יוסף גולדשטיין (חמעלניק): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
אין תקציר עריכה |
||
| (25 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק]]|אחר=מנחה [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] במחיצת הרבי ופעיל בתחום החינוך|ראו=[[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק]]|אחר=מנחה [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] במחיצת הרבי ופעיל בתחום החינוך|ראו=[[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)]]}} | ||
הרב '''יוסף גולדשטיין''' ([[תרס"ח]]-[[י"ד תשרי]] [[תשמ"ז]]) היה [[שוחט|שוחט ובודק]] ב[[עיירה]] חמעלניק ומייסד סניף ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק|תומכי תמימים המקומית]], ולאחר | [[קובץ:יוסף גולדשטיין.jpg|ממוזער|הרב יוסף גולדשטיין]] | ||
הרב '''יוסף גולדשטיין''' ([[תרס"ח]] - [[י"ד תשרי]] [[תשמ"ז]]) היה [[שוחט|שוחט ובודק]] ב[[עיירה]] חמעלניק ומייסד סניף ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק|תומכי תמימים המקומית]], ולאחר הגירתו ל[[ארצות הברית]] כיהן כרב [[בית הכנסת]] נוסח [[האר"י]] בשכונת [[איסט פלטבוש]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ | נולד ב[[ורשה]] בחודשי הקיץ של שנת [[תרס"ח]] להוריו צבי הירש ומרת לאה גולדשטיין. אביו היה סוחר חסיד פולין, ור' יוסף היה מיוחס מצד אמו כנכדו של הרב יחיאל ישעיהו גערטנער רבה של ניישטאט, ומצד אביו היה נכדו של ראש הקהל באוסטרובצה ר' אברהם גולדשטיין{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_023.jpg ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים] לצד זכרונות שהעלה על גבי הכתב לבקשת הרבי.}}. | ||
בצעירותו נשלח ללמוד בישיבת 'תורת חיים' שבוורשה, ובשנת [[תרפ"ב]] בהיותו בגיל 14, החליט יחד עם כמה מחבריו לספספל הלימודים לעבור ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים | בצעירותו נשלח ללמוד בישיבת 'תורת חיים' שבוורשה, ובשנת [[תרפ"ב]] בהיותו בגיל 14, החליט יחד עם כמה מחבריו לספספל הלימודים לעבור ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] שנפתחה חצי שנה קודם יותר, בעקבות עקיצות והצקות חוזרות ונשנות של המגיד שיעור ה[[מתנגדים|מתנגד]] בישיבת 'תורת חיים' כלפי התלמידים שהגיעו ממשפחות חסידיות. | ||
בתחילה לא רצו מנהלי הישיבה לקבלו מפני היותו צעיר לימים, ובמשך שנתיים למד ב[[זאל]] של הישיבה כ[[חברותא]] של [[משה יהודה רייכמן]] מבלי שירשם כתלמיד מן המניין, ורק בסוף שנת [[תרפ"ב]] התקבל לישיבה באופן רישמי. | בתחילה לא רצו מנהלי הישיבה לקבלו מפני היותו צעיר לימים, ובמשך שנתיים למד ב[[זאל]] של הישיבה כ[[חברותא]] של [[משה יהודה רייכמן]] מבלי שירשם כתלמיד מן המניין, ורק בסוף שנת [[תרפ"ב]] התקבל לישיבה באופן רישמי. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
===ניהול ישיבת תומכי תמימים בחמעלניק וראדום=== | ===ניהול ישיבת תומכי תמימים בחמעלניק וראדום=== | ||
מיד אחר חתונתו נכנס לשמש כמחליפו של חותנו כשוחט ובודק של ה[[עיירה]] חמעלניק, ובשנת [[תרצ"א]]{{הערה|ב'[[התמים ( | מיד אחר חתונתו נכנס לשמש כמחליפו של חותנו כשוחט ובודק של ה[[עיירה]] חמעלניק, ובשנת [[תרצ"א]]{{הערה|ב'[[התמים (ורשה)|התמים]]' וב[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] נרשם שהיה זה בשנת [[תר"צ]], אך ככל הנראה נפלה שם טעות הדפוס היות ו[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארצות הברית|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית]] נמשך מי"ב [[אלול]] [[תרפ"ט]] ועד כ"א תמוז תר"צ, ובימים הנוראים של שנת תר"צ לא היה בריגא אלא בארצות הברית.}} כאשר [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] הריי"צ ל[[ריגא]] לשהות במחיצתו בימים הנוראים, הטיל עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] לפתוח ב[[עיירה]] סניף של ישיבת תומכי תמימים יחד עם ר' [[אברהם זוננשטיין]], ולקרוא לה בשם 'תורת אמת'. | ||
