אברהם אלעזר סגל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(20 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
{{אין תמונה}}
הרב '''אברהם אלעזר סגל''' ([[ט' ניסן]] [[תרצ"ג]] - [[כ"ז ניסן]] [[תשנ"ד]]) היה מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].
הרב '''אברהם אלעזר הלוי סגל''' ([[ט' ניסן]] [[תרצ"ג]] [[כ"ז ניסן]] [[תשנ"ד]]) היה מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ג]] לאביו ר' [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)|שלמה יהודה סגל]] ולאמו מרת יוכבד לבית פינסקי - דור חמישי ל[[אדמו"ר הזקן]].
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ג]] לאביו ר' [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)|שלמה יהודה סגל]] ולאמו מרת יוכבד לבית פינסקי - דור חמישי ל[[אדמו"ר הזקן]].


מסלול לימודיו החל ב[[תלמוד תורה]] 'חיי עולם' בירושלים, וכשהגיע לגיל ישיבה המשיך בירושלים ונכנס ללמוד בישיבת מיר, שם למד עד לחתונתו בשנת [[תשי"ז]] עם רעיית מנוחה, בת האדמו"ר מסטרעטין הר' יהודה צבי ברנדוויין.
מסלול לימודיו החל ב[[תלמוד תורה]] 'חיי עולם' בירושלים, וכשהגיע לגיל ישיבה המשיך בירושלים ונכנס ללמוד בישיבת מיר, שם למד עד לחתונתו ביום [[ב' באדר]] ב' ה'[[תשי"ז]] עם רעייתו מנוחה, בת האדמו"ר מסטרעטין הר' [[יהודה צבי ברנדוויין]].


גם לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו בכולל של ישיבת מיר ולאחר מכן בכולל של 'אנשי מעמד', וכעבור 12 שנה הציעו לו להיכנס לעולם המסחר בשותפות עם ידיד, אך לאחר שקיבל מהרבי תשובה שלילית שהדבר לא כדאי לו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9574 אגרות קודש חלק כה אגרת ט'תקעד].}}, הסכים לקבל על עצמו את עול ניהול [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]] כפי שהציע לו הרב [[עזריאל זליג סלונים]]. במסגרת זו, דאג להעלאת הרמה החינוכית והלימודית של התלמוד תורה, והשקיע רבות לפיתוחו ושגשוגו.
גם לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו בכולל של ישיבת מיר ולאחר מכן בכולל של 'אנשי מעמד', וכעבור 12 שנה הציעו לו להיכנס לעולם המסחר בשותפות עם ידיד, אך לאחר שקיבל מהרבי תשובה שלילית שהדבר לא כדאי לו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9574.htm אגרות קודש חלק כה אגרת ט'תקעד].}}, הסכים לקבל על עצמו את עול ניהול [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]] כפי שהציע לו הרב [[עזריאל זליג סלונים]]. במסגרת זו, דאג להעלאת הרמה החינוכית והלימודית של התלמוד תורה, והשקיע רבות לפיתוחו ושגשוגו.


בשנת [[תשל"ז]] קבע את מגוריו בירושלים שבין החומות ונמנה על מייסדי המניין החסידי ב[[בית הכנסת 'צמח צדק' (ירושלים)|בית הכנסת 'צמח צדק']], ואף שימש שם כ[[שליח ציבור]] בחגים ובימים הנוראים.
בשנת [[תשל"ז]] קבע את מגוריו בירושלים שבין החומות ונמנה על מייסדי המניין החסידי ב[[בית הכנסת 'צמח צדק' (ירושלים)|בית הכנסת 'צמח צדק']], ואף שימש שם כ[[שליח ציבור]] בחגים ובימים הנוראים.


במקביל לעיסוקיו בהנהלת התלמוד תורה, ניהל קופת [[גמ"ח]], והקדיש מידי יום זמן ניכר ללימוד חסידות ולעבודת התפילה.
במקביל לעיסוקיו בהנהלת התלמוד תורה, ניהל קופת [[גמ"ח]], והקדיש מדי יום זמן ניכר ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ולעבודת התפילה.


לאחר האירוע ב[[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]], הגיע מידי יום ל[[כותל המערבי]] להעתיר תפילה עבור הרבי, ואמר [[תהילים]] מתוך בכיות.
לאחר האירוע ב[[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]], הגיע מדי יום ל[[כותל המערבי]] להעתיר תפילה עבור הרבי, ואמר [[תהלים]] מתוך בכיות.


===פטירתו והנצחתו===
===פטירתו והנצחתו===
נפטר בגיל 61 באור ליום שישי [[כ"ז ניסן]] [[תשנ"ד]], ונטמן למחרת בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
נפטר בגיל 61 באור ליום שישי [[כ"ז ניסן]] [[תשנ"ד]], ונטמן למחרת בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.


