [[רב שרירא גאון]], רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]], הר"י ברצלוניח, האשכול.}}: סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, וסדר הכתיבה הוא מימין הקורא. | ||
רבים נוהגים להדר ולהניח גם תפילין דר"ת. | רבים נוהגים להדר ולהניח גם תפילין דר"ת. | ||
| שורה 20: | שורה 23: | ||
חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו תפילין של יד מיוחדות{{הערה|בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}. | חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו תפילין של יד מיוחדות{{הערה|בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.}}. | ||
'''שיטת [[הראב"ד]]''': סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, כשיטת ר"ת, אך סדר הכתיבה הוא מימין | '''שיטת [[הראב"ד]]''': סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, כשיטת ר"ת, אך סדר הכתיבה הוא מימין המניח. אין לשיטתו תפילין של יד מיוחדות. | ||
===סיבת המחלוקת=== | ===סיבת המחלוקת=== | ||
| שורה 30: | שורה 31: | ||
==מבנה הספר== | ==מבנה הספר== | ||
הספר מחולק לחמישה חלקים: חלק א': על ה[[תפילין]] בכללותם - מצוות ה[[תפילין]], הבתים, הפרשיות, ועל ההכנות ל[[מצווה]]. חלק ב: ד' השיטות - הסברת שיטתם ושורש מחלוקתם. חלק ג': ד' השיטות למעשה - סדר הנחתם, מעלתן והדרישות הרוחניות להנחתן, צדיקים וחסידים שהניחו אותם. התפנית ביחסו של הרבי להנחתן, חידושים בשיחות הרבי בשנים האחרונות{{הערה|בעיקר: ש"פ ואתחנן תשמ"ט (בר"ד, בתוכן קצר, ובהשלמות לשיחה המוגהת) תרומה תשנ"ב. לאחר ש"פ ואתחנן תשמ"ט, כתב מחבר הספר הרב [[זמרוני זליג ציק]] ל[[רבי]] פתק, ובו שאל האם לאור דברי הרבי צריך הוא להניח 4 זוגות תפילין. מענה הרבי היה: "שייך למשפיע שלו שי' בארה"ק אזכיר על הציון" (לאחמ"כ אכן שאל את המשפיע שלו ר' [[מענדל פוטרפס]] והורה לו להניחם).}} חלק ד': ביאורים | הספר מחולק לחמישה חלקים: חלק א': על ה[[תפילין]] בכללותם - מצוות ה[[תפילין]], הבתים, הפרשיות, ועל ההכנות ל[[מצווה]]. חלק ב: ד' השיטות - הסברת שיטתם ושורש מחלוקתם. חלק ג': ד' השיטות למעשה - סדר הנחתם, מעלתן והדרישות הרוחניות להנחתן, צדיקים וחסידים שהניחו אותם. התפנית ביחסו של הרבי להנחתן, חידושים בשיחות הרבי בשנים האחרונות{{הערה|בעיקר: ש"פ ואתחנן תשמ"ט (בר"ד, בתוכן קצר, ובהשלמות לשיחה המוגהת) תרומה תשנ"ב. לאחר ש"פ ואתחנן תשמ"ט, כתב מחבר הספר הרב [[זמרוני זליג ציק]] ל[[רבי]] פתק, ובו שאל האם לאור דברי הרבי צריך הוא להניח 4 זוגות תפילין. מענה הרבי היה: "שייך למשפיע שלו שי' בארה"ק אזכיר על הציון" (לאחמ"כ אכן שאל את המשפיע שלו ר' [[מענדל פוטרפס]] והורה לו להניחם).}} חלק ד': ביאורים על פי חסידות לד' הזוגות. חלק ה: תוספות - הרחבת מושגים והערות, רמזים, דברים במעלת ה[[תפילין]] ועוד. לספר נוספו נספחים והערות. | ||
מטרת הספר הינה להסביר את עניינם של ד' הזוגות ולא פסיקה הלכתית. | |||
==ראו גם== | |||
* [[ארבעה זוגות תפילין]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://drive.google.com/drive/folders/1dEN_xvWW-JkGceKhw8vzbakJ_h_opg9u נאומי הרבנים בכינוס השקת הספר "תפילין של ימות המשיח"]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי הלכה ומנהג]] | [[קטגוריה:ספרי הלכה ומנהג]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:09, 16 במאי 2024
תפילין של ימות המשיח הוא ספר המסביר את עניינה של מצוות תפילין בכלל, ואת חשיבות הנחת ד' זוגות תפילין (בימינו) בפרט.
