סביבון: הבדלים בין גרסאות בדף
| (22 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:סביבון.png|ממוזער|סביבון]] | |||
[[קובץ:הסביבון במוזיאון מתוך האתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסביבון בחזית הכניסה ל[[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]]] | [[קובץ:הסביבון במוזיאון מתוך האתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסביבון בחזית הכניסה ל[[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]]] | ||
ה'''סביבון''' (מכונה ב[[אידיש]]: '''דריידל'''{{הערה|שמו העברי של הסביבון נהגה בסביבות שנת [[תרנ"ז]]. לפני שהתקבל שמו בפי כל, הוא כונה גם בשמות אחרים, כגון "כִּרְכָּר", "חזרזר", ו"מגדל עוז".}}) הינו צעצוע בעל ארבע דפנות וידית, המסתובב על צירו. ילדי ישראל נוהגים לשחק בסביבון בחג החנוכה{{הערה|המנהג נזכר בהתוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 545.}} זכר למשחקים של ילדי ישראל בזמן גזירות היוונים, כאשר העמידו פנים כביכול הם התאספו על מנת לשחק ולא לצורך לימוד תורה משותף. | ה'''סביבון''' (מכונה ב[[אידיש]]: '''דריידל'''{{הערה|שמו העברי של הסביבון נהגה בסביבות שנת [[תרנ"ז]]. לפני שהתקבל שמו בפי כל, הוא כונה גם בשמות אחרים, כגון "כִּרְכָּר", "חזרזר", ו"מגדל עוז".}}) הינו צעצוע בעל ארבע דפנות וידית, המסתובב על צירו. ילדי ישראל נוהגים לשחק בסביבון בחג החנוכה{{הערה|המנהג נזכר בהתוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 545.}} מקובל כי המשחק הוא זכר למשחקים של ילדי ישראל בזמן גזירות היוונים, כאשר העמידו פנים כביכול הם התאספו על מנת לשחק ולא לצורך לימוד תורה משותף. | ||
==משחק הסביבון== | ==משחק הסביבון== | ||
הסביבון המסורתי הינו בצורת | הסביבון המסורתי הינו בצורת קובייה עם חוד מצידה התחתון, ומקל קצר בצד העליון. על כל אחת מארבעת צדדיה של הקוביה, מסומנת (מגולפת, חרוטה או צבועה) אחת מהאותיות נ-ג-ה-ש. | ||
לאותיות שעל הסביבון ישנם משמעויות מקבילות{{הערה|באגרות קודש חלק ט' עמוד סו כותב הרבי שאין לערבב בין הפירוש בנגה"ש המובא בספרי גדולי ישראל דדורות הקודמים עם הראשי תיבות דאידיש ואנגלית.}}, האחת מתייחסת לניסי חג החנוכה ('''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם) והאחת מתייחסת למשחק, כאשר לכל אות יש משמעות אחרת{{הערה|[[רבי נחמן מברסלב]] מוסיף ראשי תיבות נוספים: "נבדל", "גלגל", "היולי", "שפל".}}. | לאותיות שעל הסביבון ישנם משמעויות מקבילות{{הערה|באגרות קודש חלק ט' עמוד סו כותב הרבי שאין לערבב בין הפירוש בנגה"ש המובא בספרי גדולי ישראל דדורות הקודמים עם הראשי תיבות דאידיש ואנגלית.}}, האחת מתייחסת לניסי חג החנוכה ('''נ'''ס '''ג'''דול '''ה'''יה '''ש'''ם) והאחת מתייחסת למשחק, כאשר לכל אות יש משמעות אחרת{{הערה|[[רבי נחמן מברסלב]] מוסיף ראשי תיבות נוספים: "נבדל", "גלגל", "היולי", "שפל".}}. | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
*'''[[נ]]''' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור) | *'''[[נ]]''' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור) | ||
*'''[[ג]]''' = גאנץ/גוּט | *'''[[ג]]''' = גאנץ/גוּט = מלא/טוב (זכייה בכל הסכום) | ||
*'''[[ה]]''' = האלבּ = חצי (זכייה במחצית הסכום) | *'''[[ה]]''' = האלבּ = חצי (זכייה במחצית הסכום) | ||
*'''[[ש]]''' = שטעל איין{{הערה|כאשר משחקים 2 ילדים, ישנם המשחקים בצורה שהאות ש' מסמלת הפסד לצד השני(שְלעכט = רע).}} = להעמיד, להוסיף אחד (המשתתף מוסיף מטבע לקופה) | *'''[[ש]]''' = שטעל איין{{הערה|כאשר משחקים 2 ילדים, ישנם המשחקים בצורה שהאות ש' מסמלת הפסד לצד השני(שְלעכט {{=}} רע).}} = להעמיד, להוסיף אחד (המשתתף מוסיף מטבע לקופה) | ||
ההחלפה של האות ש' באות פ', | ההחלפה של האות ש' באות פ', החלה בתחילת המאה העשרים כאשר רבים מבני ישראל חזרו להתיישב בארץ הקודש, מתוך כוונה להצביע על כך שהנס אירע כאן, בארץ ישראל{{הערה|החלפת האות ש' בפ' מוזכרת בכמה מקומות בספרים והחוברות שנדפסו עם חותמת [[קה"ת]], והיו למראה עיני הרבי. ראו לדוגמא [[שיחות לנוער]] חלק ז' עמוד 1110.}}. | ||
במשך השנים הפך הסביבון לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם חג החנוכה ועם ערכי היהדות, ובמקומות רבים נוהגים למלא קרטון בצורת סביבון בממתקים ולחלק לילדים{{הערה|ב'הרבנית' עמוד 74 נדפסה עדותה של הגברת הגר, המספרת ש[[הרבנית חיה מושקא ( | במשך השנים הפך הסביבון לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם חג החנוכה ועם ערכי היהדות, ובמקומות רבים נוהגים למלא קרטון בצורת סביבון בממתקים ולחלק לילדים{{הערה|ב'הרבנית' עמוד 74 נדפסה עדותה של הגברת הגר, המספרת ש[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] הביאה לבנה בן השש סביבון מלא במטבעות שוקולד, ולאחר מכן אף שיחקה עמו בסביבון.}}, ויצרנים שונים מפיקים משחקי סביבון בגדלים וצבעים שונים, כשרבים מהם כלל לא מתאימים עם מטרתו המקורית של משחק הסביבון היות והם מיוצרים בלי פאות, ועל חלקם גם אין אותיות. | ||
בחזית [[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]], מוצב סביבון ענק בגובה שתי קומות אדם. | בחזית [[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]], מוצב סביבון ענק בגובה שתי קומות אדם. | ||
==משמעות המשחק== | ==משמעות המשחק== | ||
גדולי החסידות{{הערה|האדמו"ר מאלכסנדר, רבי רפאל מברשיד, ועוד.}} הצביעו על כך שערך ה[[גימטריא]] של האותיות נגה"ש הינו 358, כערך המילה [[משיח]], וחסידים הוסיפו על כך שערך הגימטריא של נגה"פ הוא 'מנחם'. | גדולי החסידות{{הערה|האדמו"ר מאלכסנדר, רבי רפאל מברשיד, ועוד.}} הצביעו על כך שערך ה[[גימטריא]] של האותיות נגה"ש הינו 358, כערך המילה [[משיח]], וחסידים הוסיפו על כך שערך הגימטריא של נגה"פ הוא 'מנחם' או 'צמח' הרומזים לשמו של המלך המשיח. | ||
[[הרבי]] מציין שישנו קשר בין הניסים של [[חג הפסח]] והניסים של חג ה[[חנוכה]], היות ובשניהם נהוג במסורת ישראל לכנות 'נס גדול': בפסח מכונה [[שבת הגדול]] על שם הניסים שהובילו ל[[מכת בכורות]], ועל הסביבון מצויינות האותיות המסמלות את ה'נס גדול (היה שם)'{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 33. התבאר בהתוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 512.}}. | [[הרבי]] מציין שישנו קשר בין הניסים של [[חג הפסח]] והניסים של חג ה[[חנוכה]], היות ובשניהם נהוג במסורת ישראל לכנות 'נס גדול': בפסח מכונה [[שבת הגדול]] על שם הניסים שהובילו ל[[מכת בכורות]], ועל הסביבון מצויינות האותיות המסמלות את ה'נס גדול (היה שם)'{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 33. התבאר בהתוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 512.}}. | ||
