יהודה החסיד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "צדקה" ב־"צדקה") |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יהודה החסיד''', היה אחד מגדולי הראשונים, בנו של רבי שמואל החסיד, נולד בסביבות שנת | '''רבי יהודה החסיד''', היה אחד מגדולי הראשונים, בנו של רבי שמואל החסיד, נולד בסביבות שנת תת"ק ונפטר בתתקע"ז. | ||
הקים ישיבה גדולה, בה למדו כמה מבעלי התוספות, כמו רבי פתחיה מרשנבורג ועוד.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16068&hilite=02791955-9014-4ad8-a615-a9c9b280b51f&st=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93 שמועסן מיט קונדער און מיט יוגנד]}} | הקים ישיבה גדולה, בה למדו כמה מבעלי התוספות, כמו רבי פתחיה מרשנבורג ועוד.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16068&hilite=02791955-9014-4ad8-a615-a9c9b280b51f&st=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93 שמועסן מיט קונדער און מיט יוגנד.]}}. חיבר את ה"[[ספר חסידים]]". וכן ידוע על שם צוואתו המפורסמת המוזכרת בכובד ראש בכל ספרי הפוסקים ובפרט בספרי רבותינו נשיאינו. | ||
== בדרגת נבואה == | == בדרגת נבואה == | ||
איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה| | איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1=שבת ספ"ו.}} על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם. | ||
[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ"ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת [[הקבלה]] (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם | [[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ"ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת [[הקבלה]] (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם הייתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל. | ||
[[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היה - בין השאר - רבי יהודה החסיד, עליו נאמר{{הערה| | [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היה - בין השאר - רבי יהודה החסיד, עליו נאמר{{הערה|1=ראה תורת מנחם - התוועדויות חלק י"ג ע' 138. וש"נ.}} שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא.{{הערה|1=תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}} | ||
== צוואת רבי יהודה החסיד == | == צוואת רבי יהודה החסיד == | ||
| שורה 18: | שורה 16: | ||
[[הרבי]] הסביר כי בבחינה זו, הרי הוא כ[[אבות]] הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדריגתם. כך גם הוראותיו של רבי יהודה החסיד סתומים ואין לנו הבנה בתורתו. | [[הרבי]] הסביר כי בבחינה זו, הרי הוא כ[[אבות]] הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדריגתם. כך גם הוראותיו של רבי יהודה החסיד סתומים ואין לנו הבנה בתורתו. | ||
הרבי רמז כי הוראותיו אלו הם מבחינת [[נבואה]], "טעמי ההוראות, '''ובחינת הנבואה שלו''', נשארו בהעלם | הרבי רמז כי הוראותיו אלו הם מבחינת [[נבואה]], "טעמי ההוראות, '''ובחינת הנבואה שלו''', נשארו בהעלם"{{הערה|1=תורת מנחם יג, [[תשט"ו]] חלק א' שיחת יום ג' פרשת וישב, [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ה'תשט"ו, 139.}}. | ||
== | ===הוצאת מעות במוצאי שבת=== | ||
בצוואת רבי יהודה החסיד כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]].{{הערה| | בצוואת רבי יהודה החסיד כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]].{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}} | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר לרבנית ב[[ערב שבת]], שאם זקוקה היא למעות, שתבקש עתה, כי ב[[מוצאי שבת]] לא יתן לה. | [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר לרבנית ב[[ערב שבת]], שאם זקוקה היא למעות, שתבקש עתה, כי ב[[מוצאי שבת]] לא יתן לה. | ||
[[הרבי]] אמר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19845&hilite=68c292e2-936b-451a-9bbf-9b151154bbb9&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&pgnum=300 תורת מנחם תשח"י עמ' 272 (300)]}} כי יש קצת פלא בהנהגתו זו, כי על אף שיש להתחשב בצוואתו של רבי יהודה החסיד, מובא שאין לדבר מזה בפירוש | [[הרבי]] אמר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19845&hilite=68c292e2-936b-451a-9bbf-9b151154bbb9&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&pgnum=300 תורת מנחם תשח"י עמ' 272 (300).]}} כי יש קצת פלא בהנהגתו זו, כי על אף שיש להתחשב בצוואתו של רבי יהודה החסיד, מובא שאין לדבר מזה בפירוש{{הערה|1=ראה [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קע"ט ובנ"כ.}}. | ||
במגבית [[צדקה]] שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה: | |||
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת [[צדקה]] ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפילת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפילת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת [[צדקה]] היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. | |||
סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד. | |||
===כניסה למגורים בבית חדש=== | |||
בקשר לדעה שהקפדת רבי יהודה החסיד שלא לגור בבית חדש חלה גם על צאצאיו, אמר הרבי{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 642.}} שיכניסו ילדים קטנים ו[[לימוד קריאת האותיות|ילמדו עמהם אל"ף-בי"ת]] או יאמרו עמהם פסוקים תורה (ופעם אחת כתב הרבי במענה פרטי שהתלמידים ילמדו שם כמה שעות{{הערה|תשורה מן כ"ז אדר תשפ"ג עמוד 15, מכתב מתאריך ד' אייר תשי"ט.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/617330/jewish/-.htm קורות חייו של מחבר 'ספר חסידים']''' {{בית חבד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:26, 2 באוגוסט 2024
רבי יהודה החסיד, היה אחד מגדולי הראשונים, בנו של רבי שמואל החסיד, נולד בסביבות שנת תת"ק ונפטר בתתקע"ז.
