הענדל ליברמן (פוטרפס): הבדלים בין גרסאות בדף
(הבהרה) |
(הגהה) |
||
| (50 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (4).jpg|ממוזער|250px|הרב ליברמן]] | ||
[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (3).jpg|ממוזער|250px|הרב ליברמן מצייר]] | |||
[[קובץ:הענדל ליברמן.jpg|ממוזער|250px|הענדל ליברמן. איור: שולם פייגין]] | |||
[[קובץ:הנדל_ליברמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת אריזת מצות לחיילים בצבא [[ארצות הברית]] שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם]] | [[קובץ:הנדל_ליברמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת אריזת מצות לחיילים בצבא [[ארצות הברית]] שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם]] | ||
ר' '''חנוך הענדל פוטרפס''' (מכונה בשם '''הענדל ליברמן'''), ([[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] - [[י"ג באדר]] [[תשל"ו]]) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים ב[[עיירה]]. | |||
ר' '''חנוך הענדל פוטרפס''' (מכונה בשם '''הענדל ליברמן'''), ([[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] - [[י"ג באדר ב']] [[תשל"ו]]) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים ב[[עיירה]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] בעיירה [[פלעשניץ]] לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]]. | נולד ב[[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] בעיירה [[פלעשניץ]] לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]]. ר' הענדל הינו גם נכד אחיניתו של ר' חנוך הענדל קוגל, מקורב בית רבותינו נשיאינו ומשפיע לתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש. יש לשער אשר ר' הענדל ליברמן נקרא על שם ר' הענדל זה שנפטר שנה אחת לפני לידתו. | ||
בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ב[[רוסיה]] ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש. | בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ב[[רוסיה]] ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש. | ||
בעת [[מלחמת העולם | בעת [[מלחמת העולם השנייה]] איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת [[תש"ו]] החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו. | ||
בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרבנית נחמה דינה]]. | בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרבנית נחמה דינה]]. | ||
זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים{{הערה|1=כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו | זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים{{הערה|1=כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו ב[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%98_51401.html כתבה באתר חב"ד COL].}}. | ||
ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה{{הערה|1=בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת [[תשכ"ח]] ב[[דיטרויט]] שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]]. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028,%205773.pdf תשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח [[סיוון]] תשע"ג] עמודים 24-26.}}, והביאו לקידוש השם גדול. | ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה{{הערה|1=בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת [[תשכ"ח]] ב[[דיטרויט]] שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]]. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028,%205773.pdf תשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח [[סיוון]] תשע"ג] עמודים 24-26.}}, והביאו לקידוש השם גדול. | ||
נפטר ב[[י"ג באדר]] | נפטר ב[[י"ג באדר ב']] שנת [[תשל"ו]]. | ||
==ציור מפת העיירה ליובאוויטש== | ==ציור מפת העיירה ליובאוויטש== | ||
בשנת [[תשמ"ג]] יצא לאור הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] של הרב [[רפאל נחמן כהן]], שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד ל[[מלחמת העולם | בשנת [[תשמ"ג]] יצא לאור הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] של הרב [[רפאל נחמן כהן]], שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], על מנת שיסייע לו במלאכתו{{הערה|המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.}}. | על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], על מנת שיסייע לו במלאכתו{{הערה|המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.}}. | ||
מפת העיירה פורסמה בספר{{הערה|1=בעמוד 15, נדפסה שוב ב[http://beismoshiach.org/pdf/316/Mas316_c.bira.pdf שבועון בית משיח גליון 316].}}, אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב [[יהודה חיטריק]]) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר. | מפת העיירה פורסמה בספר{{הערה|1=בעמוד 15, נדפסה שוב ב[http://beismoshiach.org/pdf/316/Mas316_c.bira.pdf שבועון בית משיח גליון 316].}}, אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב [[יהודה חיטריק]]) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר. | ||
==אצל הרבי== | |||
על{{הערה|דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].}} פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית. | |||
באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור). | |||
היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון. | |||
באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מ[[זקני החסידים]] שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?. | |||
לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"{{הערה|ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.}} תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם. | |||
==קשריו עם הרבנית== | |||
הרב ליברמן שהיה בן גילה של [[הרבנית חיה מושקא]] (שניהם ילידי [[תרס"א]]) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית. | |||
בשנת [[תשל"ד]] כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה מייסד ארגון הצלה בשכונה והגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו. | |||
הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שהרב ליברמן לא יישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו של הרב לירבמן. | |||