בספר בני יששכר מקשר את האותיות המצויינות על הסביבון לפסוק ב[[פרשת ויגש]] הנקראת בחג החנוכה: "ואת יהודה שלח אל יוסף להורות לפניו '''גשנה'''", שתיבה זו היא אותם אותיות של "נגהש", '[[בני יששכר]]' שם מובאים רמזים נוספים לאותיות הסביבון{{הערה|התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 185.}}. | |||
אמרה נפוצה מבארת, שכפי שהסביבון מסתובב ונופל ושוב קם, כך גם | אמרה נפוצה מבארת, שכפי שהסביבון מסתובב ונופל ושוב קם, כך גם עם ישראל בזמן הגלות מסתובב ממדינה למדינה ונופל ומושפל, אך בכל פעם קם מחדש. | ||
בכמה מקומות מובא{{הערה|טעמי המנהגים הוצאת אשכול עמוד שסח: "היות וחנוכה לא | בכמה מקומות מובא{{הערה|טעמי המנהגים הוצאת אשכול עמוד שסח: "היות וחנוכה לא הייתה התעוררות מלמטה, רק מלעילא, כי לא עשו תשובה כהוגן, רק ה' יתברך ברחמיו, לכן משחקין בסביבון ואוחזין אותו מלמעלה". ראו גם במאמרים שצויינו ב'פרדס חב"ד' גליון 7 עמוד 94.}}, שב[[פורים]] ההתעוררות הייתה מצד בני ישראל שעמדו במסירות נפש שנה שלימה, ולכן משחקים ב[[רעשן]] שמסובבים אותו מלמטה, ולעומת זאת ב[[חנוכה]] ההתעוררות הייתה מצד הקב"ה, ולכן משחקים בסביבון שמסובבים אותו מלמעלה. ובספר 'נחלת יעקב' הוסיף, שזהו הטעם שבפורים שעיקר הפעולה הייתה רוחנית מסובבים את הרעשן 'באוויר', לעומת חנוכה שעיקר הנס היה על ידי המלחמה הגשמית, ולכן מסובבים את הסביבות על הרצפה או על השולחן דווקא. | ||
בספר 'נחלת יעקב' מובא, שכאשר משחקים בסביבון שנראה כמו מגדל, זהו זמן מסוגל לבקש על קיום היעוד 'מגדיל ישועות מלכו', ועל ביאת מלך המשיח. | בספר 'נחלת יעקב' מובא, שכאשר משחקים בסביבון שנראה כמו מגדל, זהו זמן מסוגל לבקש על קיום היעוד 'מגדיל ישועות מלכו', ועל ביאת מלך המשיח. | ||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
באחת מהשנים הראשונות לנשיאות, שיחקו ילדים בסביבון על יד חדרו של הרבי{{הערה|[[שלום ישראל חודוקוב]] ו[[אבא פיקרסקי]], וכשהרבי נכנס וראה את הילדים משחקים הוציא מכיסו מטבע של עשרה סנט והשליך אותו על הרצפה, והורה לילדים לסובב את הסביבון, וכשנפל על האות ה', שאל הרבי מה עושים בכזה מקרה, והילדים השיבו שמחלקים ביניהם והרבי נכנס לחדרו. | [[קובץ:הרבי מחזיק סביבון.jpg|ממוזער|הרבי מחזיק סביבון במעמד [[חלוקת דולרים]] בסמוך ל[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]]] | ||
באחת מהשנים הראשונות לנשיאות, שיחקו ילדים בסביבון על יד חדרו של הרבי{{הערה|[[שלום ישראל חודוקוב]] ו[[אבא פיקרסקי]].}}, וכשהרבי נכנס וראה את הילדים משחקים הוציא מכיסו מטבע של עשרה סנט והשליך אותו על הרצפה, והורה לילדים לסובב את הסביבון, וכשנפל על האות ה', שאל הרבי מה עושים בכזה מקרה, והילדים השיבו שמחלקים ביניהם והרבי נכנס לחדרו. | |||
בעת ביקורו של הרבי ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]], העניק לבת הקטנה של משפחת בוטמאן סביבון גדול{{הערה|ימי מלך ח"ג ע' 986.}}. | בעת ביקורו של הרבי ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]], העניק לבת הקטנה של משפחת בוטמאן סביבון גדול{{הערה|ימי מלך ח"ג ע' 986.}}. | ||
ה[[משב"ק]] ר' [[חס"ד הלברשטם]] מספר כי באחת מסעודות החנוכה פנה הרבי לבנו [[ארי הלברשטם|אהרן יוסף]] ושאלו: "יש לך סביבון לשחק בו"? כשענה שיש לו בבית, הוציא הרבי מטבע "ניקל" מכיסו, ובתנועה זריזה סובבו על-גבי השולחן כסביבון... אחר כך נתן הרבי את המטבע לילד וביקשו שינסה לעשות זאת{{הערה|בית משיח גליון 15}}. בהזדמנות אחרת הסביבון היה ברשותו, והרבי נטל אותו וסובבו על ראשו (כשהמקל לכיוון הקרקע), [[הרבנית חיה מושקא]] התבטאה כי מחזה זה היה "פנטסטי"{{מקור}}. | |||
לקראת ההוצאה לאור של גליון [[משיח טיימס]] בחודש כסלו תשד"מ הכניסו את ציור שער הגליון להגהה אצל הרבי, והרבי הורה להוסיף ציור של סביבון. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 46: | שורה 51: | ||
* הרב יצחק טעסלער, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13594&st=&pgnum=50&hilite= ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה]''', אור ישראל - מאנסי, שנה ד גליון ב', עמוד נ ואילך | * הרב יצחק טעסלער, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13594&st=&pgnum=50&hilite= ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה]''', אור ישראל - מאנסי, שנה ד גליון ב', עמוד נ ואילך | ||
* הרב ישראל תנחום דרדק, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50452&st=&pgnum=44&hilite= דיני ומנהגי חנוכה]''', קובץ אור ישראל מהדורת תשס"ח, פרק א' סעיף כ"ד עמוד כד ואילך | * הרב ישראל תנחום דרדק, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50452&st=&pgnum=44&hilite= דיני ומנהגי חנוכה]''', קובץ אור ישראל מהדורת תשס"ח, פרק א' סעיף כ"ד עמוד כד ואילך | ||
*{{קישור חבד און ליין|101849|חג החנוכה והסביבון באספקלריה לאומית ● מאמר דעה||ג' טבת תשע"ז}} | |||
{{חנוכה}} | {{חנוכה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חנוכה]] | [[קטגוריה:חנוכה]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:26, 7 בדצמבר 2023
הסביבון (מכונה באידיש: דריידל[1]) הינו צעצוע בעל ארבע דפנות וידית, המסתובב על צירו. ילדי ישראל נוהגים לשחק בסביבון בחג החנוכה[2] מקובל כי המשחק הוא זכר למשחקים של ילדי ישראל בזמן גזירות היוונים, כאשר העמידו פנים כביכול הם התאספו על מנת לשחק ולא לצורך לימוד תורה משותף.
משחק הסביבון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסביבון המסורתי הינו בצורת קובייה עם חוד מצידה התחתון, ומקל קצר בצד העליון. על כל אחת מארבעת צדדיה של הקוביה, מסומנת (מגולפת, חרוטה או צבועה) אחת מהאותיות נ-ג-ה-ש.
לאותיות שעל הסביבון ישנם משמעויות מקבילות[3], האחת מתייחסת לניסי חג החנוכה (נס גדול היה שם) והאחת מתייחסת למשחק, כאשר לכל אות יש משמעות אחרת[4].
ילדי ישראל נהגו לשחק בסביבון על דמי החנוכה שקיבלו, כשכל ילד מסובב בתורו את הסביבון, וכאשר הסביבון נופל - ממשיכים במשחק לפי האות העליונה:
- נ = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור)
- ג = גאנץ/גוּט = מלא/טוב (זכייה בכל הסכום)
- ה = האלבּ = חצי (זכייה במחצית הסכום)
- ש = שטעל איין[5] = להעמיד, להוסיף אחד (המשתתף מוסיף מטבע לקופה)
ההחלפה של האות ש' באות פ', החלה בתחילת המאה העשרים כאשר רבים מבני ישראל חזרו להתיישב בארץ הקודש, מתוך כוונה להצביע על כך שהנס אירע כאן, בארץ ישראל[6].
במשך השנים הפך הסביבון לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם חג החנוכה ועם ערכי היהדות, ובמקומות רבים נוהגים למלא קרטון בצורת סביבון בממתקים ולחלק לילדים[7], ויצרנים שונים מפיקים משחקי סביבון בגדלים וצבעים שונים, כשרבים מהם כלל לא מתאימים עם מטרתו המקורית של משחק הסביבון היות והם מיוצרים בלי פאות, ועל חלקם גם אין אותיות.
בחזית מוזיאון הילדים היהודי בקראון הייטס, מוצב סביבון ענק בגובה שתי קומות אדם.
משמעות המשחק[עריכה | עריכת קוד מקור]
גדולי החסידות[8] הצביעו על כך שערך הגימטריא של האותיות נגה"ש הינו 358, כערך המילה משיח, וחסידים הוסיפו על כך שערך הגימטריא של נגה"פ הוא 'מנחם' או 'צמח' הרומזים לשמו של המלך המשיח.
הרבי מציין שישנו קשר בין הניסים של חג הפסח והניסים של חג החנוכה, היות ובשניהם נהוג במסורת ישראל לכנות 'נס גדול': בפסח מכונה שבת הגדול על שם הניסים שהובילו למכת בכורות, ועל הסביבון מצויינות האותיות המסמלות את ה'נס גדול (היה שם)'[9].
בספר בני יששכר מקשר את האותיות המצויינות על הסביבון לפסוק בפרשת ויגש הנקראת בחג החנוכה: "ואת יהודה שלח אל יוסף להורות לפניו גשנה", שתיבה זו היא אותם אותיות של "נגהש", 'בני יששכר' שם מובאים רמזים נוספים לאותיות הסביבון[10].
אמרה נפוצה מבארת, שכפי שהסביבון מסתובב ונופל ושוב קם, כך גם עם ישראל בזמן הגלות מסתובב ממדינה למדינה ונופל ומושפל, אך בכל פעם קם מחדש.
בכמה מקומות מובא[11], שבפורים ההתעוררות הייתה מצד בני ישראל שעמדו במסירות נפש שנה שלימה, ולכן משחקים ברעשן שמסובבים אותו מלמטה, ולעומת זאת בחנוכה ההתעוררות הייתה מצד הקב"ה, ולכן משחקים בסביבון שמסובבים אותו מלמעלה. ובספר 'נחלת יעקב' הוסיף, שזהו הטעם שבפורים שעיקר הפעולה הייתה רוחנית מסובבים את הרעשן 'באוויר', לעומת חנוכה שעיקר הנס היה על ידי המלחמה הגשמית, ולכן מסובבים את הסביבות על הרצפה או על השולחן דווקא.
בספר 'נחלת יעקב' מובא, שכאשר משחקים בסביבון שנראה כמו מגדל, זהו זמן מסוגל לבקש על קיום היעוד 'מגדיל ישועות מלכו', ועל ביאת מלך המשיח.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחת מהשנים הראשונות לנשיאות, שיחקו ילדים בסביבון על יד חדרו של הרבי[12], וכשהרבי נכנס וראה את הילדים משחקים הוציא מכיסו מטבע של עשרה סנט והשליך אותו על הרצפה, והורה לילדים לסובב את הסביבון, וכשנפל על האות ה', שאל הרבי מה עושים בכזה מקרה, והילדים השיבו שמחלקים ביניהם והרבי נכנס לחדרו.
בעת ביקורו של הרבי בפריז בשנת תש"ז, העניק לבת הקטנה של משפחת בוטמאן סביבון גדול[13].
המשב"ק ר' חס"ד הלברשטם מספר כי באחת מסעודות החנוכה פנה הרבי לבנו אהרן יוסף ושאלו: "יש לך סביבון לשחק בו"? כשענה שיש לו בבית, הוציא הרבי מטבע "ניקל" מכיסו, ובתנועה זריזה סובבו על-גבי השולחן כסביבון... אחר כך נתן הרבי את המטבע לילד וביקשו שינסה לעשות זאת[14]. בהזדמנות אחרת הסביבון היה ברשותו, והרבי נטל אותו וסובבו על ראשו (כשהמקל לכיוון הקרקע), הרבנית חיה מושקא התבטאה כי מחזה זה היה "פנטסטי"[דרוש מקור].
לקראת ההוצאה לאור של גליון משיח טיימס בחודש כסלו תשד"מ הכניסו את ציור שער הגליון להגהה אצל הרבי, והרבי הורה להוסיף ציור של סביבון.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יצחק יהודה רוזן, משחק הסביבון בחנוכה, שבועון בית משיח גליון 305 עמוד 58
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הסביבון: הוראות משחק, וגם המסר בן אלפי השנים
אתר בית חב"ד - הרב יצחק טעסלער, ה'דריידל' (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה ומנהגיה, אור ישראל - מאנסי, שנה ד גליון ב', עמוד נ ואילך
- הרב ישראל תנחום דרדק, דיני ומנהגי חנוכה, קובץ אור ישראל מהדורת תשס"ח, פרק א' סעיף כ"ד עמוד כד ואילך
- חג החנוכה והסביבון באספקלריה לאומית ● מאמר דעה - באתר
ג' טבת תשע"ז
| חנוכה | ||
|---|---|---|
| נס חנוכה | יוון • גזירות אנטיוכוס • מלחמת החשמונאים • נס פך השמן | 
|
| חג החנוכה | מגילת אנטיוכוס • קריאת ההלל • ועל הניסים • סביבון • דמי חנוכה • ערב לביבות • נר חמישי • זאת חנוכה • הנרות הללו • אכילת מאכלי חלב ושמן | |
| נרות חנוכה | הדלקת נרות חנוכה • חנוכיה • הדלקה מרכזית • מבצע חנוכה | |
| ניגונים | הנרות הללו • הנרות הללו (ב) • יוונים נקבצו עלי | |
הערות שוליים
- ↑ שמו העברי של הסביבון נהגה בסביבות שנת תרנ"ז. לפני שהתקבל שמו בפי כל, הוא כונה גם בשמות אחרים, כגון "כִּרְכָּר", "חזרזר", ו"מגדל עוז".
- ↑ המנהג נזכר בהתוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 545.
- ↑ באגרות קודש חלק ט' עמוד סו כותב הרבי שאין לערבב בין הפירוש בנגה"ש המובא בספרי גדולי ישראל דדורות הקודמים עם הראשי תיבות דאידיש ואנגלית.
- ↑ רבי נחמן מברסלב מוסיף ראשי תיבות נוספים: "נבדל", "גלגל", "היולי", "שפל".
- ↑ כאשר משחקים 2 ילדים, ישנם המשחקים בצורה שהאות ש' מסמלת הפסד לצד השני(שְלעכט = רע).
- ↑ החלפת האות ש' בפ' מוזכרת בכמה מקומות בספרים והחוברות שנדפסו עם חותמת קה"ת, והיו למראה עיני הרבי. ראו לדוגמא שיחות לנוער חלק ז' עמוד 1110.
- ↑ ב'הרבנית' עמוד 74 נדפסה עדותה של הגברת הגר, המספרת שהרבנית חיה מושקא הביאה לבנה בן השש סביבון מלא במטבעות שוקולד, ולאחר מכן אף שיחקה עמו בסביבון.
- ↑ האדמו"ר מאלכסנדר, רבי רפאל מברשיד, ועוד.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 33. התבאר בהתוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 512.
- ↑ התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 185.
- ↑ טעמי המנהגים הוצאת אשכול עמוד שסח: "היות וחנוכה לא הייתה התעוררות מלמטה, רק מלעילא, כי לא עשו תשובה כהוגן, רק ה' יתברך ברחמיו, לכן משחקין בסביבון ואוחזין אותו מלמעלה". ראו גם במאמרים שצויינו ב'פרדס חב"ד' גליון 7 עמוד 94.
- ↑ שלום ישראל חודוקוב ואבא פיקרסקי.
- ↑ ימי מלך ח"ג ע' 986.
- ↑ בית משיח גליון 15