ראובן ריבלין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
||
| (19 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ראובן ריבלין עם שלוחי חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ראובן ריבלין עם [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] מליובאוויטש, הרב [[דוד נחשון]] והרב [[ראובן אסמן]] - רבה הראשי של [[אוקראינה]]]] | [[קובץ:ראובן ריבלין עם שלוחי חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ראובן ריבלין עם [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] מליובאוויטש, הרב [[דוד נחשון]] והרב [[ראובן אסמן]] - רבה הראשי של [[אוקראינה]]]] | ||
'''ראובן (רובי) ריבלין''' (יליד | '''ראובן (רובי) ריבלין''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1939) היה ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] העשירי של [[מדינת ישראל]], החל משנת [[תשע"ד]] עד שנת [[תשפ"א]]. קודם לבחירתו היה חבר הכנסת מטעם תנועת הליכוד, ובעבר שימש כיושב ראש הכנסת ושר התקשורת. עורך דין בהכשרתו. | ||
נמצא בקשר אישי קרוב עם שלוחי ועסקני חב"ד. במהלך תפקידיו הציבוריים ביקר פעמים רבות בבתי-חב"ד בעולם ונחשף לפעילות העצומה. | נמצא בקשר אישי קרוב עם שלוחי ועסקני חב"ד. במהלך תפקידיו הציבוריים ביקר פעמים רבות בבתי-חב"ד בעולם ונחשף לפעילות העצומה. | ||
[[קובץ:ריבלין הדפסת התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[הדפסת התניא]] בכנסת, [[ | [[קובץ:ריבלין הדפסת התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[הדפסת התניא]] בכנסת, [[תנש"א]]]] | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בשנת [[תשס"ז]] התמודד על תפקיד ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]] והפסיד בבחירות למועמד [[שמעון פרס]] ובבחירות שנערכו בשנת [[תשע"ד]] התמודד שוב מול ארבעה מועמדים ולאחר ניצחונו נבחר לכהן כפרזידנט העשירי של המדינה. | בשנת [[תשס"ז]] התמודד על תפקיד ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]] והפסיד בבחירות למועמד [[שמעון פרס]] ובבחירות שנערכו בשנת [[תשע"ד]] התמודד שוב מול ארבעה מועמדים ולאחר ניצחונו נבחר לכהן כפרזידנט העשירי של המדינה. | ||
== | ==קשריו עם חסידות חב"ד== | ||
[[ | ריבלין הינו צאצא למשפחת ריבלין החב"דית, שראשה הרב [[אליהו יוסף ריבלין]] מחסידי אדמו"ר ה[[צמח צדק]] עלה לארץ והתיישב ב[[ירושלים]]. בהזדמנות סיפר על כך: "אני אישית צאצא למשפחת ריבלין החב"דית שהגיעה לחברון וקשורה לרבנית מנוחה-רחל, שכונתה 'אם היישוב היהודי' בעיר האבות. דם חב"די זורם בעורקיי"{{הערה|יוסי שוורץ, {{קישור חבד אינפו ישן|63771|בשבע ברכות היוקרתי, גילה היו"ר: דם חב"די בעורקיי}}, ח' [[אלול]] התשע"א (07.09.2011)}}. | ||
הוא נפגש עם הרבי כשהיה חבר כנסת והרבי התעניין אצלו על הנעשה ב[[ארץ ישראל]] ואמר לו ש"צריך לחנך לזהות יהודית עמוקה ומסבירת פנים". הוא אף קיים קשר של מכתבים עם הרבי. | |||
הוא | כשקיבל את הספר ברגע האמת הסוקר את עמדתו של הרבי בדיאולוג הבטחוני - מדיני בארץ ישראל אמר: "הרבי מלובביץ' הוא אישיות יוצאת דופן, דמות מאוד מיוחדת ביהדות. הוא היה מנהיג, לא רק ברמה ההלכתית או רק ברמה התפיסה הדתית – הוא היה מנהיג שהיכולות שלו להשפיע על אחרים היו בעלות עצמה אדירה. כשהיית רואה את הרבי מלובביץ' היית מרגיש תחושה מיוחדת של התרוממות רוח מול המנהיג הענק הזה. הרבי הקים מעצמת שליחות שפרוסה על כל העולם כרשת שגרירויות של היהדות ברחבי העולם. בביקוריי הממלכתיים בעולם – לא קורה כמעט שלא נפגוש את שליחי חב"ד למדינה.. אנשים לא מבינים עד כמה הייתה עמוקה השפעתו של הרבי מלובביץ'"{{הערה|[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/344528הפגישה עם מחברי הספר].}}. | ||
