בית שניאורסון בליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "בית שניאורסאהן שבליובאוויטש: בית שניאורסאהן נקנה ע"י תמימים מישיבת חב"ד במוסקבה עבור הר...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (37 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בית שניאורסאהן שבליובאוויטש | {{עדכון|כל הערך=כן}} | ||
[[קובץ:בית שניאורסוןן.jpeg|ממוזער|בית שניאורסון בעיירה ליובאוויטש לאחר שיפוצו]] | |||
'''בית שניאורסאהן שבליובאוויטש''' הינו מבנה הממוקם על שטח גדול בעיירה [[ליובאוויטש]], המשמש כיום כבית הכנסת אורחים, וכמוזיאון למורשת [[חסידות חב"ד]] ותולדות העיירה. | |||
== רכישת המבנה == | |||
הבית נקנה בשנת [[תשמ"ט]] על ידי בחורים מישיבת חב"ד במוסקבה{{הערה|ביניהם התמים (דאז) [[נחום תמרין]], שאף היה שותף לבניית [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|האוהל]] יחד עם הרב [[דוד נחשון]] והרב [[אבי טאוב]] בשנת [[תש"נ]], ובעוד מקומות. הבית אף נרשם על שמו במהלך הקניה.}}, שקיבלו את הסכמת וברכת [[הרבי]] באמצעות לשכת [[עזרת אחים]]. | |||
הבית נקנה לכתחילה עבור הרבי כהמשך לבקשת הרבי ב[[שנת הבניין]] לרכוש כמה שיותר בניינים, ב[[כ"א חשוון]] [[תשמ"ט]] (1988). | |||
מיד לאחר הקניה רשמו התמימים על הבית בגדול: 770 בית חב"ד. | כשנשאלו הבחורים התמימים על ידי הרבי באיזה כתובת נמצא הבית, ענו שאין כתובות בליובאוויטש{{הערה|אז לא היה כתובות, כיום ישנם כתובות בעיירה, כשהרחוב של חצר רבותינו בעיירה, נקראה בשם 'חב"דסקאיא'.}}. שאלם הרבי איך קוראים לבית, וענו מיד 'בית שניאורסאהן', מאז קרא הרבי לבית בשם זה. גם תושבי העיירה הגויים, החלו לקרוא כך לבית - ברוסית - 'דום שניאורסונא' ( - Дом Шнеерсона){{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, שלום דובער לוין, עמ' שלג - שלד}}. | ||
מחירו של הבית היה 300 דולר, והרבי ביקש לשלם על הבית מרכושו הפרטי, ואכן הבית נרשם בטאבו על שמו של הרבי, וב[[מכירת חמץ]] בשנת [[תשנ"א]] כבר הופיע הבית כחלק מהמקומות שהרבי מכר בשטר מכירת חמץ שלו. | |||
מיד לאחר הקניה רשמו התמימים{{הערה|הת' [[ברוך קליינבערג]] והת' [[נחום תמרין]]. אך לאחר כעשר שנים, כתבו מחדש את המילים. }} על הבית בגדול: [[770]] [[בית חב"ד]]. | |||
ב[[כ"א חשון]] [[תש"ע]] הושלמו השיפוצים של הבית, והוא משמש כיום כבית הכנסת אורחים ליהודים הפוקדים את העיירה, וכמוזיאון למורשת חסידות חב"ד, ישיבת [[תומכי תמימים]] ותולדות העיירה. | |||
{{ליובאוויטש}} | |||
==ראו גם== | |||
*[[ליובאוויטש]] | |||
*[[ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים (ארגון)|ליובאוויטש רוסיה - המקומות הקדושים]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ליובאוויטש]] | |||
{{קצרמר}} | |||
גרסה אחרונה מ־20:11, 16 באפריל 2024
בית שניאורסאהן שבליובאוויטש הינו מבנה הממוקם על שטח גדול בעיירה ליובאוויטש, המשמש כיום כבית הכנסת אורחים, וכמוזיאון למורשת חסידות חב"ד ותולדות העיירה.
רכישת המבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבית נקנה בשנת תשמ"ט על ידי בחורים מישיבת חב"ד במוסקבה[1], שקיבלו את הסכמת וברכת הרבי באמצעות לשכת עזרת אחים.
הבית נקנה לכתחילה עבור הרבי כהמשך לבקשת הרבי בשנת הבניין לרכוש כמה שיותר בניינים, בכ"א חשוון תשמ"ט (1988).
כשנשאלו הבחורים התמימים על ידי הרבי באיזה כתובת נמצא הבית, ענו שאין כתובות בליובאוויטש[2]. שאלם הרבי איך קוראים לבית, וענו מיד 'בית שניאורסאהן', מאז קרא הרבי לבית בשם זה. גם תושבי העיירה הגויים, החלו לקרוא כך לבית - ברוסית - 'דום שניאורסונא' ( - Дом Шнеерсона)[3].
מחירו של הבית היה 300 דולר, והרבי ביקש לשלם על הבית מרכושו הפרטי, ואכן הבית נרשם בטאבו על שמו של הרבי, ובמכירת חמץ בשנת תשנ"א כבר הופיע הבית כחלק מהמקומות שהרבי מכר בשטר מכירת חמץ שלו.
מיד לאחר הקניה רשמו התמימים[4] על הבית בגדול: 770 בית חב"ד.
בכ"א חשון תש"ע הושלמו השיפוצים של הבית, והוא משמש כיום כבית הכנסת אורחים ליהודים הפוקדים את העיירה, וכמוזיאון למורשת חסידות חב"ד, ישיבת תומכי תמימים ותולדות העיירה.
| ליובאוויטש | ||
|---|---|---|
| העיירה | ליובאוויטש • תומכי תמימים ליובאוויטש • ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים | |
| אתרי העיירה | בית העלמין בליובאוויטש • אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש • אוהל הרבניות • הזאל הגדול • בית שניאורסון • בית כנסת של העקידה • קבר האחים היהודי בליובאוויטש | |
| מאורות בעיירה | השריפה הגדולה • ליובאוויטש בשואה | |
| ספרים על העיירה | ליובאוויטש - העיירה של חב"ד • ליובאוויטש וחייליה | |
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ביניהם התמים (דאז) נחום תמרין, שאף היה שותף לבניית האוהל יחד עם הרב דוד נחשון והרב אבי טאוב בשנת תש"נ, ובעוד מקומות. הבית אף נרשם על שמו במהלך הקניה.
- ↑ אז לא היה כתובות, כיום ישנם כתובות בעיירה, כשהרחוב של חצר רבותינו בעיירה, נקראה בשם 'חב"דסקאיא'.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, שלום דובער לוין, עמ' שלג - שלד
- ↑ הת' ברוך קליינבערג והת' נחום תמרין. אך לאחר כעשר שנים, כתבו מחדש את המילים.