למחרת בשעה 7 בבוקר צלצל הטלפון וכשהרים הרב ליבעראוו את השפופרת בעייפות (לאחר לילה שבו לא ישן היטב , בדאגתו לרב הנדל) וענה לטלפון, שמע קול אשה שואלת: "מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיסטער ליבערמאן? [=אפשר לדעת מה שלום מר ליברמן]?". | |||
ניגש הרב ליבעראוו לברר ואז התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר. כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל , כששאל זאת נענה: "שניאורסון פון פרזידנט סטריט" [=שניאורסון מרחוב פרזידנט]... {{הערה|הרב ליבעראוו מספר בהתוועדות בזום. מובא בספר "ומלאה הארץ פארבריינגן" עמוד 339}} | |||
{{גלריה הענדל ליברמן}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] | *אחיו, ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] | ||
*גיסו הרב [[בנציון שמטוב]] | |||
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]] | |||
*אשתו וילדיו הי"ד נספו בשנות מלחמת העולם השנייה | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 32: | שורה 61: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:ציירים]] | [[קטגוריה:ציירים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:47, 4 ביולי 2024
,_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_(4).jpg)
,_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_(3).jpg)
ר' חנוך הענדל פוטרפס (מכונה בשם הענדל ליברמן), (י"ג ניסן תרס"א - י"ג באדר ב' תשל"ו) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים בעיירה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ג ניסן תרס"א בעיירה פלעשניץ לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו המשפיע ר' מנחם מענדל פוטרפס. ר' הענדל הינו גם נכד אחיניתו של ר' חנוך הענדל קוגל, מקורב בית רבותינו נשיאינו ומשפיע לתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש. יש לשער אשר ר' הענדל ליברמן נקרא על שם ר' הענדל זה שנפטר שנה אחת לפני לידתו.
בין השנים תרע"ג - תרע"ו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ברוסיה ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת אדמו"ר הרש"ב המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש.
בעת מלחמת העולם השנייה איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת תש"ו החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו.
בשנת תש"ז הגיע לארצות הברית והפך לבן בית אצל בית רבי - אדמו"ר הריי"צ, הרבי והרבנית נחמה דינה.
זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים[1].
ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה[2], והביאו לקידוש השם גדול.
נפטר בי"ג באדר ב' שנת תשל"ו.
ציור מפת העיירה ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ג יצא לאור הספר ליובאוויטש וחייליה של הרב רפאל נחמן כהן, שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד למלחמת העולם השנייה.
על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת קראון הייטס הרב זלמן שמעון דווארקין, על מנת שיסייע לו במלאכתו[3].
מפת העיירה פורסמה בספר[4], אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב יהודה חיטריק) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
על[5] פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית.
באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור).
היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון.
באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מזקני החסידים שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?.
לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב מענדל פוטרפס ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"[6] תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם.
קשריו עם הרבנית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ליברמן שהיה בן גילה של הרבנית חיה מושקא (שניהם ילידי תרס"א) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית.
בשנת תשל"ד כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב לייבל ביסטריצקי שהיה מייסד ארגון הצלה בשכונה והגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו.
הרב לייבל ביסטריצקי שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שהרב ליברמן לא יישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו של הרב לירבמן.
למחרת בשעה 7 בבוקר צלצל הטלפון וכשהרים הרב ליבעראוו את השפופרת בעייפות (לאחר לילה שבו לא ישן היטב , בדאגתו לרב הנדל) וענה לטלפון, שמע קול אשה שואלת: "מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיסטער ליבערמאן? [=אפשר לדעת מה שלום מר ליברמן]?".
ניגש הרב ליבעראוו לברר ואז התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר. כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל , כששאל זאת נענה: "שניאורסון פון פרזידנט סטריט" [=שניאורסון מרחוב פרזידנט]... [7]
 |
|---|
|
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אמנות יהודית בדור השביעי - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: מנחם זיגלבוים. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' ברוך נחשון, ר' יעקב אגם, ר' זלמן קליימן, ר' מיכאל מוצ'ניק, רפאל נוריאל, ר' חיים שרף ר' אליעזר טיפנברון ועוד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, המשפיע החסידי הרב מנחם מענדל פוטרפס
- גיסו הרב בנציון שמטוב
- גיסו הרב יהושע שניאור זלמן סרברנסקי
- אשתו וילדיו הי"ד נספו בשנות מלחמת העולם השנייה
הערות שוליים
- ↑ כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו בכתבה באתר חב"ד COL.
- ↑ בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת תשכ"ח בדיטרויט שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר קרינסקי. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו בתשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח סיוון תשע"ג עמודים 24-26.
- ↑ המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.
- ↑ בעמוד 15, נדפסה שוב בשבועון בית משיח גליון 316.
- ↑ דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב יוסף יצחק ליברוב.
- ↑ ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.
- ↑ הרב ליבעראוו מספר בהתוועדות בזום. מובא בספר "ומלאה הארץ פארבריינגן" עמוד 339