סניף הישיבה הצליח ור' יוסף תיפקד כמנהל הכללי של המוסד, ובהמשך אף פתח [[תלמוד תורה]] שפעל כמחלקה נוספת לצד הישיבה. | סניף הישיבה הצליח ור' יוסף תיפקד כמנהל הכללי של המוסד, ובהמשך אף פתח [[תלמוד תורה]] שפעל כמחלקה נוספת לצד הישיבה. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
בראש השנה [[ת"ש]] הגיעה חרב ה[[שואה]] ל[[עיירה]] חמעלניק, והצוררים הגרמנים אסרו את הלימודים בישיבה. חרף האיסור נמשכו הלימודים במחתרת בעליית [[בית הכנסת]] עד סוף החורף של שנת [[תש"א]], ובחג הפורים של אותה שנה התחילו הגרמנים לחפש אחריו והוא ברח מהעיר והיה אחד הבודדים מתוך הישיבה כולה שהצליח לשרוד את התופת וניצול מהקלגסים הנאציים. | בראש השנה [[ת"ש]] הגיעה חרב ה[[שואה]] ל[[עיירה]] חמעלניק, והצוררים הגרמנים אסרו את הלימודים בישיבה. חרף האיסור נמשכו הלימודים במחתרת בעליית [[בית הכנסת]] עד סוף החורף של שנת [[תש"א]], ובחג הפורים של אותה שנה התחילו הגרמנים לחפש אחריו והוא ברח מהעיר והיה אחד הבודדים מתוך הישיבה כולה שהצליח לשרוד את התופת וניצול מהקלגסים הנאציים. | ||
לאחר נידודים קצרים ברח ר' יוסף לעיר [[ראדום]] אל קרובו ר' [[יעקב יהודה גולדברג]] ושינה את שמו באופן זמני ליוסף הירשביין על מנת שלא יעלו על עקבותיו. עם הגיעו לעיר | לאחר נידודים קצרים ברח ר' יוסף לעיר [[ראדום]] אל קרובו ר' [[יעקב יהודה גולדברג]] ושינה את שמו באופן זמני ליוסף הירשביין על מנת שלא יעלו על עקבותיו. עם הגיעו לעיר שהייתה כבר תחת שליטת הנאצים, הצטרף לר' [[מאיר הנדל]] וייסד יחד איתו את סניף ישיבת [[תומכי תמימים ראדום|תומכי תמימים המקומית]]. הישיבה התקיימה עד הסלקציה שעשו הנאצים ב[[חודש אלול]] תש"ב, כאשר רוב בני הגטו נשלחו לכבשונות טרבלינקה, הוא עצמו ניצול ונשלח למחנה עבודה. | ||
לאחר סיום המלחמה, כשהתברר שאשתו הראשונה וילדיו נהרגו על ידי הנאצים - הפגיש אותו ר' [[מרדכי בוימלרגין]] עם מרת פערעל, ולאחר שנמצאו מתאימים, | לאחר סיום המלחמה, כשהתברר שאשתו הראשונה וילדיו נהרגו על ידי הנאצים - הפגיש אותו ר' [[מרדכי בוימלרגין]] עם מרת פערעל רייזל{{הערה|לבית MODEWIECKA.}}, ולאחר שנמצאו מתאימים, התחתנו ב[[זיווג שני]]. | ||
===בארצות הברית=== | ===בארצות הברית=== | ||
[[קובץ:מצבה יוסף גולדשטיין.jpg|ממוזער|תצלום מצבתו בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק]] | |||
בשנת [[תש"ו]] הגיע הרב [[אליעזר סילבר]] לפולין על מנת למצוא עבור הקהילות היהודיות באמריקה שוחטים [[יראת שמים|יראי שמים]], וכשמצא את ר' יוסף מתאים לצורך זה, העניק לו אשרת כניסה לארצות הברית, ומינה אותו כשוחט ובודק בסינסינטי, אוהיו. | בשנת [[תש"ו]] הגיע הרב [[אליעזר סילבר]] לפולין על מנת למצוא עבור הקהילות היהודיות באמריקה שוחטים [[יראת שמים|יראי שמים]], וכשמצא את ר' יוסף מתאים לצורך זה, העניק לו אשרת כניסה לארצות הברית, ומינה אותו כשוחט ובודק בסינסינטי, אוהיו. | ||
בשנת [[תשכ"ג]] עבר להתגורר בשכונת [[איסט פלטבוש]] שבברוקלין, והתמנה כרב בית המדרש נוסח [[האר"י]] במקום. באותה שנה התחיל להעלות את זכרונותיו על גבי הכתב, את כתיבתם השלים רק בשנת [[תש"מ]]. | בשנת [[תשכ"ג]] עבר להתגורר בשכונת [[איסט פלטבוש]] שבברוקלין, והתמנה כרב בית המדרש נוסח [[האר"י]] במקום. באותה שנה התחיל להעלות את זכרונותיו על גבי הכתב, את כתיבתם השלים רק בשנת [[תש"מ]]. | ||