הוא משתתף | הוא משתתף מסיבות וטקסים שנערכים על ידי חב"ד ובכל פעם מדגיש שהוא נרגש מהפעילות הברוכה ואת הערכתו העצומה לרבי, לחב"ד ולשלוחי חב"ד בעולם. | ||
באזכרה של דב שילנסקי שהתקיימה בכנסת לצדם של ראש הממשלה שרים וחברי כנסת נשא נאום מרגש הוא סיפר סיפור על שילנסקי, בשמו של שליח באודסה הרב אברהם וולף. | באזכרה של דב שילנסקי שהתקיימה בכנסת לצדם של ראש הממשלה שרים וחברי כנסת נשא נאום מרגש הוא סיפר סיפור על שילנסקי, בשמו של שליח באודסה הרב אברהם וולף. | ||
| שורה 31: | שורה 30: | ||
ריבלין שמר על קשרי ידידות עם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. | ריבלין שמר על קשרי ידידות עם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. | ||
===ביטויי הערכה על פועלם של | ===ביטויי הערכה על פועלם של חסידי חב"ד=== | ||
"חסידי ושלוחי חב"ד היקרים, אני פוגש אתכם במסעותיי בחוץ לארץ, אבל יודע שיש גם מאות בתי חב"ד הפזורים ברחבי ארץ הקודש, ברצוני לחזק את ידיכם על העשייה הברוכה למען כל יהודי באשר הוא, ללא הבדל גזע, מין או השקפה. כל אדם אשר בשם ישראל יכונה רואה בכם כתובת נאמנה לכל דבר שבקדושה וכתובת לסיוע גשמי כשצריך. המשיכו להיות שגרירים נאמנים לציבור החרדי ולהוות גשר לכל חלקי העם". | |||
לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ה]] העניק ראיון - חג למגזין [[עולמות (מגזין)|עולמות]], בו הוא מספר על קשריו עם חב"ד. | לקראת [[חג הפסח]] [[תשע"ה]] העניק ראיון - חג למגזין [[עולמות (מגזין)|עולמות]], בו הוא מספר על קשריו עם חב"ד. | ||
==עמדותיו== | ==עמדותיו== | ||
בפגישה עם רבני [[פיקוח נפש]] הצהיר מר ריבלין ברורות כי לעולם לא ייתן יד ולא יסכים ל[[שלימות הארץ|פגיעה בארץ ישראל]] ובפרט בירושלים עיר הקודש{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=83278: הרבנים לריבלין: "המשך להילחם למען שלימות ארץ ישראל"=] - אתר col}}. | בפגישה עם רבני [[פיקוח נפש]] הצהיר מר ריבלין ברורות כי לעולם לא ייתן יד ולא יסכים ל[[שלימות הארץ|פגיעה בארץ ישראל]] ובפרט בירושלים עיר הקודש{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=83278: הרבנים לריבלין: "המשך להילחם למען שלימות ארץ ישראל"=] - אתר {{col}}}}. | ||
בביקור במוזיאון גוש קטיף, התבטא על תוכנית הגירוש: "זו הייתה החלטה נוראה ואיומה, ועלינו ללמוד את הלקח" והבטיח שימשיך להילחם למען שלימות ארץ ישראל. | בביקור במוזיאון גוש קטיף, התבטא על תוכנית הגירוש: "זו הייתה החלטה נוראה ואיומה, ועלינו ללמוד את הלקח" והבטיח שימשיך להילחם למען שלימות ארץ ישראל. | ||
==משפחתו== | |||
*בנו יואל{{הערה|בנישואים ראשונים לאישתו יפה.}} | |||
*בנו רן{{הערה|שם=נישואים שניים|בנישואים שניים לאשתו נחמה.}} | |||
*בתו ענת{{הערה|שם=נישואים שניים}} | |||
*בתו ריבי{{הערה|שם=נישואים שניים}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*יוסי שוורץ, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63771 בשבע ברכות היוקרתי, גילה היו"ר: דם חב"די בעורקיי] באתר {{אינפו}}, ח' [[אלול]] [[תשע"א]] (07.09.2011) | *יוסי שוורץ, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63771 בשבע ברכות היוקרתי, גילה היו"ר: דם חב"די בעורקיי] באתר {{אינפו}}, ח' [[אלול]] [[תשע"א]] (07.09.2011) | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79374 בביקור במוסדות חב"ד ב[[פריז]]] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79374 בביקור במוסדות חב"ד ב[[פריז]]] {{אינפו}} | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73054 נשיא המדינה בראיון בלעדי: "אתם גשר לכל העם"] {{שטורעם}} | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73054 נשיא המדינה בראיון בלעדי: "אתם גשר לכל העם"] {{שטורעם}} | ||
