הרבי בילדותו וצעירותו: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־21:45, 29 באפריל 2024

סדרת ערכים בנושא
תולדות חייו של הרבי

הרבי בילדותו וצעירותו (תרס"ב-תרפ"ט)

חתונת אדמו"ר שליט"א (תרפ"ט)

הרבי בברלין (תרפ"ח-תרצ"ג)

הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)

הצלת הרבי והרבנית (ת"ש-תש"א)

הרבי בארצות הברית (תש"א-תש"י)

ביקור הרבי בפריז (תש"ז)

קבלת הנשיאות של הרבי (תש"י-תשי"א)

פעולות הרבי מאז שנת תשי"א

כ"ז אדר א' תשנ"ב והלאה

הרבי נולד ביום י"א בניסן תרס"ב (18 באפריל 1902) לאביו הרב לוי יצחק ואמו הרבנית חנה שניאורסון. בתקופת ילדותו וצעירותו התגורר בערים ניקולייב ודנייפרופטרובסק ועסק בלימוד התורה, בעיקר באופן עצמאי. בשנת תרפ"ג נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ, ומאז שהה במחיצתו לעיתים תכופות והתעסק יחד איתו בעסקנות הכלל, כשלאחר יציאתם מרוסיה הפך הרבי לחתנו כאשר התחתן עם ביתו, הרבנית חיה מושקא.

הולדתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי נולד ביום שישי, י"א בניסן תרס"ב (18 באפריל 1902)^[1], בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולייב לרב לוי יצחק^[2] וחנה שניאורסון, בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב.

ברית המילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברית המילה של הרבי התקיימה ביום ו' ערב שבת קודש חול המועד פסח י"ח בניסן תרס"ב, בעיר הולדתו ניקולייב.

האירוע[עריכה | עריכת קוד מקור]

הברית והסעודה התקיימו בבית סבו של הרבי ורב של העיר, הרב מאיר שלמה ינובסקי, ויהודים רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. ככל הנראה השתתף שם גם רבי ברוך שניאור שניאורסון, סבו השני של הרבי. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, כאשר אביו של הרבי מקשר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, האדמו"ר הצמח צדק.

חסידים סיפרו שבאירוע השתתף גם השוחט הרב אשר גרוסמן, שעקב החומרות הנהוגות בחסידות חב"ד בחג הפסח לא טעם מאומה בסעודה. סב הרבי הרב מאיר שלמה ינובסקי, שבביתו התקיימה הסעודה, פנה אליו בתרעומת מעושה ואמר לו: "מגיעה לך נזיפה, על כך שאינך אוכל בבית המרא דאתרא! אך אינני יכול לנזוף בך, שכן הצלת את חיי"^[3].

ציון התאריך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תנש"א ציין הרבי את תחילת שנת התשעים לברית, בהגהת מאמר ד"ה "אשרי תבחר ותקרב" תשט"ז, המבאר את הפסוקים הנאמרים בתחילת ברית מילה ושייכותם לתוכן הברית^[4].

ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנותיו הראשונות התגורר הרבי עם הוריו בניקולייב, ולמד ב'חדר' המקומי. בשנים מאוחרות סיפר הרבי כמה אפיזודות הזכורות לו מחיי אותו 'חדר'.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; נגלה ונסתר, כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו רבי. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:

מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,

התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה -

גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה -
גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.

— מכתב משנת תשט"ז, למר יצחק בן צבי

בשנת תרס"ט התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של דנייפרופטרובסק (בעבר יקטרינוסלב), ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום. שם למד הרבי ב'חדר' המקומי, אצל הרב שניאור זלמן ווילנקין^[5], ולאחר מכן אצל הרב איסר ניסן דריבין^[6].

בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע"ד-תרע"ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי פולין שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, לדנייפרופטרובסק.

בר מצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי החל להניח תפילין כהכנה לבר מצווה, כחודש ימים לפני יום הולדתו הי"ג, ביום חמישי י"א אדר תרע"ה^[7].