לזכרו הוקמה ספרייה חסידית בתלמוד תורה שניהל בשם 'אור אברהם', וכן יצא לאור ספר תורני לזכרו בשם 'סגולת אברהם', שנערך על ידי בנו הרב [[שלמה סגל (קרית טבעון)|שלמה סגל]] ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
לזכרו הוקמה ספרייה חסידית בתלמוד תורה שניהל בשם 'אור אברהם', וכן יצא לאור ספר תורני לזכרו בשם 'סגולת אברהם', שנערך על ידי בנו הרב [[שלמה סגל (קריית טבעון)|שלמה סגל]] ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*אחיו, הרב [[יוסף צבי סגל]] - ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] ב[[ירושלים]]
*בנו, ר' [[שלמה סגל (קריית טבעון)|שלמה סגל]] - משלוחי הרבי ב[[קריית טבעון]], ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*אחיו, ר' שמואל סגל - בני ברק
*בנו, ר' [[יהודה צבי סגל]] - [[קרית מלאכי]].
*בנו, ר' [[שלמה סגל (קרית טבעון)|שלמה סגל]] - משלוחי הרבי ב[[קרית טבעון]], ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*בתו מרת חיה צביה, רעיית הרב [[עקיבא גולדשמיד]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה]] ולדוברי שפות זרות.
*בנו, ר' יהודה צבי סגל - קרית מלאכי
*בתו, מרת רבקה רויזא, רעיית הרב [[צבי וילהלם]] - משלוחי הרבי ב[[נתניה]]
*בתו מרת חיה צביה, רעיית הרב [[עקיבא גולדשמיד]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*בתו, מרת [[שרה זילברשטרום|שרה שפרה]], רעיית הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[כפר חב"ד]]  
*בתו מרת רבקה רויזא, רעיית הרב [[צבי וילהלם]] - משלוחי הרבי ב[[נתניה]]
*בתו, מרת חנה, רעיית הרב [[נפתלי מרינובסקי]] - שליח הרבי בלהבים
*בתו מרת שרה שפרה, רעיית הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[כפר חב"ד]]  
*בתו מרת חנה, רעיית הרב [[נפתלי מרינובסקי]] - שליח הרבי בלהבים


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סגל, אברהם אלעזר}}
{{מיון רגיל:סגל, אברהם אלעזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה תורת אמת]]

גרסה אחרונה מ־19:34, 20 בספטמבר 2023

הרב אברהם אלעזר הלוי סגל (ט' ניסן תרצ"גכ"ז ניסן תשנ"ד) היה מנהל תלמוד תורה תורת אמת בירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בירושלים בט' ניסן תרצ"ג לאביו ר' שלמה יהודה סגל ולאמו מרת יוכבד לבית פינסקי - דור חמישי לאדמו"ר הזקן.

מסלול לימודיו החל בתלמוד תורה 'חיי עולם' בירושלים, וכשהגיע לגיל ישיבה המשיך בירושלים ונכנס ללמוד בישיבת מיר, שם למד עד לחתונתו ביום ב' באדר ב' ה'תשי"ז עם רעייתו מנוחה, בת האדמו"ר מסטרעטין הר' יהודה צבי ברנדוויין.

גם לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו בכולל של ישיבת מיר ולאחר מכן בכולל של 'אנשי מעמד', וכעבור 12 שנה הציעו לו להיכנס לעולם המסחר בשותפות עם ידיד, אך לאחר שקיבל מהרבי תשובה שלילית שהדבר לא כדאי לו[1], הסכים לקבל על עצמו את עול ניהול תלמוד תורה תורת אמת בירושלים כפי שהציע לו הרב עזריאל זליג סלונים. במסגרת זו, דאג להעלאת הרמה החינוכית והלימודית של התלמוד תורה, והשקיע רבות לפיתוחו ושגשוגו.

בשנת תשל"ז קבע את מגוריו בירושלים שבין החומות ונמנה על מייסדי המניין החסידי בבית הכנסת 'צמח צדק', ואף שימש שם כשליח ציבור בחגים ובימים הנוראים.

במקביל לעיסוקיו בהנהלת התלמוד תורה, ניהל קופת גמ"ח, והקדיש מדי יום זמן ניכר ללימוד חסידות ולעבודת התפילה.

לאחר האירוע בכ"ז אדר ראשון תשנ"ב, הגיע מדי יום לכותל המערבי להעתיר תפילה עבור הרבי, ואמר תהלים מתוך בכיות.

פטירתו והנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר בגיל 61 באור ליום שישי כ"ז ניסן תשנ"ד, ונטמן למחרת בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

לזכרו הוקמה ספרייה חסידית בתלמוד תורה שניהל בשם 'אור אברהם', וכן יצא לאור ספר תורני לזכרו בשם 'סגולת אברהם', שנערך על ידי בנו הרב שלמה סגל ר"מ בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים