משלוח מנות: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "צדקה" ב־"צדקה") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (17 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|שיחה של הרבי שהועתקה במלואה ללא עריכה}} | {{לעריכה|שיחה של הרבי שהועתקה במלואה ללא עריכה}} | ||
[[קובץ:משלוח מנות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מחופשים נושאים משלוחי מנות]] | [[קובץ:משלוח מנות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מחופשים נושאים משלוחי מנות]] | ||
'''משלוח מנות''' הינה אחת מ[[מצוות]] [[חג הפורים]], המוזכרת ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל | '''משלוח מנות''' הינה אחת מ[[מצוות]] [[חג הפורים]], המוזכרת ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח. | ||
==תוכן המצווה== | ==תוכן המצווה== | ||
[[הרבי]] מביא{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"כ]] חלק א' עמ' 463.}} את הסיבה למצוות "משלוח מנות": המשלוח - כל מי שיש לו צריך לשלוח, או הקבלה - שכל מי שזקוק לכך יקבל את מה שצריך, או שיש צורך בשני הענינים. | |||
וזה נוגע למעשה המצווה - אם יוצאים ידי חובה על ידי קבלה ללא משלוח: כאשר שולח מנות לחבירו, וחבירו מוחל ומחזיר לו - נמצא שאצל השולח לא נחסר מאומה, והיינו, שלא שלח. ואילו חבירו שמחל לו, הרי זה חשיב כמו שקיבל, כי, בכחו של אדם לומר על עצמו "הרי אני כאילו התקבלתי"{{הערה|1=נדרים סג, ב. וראה בקרבן נתנאל לרא"ש מגילה פ"א פ"ז (סק"ט).}}, והיינו, שההנאה מזה ששולח לו, חשובה אצלו כמו שקיבל בפועל. | |||
ועל דרך זה להיפך - אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל. | ועל דרך זה להיפך - אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
והנה, [[הרמ"א]]{{הערה|1=או"ח סו"ס תרצה. וראה נטעי גבריאל - הלכות [[פורים]] בחלק השו"ת סכ"א. וש"נ.}} פוסק ש"אם שולח מנות לרעהו והוא.. מוחל לו, יצא". | והנה, [[הרמ"א]]{{הערה|1=או"ח סו"ס תרצה. וראה נטעי גבריאל - הלכות [[פורים]] בחלק השו"ת סכ"א. וש"נ.}} פוסק ש"אם שולח מנות לרעהו והוא.. מוחל לו, יצא". | ||
ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא - המקבל{{ | ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא - המקבל{{הערה|על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.}}, ואילו בנוגע להשולח - אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצווה. | ||
הרבי ציין שבין הענינים הכלולים במשלוחי מנות הוא לתקן את משתה אחשוורוש באמצעות ביטוי הנאמנות לקדוש ברוך הוא בשמירה על דיני הכשרות{{הערה|ממכתב [[י"ט אדר שני]] [[תשי"א]], נדפס ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1901 עמוד 11.}}. | |||
==החילוק בין משלוח מנות לצדקה== | ==החילוק בין משלוח מנות לצדקה== | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
ובזה יש חילוק בין משלוח מנות לצדקה: | ובזה יש חילוק בין משלוח מנות לצדקה: | ||
ב[[צדקה]] - אם העני אומר הריני מוחל או הריני כאילו התקבלתי, לא נתקיימה מצות הצדקה. וכמבואר בתשובות הרשב"א{{הערה|1=ח"א סי"ח.}} בביאור הטעם שאין מברכים על מצות הצדקה{{הערה|1=ראה גם לעיל ריש ע' 112.}} - כיון שקיומה תלוי בדעת אחרים, שהרי יכול להיות שהעני לא ירצה לקבל, ובידו לעקור ממנו מצווה זו. והיינו, שמחילת העני אינה נחשבת כמו שקיבל, שעל ידי זה יהא חשיב כאילו נתקיימה מצות הצדקה, אלא מחילת העני מפקיעה את החיוב של נתינת הצדקה, דחשיב כאילו לא נמצא [[עני]] במחיצתו, אבל אין כאן קיום מצות הצדקה. | |||
ואילו במשלוח מנות - כאשר המקבל מוחל או אומר הריני כאילו התקבלתי, נתקיימה | ואילו במשלוח מנות - כאשר המקבל מוחל או אומר הריני כאילו התקבלתי, נתקיימה המצווה, וחשיב כאילו קיבל ושלח בחזרה{{הערה|1=ראה קרבן נתנאל שם. ברכ"י או"ח שם סק"ה.}}. | ||
והרי זה דבר חידוש: לכאורה, כיון | והרי זה דבר חידוש: לכאורה, כיון ש[[צדקה]] ענינה להחיות את [[נפש]], העני - הרי כאשר העני אומר כאילו התקבלתי, היינו, שחשיב אצלו כאילו החיו אותו, היה צריך להיות נחשב כאילו נתקיימה המצווה. ואילו במשלוח מנות, שהטעם הוא "כדי שיהיה הרווחה לבעלי שמחות אולי לא יספיק לו סעודתו, הרי חבירו מסייעו" (כמובא בשו"ת חתם סופר{{הערה|1=חאו"ח סקצ"ו - מתה"ד סקי"א.}}) - הרי כל זמן שלא קיבל את המנות בפועל (ורק אומר כאילו התקבלתי), לא נעשה אצלו הרוחה כו'. ואף על פי כן, הדין הוא להיפך, כנ"ל. | ||
==המצווה - המעשה מצד הנותן== | ==המצווה - המעשה מצד הנותן== | ||
| שורה 33: | שורה 35: | ||
המשלח - לעולם יש לו דבר שאין להמקבל, שלכן הרי הוא השולח לו (אם "מנות" כפשוטם, או ה"הרוחה" הדרושה לו); | המשלח - לעולם יש לו דבר שאין להמקבל, שלכן הרי הוא השולח לו (אם "מנות" כפשוטם, או ה"הרוחה" הדרושה לו); | ||
אבל, אין הדבר תלוי בהמשלח, אלא בהמקבל, וכאשר הוא מוחל, למרות שבפועל אין כאן "משלוח מנות", מכל מקום, נתקיימה המצוה, כי | אבל, אין הדבר תלוי בהמשלח, אלא בהמקבל, וכאשר הוא מוחל, למרות שבפועל אין כאן "משלוח מנות", מכל מקום, נתקיימה המצוה, כי המצוה אינה שיחסר אצל המשלח, ואפילו לא שיהיה הרווחה להמקבל, כי אם, שהמקבל יהיה חדור עם המצוה ד"משלוח מנות" כפי ענינו הוא (כשם שהקריאה במגילה צריכה להיות אצל בני הכפרים לא כמו בעיירות ומוקפות חומה, אלא כמו בכפרים), וכיון שהמקבל אומר שהוא חדור עם המצוה דמשלוח מנות ומוחל על זה, הרי נעשה חדור עם המצוה דפורים. | ||
מה שאין כן בנוגע | מה שאין כן בנוגע ל[[צדקה]] - איתא במדרש{{הערה|1= תנחומא משפטים ט. שמו"ר פל"א, ה.}} "אמר [[דוד]] לפני [[הקב"ה]].. תיישר עולמך בשוה העשירים והעניים, א"ל אם כן חסד{{הערה|1=[[תהלים]] סא, ח.}} ו[[אמת]] מן ינצרוהו", והיינו, שאם לא יהיו [[עניות|עניים]] ו[[עשירות|עשירים]], אזי יחסר בסדר השתלשלות הענין של השפעה והמשכה, ובמילא, לא נוגע אם המקבל מרגיש כך או כך; מה שנוגע הוא - שב[[השתלשלות|סדר השתלשלות]] תהי' המשכה כפשוטה, ולכן, אם העני המקבל אומר שאינו זקוק לנתינת הצדקה, אזי לא נתקיימה מצות הצדקה, כיון שחסר ענין ההמשכה למטה, ובמילא חסר ענין ההמשכה גם בספירות שלמעלה. | ||
==הענין במעשה משלוח דווקא== | ==הענין במעשה משלוח דווקא== | ||
| שורה 41: | שורה 43: | ||
אמנם, על פי האמור שב"משלוח מנות" נוגע בעיקר ההרגש של המקבל - הרי גם אם לא שלח מאומה אלא רק אמר לחבירו שרוצה לשלוח מנות, וחבירו אומר הריני מוחל, היה צריך לצאת י"ח משלוח מנות. ודין כזה לא מצינו בשום מקום. | אמנם, על פי האמור שב"משלוח מנות" נוגע בעיקר ההרגש של המקבל - הרי גם אם לא שלח מאומה אלא רק אמר לחבירו שרוצה לשלוח מנות, וחבירו אומר הריני מוחל, היה צריך לצאת י"ח משלוח מנות. ודין כזה לא מצינו בשום מקום. | ||
וטעם הדבר הוא, לפי שזהו ענין שלא נמשך כלל ב[[עולם | וטעם הדבר הוא, לפי שזהו ענין שלא נמשך כלל ב[[עולם העשייה]]: | ||
מצד [[רצון|רצונו]] ו[[מחשבה|מחשבתו]] לשלוח מנות - לא נעשה "משלח", וחבירו לא נעשה "מקבל". | מצד [[רצון|רצונו]] ו[[מחשבה|מחשבתו]] לשלוח מנות - לא נעשה "משלח", וחבירו לא נעשה "מקבל". | ||
כדי שיהיה "משלח" ו"מקבל" - צריכה להיות המציאות של "משלוח מנות", ומציאות זו פועלת חלות התואר "משלח" על האדם השולח, והתואר "מקבל" על האדם שאליו שולחים את המשלוח מנות, | כדי שיהיה "משלח" ו"מקבל" - צריכה להיות המציאות של "משלוח מנות", ומציאות זו פועלת חלות התואר "משלח" על האדם השולח, והתואר "מקבל" על האדם שאליו שולחים את המשלוח מנות, ואז נעשה חדור בהענין ד[[פורים]]{{הערה|"ער ווערט אַ פּורים'דיקער".}}, וענין זה נעשה גם כאשר אומר הריני מוחל, אף על פי שלא קיבל המשלוח מנות בפועל, כנ"ל. | ||
==שונא מתנות יחיה== | |||
למרות שבשאר ימות השנה ישנה מעלה בהנהגה של "שונא מתנות יחיה", כיון שאדם צריך להיות סמוך ובטוח שה' ימלא את כל צרכיו, בפורים עומד יהודי במעמד ומצב נעלה ביותר שקבלת 'מתנה' של משלוח מנות מיהודי שני אינה בסתירה לכך, ויותר מכך, זו מצווה{{הערה|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1043/DrJP10438851.pdf שיחת פרשת כי תשא תשל"א].}}. | |||
==אצל הרבי== | |||
ב[[חג הפורים]] במנהג קבוע במהלך השנים נותן הרבי לשלושה אנשים [[משלוח מנות]], בדגש על שאחד יהיה [[כהן]] אחד [[לוי]] ואחד [[ישראל]]. נתינת המשלוח התבצעה דווקא על ידי שליח (בדרך כלל אחד מאנשי [[מזכירות הרבי]]). בנוסף, במשך תקופה נהג הרבי לשלוח משלוחי מנות לאדמו"רים והרבנים שלא נמנו על חסידי חב"ד והתגוררו בקראון הייטס או סמוך לה. | |||
המשלוח היה שקית נייר פשוטה כשבתוכה: מאכל - אוזן המן במילוי פרג, בקבוק [[משקה]] - פעמים בקבוק [[בנדקטין]] ופעמים בקבוק סמירנוף, ופרי - ברוב השנים תפוח. | |||
הרבי קיבל מהחסידים משלוחי מנות רבים, את רובם היה שולח ל[[מכון חנה]]. בין משלוחי המנות היו גם משלוחים שלא כללו דברי מאכל, דוגמת הרב [[שלום העכט]] שהיה רוכש מידי שנה ספרים בסך 1000$ ומביא לרבי כמשלוח מנות{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1898 עמוד 50.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 51: | שורה 63: | ||
*[[מתנות לאביונים]] | *[[מתנות לאביונים]] | ||
*[[משתה ושמחה]] | *[[משתה ושמחה]] | ||
*[[מקרא מגילה]] | |||
*[[מבצע פורים]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''10 עובדות חב"דיות על משלוחי המנות של הרבי''', שבועון בית משיח גליון 1197 עמוד 43 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/archive/2376 האם משלוחי המנות מוגזמים?{{אודיו}}{{col}}] | |||
{{פורים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הלכה]] | |||
[[קטגוריה:הלכה | |||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:42, 6 במרץ 2023
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שיחה של הרבי שהועתקה במלואה ללא עריכה. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
משלוח מנות הינה אחת ממצוות חג הפורים, המוזכרת במגילת אסתר[1]: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח.
תוכן המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מביא[2] את הסיבה למצוות "משלוח מנות": המשלוח - כל מי שיש לו צריך לשלוח, או הקבלה - שכל מי שזקוק לכך יקבל את מה שצריך, או שיש צורך בשני הענינים.