מכיון שבאותה שנה חל י"א ניסן ביום שישי, חגגו את הבר מצווה בדנייפרופטרובסק בשבת קודש לאחר התפילה, כאשר ההתוועדות החלה בסביבות השעה 12:00, ונמשכה שעה ארוכה לאחר צאת השבת.

במהלך ההתוועדות נשא חתן הבר מצווה דברים בנגלה ובנסתר, וכן השתתף בחגיגה הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, שהגיע לחגיגה מחצר אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש, והביא את ברכתו לחגיגה, "שישתעבדו מוחו וליבו להשם יתברך על ידי הנחת התפילין שלו", "השם יתברך יעזור לו שיהיה יהודי תמים, ושיהיה לו [= לאביו ר' לוי יצחק] נחת ממנו".

תיאור מפורט של האירוע נמצא ביומני הרבנית חנה אמו של הרבי, ושם כותבת שהיה "משהו אחר, בלתי רגיל. אירוע של התרוממות גדולה".

שמחה זו הייתה השמחה הראשונה במשפחתו של הרבי לאחר שאביו התמנה כרב העיר, ואף שבתחילה היו חילוקי דעות סביב מינויו, לאחר שבע שנים של הנהגת הרבנות בתוקף התאחדו סביבו רוב בני העיר, והייתה זו הזדמנות עבורם להביע את ההערכה לרב העיר.

החגיגה התקיימה בביתו הפרטי של ר' לוי יצחק כאשר האנשים חגגו באולם הגדול, והנשים בחדר האוכל. הבית המה אנשים ונשים שהגיעו לברך את חתן הבר מצווה ולהשתתף בחגיגה, ולאורך כל יום השבת אנשים יצאו ונכנסו והיה דוחק רב.

בשעות הצהריים אביו של הרבי ביקש ממנו דבר מה מבלי שכל הנוכחים ישמעו, והרבי בתחילה סירב להבטיח. מאורע זה גרם לעצב רב והרבי עצמו ואביו החלו לבכות, ובעקבותיהם גם שאר המסובים. רק עם דמדומי החמה נאות הרבי להבטיח לאביו את שביקש, וכולם פרצו בריקוד חסידי בשמחה גדולה^[8].

באותה שבת בה נערכה הבר מצווה, אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר חסידות עמוק כחלק מ'המשך תער"ב', בו החל לבאר בעומק רב ענינים ומושגים הקשורים עם גילוי האור האלוקי שיהיה בגאולה העתידה, דבר המהווה נקודת ציון בביאורי ההמשך. לאחר עלותו של הרבי לכס הנשיאות, ראו בכך החסידים רמז הקושר את המאמר עם העובדה שבאותה שבת נחגגה הבר מצווה של הרבי. בנוסף, באותו מאמר הזכיר אדמו"ר הרש"ב וביאר את מאמר חז"ל 'אנא נסיב מלכא', אותו ביאר הרבי עצמו באריכות במאמר ביום עשתי עשר שאמר ביום הולדתו י"א ניסן תשל"א.

בחרותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)

בשנת תר"פ, כשהוא בן 18 בלבד, התמנה לשמש כרב באחד מבתי הכנסת בעיר^[9].

בקיץ תרפ"ב ביקר הרבי בחרקוב על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו דובער שניאורסון ובאותה הזדמנות גם ביקר בתומכי תמימים חרקוב^[10]. בחודש חשוון שנת תרפ"ג נסע עם אחיו לרוסטוב אל אדמו"ר הריי"צ^[11].

בשנת תרפ"ג הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן, לאחר מכן נסע עם אדמו"ר הריי"צ לרוסטוב, שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת תרפ"ד נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו^[12]. בחודש תשרי תרפ"ה נסע שוב ללנינגרד (בו שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב יוסף רוזין (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת תרפ"ו נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר בישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג. בחודש חשון תרפ"ז השתתף בועידת קורוסטן. אחר כך שהה בלנינגרד.

באותה תקופה נהג הרבי לחתום בשמו של חברו מרדכי גוראריה^[13] או בשם מענדל וולפסון כדי להעלים עין מהצנזורה הרוסית.

בחודש סיוון תרפ"ז נאסר אדמו"ר הריי"צ. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ במלחובקה ורק חסידים בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.

היציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש תשרי שנת תרפ"ח שהה בדנייפרופטרובסק ובאסרו חג הסוכות נסע עם אמו לקורסק ומשם ללנינגרד. ביום א' פרשת בראשית עשה את דרכו לריגא שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש חשון השתתף באסיפת ועד לחיזוק התורה והדת (שנתייסדה על ידי חותנו ברוסיא והעבירה לריגא). בראש חודש טבת נסע לברלין עד חג הפסח. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת תרפ"ט (1929) נסע לריגא לחודש תשרי.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רישום לידתו של הרבי בפנקס הקהילה היהודית בניקולייב
הרב אליהו שוויכה, ימי בראשית, לקט ראיונות וזכרונות מתקופת הילדות והנערות של הרבי, בתוך תשורה מנישואי משפחת נקי - אדר תש"פ

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור הרצל, הבר מצווה של הרבי - 100 שנה
מנהיג תחת אש, ירחון נשמה, שבועון בית משיח מס' 30 עמוד 14-19.
שנים ראשונות (ספר), בהוצאת JEM.

הרב שניאור זלמן גוראריה, ‏י"א ניסן היום הבהיר, שבועון בית משיח, גיליון 362 עמוד 60-63 (תשס"ב)

הרב יהושוע דוברובסקי, ‏מאת מן המעט, שבועון בית משיח, גיליון 362 עמוד (תשס"ב)

הרב נפתלי אסטולין, ‏יום הולדת ה-100 של כל חסידי חב"ד, שבועון בית משיח, גיליון 362 עמוד 68-69 (תשס"ב)

הערות שוליים

↑ תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת ביקורו של הרבי בפריז, כאשר בי"א ניסן פנתה אימו הרבנית חנה לקבוצת חסידים, ביניהם הרב בן ציון שם טוב, והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).
↑ מצד אביו, הרבי הינו דור שישי לאדמו"ר הצמח צדק: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי ברוך שניאור זלמן שניאורסון, בנו של רבי לוי יצחק שניאורסון בנו של רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, הרבנית חיה מושקא.
↑ כוונתו הייתה למאורע שהתרחש כמה שנים קודם לכן, כאשר הרב ינובסקי חלה במחלה סופנית והתאשפז בבידוד, ולא היו נראים סיכויים להחלמתו - וידידו הרב אשר הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך אגרת הקודש - סימן י"א של אדמו"ר הזקן, המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים (מפי הרב מנחם מענדל פוטרפס, מופיע באתר צעירי חב"ד).
↑ המאמר בגירסת טקסט.
↑ עד סוף ימיו כיבד הרבי בכבוד גדול את הרב וילנקין, למרות היותו חסידו, בגלל שהיה ה'מלמד' שלו.
↑ שנים ראשונות, עמ' 103.
↑ יומנו של הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, 'רשימת ענינים וסיפורים' עמוד קי. זאת על אף שכבר בשנת תרס"ג הורה אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ ששימש כמנהל פועל של תומכי תמימים, שידריך את התלמידים להתחיל בהנחת תפילין חודשיים קודם הבר מצווה – אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד כד.
↑ עדות הרבנית לר' ניסן גורדון, 'די אידישע היים' כסלו תשכ"ד עמוד ה. זכרונות הרבנית חנה חוברת לג עמוד 14.
↑ אוצרות ליובאוויטש גליון 29 על פי שנים ראשונות חלק א' עמוד 131.
↑ היום יום מהדורת תשס"ט.
↑ באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב אברהם סקובלו.
↑ שלשלת היחס, מהדורת תשנ"ג.
↑ עבודת קודש אצל הרבי מליובאוויטש, עמ' קס"ה.

[1] תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת ביקורו של הרבי בפריז, כאשר בי"א ניסן פנתה אימו הרבנית חנה לקבוצת חסידים, ביניהם הרב בן ציון שם טוב, והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).

[2] מצד אביו, הרבי הינו דור שישי לאדמו"ר הצמח צדק: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי ברוך שניאור זלמן שניאורסון, בנו של רבי לוי יצחק שניאורסון בנו של רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, הרבנית חיה מושקא.

[3] כוונתו הייתה למאורע שהתרחש כמה שנים קודם לכן, כאשר הרב ינובסקי חלה במחלה סופנית והתאשפז בבידוד, ולא היו נראים סיכויים להחלמתו - וידידו הרב אשר הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך אגרת הקודש - סימן י"א של אדמו"ר הזקן, המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים (מפי הרב מנחם מענדל פוטרפס, מופיע באתר צעירי חב"ד).

[4] המאמר בגירסת טקסט.

[5] עד סוף ימיו כיבד הרבי בכבוד גדול את הרב וילנקין, למרות היותו חסידו, בגלל שהיה ה'מלמד' שלו.

[6] שנים ראשונות, עמ' 103.

[7] יומנו של הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, 'רשימת ענינים וסיפורים' עמוד קי. זאת על אף שכבר בשנת תרס"ג הורה אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ ששימש כמנהל פועל של תומכי תמימים, שידריך את התלמידים להתחיל בהנחת תפילין חודשיים קודם הבר מצווה – אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד כד.

[8] עדות הרבנית לר' ניסן גורדון, 'די אידישע היים' כסלו תשכ"ד עמוד ה. זכרונות הרבנית חנה חוברת לג עמוד 14.

[9] אוצרות ליובאוויטש גליון 29 על פי שנים ראשונות חלק א' עמוד 131.

[10] היום יום מהדורת תשס"ט.

[11] באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב אברהם סקובלו.

[12] שלשלת היחס, מהדורת תשנ"ג.

