זרקא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זרקא.png|שמאל|ממוזער|100px|הסימן 'זרקא' על האות [[אלף]]]] | [[קובץ:זרקא.png|שמאל|ממוזער|100px|הסימן 'זרקא' על האות [[אלף]]]] | ||
''' | '''זרקא֮''' הינו אחד [[טעמי המקרא]] הנכתב מעל האות המוטעמת בטעם זה{{הערה|זהה לסימן 'טילדה' (~), המשמש בשפות שונות, במדעים ובמחשבים.}}. | ||
כשהקורא בתורה רואה את הסימן הזה מעל האות, הוא יודע | כשהקורא בתורה רואה את הסימן הזה מעל האות, הוא יודע שאות זו יש לבטא בהטעמה מסולסלת, כפי המנהג ה[[קבלה|מקובל]] בבית הכנסת. טעם הזרקא לרוב משמש את, ומקדים להטעמה – [[סגולתא|סגולתא֒]] (הנקראת, 'מלך'). | ||
==בפנימיות התורה== | ==בפנימיות התורה== | ||
בזוהר הקדוש | בזוהר הקדוש{{הערה|חלק א, כד, א.}} ובספרים הקדושים טעם ה'זרקא' מהולל מאד. מבאר הזהר כי הוא מרמז על עבודה של "זריקה", שבה האדם בשעת תפילתו צריך "לזרוק" (להשליך) את מחשבתו למעלה כלפי ה[[אין סוף]] ב"ה, להקים את ה[[שכינה]] הקדושה (מדלותה) לייחדה עם בעלה (הקב"ה), וזו היא הכוונה בזקיפה שהאדם זוקף בתפילה באמירת השם וכוונת הדבר ליחד את השכינה עם הקב"ה, להקימה (כנזכר בתהלים, "מקימי מעפר דל") ולעלותה למקום עליון, ובכך הוא בטוח שתפילתו תתחבר ותעלה לרצון מול ריבונו של עולם. | ||
{{קצרמר}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קריאת התורה]] | |||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:00, 17 ביולי 2024
זרקא֮ הינו אחד טעמי המקרא הנכתב מעל האות המוטעמת בטעם זה[1].
כשהקורא בתורה רואה את הסימן הזה מעל האות, הוא יודע שאות זו יש לבטא בהטעמה מסולסלת, כפי המנהג המקובל בבית הכנסת. טעם הזרקא לרוב משמש את, ומקדים להטעמה – סגולתא֒ (הנקראת, 'מלך').
בפנימיות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזוהר הקדוש[2] ובספרים הקדושים טעם ה'זרקא' מהולל מאד. מבאר הזהר כי הוא מרמז על עבודה של "זריקה", שבה האדם בשעת תפילתו צריך "לזרוק" (להשליך) את מחשבתו למעלה כלפי האין סוף ב"ה, להקים את השכינה הקדושה (מדלותה) לייחדה עם בעלה (הקב"ה), וזו היא הכוונה בזקיפה שהאדם זוקף בתפילה באמירת השם וכוונת הדבר ליחד את השכינה עם הקב"ה, להקימה (כנזכר בתהלים, "מקימי מעפר דל") ולעלותה למקום עליון, ובכך הוא בטוח שתפילתו תתחבר ותעלה לרצון מול ריבונו של עולם.
