אריה לייב קפלן (קסברוב): הבדלים בין גרסאות בדף
אליה אלימלך (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
|||
| (82 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב הגאון רבי '''אריה ליב קפלן''' היה רב בכמה עיירות ב[[רוסיה]] ובעיירה קסברוב, בתקופת המשטר הקומוניסטי. | [[קובץ:קפלן קסברוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אריה לייב קפלן בשנת תרפ"ז]] | ||
הרב הגאון רבי '''אריה ליב קפלן''' (מכונה: ''' הרב מקסברוב'''; [[תרמ"ז]] – [[י' תשרי]] [[תש"ד]]) היה רב בכמה עיירות ב[[רוסיה]] ובעיירה קסברוב, בתקופת המשטר הקומוניסטי. | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרמ"ז]] בעיר ביעלסק ליד [[ביאליסטוק]], לאביו ר' שרגא קוסאוויצקי. | |||
למד בישיבת [[סלבודקה]] הליטאית אצל רבי [[משה מרדכי אפשטיין]], וכן אצל רבי [[ברוך בער לייבוביץ']] שממנו קיבל סמיכה לרבנות. | |||
בשנת [[תרע"א]] נישא לרעייתו מרת דברה בת הרה"ג רבי ברוך גרוסברד הרב מבאלבירישאק. | |||
בשנת [[תרע"ד]] בתחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] התחיל לנדוד מעיר לעיר. בתחילה הגיע לעיירה קטנה פטרובסק שבפלך סראטוב, ושם חי מכספי חלוקת [[הג'וינט]] לפליטים. כך חי בשנים [[תרע"ו]] - [[תרע"ח]]. אחר כך עבר לעיירה הקטנה גרדישץ (Gorodishche), סמוך ל[[קרמנצ'וג]], כנראה ברח לשם בגלל האי שקט מהכנופיות שעשו פרעות בזמן ההוא ברוסיה. אך גם בגרדישץ סבל ופחד מהכנופיות של פטליורה וחי בדוחק ממש וסבל מרעב ומכל מיני מחלות. | |||
אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נובוגרגבסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה. | אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נובוגרגבסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה. | ||
לאחר שהישיבה התפזרה בגלל לחץ הבולשביקים קיבל על עצמו את הרבנות בעיר, אף שהדבר לא היה לפי רוחו. | לאחר שהישיבה התפזרה בגלל לחץ הבולשביקים קיבל על עצמו את הרבנות בעיר, אף שהדבר לא היה לפי רוחו. | ||
הוא חשב לעלות ל[[ארץ ישראל]], ועבר דרך [[רוסטוב]] לבקר אצל [[הרבי הריי"צ]] - שאמר לו את דעתו שלא ייסע ויישאר ברוסיה, כי אנשים כמותו צריכים להיות כאן. | הוא חשב לעלות ל[[ארץ ישראל]], ועבר דרך [[רוסטוב]] לבקר אצל [[הרבי הריי"צ]] - שאמר לו את דעתו שלא ייסע ויישאר ברוסיה, כי אנשים כמותו צריכים להיות כאן <ref>ועיין אגרת הקודש של אדמו"ר הריי"צ כרך י"א עמוד שצט. | ||
בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארה"ב הרב מקסברוב ביקש מגיסו, הרה"ג רבי אברהם אריה גרוסברד, רבה של פיליפובה ושירווינט, לבקש מבנו חיים שהיה אז בניו יורק, לשאול מהרבי הריי"צ להשיג להרב מקסברוב כתב רבנות בארה"ב, בכדי לקבל כניסה לארה"ב.</ref>. | |||
בינתיים הוצעה לו משרת רבנות בעיירה הקטנה סקרודנה, והוא קיבל את המשרה. הוא חי בה כמה שנים, אבל העיירה הייתה ענייה ולא הספיקה להוצאות והוא עבר להיות רב בעיירה נרינסק הסמוכה ל[[אוורוטש]]. | |||
בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש והתפללו בו מדי יום בוקר וערב. | |||
בשנת [[תרפ"ז]], היה בין המשתתפים ב[[ועידת קורוסטן]] ביחד עם עוד גדולי ישראל בינהם [[הרבי]]. | |||
בשנת [[ | בשנות רבנותו בעיר קסברוב או כפי שמכונה אצל חסידים קוסוב היה נוסע לקיבוץ חסידי ברסלב באומן ושימש כבעל תוקע שם פעמיים בשנת [[תרצ"ב]] ו[[תרצ"ד]] <ref>ספר דעת זקנים - ברסלב (רלוי"צ בנדר), דיבורי אמונה חלק ד' שיחה נ"ג. ועוד.</ref>. | ||
ללא חת פתח [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[מקווה|מקוואות]] בשליחות [[הרבי הריי"צ]]. | ללא חת{{הבהרה}} פתח [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[מקווה|מקוואות]] בשליחות [[הרבי הריי"צ]]. | ||
בשנת [[תרצ" | בשנת [[תרצ"ב]] עבר ל[[קייב]], שם כיהן כרב וכראש ישיבה ב[[תומכי תמימים קייב|ישיבת תומכי תמימים המקומית]]. | ||
ב[[ | ב[[י"ח אדר]] [[תרצ"ט]] נאסר יחד עם עוד כמה מתלמידי ורבני הישיבה, ונשלח לגלות ב[[קזחסטן]]. | ||
בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו 'אליהו הנביא'. | בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו '[[אליהו הנביא]]' <ref>ספר תולדות לוי יצחק כרך ב עמוד 406 - 413. ועיין אלה תולדות פרץ עמ' 693 - 694.</ref>. | ||
בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה | בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור. | ||
לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם | לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם אותם לא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל [[יום הכיפורים]] שהתקרב, הם ירדו בעיירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר [[תפילת ערבית]] הם נשארו, כפי המנהג, לאמירת ספר ה[[תהלים]] - לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו, ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז החזיר את נשמתו לבוראה. | ||
תאריך רציחתו על ידי הרשעים הקזחים ימח שמם הוא ליל [[יום כיפור]] [[תש"ד]]. | תאריך רציחתו על ידי הרשעים הקזחים ימח שמם הוא ליל [[יום כיפור]] [[תש"ד]] הי"ד. | ||
מנוחותו כבוד בעיר קזיל-ארדא שבקזחסטן ליד הרה"ת [[אברהם ברוך פבזנר]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רעייתו - מרת דברה (דאברע) בת הרב הצדיק ר' ברוך ממשפחת גרוסברד. | |||
*רעייתו - מרת דאברע בת הרב הצדיק ר' ברוך ממשפחת גרוסברד. | |||
* בנו - הרב [[שרגא מלך קפלן]] | * בנו - הרב [[שרגא מלך קפלן]] | ||
* בנו - הרב [[משה בנימין קפלן]] | * בנו - הרב [[משה בנימין קפלן]] | ||
*בתו - פריידא מקובצקי אשת הרב יצחק שמחה מקובצקי ז"ל, מראשי ישיבת 'בני עקיבא' במירון | |||
* בתו - ברכה ישראלי אשת הרב ישראל ישראלי [איזרעאליט] | |||
'''גיסין''' | |||
*גיסו - אח אשתו - רבי אברהם אריה גרוסברד, אב"ד פיליפובה ושירווינט. | |||
*גיסו - בעל אחות אשתו - הרב משה אליעזר שלוסברג, אב"ד מאליאט ורב בלייפציג. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Strasburg%20-%20Elul%203,%205775.pdf זכרונות הרב שרגא מלך קפלן], תשורה לחתונת מנחם מענדל ויהודית רבקין באתר תשורה. | * [http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Strasburg%20-%20Elul%203,%205775.pdf זכרונות הרב שרגא מלך קפלן], תשורה לחתונת מנחם מענדל ויהודית רבקין באתר תשורה. | ||
* "מיילך ביופיו" - תשורה משמחת הנישואין של צאצאיו - שניאור זלמן ומלכה חיה שיחיו קפלן, ח' אדר תשפ"ג. | |||
* שבועון כפר חב"ד גיליון 543 עמוד 70 ואילך. | |||
* שבועון כפר חב"ד גיליון 379, כ"ח ניסן תשמ"ט עמ' 17 ואילך. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | {{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]] | [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | ||
[[קטגוריה:משפחת קפלן]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]] | |||
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:30, 27 באוגוסט 2024
הרב הגאון רבי אריה ליב קפלן (מכונה: הרב מקסברוב; תרמ"ז – י' תשרי תש"ד) היה רב בכמה עיירות ברוסיה ובעיירה קסברוב, בתקופת המשטר הקומוניסטי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרמ"ז בעיר ביעלסק ליד ביאליסטוק, לאביו ר' שרגא קוסאוויצקי.
למד בישיבת סלבודקה הליטאית אצל רבי משה מרדכי אפשטיין, וכן אצל רבי ברוך בער לייבוביץ' שממנו קיבל סמיכה לרבנות.
בשנת תרע"א נישא לרעייתו מרת דברה בת הרה"ג רבי ברוך גרוסברד הרב מבאלבירישאק.
בשנת תרע"ד בתחילת מלחמת העולם הראשונה התחיל לנדוד מעיר לעיר. בתחילה הגיע לעיירה קטנה פטרובסק שבפלך סראטוב, ושם חי מכספי חלוקת הג'וינט לפליטים. כך חי בשנים תרע"ו - תרע"ח. אחר כך עבר לעיירה הקטנה גרדישץ (Gorodishche), סמוך לקרמנצ'וג, כנראה ברח לשם בגלל האי שקט מהכנופיות שעשו פרעות בזמן ההוא ברוסיה. אך גם בגרדישץ סבל ופחד מהכנופיות של פטליורה וחי בדוחק ממש וסבל מרעב ומכל מיני מחלות.
אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נובוגרגבסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה. לאחר שהישיבה התפזרה בגלל לחץ הבולשביקים קיבל על עצמו את הרבנות בעיר, אף שהדבר לא היה לפי רוחו.
הוא חשב לעלות לארץ ישראל, ועבר דרך רוסטוב לבקר אצל הרבי הריי"צ - שאמר לו את דעתו שלא ייסע ויישאר ברוסיה, כי אנשים כמותו צריכים להיות כאן [1].
בינתיים הוצעה לו משרת רבנות בעיירה הקטנה סקרודנה, והוא קיבל את המשרה. הוא חי בה כמה שנים, אבל העיירה הייתה ענייה ולא הספיקה להוצאות והוא עבר להיות רב בעיירה נרינסק הסמוכה לאוורוטש.
בשנת תרפ"ה נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש והתפללו בו מדי יום בוקר וערב.
בשנת תרפ"ז, היה בין המשתתפים בועידת קורוסטן ביחד עם עוד גדולי ישראל בינהם הרבי.
בשנות רבנותו בעיר קסברוב או כפי שמכונה אצל חסידים קוסוב היה נוסע לקיבוץ חסידי ברסלב באומן ושימש כבעל תוקע שם פעמיים בשנת תרצ"ב ותרצ"ד [2].
ללא חת[דרושה הבהרה] פתח תלמודי תורה, בתי כנסת ומקוואות בשליחות הרבי הריי"צ.
בשנת תרצ"ב עבר לקייב, שם כיהן כרב וכראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים המקומית.
בי"ח אדר תרצ"ט נאסר יחד עם עוד כמה מתלמידי ורבני הישיבה, ונשלח לגלות בקזחסטן.
בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' לרבי לוי יצחק אביו של הרבי. רבי לוי יצחק כינה אותו 'אליהו הנביא' [3].
בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור.
לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם אותם לא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל יום הכיפורים שהתקרב, הם ירדו בעיירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר תפילת ערבית הם נשארו, כפי המנהג, לאמירת ספר התהלים - לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו, ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז החזיר את נשמתו לבוראה.
תאריך רציחתו על ידי הרשעים הקזחים ימח שמם הוא ליל יום כיפור תש"ד הי"ד. מנוחותו כבוד בעיר קזיל-ארדא שבקזחסטן ליד הרה"ת אברהם ברוך פבזנר.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו - מרת דברה (דאברע) בת הרב הצדיק ר' ברוך ממשפחת גרוסברד.
- בנו - הרב שרגא מלך קפלן
- בנו - הרב משה בנימין קפלן
- בתו - פריידא מקובצקי אשת הרב יצחק שמחה מקובצקי ז"ל, מראשי ישיבת 'בני עקיבא' במירון
- בתו - ברכה ישראלי אשת הרב ישראל ישראלי [איזרעאליט]
גיסין
- גיסו - אח אשתו - רבי אברהם אריה גרוסברד, אב"ד פיליפובה ושירווינט.
- גיסו - בעל אחות אשתו - הרב משה אליעזר שלוסברג, אב"ד מאליאט ורב בלייפציג.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זכרונות הרב שרגא מלך קפלן, תשורה לחתונת מנחם מענדל ויהודית רבקין באתר תשורה.
- "מיילך ביופיו" - תשורה משמחת הנישואין של צאצאיו - שניאור זלמן ומלכה חיה שיחיו קפלן, ח' אדר תשפ"ג.
- שבועון כפר חב"ד גיליון 543 עמוד 70 ואילך.
- שבועון כפר חב"ד גיליון 379, כ"ח ניסן תשמ"ט עמ' 17 ואילך.
הערות שוליים
- ↑ ועיין אגרת הקודש של אדמו"ר הריי"צ כרך י"א עמוד שצט. בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארה"ב הרב מקסברוב ביקש מגיסו, הרה"ג רבי אברהם אריה גרוסברד, רבה של פיליפובה ושירווינט, לבקש מבנו חיים שהיה אז בניו יורק, לשאול מהרבי הריי"צ להשיג להרב מקסברוב כתב רבנות בארה"ב, בכדי לקבל כניסה לארה"ב.
- ↑ ספר דעת זקנים - ברסלב (רלוי"צ בנדר), דיבורי אמונה חלק ד' שיחה נ"ג. ועוד.
- ↑ ספר תולדות לוי יצחק כרך ב עמוד 406 - 413. ועיין אלה תולדות פרץ עמ' 693 - 694.