| שורה 49: | שורה 53: | ||
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_כתב_הרבי_לאביו_של_רובי_%3Cspan%20style= מה כתב הרבי לאביו של רובי ריבלין?] {{COL}} | *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_כתב_הרבי_לאביו_של_רובי_%3Cspan%20style= מה כתב הרבי לאביו של רובי ריבלין?] {{COL}} | ||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=83278: הרבנים לריבלין: "המשך להילחם למען שלימות ארץ ישראל"] {{COL}} | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=83278: הרבנים לריבלין: "המשך להילחם למען שלימות ארץ ישראל"] {{COL}} | ||
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_יור_הכנסת_אני_מסמל_את_סוף_המחלוקת_בין_החסידים_למתנגדים_58465.html יו"ר הכנסת גילה: "אני נצר ל[[אדמו"ר הזקן]] ו[[הגר"א|לגאון מווילנא]]"] {{וידאו}} {{COL}} | *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_יור_הכנסת_אני_מסמל_את_סוף_המחלוקת_בין_החסידים_למתנגדים_58465.html יו"ר הכנסת גילה: "אני נצר ל[[אדמו"ר הזקן]] ו[[הגר"א|לגאון מווילנא]]"] {{וידאו}} {{COL}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[שמעון פרס]]|הבא=[[יצחק הרצוג]]|רשימה=[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדט מדינת ישראל]]|שנה=[[תשע"ד]] - [[תשפ"א]]}} | |||
{{פרזידנט}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ריבלין, ראובן}} | |||
[[קטגוריה:חברי כנסת]] | [[קטגוריה:חברי כנסת]] | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:פרזידנט]] | [[קטגוריה:פרזידנט]] | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:45, 1 בדצמבר 2022
ראובן (רובי) ריבלין (יליד שנת תרצ"ט, 1939) היה הפרזידנט העשירי של מדינת ישראל, החל משנת תשע"ד עד שנת תשפ"א. קודם לבחירתו היה חבר הכנסת מטעם תנועת הליכוד, ובעבר שימש כיושב ראש הכנסת ושר התקשורת. עורך דין בהכשרתו. נמצא בקשר אישי קרוב עם שלוחי ועסקני חב"ד. במהלך תפקידיו הציבוריים ביקר פעמים רבות בבתי-חב"ד בעולם ונחשף לפעילות העצומה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראובן ריבלין נולד בכ"ה באלול תרצ"ט בירושלים להוריו יוסף יואל ורחל ("ריי") ריבלין, שניהם בני משפחת ריבלין, שעלתה לירושלים בעליית תלמידי הגר"א, אביו היה פרופסור למזרחנות, ועמד בקשר מכתבים עם הרבי.
ריבלין הוא צאצא של אדמו"ר הזקן, וכן של הגאון מוילנא. למד בצעירותו בגימנסיה העברית, שירת כקצין מודיעין והשתתף בכיבוש העיר העתיקה במלחמת ששת הימים אחרי שהשתחרר משירותו בצה"ל בדרגת רב סרן, הלך ללמוד משפטים.
בעבר כיהן בתפקידים: חבר מועצת העיר ירושלים, חבר מועצת המנהלים של אל-על, יו"ר המוסד לבטיחות ולגיהות, יו"ר סניף תנועת החירות בירושלים, יו"ר ארגון הליכוד.
לפני שנבחר לכנסת כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים לצדו של ראש העיר טדי קולק.
בשנת תשס"ג נבחר לכהן כיושב ראש הכנסת בכנסת ה-16, ובתשס"ט נבחר לכהן בשנית כיו"ר הכנסת בכנסת ה-18 בה שימש גם יושב ראש ועדת הפירושים.
בשנת תשס"ז התמודד על תפקיד הפרזידנט של מדינת ישראל והפסיד בבחירות למועמד שמעון פרס ובבחירות שנערכו בשנת תשע"ד התמודד שוב מול ארבעה מועמדים ולאחר ניצחונו נבחר לכהן כפרזידנט העשירי של המדינה.
קשריו עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ריבלין הינו צאצא למשפחת ריבלין החב"דית, שראשה הרב אליהו יוסף ריבלין מחסידי אדמו"ר הצמח צדק עלה לארץ והתיישב בירושלים. בהזדמנות סיפר על כך: "אני אישית צאצא למשפחת ריבלין החב"דית שהגיעה לחברון וקשורה לרבנית מנוחה-רחל, שכונתה 'אם היישוב היהודי' בעיר האבות. דם חב"די זורם בעורקיי"[1].
הוא נפגש עם הרבי כשהיה חבר כנסת והרבי התעניין אצלו על הנעשה בארץ ישראל ואמר לו ש"צריך לחנך לזהות יהודית עמוקה ומסבירת פנים". הוא אף קיים קשר של מכתבים עם הרבי.
כשקיבל את הספר ברגע האמת הסוקר את עמדתו של הרבי בדיאולוג הבטחוני - מדיני בארץ ישראל אמר: "הרבי מלובביץ' הוא אישיות יוצאת דופן, דמות מאוד מיוחדת ביהדות. הוא היה מנהיג, לא רק ברמה ההלכתית או רק ברמה התפיסה הדתית – הוא היה מנהיג שהיכולות שלו להשפיע על אחרים היו בעלות עצמה אדירה. כשהיית רואה את הרבי מלובביץ' היית מרגיש תחושה מיוחדת של התרוממות רוח מול המנהיג הענק הזה. הרבי הקים מעצמת שליחות שפרוסה על כל העולם כרשת שגרירויות של היהדות ברחבי העולם. בביקוריי הממלכתיים בעולם – לא קורה כמעט שלא נפגוש את שליחי חב"ד למדינה.. אנשים לא מבינים עד כמה הייתה עמוקה השפעתו של הרבי מלובביץ'"[2].
הוא משתתף מסיבות וטקסים שנערכים על ידי חב"ד ובכל פעם מדגיש שהוא נרגש מהפעילות הברוכה ואת הערכתו העצומה לרבי, לחב"ד ולשלוחי חב"ד בעולם.
באזכרה של דב שילנסקי שהתקיימה בכנסת לצדם של ראש הממשלה שרים וחברי כנסת נשא נאום מרגש הוא סיפר סיפור על שילנסקי, בשמו של שליח באודסה הרב אברהם וולף.
ריבלין שמר על קשרי ידידות עם הרב שלמה מיידנצ'יק.
ביטויי הערכה על פועלם של חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
"חסידי ושלוחי חב"ד היקרים, אני פוגש אתכם במסעותיי בחוץ לארץ, אבל יודע שיש גם מאות בתי חב"ד הפזורים ברחבי ארץ הקודש, ברצוני לחזק את ידיכם על העשייה הברוכה למען כל יהודי באשר הוא, ללא הבדל גזע, מין או השקפה. כל אדם אשר בשם ישראל יכונה רואה בכם כתובת נאמנה לכל דבר שבקדושה וכתובת לסיוע גשמי כשצריך. המשיכו להיות שגרירים נאמנים לציבור החרדי ולהוות גשר לכל חלקי העם".
לקראת חג הפסח תשע"ה העניק ראיון - חג למגזין עולמות, בו הוא מספר על קשריו עם חב"ד.
עמדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפגישה עם רבני פיקוח נפש הצהיר מר ריבלין ברורות כי לעולם לא ייתן יד ולא יסכים לפגיעה בארץ ישראל ובפרט בירושלים עיר הקודש[3].
בביקור במוזיאון גוש קטיף, התבטא על תוכנית הגירוש: "זו הייתה החלטה נוראה ואיומה, ועלינו ללמוד את הלקח" והבטיח שימשיך להילחם למען שלימות ארץ ישראל.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסי שוורץ, בשבע ברכות היוקרתי, גילה היו"ר: דם חב"די בעורקיי באתר
, ח' אלול תשע"א (07.09.2011) - בביקור במוסדות חב"ד בפריז
- נשיא המדינה בראיון בלעדי: "אתם גשר לכל העם"
- יו"ר הכנסת סיפר על שליח הרבי מליובאוויטש
- מה כתב הרבי לאביו של רובי ריבלין?
- הרבנים לריבלין: "המשך להילחם למען שלימות ארץ ישראל"
- יו"ר הכנסת גילה: "אני נצר לאדמו"ר הזקן ולגאון מווילנא"
| הקודם: שמעון פרס |
פרזינדט מדינת ישראל תשע"ד - תשפ"א |
הבא: יצחק הרצוג |
| פרזידנט מדינת ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ יוסי שוורץ, בשבע ברכות היוקרתי, גילה היו"ר: דם חב"די בעורקיי - באתר , , ח' אלול התשע"א (07.09.2011)
- ↑ עם מחברי הספר.
- ↑ הרבנים לריבלין: "המשך להילחם למען שלימות ארץ ישראל"= - אתר
- ↑ בנישואים ראשונים לאישתו יפה.
- ↑ 5.0 5.1 5.2 בנישואים שניים לאשתו נחמה.