[13] עבודת קודש אצל הרבי מליובאוויטש, עמ' קס"ה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==הולדתו==
-[[ה
+[[הרבי]] נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א [[ניסן]] פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.
-רבי]] נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א [[ניסן]] פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.
 ==ברית המילה==
@@ שורה 15: / שורה 14: @@
 הברית והסעודה התקיימו בבית סבו של הרבי ורב של העיר, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], ויהודים רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. ככל הנראה השתתף שם גם רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], סבו השני של הרבי. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון, כאשר אביו של הרבי מקשר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].
-חסידים סיפרו שבאירוע השתתף גם ה[[שוחט]] הרב [[אשר גרוסמן]], שעקב ה[[חומרות והידורים בפסח|חומרות הנהוגות בחסידות חב"ד]] ב[[חג הפסח]] לא טעם מאומה בסעודה. סב הרבי הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], שבביתו התקיימה הסעודה, פנה אליו בתרעומת מעושה ואמר לו: "מגיעה לך נזיפה, על כך שאינך אוכל בבית ה[[מרא דאתרא]]! אך אינני יכול לנזוף בך, שכן הצלת את חיי"{{הערה|1=כוונתו היתה למאורע שהתרחש כמה שנים קודם לכן, כאשר הרב ינובסקי חלה במחלה סופנית והתאשפז בבידוד, ולא היו נראים סיכויים להחלמתו - וידידו הרב אשר הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - פרק י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים (מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}.
+חסידים סיפרו שבאירוע השתתף גם ה[[שוחט]] הרב [[אשר גרוסמן]], שעקב ה[[חומרות והידורים בפסח|חומרות הנהוגות בחסידות חב"ד]] ב[[חג הפסח]] לא טעם מאומה בסעודה. סב הרבי הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], שבביתו התקיימה הסעודה, פנה אליו בתרעומת מעושה ואמר לו: "מגיעה לך נזיפה, על כך שאינך אוכל בבית ה[[מרא דאתרא]]! אך אינני יכול לנזוף בך, שכן הצלת את חיי"{{הערה|1=כוונתו הייתה למאורע שהתרחש כמה שנים קודם לכן, כאשר הרב ינובסקי חלה במחלה סופנית והתאשפז בבידוד, ולא היו נראים סיכויים להחלמתו - וידידו הרב אשר הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - סימן י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים (מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}.
-====ציון התאריך====
+===ציון התאריך===
 בשנת [[תנש"א]] ציין הרבי את תחילת שנת התשעים לברית, ב[[הגהה|הגהת]] [[מאמר]] [[ד"ה]] "אשרי תבחר ותקרב" [[תשט"ז]], המבאר את הפסוקים הנאמרים בתחילת [[ברית מילה]] ושייכותם לתוכן הברית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/24 המאמר בגירסת טקסט].}}.
 ==ילדותו==
 בשנותיו הראשונות התגורר הרבי עם הוריו ב[[ניקולייב]], ולמד ב'[[חדר]]' המקומי. בשנים מאוחרות סיפר הרבי כמה אפיזודות הזכורות לו מחיי אותו 'חדר'.
+[[קובץ:הרבי.jpeg|ממוזער|הרבי]]
 כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
@@ שורה 31: / שורה 30: @@
 :::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}
-בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]), ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום. שם למד הרבי ב'חדר' המקומי, אצל הרב [[שניאור זלמן ווילנקין]]{{הערה|עד סוף ימיו כיבד הרבי בכבוד גדול את הרב וילנקין, למרות היותו חסידו, בגלל שהיה ה'מלמד' שלו.}}.
+בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]), ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום. שם למד הרבי ב'חדר' המקומי, אצל הרב [[שניאור זלמן ווילנקין]]{{הערה|עד סוף ימיו כיבד הרבי בכבוד גדול את הרב וילנקין, למרות היותו חסידו, בגלל שהיה ה'מלמד' שלו.}}, ולאחר מכן אצל הרב [[איסר ניסן דריבין]]{{הערה|'''שנים ראשונות''', עמ' 103.}}.
 בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].
-===בר מצוה===
+==בר מצוה==
-בשנת [[תרע"ה]], ביום שישי - י"א ב[[ניסן]] נחגגה ה[[בר מצוה]] של הרבי בדנייפרופטרובסק.
+הרבי החל להניח תפילין כהכנה לבר מצווה, כחודש ימים לפני יום הולדתו הי"ג, ביום חמישי [[י"א אדר]] [[תרע"ה]]{{הערה|יומנו של הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, 'רשימת ענינים וסיפורים' עמוד קי. זאת על אף שכבר בשנת תרס"ג הורה אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ ששימש כמנהל פועל של תומכי תמימים, שידריך את התלמידים להתחיל בהנחת תפילין חודשיים קודם הבר מצווה – אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד כד.}}.
-{{פסקה חסרה}}
+מכיון שבאותה שנה חל י"א ניסן ביום שישי, חגגו את הבר מצווה ב[[דנייפרופטרובסק]] בשבת קודש לאחר התפילה, כאשר ההתוועדות החלה בסביבות השעה 12:00, ונמשכה שעה ארוכה לאחר צאת השבת.
+במהלך ההתוועדות נשא חתן הבר מצווה דברים בנגלה ובנסתר, וכן השתתף בחגיגה הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, שהגיע לחגיגה מחצר [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]], והביא את ברכתו לחגיגה, "שישתעבדו מוחו וליבו להשם יתברך על ידי הנחת התפילין שלו", "השם יתברך יעזור לו שיהיה יהודי תמים, ושיהיה לו [= לאביו ר' לוי יצחק] נחת ממנו".
+תיאור מפורט של האירוע נמצא ביומני הרבנית חנה אמו של הרבי, ושם כותבת שהיה "משהו אחר, בלתי רגיל. אירוע של התרוממות גדולה".
+שמחה זו הייתה השמחה הראשונה במשפחתו של הרבי לאחר שאביו התמנה כרב העיר, ואף שבתחילה היו חילוקי דעות סביב מינויו, לאחר שבע שנים של הנהגת הרבנות בתוקף התאחדו סביבו רוב בני העיר, והייתה זו הזדמנות עבורם להביע את ההערכה לרב העיר.
+החגיגה התקיימה בביתו הפרטי של ר' לוי יצחק כאשר האנשים חגגו באולם הגדול, והנשים בחדר האוכל. הבית המה אנשים ונשים שהגיעו לברך את חתן הבר מצווה ולהשתתף בחגיגה, ולאורך כל יום השבת אנשים יצאו ונכנסו והיה דוחק רב.
+בשעות הצהריים אביו של הרבי ביקש ממנו דבר מה מבלי שכל הנוכחים ישמעו, והרבי בתחילה סירב להבטיח. מאורע זה גרם לעצב רב והרבי עצמו ואביו החלו לבכות, ובעקבותיהם גם שאר המסובים. רק עם דמדומי החמה נאות הרבי להבטיח לאביו את שביקש, וכולם פרצו בריקוד חסידי בשמחה גדולה{{הערה|עדות הרבנית לר' ניסן גורדון, 'די אידישע היים' כסלו תשכ"ד עמוד ה. זכרונות הרבנית חנה חוברת לג עמוד 14.}}.
+באותה שבת בה נערכה הבר מצווה, אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר חסידות עמוק כחלק מ'[[המשך תער"ב]]', בו החל לבאר בעומק רב ענינים ומושגים הקשורים עם גילוי האור האלוקי שיהיה בגאולה העתידה, דבר המהווה נקודת ציון בביאורי ההמשך. לאחר עלותו של הרבי לכס הנשיאות, ראו בכך החסידים רמז הקושר את המאמר עם העובדה שבאותה שבת נחגגה הבר מצווה של הרבי. בנוסף, באותו מאמר הזכיר אדמו"ר הרש"ב וביאר את מאמר חז"ל 'אנא נסיב מלכא', אותו ביאר הרבי עצמו באריכות במאמר [[ביום עשתי עשר]] שאמר ביום הולדתו י"א ניסן [[תשל"א]].
 ==בחרותו==
-בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.
+{{ערך מורחב|המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)}}
+בשנת [[תר"פ]], כשהוא בן 18 בלבד, התמנה לשמש כרב באחד מבתי הכנסת בעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131.}}.
+בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]{{הערה|[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].}}. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.
 בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן, לאחר מכן נסע עם אדמו"ר הריי"צ ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע.
-החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]].
+החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערה|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוזין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף ב[[ועידת קורוסטן]]. אחר כך שהה ב[[לנינגרד]].
+באותה תקופה נהג הרבי לחתום בשמו של חברו [[מרדכי (מיטיה) גוראריה|מרדכי גוראריה]]{{הערה|'''עבודת קודש אצל הרבי מליובאוויטש''', עמ' קס"ה.}} או בשם מענדל וולפסון כדי להעלים עין מהצנזורה הרוסית.
 ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.
 ==היציאה מרוסיה==
-ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חותנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].
+ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חותנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].
 ==קישורים חיצוניים==
 *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39251 רישום לידתו של הרבי בפנקס הקהילה היהודית בניקולייב]
+*הרב [[אליהו שוויכה]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6fdc83d7226_1584389251.pdf ימי בראשית]''', לקט ראיונות וזכרונות מתקופת הילדות והנערות של הרבי, בתוך תשורה מנישואי משפחת נקי - אדר תש"פ
+==לקריאה נוספת==
+*שניאור הרצל, '''הבר מצווה של הרבי - 100 שנה'''
+*'''מנהיג תחת אש''', ירחון נשמה, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 30 עמוד 14-19.
+*[[שנים ראשונות (ספר)]], בהוצאת [[JEM]].
+{{בית|הרב שניאור זלמן גוראריה|י"א ניסן היום הבהיר|362|60-63|תשס"ב}}
+{{בית|הרב יהושוע דוברובסקי|מאת מן המעט|362||תשס"ב}}
+{{בית|הרב נפתלי אסטולין|יום הולדת ה-100 של כל חסידי חב"ד|362|68-69|תשס"ב}}
-{{הערות שוליים|}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]