מאוחר יותר, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] עצמה, שם התגורר עד לפטירתו ב[[י"ד | מאוחר יותר, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] עצמה, שם התגורר עד לפטירתו ב[[י"ד תשרי]] [[תשמ"ז]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[יעקב גולדשטיין]] - צ'פלין בצבא | שלושה מילדיו נולדו לו מנישואיו בזיווג ראשון לבת דודתו, שלושה ילדים נוספים מרעייתו בזיווג שני מרת פרלה: | ||
*בתו, מרת שימא פיגא איטקין-ליבערמאן - שלוחה בהמילטון, אנטאריא, יחד עם בעלה ר' [[חיים שניאור זלמן איטקין]] ע"ה (בן ר' [[מאיר איטקין]]) ולאחר פטירתו נישאה בזיווג שני לר' אהרון ליבערמאן, שליח בלודערהיל, פורט לורדעדייל, פלורידא. | |||
*בתו מרת לאה חיה | |||
*בנו, ר' [[יעקב גולדשטיין|יעקב צבי גולדשטיין]] - צ'פלין בצבא ארצות הברית בדרגת אלוף משנה. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[תשורה]] מנישואי נכדו ר' יוסף וטויבא גולדשטיין, כ"ח אדר תשע"ג | *[[תשורה]] מנישואי נכדו ר' יוסף וטויבא גולדשטיין, כ"ח אדר תשע"ג | ||
*[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]], עמוד רלג | *[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]], עמוד רלג | ||
*'''המבשר תורני גליון 56 עמוד יב''' | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=577 מכתבו של אדמו"ר הריי"צ לר' יוסף אודות החזקת הישיבה והסתדרותו בפרנסה]''', אגרות קודש חלק ב' עמוד תקיא{{הערה|באגרות קודש נדפס המכתב ללא ציון שם הנמען, אך במוסף 'המבשר תורני' גליון 56 נדפס צילום המכתב עם שמו של ר' [[יוסף גולדשטיין]].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גולדשטיין, יוסף}} | {{מיון רגיל:גולדשטיין, יוסף}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]] | ||
[[קטגוריה:שוחטים]] | [[קטגוריה:שוחטים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:אישים באוהיו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים בפלטבוש]] | |||
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:03, 25 בספטמבר 2024
הרב יוסף גולדשטיין (תרס"ח - י"ד תשרי תשמ"ז) היה שוחט ובודק בעיירה חמעלניק ומייסד סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית, ולאחר הגירתו לארצות הברית כיהן כרב בית הכנסת נוסח האר"י בשכונת איסט פלטבוש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בורשה בחודשי הקיץ של שנת תרס"ח להוריו צבי הירש ומרת לאה גולדשטיין. אביו היה סוחר חסיד פולין, ור' יוסף היה מיוחס מצד אמו כנכדו של הרב יחיאל ישעיהו גערטנער רבה של ניישטאט, ומצד אביו היה נכדו של ראש הקהל באוסטרובצה ר' אברהם גולדשטיין[1].
בצעירותו נשלח ללמוד בישיבת 'תורת חיים' שבוורשה, ובשנת תרפ"ב בהיותו בגיל 14, החליט יחד עם כמה מחבריו לספספל הלימודים לעבור ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ורשה שנפתחה חצי שנה קודם יותר, בעקבות עקיצות והצקות חוזרות ונשנות של המגיד שיעור המתנגד בישיבת 'תורת חיים' כלפי התלמידים שהגיעו ממשפחות חסידיות.
בתחילה לא רצו מנהלי הישיבה לקבלו מפני היותו צעיר לימים, ובמשך שנתיים למד בזאל של הישיבה כחברותא של משה יהודה רייכמן מבלי שירשם כתלמיד מן המניין, ורק בסוף שנת תרפ"ב התקבל לישיבה באופן רישמי.
במשך שבע שנים למד בישיבת תומכי תמימים, ועסק בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות עד שהפך לחסדי חב"ד מן המניין, ובסוף שנת תרפ"ט נשא את בת דודתו מרת ביילא גערטנער, בתו של ר' יוחנן גערטנער שכיהן כשוחט ובודק בעיירה חמעלניק.