וזה נוגע למעשה המצווה - אם יוצאים ידי חובה על ידי קבלה ללא משלוח: כאשר שולח מנות לחבירו, וחבירו מוחל ומחזיר לו - נמצא שאצל השולח לא נחסר מאומה, והיינו, שלא שלח. ואילו חבירו שמחל לו, הרי זה חשיב כמו שקיבל, כי, בכחו של אדם לומר על עצמו "הרי אני כאילו התקבלתי"[3], והיינו, שההנאה מזה ששולח לו, חשובה אצלו כמו שקיבל בפועל.
ועל דרך זה להיפך - אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל.
והנה, הרמ"א[4] פוסק ש"אם שולח מנות לרעהו והוא.. מוחל לו, יצא".
ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא - המקבל[5], ואילו בנוגע להשולח - אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצווה.
הרבי ציין שבין הענינים הכלולים במשלוחי מנות הוא לתקן את משתה אחשוורוש באמצעות ביטוי הנאמנות לקדוש ברוך הוא בשמירה על דיני הכשרות[6].
החילוק בין משלוח מנות לצדקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ובזה יש חילוק בין משלוח מנות לצדקה:
בצדקה - אם העני אומר הריני מוחל או הריני כאילו התקבלתי, לא נתקיימה מצות הצדקה. וכמבואר בתשובות הרשב"א[7] בביאור הטעם שאין מברכים על מצות הצדקה[8] - כיון שקיומה תלוי בדעת אחרים, שהרי יכול להיות שהעני לא ירצה לקבל, ובידו לעקור ממנו מצווה זו. והיינו, שמחילת העני אינה נחשבת כמו שקיבל, שעל ידי זה יהא חשיב כאילו נתקיימה מצות הצדקה, אלא מחילת העני מפקיעה את החיוב של נתינת הצדקה, דחשיב כאילו לא נמצא עני במחיצתו, אבל אין כאן קיום מצות הצדקה.
ואילו במשלוח מנות - כאשר המקבל מוחל או אומר הריני כאילו התקבלתי, נתקיימה המצווה, וחשיב כאילו קיבל ושלח בחזרה[9].
והרי זה דבר חידוש: לכאורה, כיון שצדקה ענינה להחיות את נפש, העני - הרי כאשר העני אומר כאילו התקבלתי, היינו, שחשיב אצלו כאילו החיו אותו, היה צריך להיות נחשב כאילו נתקיימה המצווה. ואילו במשלוח מנות, שהטעם הוא "כדי שיהיה הרווחה לבעלי שמחות אולי לא יספיק לו סעודתו, הרי חבירו מסייעו" (כמובא בשו"ת חתם סופר[10]) - הרי כל זמן שלא קיבל את המנות בפועל (ורק אומר כאילו התקבלתי), לא נעשה אצלו הרוחה כו'. ואף על פי כן, הדין הוא להיפך, כנ"ל.
המצווה - המעשה מצד הנותן[עריכה | עריכת קוד מקור]
וההסברה בזה:
ענינו של פורים הוא - כאמור - שחודר בכל הפרטים, בכל פרט ופרט כפי ענינו, שלכן ישנו חילוק בין כפרים לעיירות ובין עיירות למוקפות חומה. ובהתאם לכך הרי גם הענין דמשלוח מנות תלוי (לא בהמשלח, אלא) בהחילוקים שאצל המקבלים:
המשלח - לעולם יש לו דבר שאין להמקבל, שלכן הרי הוא השולח לו (אם "מנות" כפשוטם, או ה"הרוחה" הדרושה לו);
אבל, אין הדבר תלוי בהמשלח, אלא בהמקבל, וכאשר הוא מוחל, למרות שבפועל אין כאן "משלוח מנות", מכל מקום, נתקיימה המצוה, כי המצוה אינה שיחסר אצל המשלח, ואפילו לא שיהיה הרווחה להמקבל, כי אם, שהמקבל יהיה חדור עם המצוה ד"משלוח מנות" כפי ענינו הוא (כשם שהקריאה במגילה צריכה להיות אצל בני הכפרים לא כמו בעיירות ומוקפות חומה, אלא כמו בכפרים), וכיון שהמקבל אומר שהוא חדור עם המצוה דמשלוח מנות ומוחל על זה, הרי נעשה חדור עם המצוה דפורים.