הספר נכתב על ידי הרב זמרוני ציק, ונדפס בשנת תשע"ד. לאחר הדפסת הספר נערך על ידי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה ערב השקה בהשתתפות רבנים ומשפיעים[1]. שנת תשפ"ג יצא הספר במהדורה שניה עם תיקונים והוספות.
תוכן הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
השיטות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר סוקר את עניינם של ארבעת השיטות בעניין הנחת התפילין:
שיטת רש"י[2]: סדר הפרשיות הינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) וסדר כתיבתם הוא מצד ימין של הקורא, היינו של אדם שנמצא מול המניח.
שיטה זו היא השיטה הנהוגה כיום להלכה.
שיטת רבינו תם[3]: סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, וסדר הכתיבה הוא מימין הקורא.
רבים נוהגים להדר ולהניח גם תפילין דר"ת.
שיטת השימושא רבא[4]: הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), כשיטת רש"י אך סדר הכתיבה הוא מימין המניח.
חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו תפילין של יד מיוחדות[5].
שיטת הראב"ד: סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, כשיטת ר"ת, אך סדר הכתיבה הוא מימין המניח. אין לשיטתו תפילין של יד מיוחדות.
סיבת המחלוקת[עריכה | עריכת קוד מקור]
המחלוקת ביניהם תלויה בהסברת ברייתא בגמרא במנחות[6]: "תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן".
מבנה הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר מחולק לחמישה חלקים: חלק א': על התפילין בכללותם - מצוות התפילין, הבתים, הפרשיות, ועל ההכנות למצווה. חלק ב: ד' השיטות - הסברת שיטתם ושורש מחלוקתם. חלק ג': ד' השיטות למעשה - סדר הנחתם, מעלתן והדרישות הרוחניות להנחתן, צדיקים וחסידים שהניחו אותם. התפנית ביחסו של הרבי להנחתן, חידושים בשיחות הרבי בשנים האחרונות[7] חלק ד': ביאורים על פי חסידות לד' הזוגות. חלק ה: תוספות - הרחבת מושגים והערות, רמזים, דברים במעלת התפילין ועוד. לספר נוספו נספחים והערות.
מטרת הספר הינה להסביר את עניינם של ד' הזוגות ולא פסיקה הלכתית.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ראו מודעה מזמינה לאירוע בגיליון 1013 של שיחת הגאולה.
- ↑ כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, הרמב"ם, הרשב"א, רבינו יונה, הרמב"ן, הבית יוסף, מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.
- ↑ כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, הרי"ף, הר"י ברצלוניח, האשכול.
- ↑ ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.
- ↑ בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.
- ↑ דף ל"ד ע"ב, ל"ה ע"א.
- ↑ בעיקר: ש"פ ואתחנן תשמ"ט (בר"ד, בתוכן קצר, ובהשלמות לשיחה המוגהת) תרומה תשנ"ב. לאחר ש"פ ואתחנן תשמ"ט, כתב מחבר הספר הרב זמרוני זליג ציק לרבי פתק, ובו שאל האם לאור דברי הרבי צריך הוא להניח 4 זוגות תפילין. מענה הרבי היה: "שייך למשפיע שלו שי' בארה"ק אזכיר על הציון" (לאחמ"כ אכן שאל את המשפיע שלו ר' מענדל פוטרפס והורה לו להניחם).