הקים ישיבה גדולה, בה למדו כמה מבעלי התוספות, כמו רבי פתחיה מרשנבורג ועוד.[1]. חיבר את ה"ספר חסידים". וכן ידוע על שם צוואתו המפורסמת המוזכרת בכובד ראש בכל ספרי הפוסקים ובפרט בספרי רבותינו נשיאינו.
בדרגת נבואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
איתא בירושלמי[2] על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.
הרמב"ם כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן[3] - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו[4] - תחזור הנבואה בישראל.
הרבי הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היה - בין השאר - רבי יהודה החסיד, עליו נאמר[5] שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא.[6]
צוואת רבי יהודה החסיד[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יהודה החסיד השאיר אחריו צוואה ובה הוראות רבות שטעמיהם לא נתגלו מעולם.
הרבי הסביר כי בבחינה זו, הרי הוא כאבות הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדריגתם. כך גם הוראותיו של רבי יהודה החסיד סתומים ואין לנו הבנה בתורתו.
הרבי רמז כי הוראותיו אלו הם מבחינת נבואה, "טעמי ההוראות, ובחינת הנבואה שלו, נשארו בהעלם"[7].
הוצאת מעות במוצאי שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בצוואת רבי יהודה החסיד כתוב לא להוציא מעות במוצאי שבת.[8]
אדמו"ר הרש"ב היה אומר לרבנית בערב שבת, שאם זקוקה היא למעות, שתבקש עתה, כי במוצאי שבת לא יתן לה.
הרבי אמר[9] כי יש קצת פלא בהנהגתו זו, כי על אף שיש להתחשב בצוואתו של רבי יהודה החסיד, מובא שאין לדבר מזה בפירוש[10].
במגבית צדקה שהתקיימה במוצאי שבת אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש הרבי לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי האריז"ל[11] שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו אדמו"ר הריי"צ וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה.
סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.
כניסה למגורים בבית חדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקשר לדעה שהקפדת רבי יהודה החסיד שלא לגור בבית חדש חלה גם על צאצאיו, אמר הרבי[12] שיכניסו ילדים קטנים וילמדו עמהם אל"ף-בי"ת או יאמרו עמהם פסוקים תורה (ופעם אחת כתב הרבי במענה פרטי שהתלמידים ילמדו שם כמה שעות[13].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ שמועסן מיט קונדער און מיט יוגנד.
- ↑ שבת ספ"ו.
- ↑ פ"ג (קרוב לסופו).
- ↑ כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם הייתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.
- ↑ ראה תורת מנחם - התוועדויות חלק י"ג ע' 138. וש"נ.
- ↑ תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.
- ↑ תורת מנחם יג, תשט"ו חלק א' שיחת יום ג' פרשת וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו, 139.
- ↑ ראה ספר חסידים סקכ"א.
- ↑ תורת מנחם תשח"י עמ' 272 (300).
- ↑ ראה שו"ע יו"ד סו"ס קע"ט ובנ"כ.
- ↑ ראה נגיד ומצוה (בתפילת שחרית). שער הכוונות ענין תפילת ערבית דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 642.
- ↑ תשורה מן כ"ז אדר תשפ"ג עמוד 15, מכתב מתאריך ד' אייר תשי"ט.