מה שאין כן בנוגע לצדקה - איתא במדרש[11] "אמר דוד לפני הקב"ה.. תיישר עולמך בשוה העשירים והעניים, א"ל אם כן חסד[12] ואמת מן ינצרוהו", והיינו, שאם לא יהיו עניים ועשירים, אזי יחסר בסדר השתלשלות הענין של השפעה והמשכה, ובמילא, לא נוגע אם המקבל מרגיש כך או כך; מה שנוגע הוא - שבסדר השתלשלות תהי' המשכה כפשוטה, ולכן, אם העני המקבל אומר שאינו זקוק לנתינת הצדקה, אזי לא נתקיימה מצות הצדקה, כיון שחסר ענין ההמשכה למטה, ובמילא חסר ענין ההמשכה גם בספירות שלמעלה.
הענין במעשה משלוח דווקא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמנם, על פי האמור שב"משלוח מנות" נוגע בעיקר ההרגש של המקבל - הרי גם אם לא שלח מאומה אלא רק אמר לחבירו שרוצה לשלוח מנות, וחבירו אומר הריני מוחל, היה צריך לצאת י"ח משלוח מנות. ודין כזה לא מצינו בשום מקום.
וטעם הדבר הוא, לפי שזהו ענין שלא נמשך כלל בעולם העשייה:
מצד רצונו ומחשבתו לשלוח מנות - לא נעשה "משלח", וחבירו לא נעשה "מקבל".
כדי שיהיה "משלח" ו"מקבל" - צריכה להיות המציאות של "משלוח מנות", ומציאות זו פועלת חלות התואר "משלח" על האדם השולח, והתואר "מקבל" על האדם שאליו שולחים את המשלוח מנות, ואז נעשה חדור בהענין דפורים[13], וענין זה נעשה גם כאשר אומר הריני מוחל, אף על פי שלא קיבל המשלוח מנות בפועל, כנ"ל.
שונא מתנות יחיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות שבשאר ימות השנה ישנה מעלה בהנהגה של "שונא מתנות יחיה", כיון שאדם צריך להיות סמוך ובטוח שה' ימלא את כל צרכיו, בפורים עומד יהודי במעמד ומצב נעלה ביותר שקבלת 'מתנה' של משלוח מנות מיהודי שני אינה בסתירה לכך, ויותר מכך, זו מצווה[14].
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחג הפורים במנהג קבוע במהלך השנים נותן הרבי לשלושה אנשים משלוח מנות, בדגש על שאחד יהיה כהן אחד לוי ואחד ישראל. נתינת המשלוח התבצעה דווקא על ידי שליח (בדרך כלל אחד מאנשי מזכירות הרבי). בנוסף, במשך תקופה נהג הרבי לשלוח משלוחי מנות לאדמו"רים והרבנים שלא נמנו על חסידי חב"ד והתגוררו בקראון הייטס או סמוך לה.
המשלוח היה שקית נייר פשוטה כשבתוכה: מאכל - אוזן המן במילוי פרג, בקבוק משקה - פעמים בקבוק בנדקטין ופעמים בקבוק סמירנוף, ופרי - ברוב השנים תפוח.
הרבי קיבל מהחסידים משלוחי מנות רבים, את רובם היה שולח למכון חנה. בין משלוחי המנות היו גם משלוחים שלא כללו דברי מאכל, דוגמת הרב שלום העכט שהיה רוכש מידי שנה ספרים בסך 1000$ ומביא לרבי כמשלוח מנות[15].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- 10 עובדות חב"דיות על משלוחי המנות של הרבי, שבועון בית משיח גליון 1197 עמוד 43
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |
הערות שוליים
- ↑ ט, כב.
- ↑ תורת מנחם תש"כ חלק א' עמ' 463.
- ↑ נדרים סג, ב. וראה בקרבן נתנאל לרא"ש מגילה פ"א פ"ז (סק"ט).
- ↑ או"ח סו"ס תרצה. וראה נטעי גבריאל - הלכות פורים בחלק השו"ת סכ"א. וש"נ.
- ↑ על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.
- ↑ ממכתב י"ט אדר שני תשי"א, נדפס בשבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 11.
- ↑ ח"א סי"ח.
- ↑ ראה גם לעיל ריש ע' 112.
- ↑ ראה קרבן נתנאל שם. ברכ"י או"ח שם סק"ה.
- ↑ חאו"ח סקצ"ו - מתה"ד סקי"א.
- ↑ תנחומא משפטים ט. שמו"ר פל"א, ה.
- ↑ תהלים סא, ח.
- ↑ "ער ווערט אַ פּורים'דיקער".
- ↑ שיחת פרשת כי תשא תשל"א.
- ↑ שבועון כפר חב"ד 1898 עמוד 50.