ניהול ישיבת תומכי תמימים בחמעלניק וראדום[עריכה | עריכת קוד מקור]
מיד אחר חתונתו נכנס לשמש כמחליפו של חותנו כשוחט ובודק של העיירה חמעלניק, ובשנת תרצ"א[2] כאשר נסע לרבי הריי"צ לריגא לשהות במחיצתו בימים הנוראים, הטיל עליו אדמו"ר הריי"צ לפתוח בעיירה סניף של ישיבת תומכי תמימים יחד עם ר' אברהם זוננשטיין, ולקרוא לה בשם 'תורת אמת'.
סניף הישיבה הצליח ור' יוסף תיפקד כמנהל הכללי של המוסד, ובהמשך אף פתח תלמוד תורה שפעל כמחלקה נוספת לצד הישיבה.
בראש השנה ת"ש הגיעה חרב השואה לעיירה חמעלניק, והצוררים הגרמנים אסרו את הלימודים בישיבה. חרף האיסור נמשכו הלימודים במחתרת בעליית בית הכנסת עד סוף החורף של שנת תש"א, ובחג הפורים של אותה שנה התחילו הגרמנים לחפש אחריו והוא ברח מהעיר והיה אחד הבודדים מתוך הישיבה כולה שהצליח לשרוד את התופת וניצול מהקלגסים הנאציים.
לאחר נידודים קצרים ברח ר' יוסף לעיר ראדום אל קרובו ר' יעקב יהודה גולדברג ושינה את שמו באופן זמני ליוסף הירשביין על מנת שלא יעלו על עקבותיו. עם הגיעו לעיר שהייתה כבר תחת שליטת הנאצים, הצטרף לר' מאיר הנדל וייסד יחד איתו את סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית. הישיבה התקיימה עד הסלקציה שעשו הנאצים בחודש אלול תש"ב, כאשר רוב בני הגטו נשלחו לכבשונות טרבלינקה, הוא עצמו ניצול ונשלח למחנה עבודה.
לאחר סיום המלחמה, כשהתברר שאשתו הראשונה וילדיו נהרגו על ידי הנאצים - הפגיש אותו ר' מרדכי בוימלרגין עם מרת פערעל רייזל[3], ולאחר שנמצאו מתאימים, התחתנו בזיווג שני.
בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ו הגיע הרב אליעזר סילבר לפולין על מנת למצוא עבור הקהילות היהודיות באמריקה שוחטים יראי שמים, וכשמצא את ר' יוסף מתאים לצורך זה, העניק לו אשרת כניסה לארצות הברית, ומינה אותו כשוחט ובודק בסינסינטי, אוהיו.
בשנת תשכ"ג עבר להתגורר בשכונת איסט פלטבוש שבברוקלין, והתמנה כרב בית המדרש נוסח האר"י במקום. באותה שנה התחיל להעלות את זכרונותיו על גבי הכתב, את כתיבתם השלים רק בשנת תש"מ.
מאוחר יותר, עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס עצמה, שם התגורר עד לפטירתו בי"ד תשרי תשמ"ז.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלושה מילדיו נולדו לו מנישואיו בזיווג ראשון לבת דודתו, שלושה ילדים נוספים מרעייתו בזיווג שני מרת פרלה:
- בתו, מרת שימא פיגא איטקין-ליבערמאן - שלוחה בהמילטון, אנטאריא, יחד עם בעלה ר' חיים שניאור זלמן איטקין ע"ה (בן ר' מאיר איטקין) ולאחר פטירתו נישאה בזיווג שני לר' אהרון ליבערמאן, שליח בלודערהיל, פורט לורדעדייל, פלורידא.
- בתו מרת לאה חיה
- בנו, ר' יעקב צבי גולדשטיין - צ'פלין בצבא ארצות הברית בדרגת אלוף משנה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשורה מנישואי נכדו ר' יוסף וטויבא גולדשטיין, כ"ח אדר תשע"ג
- תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמוד רלג
- המבשר תורני גליון 56 עמוד יב
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתבו של אדמו"ר הריי"צ לר' יוסף אודות החזקת הישיבה והסתדרותו בפרנסה, אגרות קודש חלק ב' עמוד תקיא[4].
הערות שוליים
- ↑ ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים לצד זכרונות שהעלה על גבי הכתב לבקשת הרבי.
- ↑ ב'התמים' ובתולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא נרשם שהיה זה בשנת תר"צ, אך ככל הנראה נפלה שם טעות הדפוס היות וביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית נמשך מי"ב אלול תרפ"ט ועד כ"א תמוז תר"צ, ובימים הנוראים של שנת תר"צ לא היה בריגא אלא בארצות הברית.
- ↑ לבית MODEWIECKA.
- ↑ באגרות קודש נדפס המכתב ללא ציון שם הנמען, אך במוסף 'המבשר תורני' גליון 56 נדפס צילום המכתב עם שמו של ר' יוסף גולדשטיין.
